תיק דנקנר: החור השחור בעדות של עד המדינה עדי שלג

בסביבת הטייקון לשעבר משוכנעים כי גרסתו של עד המדינה עדי שלג התנפצה לרסיסים, שכן הוכח לטענתם כי איתי שטרום כלל לא נכח ב"פגישת ההרצה", שלטענת שלג התקיימה עמו בארבע עיניים

עדי שלג, נוחי דנקנר / צילומים: תמר מצפי
עדי שלג, נוחי דנקנר / צילומים: תמר מצפי

לפני כחצי שנה, ב-24 בדצמבר 2015, התקיים באולמו של שופט בית-המשפט המחוזי בתל-אביב, חאלד כבוב, שלב הסיכומים בעל-פה במשפטם של נוחי דנקנר, יו"ר קונצרן אי.די.בי לשעבר, ושל איש שוק ההון, איתי שטרום, המואשמים בהרצת מניות של חברת אי.די.בי אחזקות, בפברואר 2012. מאז אותו יום, חדלה התקשורת לעסוק במשפט שהעסיק אותה באופן אינטנסיבי עד אז, בהמתנה להכרעת הדין.

גם שני הנאשמים, דנקנר ושטרום, ממתינים בשקט ליום שבו יתבשרו על גורלם המשפטי, שיחרוץ את עתידם האישי והמקצועי. דנקנר, שנלחם לאורך חודשי המשפט כארי על חפותו, כשהוא מצויד בעורכי-הדין וביועצי התקשורת מהטובים ומהיקרים ביותר, הקדיש את החודשים האחרונים לעסקיו, לבריאותו, ובעיקר לגיבוש הסדר חובותיו הפרטיים, בסך 480 מיליון שקל, עם הבנקים.

בשבוע שעבר הושג ההסדר המיוחל מבחינתו של מי שהיה האיש החזק ביותר במשק הישראלי, ונפל מאיגרא רמא לבירא עמיקתא. לפי תנאי ההסדר, דנקנר יפנה תוך חודש את ביתו בהרצליה-פיתוח, ויחויב למכור אותו תוך שנה, ולא לבן משפחה. בנוסף, דנקנר יצטרך להחזיר לבנקים 150 מיליון שקל בתוך 5 שנים: 70 מיליון שקל בתוך שנה (מהם 30 מיליון שקל במועד החתימה), 20 מיליון שקל בתום 3 שנים, ועוד 60 מיליון שקל בתום 5 שנים. יתרת החוב תשולם בהתאם להכנסות עתידיות של דנקנר, וללא מועד החזר מוגדר.

בסביבתו של דנקנר ציפו שהכרעת הדין תגיע מוקדם יותר, אולי אפילו קודם לגיבוש ההסדר. דנקנר ושטרום, הנאשם לצדו, מקווים שההמתנה המתארכת מבשרת שהכרעת הדין תהיה חיובית מבחינתם. אם דנקנר ושטרום יורשעו בעבירות המיוחסות להם, השניים צפויים לעונשי מאסר בפועל. אם הם יזוכו, הדבר ייחשב ל"מפלה" של הפרקליטות. בשני המקרים, נראה כי התיק יגיע לסיבוב נוסף בביהמ"ש העליון, בהליך של ערעור.

מתי יפרסם השופט הוותיק והמוערך כבוב את הכרעת הדין? איש מלבדו אינו יודע לומר. אך המועד הולך וקרב ולפי פרסומים בימים האחרונים, כבוב עשוי לפרסם את הכרעת הדין עוד לפני פגרת בתי-המשפט, בתחילת חודש יולי. נזכיר כי כבוב - שמקווה להתמנות לביהמ"ש העליון - עדיין לא פרסם הכרעת דין בתיק גדול נוסף, זה העוסק בהרצת האג"ח בתיק הנוסטרו של בית-ההשקעות פסגות. בדומה לדנקנר ולשטרום, גם נאשמי "פרשת פסגות", ובהם בכירי החברה לשעבר, דוד אדרי ושי בן-דוד, כוססים ציפורניים לקראת יום דינם הקרב והולך.

