"איום על סנגורים והפיכתם לחשודים ונחקרים - תופעה מסוכנת"

האם עו"ד נבות תל-צור חצה בגסות את גבולות הטעם הטוב - או שהפרקליטות רודפת את הסנגורים? אם תשאלו את קהילת עורכי הדין, התשובה נחרצת

אהוד אולמרט ועו"ד נבות תל צור / צילום: אמיל סלמן - הארץ
אהוד אולמרט ועו"ד נבות תל צור / צילום: אמיל סלמן - הארץ

בשלהי אוקטובר 2012, הרימה שולה זקן טלפון לעו"ד נבות תל-צור וביקשה להיפגש עימו. השניים הכירו היטב, ואף שררו ביניהם יחסי חברות שהתפתחו במהלך משפט טלנסקי-ראשונטורס, שם ייצג עו"ד תל-צור את מעסיקה לשעבר של זקן, ראש-הממשלה לשעבר אהוד אולמרט. בקולה של זקן נשמעה תחינה, וניכר היה כי מצבה הנפשי קשה. היא עמדה בפני החלטה גורלית: האם לחתום על הסדר-טיעון בפרשת הולילנד - או לנסות להתמודד עם ההליך הפלילי.

תל-צור נעתר לבקשתה להיפגש. צעד שעליו יתחרט בעתיד, אבל באותו רגע נראה לו כדבר טבעי. בפגישה, שנערכה מספר ימים מאוחר יותר, ובה נכחו גם בני משפחתה של זקן, נתן עו"ד תל-צור עצה משפטית לזקן, שנתפסה על-ידה בצורה פשטנית כ'אל תחתמי על עסקת-טיעון בלחץ, תהמרי על משפט פלילי'.

מבחינת הסנגור הוותיק, הייעוץ הזה היה מעשה יום-יומי. דבר שבשגרה. אך השגרה של תל-צור הופרה במהרה. העצה המשפטית הזו הכניסה אותו לסחרור - והפכה אותו בין-רגע מאחד מבכירי הסנגורים במדינה לחשוד בפלילים.

ביום חמישי הודיעה פרקליטות המדינה לעו"ד נבות תל-צור כי נשקלת העמדתו לדין בעבירות של שיבוש מהלכי משפט והדחה בעדות, וזאת בכפוף לשימוע שייערך לו. על-פי החשד, הודיעה הפרקליטות, עו"ד תל-צור פעל מטעמו של אהוד אולמרט לשם סיכול הסדר-הטיעון שעמד להיכרת במהלך ניהול משפט הולילנד בין התביעה ובין שולה זקן, וזאת כדי למנוע את הפיכתה של זקן לעדת תביעה נגד אולמרט, באופן אשר עלול היה לפגוע בו.

בהודעת הפרקליטות נכתב כי "במסגרת זו", נפגש תל-צור עם זקן ובני משפחתה, בלא ידיעת סנגורה, ניסה להניא אותה מלחתום על הסדר-הטיעון ולהשפיע על תוכן עדותה כעדת תביעה. בתום הפגישה, אף הציע לה סיוע כספי מטעמו של אולמרט. בהמשך, אף הציע לזקן הכפלה של התמיכה הכלכלית שקיבלה עד אז, וכן סיוע במימון סנגור פרטי, אם תחליט שלא להמשיך להיות מיוצגת על-ידי עורך דינה דאז".

"מרדף לא לגיטימי אחרי עורכי-דין"

בתגובה להודעת הפרקליטות, מסר עו"ד תל-צור, בין היתר כי שולה זקן היא שפנתה אליו לצורך התייעצות, והוא ייעץ לה על-פי מיטב הבנתו, על-פי הנתונים שהניחה בפניו, משיקולים מקצועיים וענייניים, "כאשר טובתה לנגד עיניי".

עוד הוסיף, כי "במסגרת השיחות, שהוקלטו ללא ידיעתי, לא רק שלא ניסיתי להניא את גברת זקן מלחתום על הסדר-הטיעון, ולא הבטחתי לה דבר נגד אי-חתימתה, אלא ההיפך הוא הנכון: הבעתי בפניה את עמדתי שמדובר בהסדר סביר מבחינתה, אם כי ניתן היה לדעתי לשפר את תנאיו.

"הבהרתי לה במפורש, שיש להפריד בין ההתלבטות שלה בנושא הסדר-הטיעון לבין הסיוע שהיא מצפה לקבל מאולמרט.

