הנקראות ביותר

חברות האופנה הפסידו ברבעון הראשון 41 מ' ש'

כל חברות האופנה דיווחו על הפסד, בין היתר מאחר שפסח חל השנה ברבעון השני ■ מנכ"ל קסטרו: "אנו נמצאים בשוק שיש בו גידול בתחרות, בשטחי מסחר וברכישות המקוונות - וחולשה כללית בביקושים"

חנות גולף. קבלת פנים למנכ"ל החדש / צילום: ראובן שניידר
חנות גולף. קבלת פנים למנכ"ל החדש / צילום: ראובן שניידר

רבעון קשה לרשתות האופנה: כל 4 חברות האופנה הציבוריות חתמו את הרבעון הראשון בהפסדים, וההפסד המצטבר של כולן הגיע ל-40.8 מיליון שקל. בפוקס הסתכמו ההפסדים ב-19.6 מיליון שקל. בגולף, שהמשיכה את המגמה השלילית מאשתקד, הסתכם ההפסד ב-16.7 מיליון שקל. קסטרו עברה להפסד של 2 מיליון שקל, וקבוצת בריל עברה להפסד של 2.5 מיליון שקל.

ראוי לציין כי המכירות לחג הפסח נפלו בשנה ברבעון השני בניגוד לאשתקד. חברות האופנה, כחברות צריכה אחרות, מושפעות מעיתוי החג הן בשורת המכירות והן בשורת הרווח. אבל לפחות לגבי חלק מהחברות, עיתוי הפסח אינו יכול להיות ההסבר היחיד.

מה קרה בשוק האופנה ברבעון הראשון, והאם הדוחות החלשים הם סנונית שמבשרת על קשיים שחווה השוק כולו? לדברי גבי רוטר, מנכ"ל ומבעלי השליטה בקסטרו, "באופן כללי, אנחנו נמצאים בשוק שיש בו גידול משמעותי בתחרות, גידול בשטחי מסחר, גידול ברכישות המקוונות וחולשה כללית בביקושים. אם לא תהיה צמיחה במשק שתעודד את הצריכה, זה יהיה המצב. ועדיין בחלק מהמקרים רמת ההוצאות שאנחנו משלמים גבוהה ביחס למה שהשוק מאפשר לנו לייצר במכירות, גם בשכר דירה וגם בהוצאות עבודה, כי שכר המינימום עולה כל שנה.

"הקפיצה הקטנה הצפויה ביולי בשכר מגלמת לבדה תוספת של 5% בהוצאות השכר. אני לא מלין על כך, ואני בעד שהעובדים ירוויחו טוב, אבל השוק כרגע לא נותן את ההחזר ברמת הביקושים. אם לא קופצים במכירות בהתאם, אז התוצאות נשחקות".

בכיר אחר בשוק האופנה אומר כי "אין ספק שכאשר אתה רואה את הרווחיות של קבוצות הקניונים מול כלל הרשתות הקמעונאיות, רואים כאן אנומליה מאוד רצינית. השכירויות בקניונים הרבה יותר גבוהות מהכנסות הרשתות, והדבר הזה חייב להתאזן. המכירות לא יכולות לשרת את דמי השכירות הגבוהים. אם מגה לא הייתה קורסת, גם רשתות השיווק לא היו מציגות מאזנים טובים".

גולף: רכישות בעייתיות

הראשונה שבהן היא קבוצת גולף, שהציגה כבר בדוח השנתי של 2015 מעבר ראשון בתולדותיה מרווח להפסד. הרבעון הראשון השנה היה גרוע אף יותר.

במקרה של גולף, ההפסדים הם תוצאה ישירה של תוכנית אסטרטגית שלא צלחה. כחלק ממנה, רכשה גולף את אתר האופנה עדיקה ואת מותגי ארקדיה, בהם טופ שופ - רכישות שלפי שעה לא הוכיחו את עצמן בביצועים והכבידו על תוצאות הקבוצה.

גולף פעילה בשני מגזרים: אופנת הלבשה ואופנת הבית, שכל אחד מהם אחראי למחצית מהכנסותיה. במגזר אופנת ההלבשה הועמקו ההפסדים מ-5 מיליון שקל ל-15.3 מיליון שקל.

במגזר אופנת הבית, שהפגין לאחרונה יותר חוזקה, גולף עברה מרווח תפעולי של 8.7 מיליון שקל להפסד תפעולי של 1.4 מיליון שקל. מגזר זה הושפע במיוחד מעיתוי הפסח, אבל הוא גם איתות לכך שגולף מושפעת לרעה מהחזית התחרותית מרשת פוקס הום.

