גורם מדיני: פגישת ליברמן ומזכיר ההגנה האמריקאי - מצוינת

גורם מדיני: אפשר להתגבר על הפערים עם ארה"ב בשאלת הסיוע הביטחוני ■ "לשני הצדדים יש אינטרס לסיים את המו"מ על הסיוע במהרה"

אביגדור ליברמן / צילום: תמר מצפי
אביגדור ליברמן / צילום: תמר מצפי

שר הביטחון, אביגדור ליברמן, נפגש היום (ב') בוושינגטון עם שר ההגנה האמריקאי, אשטון קארטר, לדיון על הסיוע האמריקאי לישראל, רכישות משרד הביטחון מתעשיות ביטחוניות אמריקאיות, המאבק הגלובלי בטרור והמצב בזירות השונות במזה"ת.

גורם מדיני ישראלי הגדיר את השיחה כמצוינת והדגיש ששיש תמימות דעים בין שני הצדדים ברוב הסוגיות שעל הפרק. הגורם ציין שאפשר לגשר על הפערים בין ירושלים לוושינגטון בסוגיית הסיוע ושלשני הצדדים יש אינטרס לסיים את המו"מ במהרה ולחתום על מזכר ההבנה להסדרת הסיוע לעשר שנים נוספות, החל ב-2018, עוד בתקופת כהונתו של הנשיא הנוכחי. בכל מקרה, ההכרעה הסופית נתונה בידו של ראש הממשלה, בנימין נתניהו.

הגורם הדגיש, כי בכל הסכם יימצא פיתרון גם לשאלת מימון התכניות הישראליות לפיתוח טילים, וכי חתימה מהירה על ההסכם הכרחית כדי לספק תשתית של ודאות לתקציב הרב-שנתי של צה"ל.

האווירה הטובה בשיחת קארטר - ליברמן באה לידי ביטוי בעובדה שהמארחים - משרד ההגנה האמריקאי - מעמידים מטוס צבאי לשימושו האישי של ליברמן במהלך הביקור. הוא יטוס במטוס זה מחרתיים (ד') לטקס הגלילה של ה"אדיר" הראשון, הגרסה הישראלית של מטוס אף-35, במפעלי לוקהיד מרטין בפורת-וורת, טקסאס. האמריקאים עשו מאמץ להראות שהם אינם נוטרים טינה לליברמן טינה על דעותיו בסוגיה הפלסטינית, שמעולם לא זכו בפופולריות בוושינגטון.

בעוד שאין מידע על תוכן המסרים שהעביר ליברמן לקארטר, סביר להניח שהם עולים בקנה אחד עם הערכות שהשמיע כמה שעות קודם לכן בירושלים שר האוצר, משה כחלון, בישיבת הסיעה של "כולנו" בכנסת. על פי דיווחים בתקשורת הישראלית, אמר כחלון שישראל תוכל לחיות עם ההצעה האמריקאית שהוגשה לישראל. נראה שגם ליברמן, כמו כחלון, תומך בחתימה על ההסכם בתקופת ממשל אובמה ולא להמתין לממשל הבא.

איש אינו מזכיר, כמובן, את הפיל הגדול בחדר - דונאלד טראמפ. בעוד שהוא מפגר בסקרים לעומת המועמדת הדמוקרטית בפועל, הילארי קלינטון, אי אפשר להתייחס בביטול לאפשרות שהוא יזכה בנשיאות. במקרה כזה, אין כל ודאות להמשך קיומו של הסיוע במתכונתו הנוכחית או במתכונת שמציע הממשל למזכר ההבנה הבא. טראמפ אמר כבר בתחילת הקמפיין שלו, שבעלות בריתה של ארה"ב צריכות לשלם לה יותר בעבור שירותיה הצבאיים. הוא התייחס בעיקר למדינות נאט"ו, אך היה גם אזכור של ישראל, שאחר כך הובלע.

חילוקי הדעות בין ישראל לארה"ב בשאלת הסיוע התחדדו בשבוע שעבר עם הודעת הבית הלבן,כי הוא מתנגד להצעת חוק של הקונגרס, שתוסיף כ-455 מיליון דולר לסיוע האמריקאי לתכניות הטילים של ישראל בשנת הכספים 2017. הממשל מבקש להקציב לתכניות אלה כ-150 מיליון דולר בלבד ודוחה את כוונת המחוקקים לרפד את הסכום הזה בכמעט חצי מיליארד דולר. הסיוע לתכניות הטילים ניתן בנפרד מהסיוע הצבא השוטף לישראל, שמסתכם עתה בכ-3.1 מיליארד דולר.

