עלייה של 146% בפניות בעקבות אפליה על רקע לאום ומוצא

זינוק של 146% במספר הפניות שנעשו ב-2015 לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה של משרד הכלכלה והתעשייה על רקע השתייכות לאומית ומוצא. כך עולה מהדוח השנתי של הנציבות שפורסם היום (ד'). הדוח נמסר אמש בידי נציבת שוויון הזדמנויות בעבודה, עו"ד מרים כבהא, לראש הממשלה ושר הכלכלה, בנימין נתניהו.

לפי הדוח, 69% מכלל הפניות שנעשו אל הנציבות אשתקד ועסקו באפליה לכאורה על רקע לאום או מוצא - הן של בני העדה האתיופית. ב-2015 נעשו אל הנציבות 32 פניות בידי בני העדה, בעוד שב-2014 נעשו אל הנציבות 13 פניות בלבד.

במשרד הכלכלה מייחסים את העלייה החדה במספר הפניות של בני העדה האתיופית לשיפור שחל בתחושת הלגיטימציה שלהם להתלונן במקרה של תחושות אפליה. זאת, בין השאר על רקע אירועי המחאה של בני העדה מהשנה האחרונה.

מגמת עלייה חלה בשנה שעברה גם במספר התלונות של ערבים בעקבות אפליה לכאורה על רקע לאום. מדובר בעלייה של 23% ביחס לשנת 2014. במשרד הכלכלה אמרו כי הגידול במספר פניות מהמגזר הערבי הן פועל יוצא מתחושות בכלל הציבור, בעקבות גל הטרור הפוקד את המדינה מאז אוקטובר שעבר. עוד הסבירו במשרד הכלכלה, כי ייתכן שעלייה במספר הפניות מצד ערבים נובעת מפעולות הנגשה שעושה הנציבות במגזר הערבי ובהן מועסקים מעודדים לדווח או להתלונן במקרה שבו הם חשים כי אופלו בעקבות השתייכותם הלאומית.

מנתוני הדוח עולה כי בשנת 2015 הוגשו לנציבות בסך הכל 729 תלונות על אפליה לכאורה במקומות עבודה, על רקע דת, לאום, מוצא או מין. מדובר בירידה של 6.5% ביחס לשנת 2014.

מכלל הפניות שנעשו אל הנציבות אשתקד 9%, שהן 62 פניות, עסקו באפליה לכאורה במקומות עבודה על רקע מין. מדובר בעלייה של 29% ביחס לשנת 2014.

בדומה לשנים קודמות, גם בשנת 2015 רוב הפניות שנעשו לנציבות הן של נשים: 61% מכלל הפניות נעשו בידי נשים ומעל 40% מהן טענו כי הופלו בגלל הריון.

בשנת 2015 הנציבות היתה מעורבת רק בכ-20 הליכים משפטיים נגד מעסיקים, שלגביהם קיים יסוד סביר כי הפלו עובדים. יש לציין כי חלק מאותם הליכים נפתחו גם שנים לפני כן.

בתוך כך, הנציבות מתכוונת לפתח בחודשים הקרובים את מדד הגיוון בעסקים ובאופן שישקף את מצב הייצוג ואת גובה השכר של בני מגזרים שונים באוכלוסייה במקומות עבודה. מדובר במדד, שיתבסס על מאגרים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ושל מס ההכנסה, ובאמצעותו יתקבלו נתונים מדויקים על שילוב של ערבים, בני העדה האתיופית וחרדים בענפים שונים במשק.

זאת, באופן שיאפשר בעתיד לנציבות למקד את פעילותה בקרב קהלים שלגביהם יתקבל הרושם כי אינם זוכים לייצוג או לרמות שכר הולמים, ולפעול למען העלאת המודעות בנושא במקומות עבודה שונים.

לדברי נציבת שוויון ההזדמנויות בעבודה, כבהא "האתגר המרכזי שניצב לפתחו של שוק העבודה הוא היכולת להכיל ולשלב את כלל האוכלוסיות בישראל וזאת תוך הכשרות והדרכות שאנחנו מקיימים למעסיקים ולמנהלים בשוק העבודה".