קבוצת אלון תובעת את בעלי האג"ח להם היא חייבת 1.77 מיליארד ש'

מבקשת מביהמ"ש צו הצהרתי כי העמדת החוב לפירעון מיידי עד למחר אינה תקפה ומבוטלת, או לחלופין שיורה על השהייתה למשך 12 חודשים לפחות

שרגא בירן / צילום: ורדי כהנא
שרגא בירן / צילום: ורדי כהנא

לפני כמעט 3 שבועות, ב-1 ביוני, החליטה אסיפת מחזיקי איגרות החוב הפרטיות (סדרה א') של קבוצת אלון להעמיד את מלוא חוב החברה כלפיהם לפירעון מיידי. עוד באותו היום שלח נאמן האג"ח, חברת הרמטיק נאמנויות, מכתב לקבוצת אלון ובו דרישה לפרוע את מלוא חובה עד ליום 21 ביוני, קרי מחר (ג').

אלא שעוד בטרם הגיע המועד האחרון (שלאחריו אמורים המחזיקים להחליט על פירוק החברה, ולהגיש בהתאם בקשה מסוג זה לבית המשפט), החליטה קבוצת אלון ליזום מהלך התקפי משלה. אתמול (א') הגישה החברה לבית המשפט המחוזי מרכז בלוד כתב תביעה כנגד הרמטיק והגופים המוסדיים שמחזיקים באג"ח, ובו בקשה למתן צו הצהרתי לפיו ההחלטה על העמדת החוב לפירעון מיידי, והדרישה שהגיעה בעקבותיה, אינן תקפות, ויש לבטלן.

לחלופין, קבוצת אלון מבקשת באמצעות באי-כוחה, עורכי הדין אהרון מיכאלי, יהודה רוזנטל ואסף דהן ממשרד גולדפרב זליגמן ושות', צו המורה על השהיית החלטת הפירעון המיידי למשך 12 חודשים לפחות, כשבמהלך תקופה זו יתאפשר לחברה לפעול לשיפור מצבה, כך שתתאיין עילת ההעמדה לפירעון מיידי.

קבוצת אלון, שבשליטת שרגא בירן, דודי ויסמן והקיבוצים, החלה את הרומן שלה עם שוק ההון המקומי ב-2007, כשגייסה כ-1.8 מיליארד שקל ממשקיעים מוסדיים, בהנפקה של אג"ח פרטיות הצמודות למדד המחירים לצרכן. החברה מציינת כי עד היום פרעה למלווים את מלוא התחייבויותיה במלואן ובמועדן - קרן של כ-400 מיליון שקל ותשלומי ריבית של כ-1 מיליארד שקל, כאשר יתרת החוב למחזיקים עומדת כעת על 1.77 מיליארד שקל.

ואולם, בשנים האחרונות החל מצבה של קבוצת אלון להידרדר, בשל ירידה בשווי החברות המוחזקות על-ידה, ועקב כך חלה הידרדרות גם בדירוג החוב של החברה. בינואר האחרון הופחת דירוג זה מ-BBB ל-BBB מינוס, והקים לכאורה עילה לפירעון מיידי של החוב כלפי מחזיקי האג"ח.

הפחתת דירוג - "עילה טכנית בלבד"

לטענת נאמן האג"ח, שטר הנאמנות המתוקן של הסדרה קובע בצורה מפורשת כי כל הפחתה של הדירוג אל מתחת לרמה של BBB מהווה עילה לפירעון מיידי של החוב.

מנגד, עורכי דינה של קבוצת אלון טוענים כי היות שקטגוריות הדירוג קובעות את רמת הסיכון המהותית של החוב, הרי שהפחתה מ-BBB ל-BBB מינוס אינה מהווה ירידה בדרגת הסיכון הקטגורית אלא סיווג פנימי בתוך אותה רמה. יש להדגיש כי חברת הדירוג S&P מעלות הגדירה בעצמה את המהלך כהפחתת דירוג.

בנוסף, בהסדר החוב המקורי נכתב כי עילת הפירעון המיידי תקום במקרה שדירוג החוב יירד מתחת לרמה של A מינוס (ולא קטגוריית A), בעוד שכעת טוענים כאמור עורכי הדין כי הכוונה ב-BBB הייתה לקטגוריית דירוג ולא דירוג בודד בפני עצמו.

עורכי הדין של החברה מבקשים גם לתקוף את השימוש בעילת הפחתת הדירוג, ומציינים כי למעשה מדובר בעילה טכנית בלבד, מאחר שלפי שטר הנאמנות הוא ניתן לביטול באמצעות רישום האג"ח למסחר בבורסה.

רישום זה אינו ניתן לפי שעה לביצוע, בגלל שחוק הריכוזיות מונע מאז 2014 יצירת שכבה שלישית בפירמידה עסקית, וקבוצת אלון תהווה (אם תרשום את האג"ח למסחר) שכבה עליונה בפירמידה בת 3 שכבות.

ואולם, קבוצת אלון מציינת כי היא קרובה להשלמת המהלך של העברת הבעלות על החברה-הבת אלון רבוע כחול (והחברות-הבנות שלה) לידי איש העסקים מוטי בן-משה, שלאחריו היא תחזיק רק בשכבה אחת של חברות ציבוריות, כך שתוכל לרשום את האג"ח שלה למסחר.

בנוסף לכך, עורכי הדין מציינים כי קבוצת אלון היא חברה סולבנטית באופן מובהק, שעומדת מאז ומעולם בכל התחייבויותיה ושברשותה 528 מיליון שקל במזומן. לדבריהם, מדובר בחברה בריאה ויציבה, שבעת ההחלטה על העמדת החוב לפירעון מיידי הסתכם הערך הנכסי הנקי (NAV) שלה ביותר מ-430 מיליון שקל.

עוד הם טוענים כי המשא-ומתן שניהלו המחזיקים עם קבוצת אלון נועד להטיל על הקבוצה דרישות קיצוניות, בלתי סבירות ובלתי הגיוניות, וכי השתמשו באיום ההעמדה לפירעון מיידי כמנוף שמנע הגעה להסכמה בין הצדדים. משום כך, טוענים עורכי הדין, התערבותו של בית המשפט נדרשת ומתבקשת כדי להגן על זכויותיה והאינטרסים הלגיטימיים של קבוצת אלון. 

קבוצת אלון
 קבוצת אלון