"ההחלטה - האם לחתום על הסדר-הטיעון הייתה ונותרה לאורך כל הדרך החלטה אישית ועצמאית של שולה זקן, אשר נועצה בנושא זה גם עם עורכי-דינה. אני מקווה שבתום השימוע שייערך, תתקבל עמדתי, טיוטת כתב האישום תיגנז, ולא יהיה צורך לנהל בעניין זה משפט".

ובינתיים, עד שיוכרע עתידו בזירה הפלילית, ויתברר אם הוא ייאלץ לשבת לראשונה בחייו על ספסל הנאשמים, זוכה תל-צור לתמיכה לא מובנת מאליה מקולגות ומעורכי-דין בתחום עבירות הצווארון הלבן, שחוששים כי הפעם תגיע זרועה הארוכה של הפרקליטות אל משרדם, שלא בצדק. עו"ד בכיר: "אין שום הצדקה לאישום בנסיבות הללו, בפרקליטות פחדו לסגור את התיק נגד נבות תל-צור, כי פחדו מביקורת ציבורית. אם הם מתחילים משהו כזה גדול, הם חייבים להמשיך, גם אם זה לא מוצדק".

המקרה של עורך-דין תל-צור מבטא, לטענת עורכי-דין רבים, את גישתה החדשה של הפרקליטות: מרדף לא לגיטימי אחרי עורכי-הדין. שורה של עורכי-דין בכירים במשק הופתעו בשנים האחרונות לקבל זימון מהמשטרה, להגיע למסור עדות בפרשה שבהם היה מעורב לקוח שלהם או - חמור מכך - להגיע לחקירה באזהרה, בחשד כי הם עצמם ביצעו עבירות.

כך, למשל, באפריל 2012 נדרשו למסור עדות במשטרה (אך לא נחקרו כחשודים) עורכי-דינו של איש-העסקים, דני דנקנר, עוה"ד יוסי בנקל ודוד מגריזו, במסגרת החקירה הפלילית שמנהלת המשטרה נגד דנקנר. בנוסף, נדרש גם עו"ד יורם ראב"ד, שותפם של בנקל ומגריזו, שייצג גם הוא את דנקנר במסגרת ההליכים הפליליים נגדו, למסור עדות ביאח"ה.

לא מזמן מצאה את עצמה גם עו"ד טלי ליבליך בחקירת משטרה, לאחר שכלי תקשורת שאותו ייצגה סירב למסור למשטרה פרטי טוקבקיסט. עורכת-דין נוספת מצאה את עצמה במעצר של שלושה ימים - לאחר שנחשדה בהעברת מסרים לאסיר שרקם עסקת עד-מדינה - בפרשת 512. וכן, קשה לשכוח את ההליך המשפטי הממושך שנוהל נגד עו"ד יעקב וינרוט - מבכירי הסנגורים בארץ - בחשד לקבלת שוחד בפרשת שוקי ויטה, הליך שממנו זוכה זיכוי מלא.

"המון צעדים רחוק מדי"

כל אלה ועוד, גורמים לעורכי-הדין להדיר שינה מעיניהם, וגם לצאת בביקורת חריפה נגד הפרקליטות. לדברי עו"ד ניר יסלוביץ', ראש הרכב בבית-הדין המשמעתי של לשכת עורכי-הדין, ומי שמייצג לקוחות בתחום עבירות צווארון לבן. אני לא מכיר את עו"ד נבות תל-צור באופן אישי, אבל אני סבור שדווקא הזימון שלו, שהוא עורך-דין שברקורד שלו רשומים הישגים כבירים בתחום ייצוג, ושכל 'חטאו' הסתכם במתן ייעוץ לגברת זקן שפנתה אליו מרצונה החופשי ומיוזמתה, וכן הניסיון לייחס לו כוונה פלילית, זו באמת חציית גבול, ואולי כניסה לתחום הטריטוריאלי של לשכת עורכי-הדין.

"אני לא רואה לפי הפרסומים כל כוונה לבצע עבירה פלילית. אני לא רואה שבמבחן המעשה הייתה בכוונת נבות להטריד או להשפיע על העדות של שולה זקן. עובדה, שלאחר מכן, זקן ביצעה את הבחירות שלה, ובמבחן התוצאה זה לא השפיע עליה כהוא זה. נהפוך הוא".

עו"ד יסלוביץ' חושש היום מהמסר המאיים, לדבריו, שהפרקליטות משדרת לשוק עורכי הדין. "בשורה התחתונה, היום כל עורכי-הדין בעצם יפעלו מתוך מקום של 'שיתוק' ויחששו שהפרקליטות ממתינה להם ואורבת להם, אם חס ושלום הם יספקו עצה שלא עולה בקנה אחד עם מה שהפרקליטות חושבת שצריך לומר. וזה מצב מסוכן.