הפרקליטות: ניתן להרשיע את הנאשמים גם בלי עדות עד-המדינה

"הגיבור" השלישי ב"פרשת אי.די.בי", מלבד דנקנר ושטרום, הוא עד-המדינה, עדי שלג, שהיה שותפו של שטרום והפך למי שהתיימר לספק לפרקליטות את הראיות להפללתם של השניים. בדומה לעדי-מדינה בפרשיות אחרות, כמו לדוגמה שמואל דכנר המנוח, עד-המדינה השנוי במחלוקת ב"פרשת הולילנד", גם שלג הוא אדם בעייתי שהיה שותף לחלק מהמעשים הפליליים לכאורה.

האם כבוב ינהג בדומה לעמיתו לביהמ"ש המחוזי בת"א, השופט דוד רוזן, שהרשיע את נאשמי פרשת הולילנד, בין היתר על-סמך עדותו של דכנר, וירשיע את דנקנר ושטרום בהתבססו על עדותו של שלג? או שמא כבוב יזכה אותם וידחה את עדותו של שלג? עדיין לא ברור. מה שכן ברור - היחס של השופט כבוב אל עדותו של שלג ואל אמינותו, יכריעו במידה רבה את גורל התיק כולו.

בסיכומים שהגיש לבית-המשפט בחודש נובמבר 2015, טען דנקנר כי "גרסתו של שלג התנפצה והתרסקה במהלך המשפט אל מול הממצאים האובייקטיביים", שהוכחו בתיק. גם שטרום טען בסיכומיו, כי עדותו של שלג קרסה והוכחה כשקרית, ועימה קורס כתב-האישום כולו.

מנגד, הפרקליטות טוענת כי לאחר ששמיעתו של התיק הושלמה, ניתן לומר בביטחון כי עיקר גרסתו של שלג, שנמסרה בצורה קוהרנטית וסדורה, אומתה בראיות עצמאיות ובלתי תלויות, בין היתר בשאלת המפתח בדבר כוונתם של דנקנר ושטרום להשפיע על שער המניה.

עם זאת, הפרקליטות מציינת כי ביכולתה להביא להרשעת דנקנר ושטרום גם ללא עדותו של שלג. מדובר בטענה מרחיקת-לכת לאור העובדה ששלג היה האיש שביצע בפועל את המסחר האסור לכאורה, וכי כתב-האישום מתבסס במידה רבה על גרסתו. יש להניח, כי לכבוב, כמו לכל שופט במשפט פלילי, לא יהיה קל לדחות את עדותו של שלג, אך להרשיע את דנקנר.

לקראת סוף המשפט, ובין היתר לאור התפתחויות שחלו במהלכו, החלה הפרקליטות לטעון, כי עריכת הסכם עד-מדינה עם שלג נועדה לחזק ולהדק את המסכת הראייתית שגובשה ממילא, וללא קשר לשלג. בסיכומיה נטען כי "עדותו של עד-המדינה הוסיפה ראיה ישירה לתוכנית ההשפעה על שער המניה, ובמצב המשפטי ששרר בעת עריכת ההסכם, היה למדינה עניין בהוספתה לראיותיה. עם זאת, גם אם בית-המשפט יחליט שלא לקבוע על-פיה, כולה או חלקה, ממצא לחובתם של הנאשמים - ניתן לטעמנו להרשיע את הנאשמים במיוחס להם גם בלעדיה".

בהכירה את החולשות והכשלים שהתגלו בעדותו של שלג במשפט, הבהירה התובעת, עו"ד חנה קורין, מפרקליטות מחוז ת"א (מיסוי וכלכלה) כבר בפתח דברי הסיכום שנשאה בפני השופט, כי לגישת הפרקליטות עדותו של שלג הייתה רק ראיה אחת מיני רבות, שהוכיחו את אשמתם של דנקנר ושטרום.

"את העבירות הכי חמורות לא מבצעים שודדים עם כובעי-גרב ואקדחים"

לדברי עו"ד קורין, "הצגנו די ראיות שיש בהן בסיס מוצק להרשעה גם ללא עדותו של שלג. זה לא תיק של פעילות שגרתית, יום רגיל במשרד, שרק בגלל (עדות) עדי שלג זה נראה מפליל, ואם אתה מוציא את שלג אז הכול כימים ימימה".