הודעת הממשל כלולה במסמך ארוך של המשרד למינהל ותקציב (OMB), יחידה של הבית הלבן, שמביע התנגדות לכל הצעת חוק תקציב משרד ההגנה שקיבל בית-הנבחרים. הסיוע לתכניות הטילים של ישראל כלול בהצעת החוק. ובעוד שהמסמך מסביר בפירוט את הסיבות להתנגדות הממשל לסעיפים השונים של הצעת החוק, הוא לא נוקב בסיבה להתנגדותו להגדלת הסיוע לתכניות הטילים הישראליות. הנוסח הוא: "הממשל מתנגד לתוספת של 455 מיליון דולר מעבר לבקשת התקציב הראשונית של הממשל לרכש מערכות הגנה מפני טילים בשביל ישראל ולתכניות משותפות לפיתוח טילים".

למרות התנגדות הממשל, אישר בית-הנבחרים את תקציב משרד ההגנה כלשונו, לרבות הסיוע לישראל. עתה צריך הסנט לאשר גרסה משלו. אם גרסת הסנט תהיה זהה או דומה לגרסת בית-הנבחרים, והדבר יבוא לידי ביטוי בגרסה הסופית של הצעת החוק שתונח על שולחן הנשיא, עלול הממשל הטיל עליה וטו.

על פי הצעת החוק של בית-הנבחרים, היתה ישראל אמורה לקבל 270 מיליון דולר לתכניות מו"פ של מערכות הגנה מפני טילים; 62 מיליון דולר לרכש סולללות "כיפת ברזל"; 150 מיליון דולר ל"קלע דוד"; ו-120 מיליון דולר ל"חץ 3". במקום זאת, תצטרך ישראל להסתפק ב-150 מיליון דולר - ההצעה המקורית של הבית הלבן - בכפוף להליכי חקיקה נוספים בסנט.

העלאות כאלה, שקרויות בעגה התחיקתית plus ups, כבר נהפכו למסורת. מדי שנה, כבר יותר מ-10 שנים, מגדיל הקונגרס כמעט אוטומטית את הסכום שמבקש הבית הלבן להקציב לתכניות הטילים הישראליות. בעשר השנים שחלפו, הקציב הקונגרס לתכניות אלה 1.9 מיליארד דולר יותר מהסכום המצרפי של של הבקשות המקוריות של הבית הלבן.

אנליסטים אומרים, כי ממשל אובמה קורא תיגר על קיומם של "שני ערוצי סיוע מקבילים לישראל" - הסיוע הצבאי השוטף, ותכניות מערך ההגנה מפני טילים, לרבות "חץ", "חץ 3", "קלע דוד" ("שרביט קסמים") ו"כיפת ברזל". אין ספק שהחלטת הממשל להתנגד למימון נוסף לתכניות הטילים הישראליות נובעת מהקשיים שאליהם נקלע המו"מ בין ירושלים לוושינגטון על מזכר הבנה חדש להסדרת הסיוע הצבאי השוטף.

ישראל עצמה אינה מתנגדת - ואולי אפילו מעוניינת - בהאחדת שני הערוצים כדי לשמור על ודאות תקציבית. השאלה היא האם ההאחדה לא תגרע מרמת הסיוע הגבוהה שישראל מבקשת לקבל החל ב-2018 בגלל ההסכם הגרעיני עם איראן.

על פי דיווחים שונים, הצעת הפתיחה של ישראל במו"מ היתה להעלות את גובה הסיוע ל-50 מיליארד דולר ל-10 שנים, כלומר כחמישה מיליארד דולר בשנה, במקום 3.1 מיליארד עתה. זו עליה של כ-60%. (וזאת בנפרד מהסיוע לתכניות הטילים). בהדרגה צמצמה ישראל את דרישתה ל-40 מיליארד דולר ל-10 שנים, כלומר ארבעה מיליארד דולר בשנה. אך ממשל אובמה מעמיד שני תנאים לקבלת הצעה זו: 1. על ישראל לוותר על כל תוספות ה-plus up של הקונגרס בערוץ הסיוע לתכניות הטילים, ולהסתפק במה שייתן הממשל לתכניות אלה, או לאחד את הסיוע לטילים עם הסיוע הצבאי השוטף. 2. ישראל תצטרך להוציא את כל כספי הסיוע על רכש מחברות אמריקאיות. על פי מזכר ההבנה הנוכחי, ישראל רשאית להוציא כרבע מהסיוע לרכש מחברות ישראליות - מנוף גדול להאצת הצמיחה של התעשיות הביטחוניות.

כבר בינואר השנה הזהיר דובר הבית הלבן, ג'וש ארנסט, כי יש גבול ליכולתה של ארה"ב להיענות במלואה לבקשת ישראל להגדיל את הסיוע הצבאי. "בעוד שארה"ב מוכנה לשמור על עליונותה האיכותית הצבאית של ישראל כבעבר, אין זה סוד שמו"מ על הגדלת הסיוע מתנהל בצל אילוצים תקציביים קשים בארה"ב", אמר הדובר.

זה הרקע לאיום שהשמיע ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בישיבת ממשלה בינואר, שלפיו "אין ודאות שנגיע להסכם" עם האמריקאים על מזכר הבנות חדש וייתכן שישראל תצטרך להמתין לממשל הבא.

צרו איתנו קשר *5988