"הפרקליטות שולחת מסר חריף לסנגורים המגוננים על חשודים בפלילים, שלפיו אם יערימו קשיים על חקירת המשטרה ועל ניסיונות הפרקליטות להגיע להסדרי-טיעון, יהפכו הם מסנגורים לנאשמים.

"איום על עורכי-דין, והפיכתם לנחקרים ולחשודים בשל פעולות שעשו במסגרת תפקידם - הם תופעה מסוכנת, אשר פוגעת בזכויות האזרח הבסיסיות ביותר העומדות לחשודים בפלילים; וההבדל בינה לבין שיטות הנהוגות במשטרים אפלים - דק ביותר".

גם עו"ד יעל גרוסמן, מעורכות-הדין הבכירות בתחום עבירות הצווארון הלבן, סבורה כי נחצה כאן קו אסור על-ידי הפרקליטות. "הטיפול בתוכן הייעוץ שנותן סנגור ללקוח בכלי של המשפט הפלילי, זו טעות. זו שגיאה קשה. הפנייה של נאשם במצוקה לעו"ד אחר כדי להתייעץ איתו, היא עניין של יום-ביומו, בדיוק כמו חוות-דעת נוספת שמבקש אדם מרופא לפני שהוא עומד לפני הליך רפואי מורכב, ואין שום פגם - אפילו לא אתי - במתן ייעוץ ללקוח של עו"ד אחר שמבקש חוות-דעת נוספת".

הפגם הנטען הוא הייצוג שלו את אולמרט במקרים אחרים, והפעולה כשלוחו של אולמרט, כאשר האינטרס של אולמרט היה מנוגד לאינטרסים של שולה זקן.

עו"ד גרוסמן: "שולה זקן ידעה על המעורבות של עו"ד תל-צור בנושא, ומעבר לכך הוא הבהיר לה בצורה ברורה ביותר את מי הוא מייצג, והזכיר לשולה זקן את המעורבות שלו ואת הקשר שלו לנושא. היא ידעה על הקשר שלו לתיק, לפני שפנתה אליו, ולמרות זאת היא חשבה שחוות-דעתו יכולה לעזור לה לקבל החלטה, אחרת היא לא הייתה פונה אליו.

"המצוקה שבה נמצא אדם שמתנהל נגדו משפט פלילי במשך שנים ומורחק ממקורות הפרנסה שלו, מידידיו וממערכת התמיכה שלו היא קיצונית, ולכן ההסכמה של נבות לתת לה עצה נעשתה ללא ספק קודם כול מתוך רצון כן לסייע לה לקבל את ההחלטה הנכונה. חשוב לזכור את מצבה הנפשי הקשה של שולה זקן כשהיא פנתה אליו. נאשמת בפלילים, שלא עובדת שנים, שמרוחקת מחבריה, שעומדת בפני החלטה גורלית לעתידה. נבות תל-צור עשה מעשה אנושי. ברגע שהוא הבהיר את הקשר שלו והמעורבות שלו, אין בכך שום פגם".

עוד לדברי גרוסמן, הפרקליטות מנסה להחליף, שלא בצדק, את שיקול-הדעת של הסנגורים בשיקול-הדעת שלה - מעשה בלתי מתקבל על הדעת. "ייעוץ שנותן סנגור לאדם בהליך פלילי הוא נושא כל-כך מורכב, שאי אפשר לבחון אותו בדיעבד. מדובר בחוות-דעת מקצועית של עו"ד לגבי סיטואציה משפטית שיש בה פנים לכאן ולכאן, והוא מביע את עמדתו המשפטית. איך יכולה הפרקליטות לבוא עכשיו ולומר, שהעמדה המקצועית הזאת נגועה? אילו פרמטרים יש לה להחליף את שיקול-דעתו של סנגור מנוסה בשיקול-דעתה? לפי אילו מבחנים אובייקטיביים לכאורה היא בוחנת את השאלה הזו?"

גם עו"ד איתן מעוז, סנגור בכיר נוסף בתחום עבירות הצווארון הלבן, מצדד בדברים. לדבריו, "ההחלטה של הפרקליטות לשקול להעמיד את עו"ד תל-צור לדין פלילי היא החלטה מטרידה מאוד. שולה זקן הייתה זו שפנתה לעו"ד תל-צור וביקשה את עצתו על רקע מגעים להסדר-טיעון שניהל פרקליטה - לטענתה מאחורי גבה, ולאור משבר אמון שנוצר בינה לבין מייצגה.