בסך-הכול מכירות גולף ירדו ברבעון ב-4.2% והסתכמו ב-178 מיליון שקל. הרווח הגולמי של גולף הסתכם ברבעון ב-102 מיליון שקל, ושיעורו ירד מ-59.7% ל-56.2%. בעוד שברבעון המקביל אשתקד רשמה גולף רווח תפעולי של 3.7 מיליון שקל, את הרבעון הראשון השנה היא חתמה בהפסד תפעולי של 16.5 מיליון שקל.

היום (ד') נכנס רביב ברוקמאייר, לשעבר מנכ"ל מגה, לתפקיד מנכ"ל קבוצת גולף במקום אלי מזרוח, והאתגר הניצב בגדול גדול לאין-ערוך.

קסטרו: "הוכחנו חסינות"

גם בארזים נפלה ברבעון הראשון שלהבת, ושלחה את חברת קסטרו להפסד. החברה אמנם חתמה את הרבעון בגידול של 2.8% במכירות, שהסתכמו ב-224 מיליון שקל, ושיפרה במעט את הרווח הגולמי (56% מהמכירות) ואת הרווח התפעולי אל מול הרבעון המקביל אשתקד, אך הרווח התפעולי היה נמוך במיוחד (2.4 מיליון שקל) והיווה 1% בלבד מהמכירות.

לדברי רוטר, "באופן יחסי למצב השוק שנמצא בשפל, הדוח מצוין. הרבעון לא כלל את המכירות לפסח, והיינו בסוף עונה, ולכן הוכחנו חסינות מאוד גדולה בשוק כזה. הצלחנו להגדיל קצת את המכירות, הצלחנו לשפר את הרווחיות הגולמית ואת הרווחיות התפעולית. זה אמנם לא הרבה, אבל ביחס למצב זו תוצאה טובה יותר מהרבעון הראשון אשתקד".

עוד לדבריו, "שני פרמטרים חשובים השתפרו. המלאי שלנו אפילו ירד לעומת השנה שעברה, מ-152 מיליון ל-144 מיליון שקל. זאת אומרת שלמרות החולשה, יש שליטה הדוקה במלאי. בפעילות שוטפת היה לנו שיפור של יותר מ-27 מיליון שקל בתזרים. בהתחשב במצב השוק, אלה תוצאות שמראות על חוסן".

גם בפוקס המצב אינו מזהיר. פוקס היא קבוצת האופנה הגדולה בישראל, המפעילה (חלקן בשותפות) 11 רשתות אופנה טיפוח והנעלה, הכוללות את פוקס, פוקס הום, אמריקן איגל, דה צ'ילדרנ'ס פלייס, צ'ארלס&קיט, מנגו, ללין, סאקס, בילבונג, יאנגה ונייקי.

מכירותיה של פוקס הסתכמו ברבעון ב-309 מיליון שקל, לא כולל מכירות אמריקן איגל.

הרווח הגולמי נחלש ב-12% ל-154 מיליון שקל, ושיעורו מהמכירות ירד מ-55.5% ל-49.9%, ובשורה התפעולית הפסדיה של פוקס הצטברו ל-18 מיליון שקל, אחרי הפסד תפעולי של פחות ממיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

בפוקס מסבירים כי עיתוי חג הפסח, שחל השנה באמצע חודש אפריל, השפיע על הפעילות, ובין היתר "הביא להארכת מבצעי סוף עונת החורף אל תוך חודש מארס 2016, ובשל כך לשחיקה במכירות וברווח הגולמי ברבעון הראשון השנה".

קבוצת בריל מפעילה בין היתר את הרשתות גלי, סולוג ולי קופר. מכירות החברה ברבעון ירדו ב-4.3% והסתכמו ב-141.7 מיליון שקל. הרווח הגולמי נשחק בשיעור גבוה יותר, ושיעורו מהמכירות ירד ל-52%. בעוד שברבעון הראשון אשתקד רשמה בריל רווח תפעולי של 3.2 מיליון שקל, את הרבעון הראשון השנה היא חתמה בהפסד תפעולי של 645 אלף שקל.

תוצאות חברות האופנה

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא נתח שוק וצרכנות?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
דין וחשבון
הסיפורים הגדולים של השבוע
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות