מצרים כבר לא מחכה לישראל - ומשק הגז שלה מתפתח

בזמן שבישראל בזבזו שנה שלמה בדיונים על סעיף היציבות, משק הגז המצרי רושם תגליות חדשות, מוחק חובות ומגייס יזמים חדשים

צינור גז במצרים. הממשלה יוצאת מגדרה כדי להביא למדינה יזמים זרים / צילום: רויטרס
צינור גז במצרים. הממשלה יוצאת מגדרה כדי להביא למדינה יזמים זרים / צילום: רויטרס

תגליות גז חדשות, העלאת מחירים, הקטנת חובות, יציאה למכרזים וניצחון בבוררות בינלאומית מול חברות אירופאיות - את כל אלה עשתה מצרים בשנה האחרונה על מנת לשוב ולעמוד על רגליה ולספק את צרכי האנרגיה של עצמה. וזאת בשעה שישראל התעסקה במתווה הגז ובסעיף היציבות. ועכשיו אנחנו נשאלים האם בכלל יש מקום לגז ישראלי בסיפור הזה.

עוד מאגר גז התגלה

ענקיות האנרגיה האירופיות BP ו-ENI הודיעו בשבוע שעבר על גילוי שדה גז מול חופי מצרים. תגלית הגז החדשה ממוקמת בשטח האקספולרציה Baltim, סמוך חלק המזרחי של אזור הדלתא של הנילוס, כ-10 קילומטר צפונית למאגר הגז Nooros, שהתגלה ביולי 2015. על פי הערכת ENI, התגלית החדשה מכילה 70 מיליארד מ"ק של גז טבעי (BCM).

לא מדובר במאגר ענק (כרבע מהגודל של תמר), אך כן מדובר במאגר שנחשב מהיר וזול יחסית לפיתוח, לנוכח קרבתו לחוף - 12 ק"מ, ועומקו - 25 מטר בלבד (רק לצורך השוואה, מאגר לוויתן למשל מצוי בעומק של 1,600 מטר). כמו כן, תוכל החברה לפתח את המאגר עם אותן התשתיות של מאגר Nooros, דבר שיוזיל בצורה משמעותית את העלויות.

תגלית זו מצטרפת לתגלית "זור", עליה דיווחה Eni באוגוסט אשתקד. החברה וחברות ייעוץ בינלאומית העריכו אז את העתודות הניתנות להפקה מהמאגר בטווח רחב של 17-27 TCF, אלא שמאז השלימה החברה עוד שני קידוחים, והערכות עדכניות של החברה מדברות על כמות גבוהה ב-20%. נציין, כי מאז חתך לפני שבועיים משרד האנרגיה את גודלו של לווייתן ב-20%, וההערכה היא כי ניתן להפיק ממנו כ-17.6 TCF.

משק הגז המצרי ידע עליות ומורדות לאורך השנים. במשך תקופה ארוכה פיקחה מצרים על מחיר הגז והתירה לחברות בינלאומיות שהגיעו אליה למכור אותו ב-2.65 דולרים ליחידת אנרגיה (mmbtu). המחיר הנמוך יחסית אמנם הרתיע חברות בינלאומיות רבות, אך כפיצוי התירה מצרים לאותן חברות לייצא עד 30% מעתודות הגז שלהן. ואכן, חברת יוניון פנוסה הספרדית יחד עם Eni, וחברת BG הבריטית יחד עם החברה המלזית PETRONAS, הקימו לפני עשור שני מתקנים להנזלת הגז במצרים.

הגז שנגוז

הגז שייצאו החברות הבינלאומיות נמכר במחיר גבוה פי שניים לשווקים הבינלאומיים. בעוד מתקן BG ייצא בעיקר לאסיה, המתקן של יוניון פנוסה ייצא בעיקר לאירופה.