"הפנייה לקבל חוות-דעת נוספת בטרם חתימה על הסדר-טיעון ממי שאינו מייצג בהליך, היא פרקטיקה מוכרת, סבירה ולגיטימית לחלוטין. עו"ד תל-צור לא היה צריך לייצג את זקן כדי לבחון עבורה את סבירות העסקה, ולכן טענת הפרקליטות כי עו"ד תל-צור לא ייצג את זקן באותו הליך, היא לחלוטין בלתי-רלבנטית בנסיבות העניין".

עו"ד מעוז סבור, כי כל סנגור בנעליו של תל-צור היה פועל בדיוק כפי שהוא פעל. "את השאלה מדוע פנתה דווקא לעו"ד תל-צור לקבל חוות-דעת נוספת צריך לשאול את הגברת זקן, שהכירה את קשרי העבודה הקודמים שלו עם אולמרט, אך ככל הנראה ידעה באותה מידה לסמוך על הגינותו ומקצועיותו (ובצדק רב).

"השאלה היחידה שצריכה הייתה להבחן על-ידי הפרקליטות הייתה - האם קשרי העבודה הקודמים של תל-צור עם אולמרט היטו את שיקול-דעתו ואת המלצותיו לגברת זקן. בעניין זה, כל מי שמאזין לתמלילי השיחות שפורסמו מבין היטב כי ההמלצות שניתנו לזקן היו מאוזנות, שקולות ומדויקות בכל אמת-מידה מקצועית אובייקטיבית. כמי שישב במשפט והכיר את מהלך הראיות, אין ספק כי לו זקן הייתה פונה אליי, היא הייתה מקבלת בדיוק את אותה העצה שקיבלה מתל-צור".

עו"ד מעוז מוסיף, כי גם התשובה לשאלה - האם עצה לחתום או לא לחתום על הסדר כשלעצמה יכולה להתפרש כשיבוש הליכי משפט, אינה ברורה. "גם כאן, עמדת הפרקליטות מאוד מקוממת ומרחיקת לכת. עורך-דין שצריך לשקול כחלק מהמלצתו האם לקבל או לדחות הסדר-טיעון, גם את שיקולי חשיפתו האישית כלפי טענה לשיבוש, הוא עורך-דין משותק מקצועית. הסדר-טיעון איננו ראיה במשפט, ומי שממליץ שלא לקבל הסדר איננו משבש משפט - ממש כשם שסנגור שממליץ ללקוחו לשמור על זכות השתיקה, או לא להעיד במשפטו איננו מדיח אותו, ואיננו מטה ראיות. אלה סוגיות העומדות בלב הייעוץ המקצועי, ואין לפרקליטות שום מקום שם.

עניינו של תל-צור מטריד אף יותר, מאחר שמעולם לא המליץ לגברת זקן שלא לקבל הסדר-טיעון, אלא הסביר לה שההסדר סביר, אך ניתן לדעתו לנסות ולשפר את תנאיו".

בינתיים, עו"ד תל-צור משדר אופטימיות: "אני עורך-דין וסנגור זה 30 שנה, ויודע היטב את הגבול בין מותר לאסור בייעוץ לנאשם בהליך פלילי. אני חולק על עמדת הפרקליטות שלפיה שיבשתי כביכול הליכי משפט וכמוני חושבים עורכי-דין וסנגורים בכירים רבים, וכן פרקליטים ושופטים בדימוס, שראו את מלוא חומר הראיות ומשוכנעים שלא ביצעתי עבירה כלשהי", מסר בתגובה.

מהפרקליטות נמסר בתגובה: "מבלי להתייחס לעניינו של עו*ד תל-צור נציין, כי הדין אינו מקנה חסינות לעורכי דין שביצעו לכאורה עבירה, ובתי המשפט אף רואים בכך נסיבה מחמירה. המבחן לכל חשוד הוא אחד - סיכוי סביר להרשעה. עניינו של עו*ד תל-צור טרם הוכרע סופית, וטענותיו יתבררו בשימוע, ככל שיחפוץ בכך".

קו ההגנה הצפוי של תל-צור

תל-צור לזקן: "אני לא יכול לומר לך מה להגיד. זה סוג של הסדר שאפשר להגיד עליו אפילו שהוא סביר""

התיק נגד עו"ד נבות תל-צור מבוסס על עדותה של שולה זקן, ועל הקלטות שביצעה של הפגישה ביניהם שהתקיימה ב-3 בנובמבר 2012, ושיחה שקיימו יום למחרת, שמהן עולה לכאורה כי ייעץ לה שלא לקבל את ההסדר שהשיג עבורה סנגורה, עו"ד עופר ברטל - הסדר שכולל הודאה בלקיחת שוחד והסכמה כי תרצה 11 חודשי מאסר בפועל. הסדר שעליו חתמה לבסוף.

