מבחן דרכים: מרצדס E קלאס - או-טו-טו אוטונומי?

המרצדס E קלאס מספקת איכות חיים לנוסעיה ונוהגיה, וגם תשמור עליהם מכל צרה ■ הדגם החדש גם מציע אוטונומיה בטיחותית מרשימה - ללא ידיים על ההגה

מרצדס e200/ צילום: יחצ
מרצדס e200/ צילום: יחצ

המרצדס E קלאס הוא אוטו חשוב מאוד ליצרניו. הוא נקודת האמצע המוצלחת בין ה-S קלאס הקיסרית, לבין ה-C קלאס ה"עממית"(??). בהצלחה נדירה הוא מרקד על כמה וכמה חתונות: לימוזינה, מונית, משפחתית יוקרתית, פרימיום מצטנע, לוקסוס עם מנה של איפוק.

לא בכדי נמכרו עד כה למעלה מ-13 מיליון מכוניות מן הדגם הזה.

רשמית נולדה ה-E ב-1993. E - לידיעת המעוניינים - היא האות הראשונה של המלה הגרמנית הקצרה והמוזיקלית EINSPRITZUNG. הזרקה. כי ה-E הפרה-היסטורית, היתה מן הראשונות שהתהדרה במנועי הזרקה (במקום מנועי מאייד, הוא-הוא הקרבורטור הקשיש).

למען האמת ההיסטורית, כבר בשנות ה-60 דהרו בכבישים מכוניות מרצדס מוזרקות. גם הן נשאו בגאון את האות E. אלא מה? ה-E שלהם התנוססה בסוף השם הרישמי. למשל, 230E. רק ב-93 עברה ה-E לקדמת השם, וכך נולדה ה-E קלאס.

ולא מכבר נולדה E מודל 2016. היא, מטבע הדברים, צריכה להתעלות על כל קודמותיה, וזו משימה לא פשוטה. אפשר כמובן להפליג בנתוני מנוע, כוחות סוס, מומנט, ביצועים, התנהגות, תחושה, מוטוריקה, ומספרים וטבלאות וגרפים. אך אין בכך צורך. כל המנועים חזקים דיים, כל הביצועים מרשימים דיים, וכל המוטוריקה מבריקה דייה. שהרי - בינינו - מדובר במרצדס, לא?

ברמה הזאת, בצמרת הזאת של העולם המוטורי, כבר מזמן הגיעו הדברים לרמה כה גבוהה וכה אחידה, עד כי אין עוד טעם בדיווח על מהירות מירבית של 250 קמ"ש. יש לכולן. האצה ל-100 ב-5 שניות פלוס-מינוס. יש לכולן. בכמה מאות כוחות-סוס? יש לכולן. מירוץ הייחודיות וההתבלטות עבר כבר די מזמן לתחום אחר: תחום איכות החיים, הפינוק, ההדר והחדשנות האלקטרונית. ולאחרונה גם לתחום די חדש, ולפחות לדידי - גם מעט מאיים: תחום האוטונומיה. לא זו הפוליטית, אלא המוטורית. תחום הנהיגה שהמכונית תדע לעשות בעצמה.

ככל שמדובר באיכות חייהם של הנוסעים, ה-E החדשה ללא כל ספק קובעת סטנדרטים חדשים. צמיחת מה של בסיס גלגליה, יצרה תא נוסעים שממדיו מרהיבים ממש. גם קבוצת כדורסל שלימה תשב בה בניחותא פשוטת רגליים, ללא מצוקות ראש או מרפק כלשהן. מקדימה - צמד כורסאות מתכוונות ונוחות, מאחור - ספסל נרחב ונוח. והכל באיכות גימור וחומרים נפלאים ממש. מערכת מיזוג מושלמת, מערכת מדיה, מערך תאורה בשלל צבעים (בשביל מה? לא הבנתי בדיוק...), מנוע שקט כלהקת עכברונים בנעלי ספורט, צמד מסכי ענק המשמשים כלוח מחוונים עתיר אפשרויות, מסך ניווט מגודל, ומרכז שליטה על מערכת המולטימדיה ושאר מערכות הרכב.

אין ספק בליבי כי בתמורה לעוד כמה (רבבות) גרושים, אפשר לקבל גם מערכת איוורור לטוסיק ולגב, מערכת עיסוי, מערכת מולטימדיה עוד יותר משוכללת, ולא אתפלא אם גם מערכת פדיקור, התקן מריטת שיער ותשלובת השתלת שיער, נכללים ברשימת האופציות האפשריות.

בזכות כל אלה (ולעתים למרותם...), ה-E היא מן המכוניות הנעימות, המנעימות והמרשימות ביותר. פשוט נעים להיות בה, נעים לנסוע בה, נעים לנהוג בה. ומידת הפאר והיוקרתיות שהיא משפיעה על נוסעיה, בהחלט הולמת את מחירה.