ממשלת מצרים גם העניקה סובסידיות לרכישת גז. כך, למשל, בשנה שהסתיימה ביוני 2014, הוציאה מצרים 18.2 מיליארד דולר על סובסידיות למוצרי נפט ו-1.8 מיליארד דולר על סובסידיות לחשמל. הסובסידיות לאנרגיה הסתכמו ביותר מחמישית מתקציב המדינה. באמצעות מחיר הגז הנמוך עודדה הממשלה תחנות כוח, מפעלים, תחבורה, בתי עסק ומשקי בית לצרוך גז טבעי, והוקמו במדינה תעשיות פטרוכימיות שמוצר הגלם הבסיסי בהן הוא גז טבעי. בעקבות זאת עלה הביקוש לגז במצרים באופן משמעותי, בכ-7% בכל שנה. כיום צריכת הגז במצרים עומדת על כ-50 מיליארד מטר מעוקב (BCM) בשנה והיא צרכנית הגז הגז הגדולה ביבשת (40% מצריכת הגז הכוללת באפריקה). לשם השוואה, צריכת הגז בישראל ב-2015 עמדה על 8.4 BCM בלבד.

בחלוף השנים, לאחר שמוצו רוב העתודות היבשתיות והעתודות במים רדודים, נאלצו חברות הגז לעבור לחיפושים במים עמוקים יותר, שהעלויות שלהם גבוהות הרבה יותר וכך גם עלויות הפיתוח וההפקה. בעוד שקידוח במים רדודים עולה כ-20 מיליון דולר, במים עמוקים יכול קידוח אחד להגיע ל-200 מיליון דולר.

במקביל, לאור הביקוש הגובר לגז, אסרה הממשלה המצרית על יצואו וחייבה את החברות למכור את כל העתודות למשק המקומי. בעוד שיצוא הגז ממצרים בשנת 2007 עמד על כ-16 BCM, ב-2015 הוא כבר ירד ל-1 BCM. האיסור על ייצוא, בשילוב עלויות ההפקה ופיקוח המחירים הפך את העסק כולו ללא כדאי מבחינת החברות הבינלאומיות. חברות ששקלו להגיע למצרים חזרו בהן, והחברות שכבר פעלו במדינה הפסיקו את עבודתן באמצע.

מצרים מצאה את עצמה בחובות של יותר מ-7 מיליארד דולר לחברות הגז, כולל ליוניון פנוסה ול-BG. ואולם, לא החובות אלא היעדר הגז הוא מה שהטריד את מצרים. המשק המצרי, שעבר כמעט כולו הסבה לגז טבעי (בעידוד הממשלה), נאלץ כעת לצרוך דלקים יקרים פי 3-4.

פה המקום לציין כי רק היום דווח בסוכנות הידיעות רויטרס כי מצרים ניצחה בבוררות בינלאומית מול הבעלים של מתקן הנזלת הגז בדמייטה, יוניון פנוסה ו-Eni, ולא תשלם להן 270 מיליון דולר. לאחר שמצרים הגבילה את ייצוא הגז, נזכיר, תבעו החברות את חברת הגז הלאומית של מצרים EGAS בגין אובדן רווחים של המתקן.

תוספת משרות

מובן לפיכך מדוע תגלית "זור" והתגלית החדשה של Eni הן בגדר נס עבור המדינה. הממשלה כל כך שמחה על "זור" עד שהיא דחפה לפיתוח בזק של המאגר. בעוד שלווייתן התגלה ב-2010 וצפוי להיות מפותח לא לפני סוף 2019, מאגר "זור" התגלה לפני עשרה חודשים וצפוי להתחיל להזרים גז כבר החל מסוף השנה הבאה.

הממשלה גם עושה ככל שביכולתה על מנת למשוך חברות בינלאומיות להשקיע בפרויקטים של גז טבעי במדינה, ביבשה ובים, ובשנה שעברה פרסמה רישיונות חדשים לחיפושי גז ב-12 בלוקים שונים (באחד מהם נמצאה התגלית החדשה). בכנס שנערך בחודש שעבר ביוסטון הודיע שר האנרגיה המצרי, טארק אל-מולה, כי כבר בשבועות הקרובים מתכננת מצרים לחלק 28 בלוקים חדשים. "גילוי מאגר 'זור' משך התעניינות של חברות אנרגיה זרות", סיפר השר והוסיף כי מצרים פועלת במקביל להקטנת החוב שלה, שעומד היום על פחות מ-3 מיליארד. עוד הוא הוסיף, כי גילוי מאגר 'זור' הוסיף 5,000 משרות חדשות במצרים.