לדברי התובעת, "את העבירות הכי חמורות לא מבצעים שודדים עם כובעי-גרב ואקדחים. זה נעשה בשיחת טלפון, בלחיצה על מקלדת המחשב. השיחות היו בסלון הבית ובבתי-קפה. לכן קל כל-כך לטעון שאין תוכנית ואין מרמה, והכול תקין ולגיטימי. אבל לצד הקושי המובנה להוכיח תיק כזה, החוזק של התיק הוא שהפעילות (במניה) הייתה מאוד חריגה, פעילות מטרידה, פעילות חשודה".

ההתפתחות המרכזית והדרמטית במשפט דנקנר-שטרום בהקשר לשלג, שלטענת ההגנה צריכה הייתה להביא לביטול הסדר עד-המדינה שנכרת עימו ובכל מקרה צריכה להביא לזיכוי של השניים, היא איכונים לשיחות טלפון של שטרום, שלטענת ההגנה מוכיחים כי בסיס עדותו של שלג הוא שקרי. ומה הוא אותו בסיס עדות? שלג טען, כי את ההנחיה להריץ את שער מניית אי.די.בי, זו שאמורה להוכיח את היסוד הנפשי של שטרום ואת כוונתו לבצע עבירה פלילית של תרמית בניירות-ערך, הוא (שלג) קיבל משטרום בארבע עיניים, בפגישה שנערכה במשרדו של שטרום בהרצליה ב-22 בפברואר 2012.

שלג הוסיף וטען, כי במהלך אותה פגישה הוא למד גם על כך שדנקנר מעורב במהלכים האסורים לכאורה, שמבקש ממנו שטרום לבצע. לדברי שלג, "בבוקר של ה-22 בפברואר נפגשתי עם איתי (שטרום), ואז הבנתי לראשונה שנוחי בסיפור. איתי אמר לי: 'דיברתי עם נוחי, ויש לך כמה כסף שאתה צריך". שלג הוסיף וטען בעדותו, כי באותה פגישה שטרום נתן לו דף צהוב עם שמות של חברי בורסה ובנקים.

לדבריו, "הכתב שלו לא היה ברור, אז ביקשתי הבהרות. איתי קם ועשה שיחת טלפון, וחזר ועדכן לי את הדף. שאלתי אותו 'מי הביא את הקונים האלה' - האם הוא או נוחי, והוא (שטרום) אמר לי 'גם וגם'. שתיתי קפה הפוך, ואיתי - אספרסו וסודה. אחר-כך הגיעה אשתו של איתי, ואני נסעתי למשרד". עוד טען שלג, בין היתר, כי שטרום הורה לו "להרים את השער", וכי רכישת מניות אי.די.בי אחזקות היא "אקט ציוני".

והנה, בעיצומה של חקירתו הנגדית של שלג, חשפה באת-כוחו של שטרום, עו"דית איריס ניב-סבאג, איכון של הטלפון הנייד של שטרום, שמוכיח לכאורה כי בזמן שבו לגרסת שלג נערכה "פגישה ההנחיה" של שטרום, שטרום בכלל שהה בביתו, ולכן לא יכול היה להיפגש עם שלג במשרדו. ניב-סבאג הטיחה בשלג בזמן עדותו: "בניגוד למה שאמרת, לא הייתה ולא נבראה פגישה בין איתי לבינך, שבה איתי הנחה אותך להרים את מניית אי.די.בי.

"יש עובדות קשיחות שהבן-אדם (שטרום - ח' מ') פיזית לא היה במשרד, אלא בבית, בין היתר, כי נולדה לו ילדה זמן קצר קודם לכן. הוא לא הגיע למשרד ביום שעליו אתה מדבר, לא ישב מולך, וגם לא נתן לך הנחיה להשפיע על השער".

שלג בתגובה עמד בתוקף על גרסתו שנערכה פגישה בינו לבין שטרום, וכי שטרום העביר לו הנחיות. "אני זוכר ב-100% שנפגשתי איתו במשרד", השיב לסנגורית.

גם דנקנר טען בסיכומיו, כי "השקר של שלג נחשף, בין היתר הודות לתוצרי איכון הטלפון של שטרום, המוכיחים כי הפגישות בין שטרום לשלג - שבהן נתבקש כביכול שלג להשפיע על שער מניית אי.די.בי, ובהן נחשף כביכול ל'נאום הציונות' - כלל לא אירעו בפועל!" בכך, טוען דנקנר, "קרסה הראיה הישירה היחידה כביכול שעליה ביקשה התביעה להשתית את האישום, ובד-בבד נפגעו משמעותית הראיות הנסיבתיות שאמורות היו לתמוך בגרסת עד-המדינה".

