העשירון העליון הרוויח הרבה יותר מהפחתות המסים ב-2015

כך עולה ממחקר של פרופ' מישל סטרבצ'נסקי וירדן קידר ממכון ון ליר, שבחן את השפעת הורדת מס החברות ב-1.5% והורדת המע"מ ב-1% ■ הממצאים עולים בקנה אחד עם טענות בנק ישראל

משה כחלון/ צילום: לע"מ
משה כחלון/ צילום: לע"מ

הפחתת מס החברות ב-1.5% בתחילת השנה הייתה "מתנה" בהיקף של כ-870 מיליון שקל בשנה לעשירון העליון, בעוד שהפחתת המע"מ באחוז ב-1 בנובמבר סייעה דווקא יותר לשכבות החלשות - כך עולה מעבודה של פרופ' מישל סטרבצ'ינסקי וירדן קידר מהתוכנית לכלכלה וחברה במכון ון-ליר בירושלים.

לפי הכלכלנים, הפחתות המסים שנעשו ב-2015 שוות כ-40 אלף שקל תוספת הכנסה שנתית למשפחה בעשירון העליון, ובסך הכול גרף העשירון העליון כמעט פי ארבעה מהרווח הכולל של כל העשירונים האחרים יחד. כך, למשל, משפחה מהעשירון התחתון הרוויחה 726 שקל בממוצע, אך גם חלקו של מעמד הביניים ברווח היה קטן יחסית ונע בין 3,171 שקל בשנה (עשירון 6) ל-6,199 שקל (עשירון 9). ממצאי העבודה יוצגו בכנס התקציב השביעי של התוכנית, בתמיכת קרן הנס זיידל, שייערך ביום ראשון הקרוב במכון ון-ליר.

בתחילת ספטמבר אשתקד הכריזו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון על הפחתת המע"מ באחוז (מ-18% ל-17%) מ-1 באוקטובר ועל הפחתת מס החברות ב-1.5% (מ-26.5% ל-25%) מ-1 בינואר. באוצר העריכו כי הורדת המע"מ תפחית את הכנסות המדינה ממסים ב-4.5 מיליארד שקל והפחתת מס החברות ב-1.2 מיליארד שקל.

בנק ישראל מתח אז ביקורת חריפה על המהלך. בהודעה חריגה לעיתונות, שפורסמה שעה לפני מסיבת העיתונאים של נתניהו וכחלון, טענה נגידת הבנק כי יש מקום להעלות מסים לאור הפערים החברתיים וההוצאה בישראל על שירותים לאזרח, שהיא מהנמוכות ביותר בעולם המפותח. כחלון הדף את הביקורת וטען כי מדובר בצעד הכרחי לעידוד צמיחה. בדיעבד טען כחלון כי צדק בגלל שהגירעון התקציבי ב-2015 היה נמוך בהרבה מהמתוכנן וכי העודף שייך למשלמי המסים ולא למדינה.

סטרבצי'נסקי וקידר ניסו לכמת כיצד התחלקה הפחתת המסים בין העשירונים השונים. לשם כך הם נעזרו בסקרי ההכנסות השנתיים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שמהם אפשר ללמוד מצד אחד כיצד מתחלקת ההוצאה בכל עשירון לצריכה (שעליה מוטל מע"מ) ומצד שני מהם מקורות ההכנסה (שהעיקריים שבהם הם שכר או דיבידנדים).

מדד פרוגרסיביות נמוך מאוד

סטרבצי'נסקי וקידר מציינים באופן כללי שמערכת המס בישראל היא פרוגרסיבית, כלומר, העשירונים העליונים משלמים מס גבוה יותר מהעשירונים התחתונים (להבדיל מרגרסיבית שבה נטל המס על העשירונים הנמוכים גבוה יותר). מידת הפרוגרסיביות נבחנת באמצעות מדד סוטס, הנע בין 1 (מערכת פרוגרסיבית לחלוטין) למינוס 1 (מערכת רגרסיבית לחלוטין).

המדד מצביע על כך שבישראל הפרוגרסיביות היא 0.1, כלומר בעוצמה נמוכה מאוד, בעיקר כתוצאה ממשקלם הגבוה יחסית של מסים עקיפים בנטל המס. מסים עקיפים המוטלים על צריכת מוצרים ושירותים (כמו המע"מ, המס על סיגריות והמס על אלכוהול) הם רגרסיביים באופיים משום שהעשירונים הנמוכים מוציאים חלק יחסי גדול יותר על צריכה בעוד שהעשירונים העליונים מצליחים להפנות חלק ניכר מהכנסתם לחיסכון.

הממצאים עולים בקנה אחד עם טענות בנק ישראל והביטוח הלאומי שלפיהם למדיניות המסים והקצבאות של ממשלות ישראל יש השפעה נמוכה מאוד (בהשוואה בינלאומית) על צמצום הפערים והאי-שוויון בחברה. בשני הגופים מציינים שכתוצאה ממדיניות הממשלה ישראל ממוקמת כיום במקום הלפני אחרון בשיעור העוני, בעוד שהייתה יכולה להיות במקום טוב באמצע אילו מדיניות הממשלה הייתה דומה למקובל במדינות המפותחות.

בשלב שני השתמשו החוקרים בסימולציה כדי לאמוד את ההשפעה של הפחתת המע"מ מ-18% ל-17% מה-1 באוקטובר 2015 ושל מס חברות מ-26.5% ל-25% ב-1 לינואר 2016. הסימולציה אמדה את הסכומים שקיבל כל עשירון הכנסה הן במונחים כספיים והן כשיעור מסך הכנסתו של אותו עשירון. הסימולציה של מס חברות מבוססת על ההתפלגות הרב-שנתית של הדיבידנדים בהתאם לדיווח בסקר ההכנסות של הלמ"ס.

 - פרופ' סטרבצ'ינסקי, התחושה בציבור הייתה שהפחתת המע"מ לא הביאה לירידת מחירים ו"נבלעה" כולה על ידי הספקים והיצרנים. איך אתה יכול להיות בטוח שכל הכסף שנחסך בהפחתות המסים אכן הגיע בסופו של דבר לכיס של האזרח?

"לגבי המע"מ, הוויכוח הוא אם ההוזלה מגיעה בסופו של דבר לצרכן. התשובה היא שזה תלוי מאוד בענפים. בגדול, ככל שהענף יותר מונופוליסטי, עובר פחות לצרכן. אנחנו הנחנו, בין היתר על סמך עבודות שנעשו בעבר, ש-80% עובר לצרכן. לגבי מס חברות, מדובר בסימולציה. נכון שחלק מהחברות לא מחלקות דיבידנדים, אבל בטווח הארוך, גם אם הכסף נשאר בפירמה, הוא יגיע לבעליו".

- בשורה התחתונה, כיצד השפיעו הפחתות המס על האי-שוויון?

"אנחנו רואים שלהפחתת המע"מ היה אפקט פרוגרסיבי ולהפחתת מס החברות היה אפקט רגרסיבי. בעשירונים 1-9 הייתה הפחתת המסים כאחוז מההכנסה דומה ושווה בערך ל-1.2% מההכנסה. יוצא מן הכלל באופן בולט הוא העשירון העליון, אשר קיבל הטבה של כ-4.5% מהכנסתו הכוללת - בעיקר כתוצאה מההטבה שהוא קיבל בעקבות הפחתת מס חברות. העשירון העליון מחזיק 70% מהדיבידנדים במשק, ולכן הפחתת מס חברות מיטיבה בעיקר עמו".

הפחתת המיסים
 הפחתת המיסים

צרו איתנו קשר *5988