על מנת להפוך את החיפושים לאטרקטיביים, העלתה מצרים את מחיר הגז למשק המקומי, כך במקום מחיר של 2.65 דולרים ליחידת אנרגיה, חותמת כעת מצרים על חוזים חדשים במחירים של 4.10-5.88 דולרים. מחיר הגז משתנה בהתאם לנתוני המאגר: על מאגר במים עמוקים, עם עלויות הפקה גבוהות יחסית, מוכנה מצרים להכיר במחיר של 5.88 דולרים. מחיר הגז הממוצע למשק המקומי בישראל עמד בשנת 2015 על כ-5.7 דולרים ליחידת אנרגיה.

ובינתיים, על מנת להתגבר על המחסור בגז, החל מיוני שנה שעברה החלה מצרים לייבא מכליות של גז טבעי נוזלי (LNG), ומתקן המאפשר להפוך את הגז המגיע במצב נוזלי למצב גזי, ולהזרים אותו לחופי המדינה. למצרים יש כבר שני מתקנים כאלה והיא מתכננת ייבוא של מתקן שלישי. כמו כן היא חתמה על חוזה עם ירדן, שמאפשר לה להשתמש בעודפי הקיבולת של מתקן דומה שנמצא מול ירדן.

שת"פ עם ישראל וקפריסין?

במאי 2014 חתמו שותפות "תמר" על מכתב כוונות עם יוניון פנוסה שמחזיקה במתקן ההנזלה לספק לו 70 מיליארד מטר מעוקב של גז (BCM) על פני 15 שנה. חודש לאחר מכן, נחתם בין שותפות לוויתן ל-BG מכתב כוונות, לפיו מאגר לוויתן יספק 105 BCM של גז למתקן החברה באידקו שבמצרים במשך 15 שנה. מדובר בשתי עסקאות ענק, שהראשונה אמורה היתה לאפשר את הרחבת מאגר תמר, והשנייה את פיתוח מאגר לווייתן.

עם זאת, קשה להאמין שעסקאות אלו יצאו כעת אל הפועל. מצבה ההולך והמשתפר של מצרים, מחירי הגז הטבעי הנמוכים בעולם (ההתאוששות החלקית במחירי הנפט לא באה לידי ביטוי במחירי הגז) וכניסתה של חברת "של", שרכשה את BG, לתמונה, מערימים קשיים על העסקאות. כך, קשה להאמין שיוניון פנוסה תממן צינור גז בעלות שני מיליארד דולר מתמר למתקן, וקשה להאמין שחברת "של", שפועלת רבות במדינות ערב תרצה להיות קשורה לישראל. רק השבוע הודיעה "של" שהיא רוכשת משלוח ראשון של נפט איראני על מנת לשווק אותו לאירופה. בכך מצטרפת "של" לחברת טוטאל הצרפתית שכבר רכשה נפט איראני.

ובכל זאת, גם אם הייצוא מישראל למצרים ירד מהפרק, יש להתפתחות במצרים גם צד חיובי, והוא כי קיימת התעניינות בינלאומית מחודשת באזור כולו. המשמעות של התגליות במצרים היא כי יש באגן הלבנט עתודות גז גדולות, שימשכו חברות בינלאומיות להגיע למצרים, אך גם לישראל.

קפריסין כבר הודיעה לפני חודשיים כי גם היא, כמו מצרים, יוצאת לסבב מחודש של חלוקת רישיונות גז, ועל פי הערכה "של" צפויה להשתתף בו. ישראל גם היא מדברת כבר כמה שנים על פתיחת הים לרישיונות חדשים, אך בינתיים לא עושה זאת.

מעבר לזה, התגליות החדשות במצרים יכולות להיות בסיס לשיתוף פעולה בין שלוש המדינות. כעת, משנדמה כי היצע הגז במזרח התיכון עולה על הביקוש אליו, יכולות ישראל, קפריסין ומצרים לבנות תשתית משותפת לייצוא גז לאסיה או לאירופה. שיתוף פעולה יוזיל כמובן את העלויות של פרויקט כזה.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988