עיר העתיד: בכיר דויטשה טלקום בישראל על הערים החכמות

דודו מימרן, המנהל הטכנולוגי של מעבדות החדשנות של דויטשה טלקום בישראל: "כל הסביבה שלנו תהיה מחוברת"

דודו מימרן צילום: דויטשה טלקום
דודו מימרן צילום: דויטשה טלקום

חברת סלקום אירחה בשבוע שעבר פאנל שנערך במסגרת ועידת החדשנות והיזמות הבינלאומית השנתית של אוניברסיטת תל אביב. משתתפי הפאנל דיברו בין השאר על השילוב בין רשתות התקשורת לבין הערים החכמות, תחום ה-IoT ("האינטרנט של הדברים") שהפך לבאזוורד, הביג דאטה וגם עתיד התחבורה.

אחד המשתתפים בפאנל היה דודו מימרן, המנהל הטכנולוגי של מעבדות החדשנות של דויטשה טלקום בישראל, אשר עוסק בכל התחומים האלה בשגרה. בשיחה עם "גלובס" מסביר מימרן מדוע רשתות התקשורת והרשויות המקומיות יתמודדו בעתיד עם אתגרים חדשים, כאשר שחקנים כמו גוגל יתחרו ברשתות התקשורת.

- איך ייראו הערים בעוד 10 שנים?

מימרן: "המגמה בעולם ה-IoT היא לחבר דברים פיזיים מהעולם שאנחנו מכירים ולהפוך אותם לממוחשבים ומקושרים, משמע חכמים. למעשה בכל חוויה עירונית שלנו בין אם זה פחי אשפה, רמזורים בכבישים, מצלמות אבטחה - אפשר יהיה לומר שכל הסביבה שלנו תהיה מחוברת וברמה של הצרכן יש לזה השפעה בכמה זוויות.

"מבחינת שירות שהעירייה תיתן לנו המצב יהיה הרבה יותר טוב, הרבה יותר מותאם אישית. תהליכים שהיום הם אנושיים או ידניים, כמו עדכונים על תקלות, או אופטימיזציה של תהליכים - כל זה יהיה ממוחשב והצרכנים יקבלו שירות הרבה יותר אפקטיבי.

"אחד הדברים המעניינים שעלו בפאנל היה מה שאמרה ליאורה שכטר, מנהלת מערכות המידע של עיריית תל אביב שדיברה על כך שאחד האספקטים של ערים חכמות ושל ה-IoT, הוא שזה אמור לייעל את עבודת העיריות עצמן. בין אם מדובר בתהליכים ומענה טלפוני וכו', הכל אמור להיות מחובר וזאת עוד משמעות שתייצר יעילות רבה. דבר נוסף הוא שנוצרות כאן הזדמנויות עסקיות חדשות, מאחר שהחוויות יהיו חדשות. לצורך העניין, ברגע שאני אתקרב הביתה אז הרשת תקשורת תזהה את הרוטינה שלי וברגע שיש חיבור בבית כמו סמארט הום, הרשת תדע להפעיל דברים בבית באותו הרגע. יש חיבור מאוד משמעותי לביטחון, עם מצלמות בכל פינה למניעת פשע ולמציאת מפגעים - אלה ההשפעות בגדול. לגבי השימושים - זה כיד הדמיון".

 

"צמיחה טבעית"

- מי בעצם יהיה אחראי על כל האופרציה הזאת? מפעילות הסלולר, הרשויות המקומיות או שני הגופים עיחד?

"יש פה שתי נקודות - קודם כל המפעילים באופן טבעי רואים את הנושא של קישוריות כצמיחה טבעית שלהם כי הם ספקי התקשורת. המפעילים מאוד משקיעים ומתאמצים ליצירת סטנדרטיזציה, כדי להיות חלק מהדבר הזה. צריך להבין מה קורה פה וזה מאוד משמעותי. קודם כל, העלויות של כניסה לתחום ה-IoT נמוכות ביחס להשקעה בתשתיות סלולר, ואז הדבר פותח הרבה מאוד הזדמנויות לשחקנים חדשים שרוצים לשחק במגרש הזה. מדובר על חברות עם כוח עצום כמו גוגל, סטארט-אפים, עיריות שיקימו תשתיות עם תצורת ניהול ועוד.