התביעה: לא פעילות תמימה ולגיטימית אלא תרמיתית

בסיכומים בעל-פה הודתה התובעת, כי ייתכן כי כלל לא הייתה פגישה בין שטרום לשלג, כפי שטען שלג, אך לטענתה אין הדבר אומר שלא הייתה הנחיה של שטרום לשלג להריץ את המניה. לדברי עו"ד קורין, "עיקר עדותו של עד-המדינה שהוא פעל כדי להשפיע על השער בהתאם להנחיה שניתנה לו לגבי רצונו של שטרום, משתלב בראיות, והדברים תומכים ונתמכים זה בזה. עולים בקנה אחד".

יתרה מכך, לדברי התובעת, אף אם ייקבע כי לא הייתה הנחיה מצד שטרום, הדבר אינו פוגע בתזה שדנקנר ושטרום הריצו את המניה. "תזת כתב-האישום אינה עומדת על מתן הנחיה, והיא לא מחייבת מתן הנחיה, כי יש ראיות בזמן אמת ששטרום ודנקנר פעלו בכוונה להשפיע על השער, וזה אדוני מה שצריך לקבוע את תוצאות המשפט".

לטענת קורין, "כתב-האישום לא נכתב על-סמך גרסת עד-המדינה. תוכנית ההשפעה הוגדרה עוד לפני האזכור שלו, ואני מדגישה - כשבאים למניה שהמחזור שלה הוא 400 אלף שקל, ושופכים שם באמוק בארבע שעות 15 מיליון שקל, ויום למחרת מוכרים הכול, וקונים שוב - וכששטרום עצמו מודה שהוא פעל כדי להשפיע לפחות ביום השני וכשכל יום נגמר בהוראה 'תסגור טוב' - לא צריך הרבה".

לדברי התובעת, שטרום הודה שהפעילות שלו הייתה חריגה ביותר, ושהוא ידע שהוא ישפיע. "שטרום הודה, שביום השני הוא פעל כדי להשפיע שההנפקה תצליח. שלג כותב לו ביום הזה 'מתקיפים אותנו, הם באים אגרסיביים'. אז הם לא דיברו? שלג לא יודע ששטרום פועל כדי להשפיע, כשהוא אומר ש'הם מתקיפים אותנו'? שלג לא פועל תחת הנחיה להשפיע כפי שעלה מהמסרונים? ודנקנר עובד קשה בשביל שטרום ביום הזה על עוד מחלץ ועוד מחלץ, הוא יכול להוציא את עצמו מזה?".

לדברי קורין לשופט כבוב, התשובה לשאלות (הרטוריות) הללו היא - "'לא רבתי'. זאת לא פעילות תמימה ולגיטימית, שרק העדות של עד-המדינה צובעת אותה באיזשהו גוון מפליל. יש פה פעילות תרמיתית במובהק, זה עולה ממכלול הראיות, העדות של עד-המדינה הוסיפה, חשבנו שהיא תוספת מועילה, אבל לא עליה תקום או תיפול ההרשעה".

כבוב: האיכונים לטלפון של שטרום הם "חור שחור" לתביעה

פרקליטי שני הנאשמים התרעמו על גישת הפרקליטות ועל התנערותה המסוימת משלג, בשלהי המשפט. בשלב הסיכומים תקפה ניב-סבאג את הפרקליטות: "עדותו של שלג נפלה, ועדותו של שלג היא הדבק שמחבר בין הפעילות התרמיתית במסחר לבין עבירת תרמית - אין דרך אחרת".

לדברי הסנגורית, "כל סיפר המאשימה נשען על סיפור ההנחיה (של שטרום לשלג לכאורה, ח' מ'), זה נדבך חיוני בסיפור. כשאין תוכנית ואין הנחיה, אז אין בכלל קונסטלציה של השפעה על השער. מה שקרה בסופו של דבר זה, ששלג פעל בניגוד של שטרום וגנב באמצעות עסקאות מתואמות (עבור חברת "סיטי ברוקר" של רעייתו, מאיה שלג, ח' מ')".