לאחר אשד כזה של מחמאות, אין מנוס מלפרט גם ביקורת: ה-E היא כולה "מערכות" ו-אפשרויות". היא עתירת תפריטים, סעיפים, כפתורים, סוויצ'ים, שמיצ'קים, מסכים, אפשרויות, שילובים וברירות. לא קל, ולא פשוט ללמוד כיצד להפיק ממנה את מה שהיא יודעת להעניק. גם לאחר כמה וכמה שעות של ניסוי וטעייה (בעיקר טעייה), לא הצלחתי תמיד לרדת לסוף דעתה. יותר מדי מידע, יותר מדי אפשרויות. מותר להניח כי בזמן לימוד ארוך יותר ניתן ללמוד את לסודותיה. אך במבטים ראשונים זה די מסובך.

טכנופובים - יתאבדו. או שישלימו עם הישארות מתמדת בברירת המחדל. טכנופילים - יחגגו ללא סוף.

הדגם בו נסעתי היה הקצה העליון: E-400 אדירת כוח, הנעה כפולה ותיבת הילוכים אוטומטית בת 9 הילוכים. אין צורך לשבח את השילוב הזה. כל מלת הערכה המצוייה במילון - יאה לו. גיחה קצרצרה למסלול מירוצים לימדה כי ניתן לתסכל באמצעות המכונית הזאת כל טמבל במכונית עם אקזוז רעשני, וגם כמה וכמה מכוניות ספורטיביות אמיתיות. היא אמנם תקרע להם את הצורה, אבל לא תבין למה מטרידים אותה בשטויות. כלומר, היא מהירה מאוד, אבל לא ספורטיבית במיוחד. כמו רכבת אקספרס.

לכן מיהרתי לחזור אל הכביש, כדי לשוב ולהרגיש כמו לורד.

והנה הגענו אל פרק "הנהיגה האוטונומית". ה-E , כך לפחות טוענים יצרניה, קרובה יותר מכל מתחרותיה אל אותו "גביע קדוש" של "נהיגה אוטונומית", אליו שואפת עתה תעשיית הרכב כולה (למה??). ואכן, ה-E כבר יודעת להתנהל בכוחות עצמה בפקקים. היא תבלום, היא תזחל, היא תאיץ, היא תאיט, היא תאפשר לנוהג בה לסרוג בעודו רובץ בפקק זחלני. והיא גם יודעת לדהור ללא מגע יד אדם בכבישים מהירים שמסלוליהם מסומנים בבהירות.

ללא חשש מחאתי כפיים בקצב הסמבה (שבקעה ממערכת השמע), בעודי גומא פנייה ארוכה על האוטוסטרדה במהירות 185 קמ"ש. כמו גדולה היא עשתה את זה. אבל כביש מפותל וצר? זה כבר היה קצת מעל כוחותיה. שם היא כבר נזקקה לידיו של מבוגר אחראי כדי לא להסתבך.

לעומת זאת, במבחני בלימת פתע, התחמקות ממכשול, שמירה על נוסעיה ועל הולכי רגל - והכל ללא מגע יד נהג - היא הרשימה עד בלי די. וכל ההמחשות הללו התרחשו על כביש אמיתי, עם מכשולים אמיתיים (מכונית אחרת), ובמהירות של 90 קמ"ש!

האמנם "נהיגה אוטונומית"? לא. ממש לא. עוד הרבה הרבה זמן יחלוף עד שתיוצר מכונית המסוגלת לנהיגה אוטונומית אמיתית. אבל "בטיחות אוטונומית"? בהחלט. והרבה מאוד.ה-E החדשה היא איפוא "מכונת נסיעה" נפלאה. היא מיטיבה לדאוג לאיכות החיים של נוסעיה, ובזכות מערכות הבטיחות המרשימות שלה, היא גם מיטיבה לדאוג לתוחלת החיים שלהם.

מרצדס
 מרצדס

חלק מהמתחרות

אאודי A6

באביב 2017 תשיק אאודי את הדור החדש של ה-A6. העיצוב צפוי להמשיך את הקו המושחז ספורטיבי של A4 ו-A5 החדשות והמכונית תהיה קלה יותר משמעותית. באגף האבזור אפשר לצפות ללוח מחוונים וירטואלי ולמערך על אופציות נהיגה אוטונומיות, שמבוססות על טכנולוגיה של מובילאיי.

אאודי/ צילום: יחצ
 אאודי/ צילום: יחצ

ב.מ.וו 5

גם ב.מ.וו תשיק באביב 2017 את המתחרה שלה, סדרה 5 החדשה. אפשר לצפות לעיצוב דומה לזה של סדרה 7, אולם מתחת לכסות מסתתרת הפחתת משקל, מתלים חדשים, תא נוסעים טכנולוגי ומנועים מתקדמים. אחת מהם יהיה מנוע 2 ליטר היברידי-נטען.

ב.מ.וו/ צילום: יחצ
 ב.מ.וו/ צילום: יחצ

וולבו S90

ספינת הדגל השוודית, שתנחת כאן כבר הקיץ, לוקחת את וולבו לטריטוריה של הגרמנים. היא מבוססת על הפלטפורמה של ה-XC90 וחולקת אתו רכיבים רבים, כולל מנוע 2 ליטר טורבו עוצמתי, תא נוסעים עם מסכי ענק ואפילו אופציה להנעה היברידית-נטענת

וולוו / צילום: יחצ
 וולוו / צילום: יחצ

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988