"הנקודה השנייה היא שבאספקט של IoT כל הפרדיגמה הזאת שקיימת בסלולר - הפריסה האוניברסלית שאתה כל הזמן מחובר ויש משמעות לזה שיש רשת אחת גדולה, ב-IoT זה פחות דרמטי. כי אם עכשיו עיריית תל אביב ממחשבת את פחי האשפה, זה לא רלוונטי לעיריית חיפה, הם לא יעברו ממקום למקום. אז הלוקליות הזאת מייצרת עוד הזדמנות ועוד חופש לחברות חדשות להיכנס.

"אחד הדברים שמפעילים עושים כדי להפוך לדומיננטיים בתחום הזה זה שהם מרחיבים את היריעה של השירותים שלהם מעבר לתקשורת בסיסית. זאת אומרת שאם אתה מסתכל על תחום הערים החכמות, אז זה גם לתת את הזויות של הניהול האחורי של ניהול המערכות. מהזווית שלי - אני רואה שהמודל הסופי לא לגמרי סגור והוא עדיין מתהווה".

- אתה חושב שרשתות התקשורת בעולם ובישראל ערוכות להתמודד עם כל המידע שיעבור ברשתות?

"בישראל אני חושב שהשוק מתקדם כמו כל העולם המערבי ואני לא חושב שיש הבדל בין ישראל לעולם. לגבי ה-IoT, הרשתות שיש היום בעיקרון לא מתאימות לזה. רשת של מפעיל מסוים בישראל בנויה נניח ל-2-3 מיליון צרכנים, אבל היא לא בנויה לסדרי גודל של הכלה פתאומית של 100 מיליון מכשירים והתקנים שיחוברו לרשת וחלקם הגדול נעים. גם במובן של התשתיות וגם העלויות, בוודאי שאנחנו לא שם וצריכות להיות מוקמות תשתיות חדשות לטובת הדבר הזה. לגבי הביג דאטה זה פחות מורכב כי זה מורכב מאיסוף נתונים ומקורות. עצם זה שיש לך מיליוני מכשירים שצריך לנטר ולנהל אותם, כמו למשל עדכון תוכנה שצריך לעדכן מודדי מים בכל הארץ, אלו אתגרים שלא התמודדנו איתם עד עכשיו, אבל בזווית של ביג דאטה והשרתים שאוספים את המידע אז שם השוק דווקא התקדם. כוח מיחשובי יש. השאלה היא האם הרשתות מוכנות".

- מה יקרה בישראל?

"בישראל, בגלל שהתברכנו בהרבה מאוד סטארט-אפים שניגשים למפעילים כדי להיות הלקוח שלהם, אז אנחנו נחשפים לטכנולוגיות מתקדמות יותר מאשר בעולם ואנחנו נמצאים בפוזיציה טובה".

"תחרות מעניינת"

- אתה חושב שיוקמו רשתות חדשות או שנראה שדרוג של הרשתות הקיימות?

"הרשת של היום לא יכולה לעמוד בעומס הזה, אבל זו לא רשת מקבילה, זו הרחבה של הרשת. היום הרשת יודעת לעבוד עם מספר כזה או אחר של מכשירים, אבל תחשוב שמרחיבים כל אזור לרשת מקומית. פה ההרחבה היא בסדרי גודל לא ב-20%-30% אלא פי עשרה לעומת הרשת הרגילה".

- יש סיבה לדאגה גם מבחינה רגולטורית והיערכות של המדינה לעולם החדש?

"נכון, ופה שוב התחרות תהיה הרבה יותר מעניינת ומורכבת בהשוואה להיום כי הספקים הסלולריים לא בהכרח יוכלו להשתתף בדבר הזה. תמיד הייתה שליטה של הרגולטור על השוק וכאן זה הולך להשתנות".

- הרשתות הולכות להיות משולבות - נייח ונייד?

"אם מסתכלים למשל על חקלאות לצורך העניין, אז זה צרכים אחרים מבחינת החיישנים שצריכים כי מדובר על מרחקים גאוגרפיים שונים וצרכי אנרגיה סולרית, ובעיר חכמה יש תשתיות מקומיות של הרשויות שאפשר להשתמש בהם ובקיצור, העתיד הולך להיות מגוון מאוד".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988