לטענת ניב-סבאג, "לנסות להחליק ככה את העדות של שלג, ולהציג כאילו יש די ראיות להתנער לחלוטין ממנו, זה דבר שלא ייעשה, משום ששלג עמד על כך שהתקיימה פגישה פנים מול פנים, וההנחיה ניתנה לו פנים מול פנים. לא בכדי הוא עמד על כך. הוא הבין, שאת הסיפור הריאליסטי של ההנחיה להשפיע על השער, הוא חייב למקם בתוך פגישה פנים אל פנים, ולתת לו איזשהו לבוש קונקרטי.

"אחרי ממצא מדעי, שמוכיח שקר בנקודה הכי קריטית בתיק, עדיין להמשיך ולעמוד על טענת ההנחיה, זה ממחיש כמה הם (הפרקליטות, ח' מ') מתכחשים למציאות. כמה הם הולכים עם התזה שבאו איתה, ולא מוכנים להתקדם". בהמשך הוסיפה ניב-סבאג: "שלג הבין שהוא חייב להתעקש על קיומה של פגישה. הוא לא חלם בחלומות הכי גרועים שלו, שאנחנו נחשוף את השקר שלו באמצעות איכונים".

גם השופט חאלד כבוב התקשה לקבל את עמדת הפרקליטות בנוגע לגרסת עד-המדינה, וכבוב כינה את סוגיית האיכונים לטלפון של שטרום "חור שחור" מבחינת התביעה, באומרו כי "ברור שיש חור שחור בעניין האיכונים והתביעה תצטרך להתמודד עם זה".

בהמשך התברר, כי הפרקליטות בחרה שלא להתמודד באופן חזיתי עם הממצאים שהציגה ההגנה, אלא לטעון כי אין בהם כדי לשנות את התמונה הכללית, זו הנלמדת משורה של מעשים והתנהגויות של שני הנאשמים ומעידה על כך שהם ביצעו את המעשים המיוחסים להם.

מצד שני, במהלך המשפט כבוב הקשה לא מעט גם על סנגוריהם של דנקנר ושטרום. מאמירותיו של השופט, לא ניתן כנראה ללמוד על תוצאת המשפט אבל יש בהן כדי ללמד על נקודות החולשה בגרסאות של דנקנר ושטרום. אחת האמירות המשמעותיות של השופט לדנקנר במהלך עדותו, נאמרה כשדנקנר נשאל על הפניית חברים או מכרים שלו לשטרום, כדי שירכשו מניות מחוץ להנפקה בבורסה.

השופט אמר לדנקנר, כי "קשה לי עם ההפרדה הדיכוטומית שאתה עושה בין ההנפקה שלא צריכה, לדבריך, סיוע, לבין הפניית החברים שלך לשטרום, כדי לסייע להנפקה". ודנקנר השיב: "אבל זו האמת. לא פניתי לאף אחד".

מקרה נוסף, שבו ביקש כבוב הסבר מפורט מעו"ד גיורא אדרת, פרקליטו של דנקנר, נגע ל"מפגש המשולש" שנערך בביתו של דנקנר ערב ההנפקה, פגישה שבה נכחו דנקנר, שטרום ויוסי ויליגר, לשעבר מבעלי חברת "ויליפוד". לטענת התביעה, דנקנר הפנה את ויליגר לשטרום, כדי שויליגר ירכוש ממנו מניות של אי.די.בי מחוץ להנפקה, כדי לשפר את מצבה בעיני הציבור. בעדותם, ניסו שני הנאשמים לטעון כי לא מדובר היה במפגש מתוכנן מראש.

אך לדברי כבוב, "המקריות של המפגש מעוררת סימני שאלה. ההיכרות הקודמת, ההגעה לביתו של דנקנר, הנכונות להשקיע סכום בלי להגדיר אם זה יהיה בהנפקה או לא בהנפקה, הגעה לבית בשעת ערב מאוחרת, העובדה שמר שטרום הזדמן למקום באופן שמעלה סימני שאלה - אשתו ילדה, הוא היה בדרך לאחד הסניפים של בית-המרקחת, ודווקא באותו זמן עבר ליד ביתו של דנקנר, הזדמן לשם נכנס, ונערכה הישיבה הזו דווקא ערב ההנפקה?"