בחקירותיו בפרשה טען תל-צור, כי לא רק שלא הגיע לפגישה המוקלטת מיוזמתו, ולא ניסה לדחוף את עצמו לפרשה, אלא התבקש לכך על-ידי שולה זקן.

עוד טען, כי מעולם לא ייעץ לזקן שלא לחתום על הסדר-הטיעון, אלא הבהיר לה, כי קיים סיכוי סביר כי תוכל להפחית את עונש המאסר שהוצע לה. כך, למשל, בתמלילי השיחות המלאים מוקלט עו"ד תל-צור כאשר הוא אומר לזקן, כי מדובר בהסדר סביר, אך לדעתו היא יכולה לשפר את תנאי ההסדר שהוצע לה.

בחלק מהפגישה הוקלטו הדברים הבאים:

עו"ד תל-צור: "הם סתם תקעו לך 11 (חודשי מאסר, א' ל"ו). זה מו"מ. אתם יכולים לבקש שמונה-תשע".

זקן: "הם התחילו בשנתיים, הם התחילו בשנתיים וחצי".

תל-צור: "בסדר, אני לא אומר שזה, לא אמרתי שזה שיגעון, לדחות את זה בשתי ידיים, זה לא דבר, צריך לשקול... זה סוג של הסדר שאפשר להגיד עליו אפילו שהוא סביר".

עוד אמר תל-צור, כי מדובר ב"הסדר סביר, אבל הוא לא הטבה מפליגה... בוא נשפר את זה, לא יודע מה למה שוחד, אני מעצבן אותי עבירת השוחד".

לשאלת שולה זקן - "אם אני מורידה את עבירת השוחד, ללכת על זה?", השיב עו"ד תל-צור: "לכי, כן... זה צריך להיות יותר קשוח במשא-ומתן".

לשאלה של שולה זקן לגבי מה צפוי לה אם לא תחתום על הסדר-הטיעון ותורשע בסופו של יום בפרשת הולילנד, השיב לה עו"ד תל-צור, כי במקרה כזה היא צפויה לעונש כבד של כשנתיים-שלוש שנות מאסר.

"תל-צור: אז אני אומר, יש פה חשיפה שאם תהיי מורשעת בזה, זה לפחות שנתיים מאסר.

שולה זקן: נו אז?

תל-צור: אם את מורשעת, לפחות.

זקן: בסדר נו, מה...

תל-צור: מה, הירשזון קיבל חמש, אבל הוא היה שר וגניבה. אבל אין לך גניבה. שוחד זה עבירה קשה. זו עבירה הכי חמורה, זו העבירה הכי חמורה... עד שלוש וחצי שנים".

את טענת ההגנה המרכזית של תל-צור בחקירותיו - כי לא ייעץ לשולה זקן כלל שלא לחתום על הסדר-הטיעון - מבסס תל-צור על כך שהוא מוקלט כאומר לזקן, כי אינו יכול לייעץ לה מה לומר לעורכי-דינה, במקרה שתחליט שלא לחתום על העסקה. וכך הדברים הוקלטו על-ידי זקן:

"שולה זקן: מה אתה רוצה? מה אתה חושב שאני צריכה להגיד לו לסנגורה, עו"ד ברטל, א' ל"ו?

תל-צור: את מה שבא לך. עכשיו אני נתתי לך שיחה, אני הולך, תדברו ביניכם.

זקן: אני לא אומרת לך.

תל-צור: אני לא יכול לומר לך מה להגיד, אני לא אגיד לך מה להגיד לו.

זקן: כן תגיד לי.

נבות: נתתי לך עוד כיוון.

שולה: לא, כן תגיד לי.

נבות: דיברתי בקול רם, שיהיה לכם חומר לחשוב על הזווית שאני אמרתי פה..."

גם בהמשך הפגישה, מוקלטת שולה כמי שמנסה לקבל מנבות המלצה להימנע מלחתום על הסדר-הטיעון, אך לא מקבלת תשובה ישירה:

"שולה: אז מה אני צריכה להגיד לו לעו"ד ברטל, א' ל"ו?

נבות: אני לא יכול להגיד לך.

בהתבסס על הדברים הללו עתיד תל-צור לטעון להגנתו, בשימוע שייערך לו, ואם הדברים יגיעו לכך - גם במשפט, כי לא פעל "בשליחות" אולמרט על-מנת להניא את שולה זקן מלחתום על הסדר-הטיעון.

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988