גם מעוה"ד של שטרום לא חסך כבוב שאלות קשות. כך למשל באשר להיגיון, או לחוסר ההיגיון שבפעילות של שטרום במהלך ימי ההנפקה כולה. "איך אדם כמו שטרום בתחושת בטן מחליט להתעלם מכל אנשי המקצוע מסביבו, והולך ונכנס להרפתקה של מספר ימים. הוא פונה למר דנקנר, לוקח ממנו הלוואה על-מנת לכסות את ההפסדים, והוא מנסה לשכנע שזו פעילות מסחרית לגיטימית".

ניב-סבאג השיבה: "לא כל פעילות מסחרית לגיטימית חייבת להיות מבריקה". כבוב השיב: "היא צריכה לעשות קצת היגיון. לא בניגוד לשוק ולתנאי השוק ולאופן שבו מתנהל השוק. באופן מובהק לפעול כנגד הזרם, ולהגיד קיוויתי שהמים חלפו מתחתיי ולא מעליי?" עם זאת, בהמשך הבהיר כבוב: "אני לא אומר שהעובדה שהוא (שטרום) לא נהג בהיגיון אומרת בהכרח שהוא קשר קשר פלילי. לא באתי להצביע על כך. אני מעלה תמיהה. זה הכול".

"מדובר בניסיון עקר"

עורכי-דינו של עדי שלג, גיל דחוח וגלית רוטנברג, מסרו בתגובה: "קו ההגנה של הנאשמים במהלך המשפט היה ברור - להתחמק מהשאלות הקשות, להתנער מאחריות, ולזרוק את מלוא האחריות, יחד עם רפש לא מועט, על איש הביצוע שלהם - עדי שלג. ניסיונות אלה של הנאשמים, להרחיק את עצמם מהמציאות שהתקיימה באותם שלושה ימים בהנפקה של אי.די.בי, לא מתיישבים עם מכלול של עדויות וראיות חיצוניות, שיוצרות תמונה אחידה וברורה.

"עדותו של עדי שלג היא רק אחת מהראיות, אך היא משתלבת באופן ברור וקוהרנטי עם כל הראיות האובייקטיביות, שאותן אספה רשות ניירות-ערך זמן רב לפני שמסר את גרסתו.

עוד מסרו עורכי-דינו של שלג, כי "באשר לניסיון להיבנות מאיכון כזה או אחר על-מנת להשפיע על תוצאת המשפט, מדובר בניסיון עקר. כל אשר האיכון מלמד הוא היכן היה טלפון נייד בבעלות שטרום באותו הבוקר שבו נפגש עם עדי שלג. עדי שלג העיד על פגישה זו, שהתקיימה פנים אל פנים, עוד כאשר היה במעמד חשוד, זמן רב טרם חתימת ההסכם מולו, ובניגוד לכל אינטרס אפשרי, שאותו מנסים הנאשמים לייחס לו כיום".

עמדת עד-המדינה שלג: "ביני לבין שטרום נערכה פגישה בבוקר ה-22 בפברואר 2012 במשרדו של שטרום, שבמהלכה אמר שטרום שרכישת מניות אי.די.בי אחזקות היא "אקט ציוני", והנחה אותי לשמור על שער המניה. העדתי על פגישת ההנחיה עוד כשהייתי במעמד של חשוד, וללא שום אינטרס. באותה פגישה למדתי על כך שדנקנר מעורב במהלכים".

עמדת הנאשמים דנקנר ושטרום: "לא הייתה ולא נבראה פגישה בין שלג לבין שטרום, שבה שטרום הנחה את שלג להרים את מניית אי.די.בי. איכוני הטלפון של שטרום מוכיחים כי הוא כלל לא נכח באותו יום ושעה במשרד, אלא בביתו. בנפול עדות שלג על "פגישת הנחיה", נופלת תזת התביעה כולה המבוססת על עדות שלג".

עמדת הפרקליטות: "עיקר גרסתו של שלג נמסרה בצורה קוהרנטית וסדורה, והיא אמינה. עם זאת, את אשמתם של דנקנר ושטרום הוכחנו מעבר לספק סביר ובראיות רבות גם ללא עדות שלג. אף אם ייקבע שלא הייתה הנחיה מצד שטרום לשלג, הדבר אינו פוגע בתזה שדנקנר ושטרום הריצו את המניה. "תזת כתב-האישום אינה עומדת על מתן הנחיה והיא לא מחייבת מתן הנחיה, כי יש ראיות בזמן אמת ששטרום ודנקנר פעלו בכוונה להשפיע על השער". 

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988