בכירים בחברות הגז: עד סוף 2017 ייחתם חוזה גז עם טורקיה

שתי המדינות יפתחו במו"מ רשמי להקמת צינור גז שיחבר את לוויתן לטורקיה ■ על פי הערכות טורקיה תייבא 8-10 BCM גז טבעי ממאגר לווייתן החל משנת 2020

קידוח לוויתן אסדה / צלם: אלבטרוס, צילומי אוויר
קידוח לוויתן אסדה / צלם: אלבטרוס, צילומי אוויר

הסכם הפיוס בין ישראל לטורקיה שהוצג היום וייחתם מחר (ג') באופן רשמי צפוי להוביל גם לחתימת חוזה גז בין המדינות עד סוף השנה הבאה - כך מעריכים היום בכירים בשותפות לוויתן. בשותפות גם חושפים כי כבר החלו במשא ומתן עם קונסורציום של 15 חברות אנרגיה טורקיות וכי אלו מעוניינות לצרוך מחצית מכמות הגז במאגר. מטורקיה יוכל הגז להגיע לאירופה, שאינה מעוניינת עוד להסתמך על הגז הרוסי. על פי הערכות בצד הישראלי והטורקי, טורקיה תייבא 8-10 מיליארד מטר מעוקב (BCM) של גז טבעי בשנה מ-2020.

לדברי מנכ"ל חברת הגז הטורקית טורקס, באטו אקסוי, "היתרון העיקרי ביצירת קונצורטיום חברות הוא בחלוקת הסיכונים שנובעים מעסקה משמעותית כל כך". בשותפות לוויתן אמרו היום שמתקיימים גם מגעים עם חברות אירופיות שפועלות בטורקיה.

הביקוש עולה על ההיצע

"יצוא גז ישראלי לטורקיה הוא מצב של win-win עבור שני הצדדים", אמר היום ל"גלובס" נוסרט קומרט, בכיר במשק הגז הטורקי. לדבריו, "מדובר בעסקה הכלכלית ביותר והנכונה מבחינה אסטרטגית".

לדברי קומרט, צריכת הגז הטורקית הכפילה את עצמה בעשור האחרון ועומדת היום על 48.6 BCM של גז (פי 6 מצריכת הגז של ישראל), והיא עוד צפויה להכפיל את עצמה ב-20 השנים הקרובות. ועם זאת, אין לטורקיה מקורות גז משל עצמה והיא נאלצת לייבא אותו מכמה ספקים (בהם איראן, רוסיה ואזרבייג'ן) במחירים גבוהים. כמו כן, פעילות דאעש באזור צפון עיראק אינה מאפשרת לה להמשיך לייבא משם גז, הגז שמגיע מרוסיה דרך אוקראינה אינו זורם באופן רציף, והצינור הטראנס אנאטולי (TANAP) מאזרבייג'ן, שאמור היה להיבנות עד 2018, יהיה מוכן רק בסוף 2018. צינור נוסף שרוסיה הייתה אמורה לבנות, Turkish stream, מתעכב גם הוא ועל פי הערכות עדכניות הוא כנראה בוטל).

מצדה של ישראל, מדובר בעסקה שתאפשר את פיתוח לוויתן. ישראל הבינה שמצרים היא כבר כנראה לא הכתובת, מכמה סיבות: בשנה האחרונה צנחו מחירי הנפט והגז בעשרות אחוזים, דבר שהופך את הייצוא למתקן ההנזלה במצרים (שאמור לייצא את הגז לאירופה) לבלתי כלכלי. כמו כן, נמצאו במדינה תגליות גז חדשות, ומחיר הגז הטבעי במדינה עלה ומשך אליה חברות בינלאומיות. אם לא די בכך, חברת האנרגיה של רכשה את BG, וקשה להאמין שתרצה להתקשר בעסקה כספית עצומה עם ישראל.

האינטרס הרוסי והאמריקאי

מומחים בטורקיה ובישראל מציינים את אפשרות ייצוא הגז מטורקיה לאירופה כאחד היתרונות העיקריים של עסקה בין שתי המדינות. אירופה, שכיום יותר מ-30% מהגז שהיא צורכת מגיע אליה מרוסיה (בשיעורים גבוהםי דרך אוקראינה), מחפשת נואשות דרכים לגוון את מקורות האספקה שלה, בעיקר על רקע העובדה שבחודשים האחרונים רוסיה פועלות באופן אגרסיבי נגד אוקראינה ומפסיקה את זרימת הגז אליה, דבר המשפיע על אירופה כולה. לא רק זאת, באחרונה החליטה רוסיה לבטל את פרויקט צינור הגז הדרומי (south stream pipeline) שאמור היה להגיע לאירופה דרך בולגריה.

בכיר בלוויתן אמר היום כי "ברגע שייצוא גז לטורקיה הוא אפשרי, כך גם ייצוא לאירופה". בכיר אחר הוסיף כי "בניגוד למצרים, שבה זרימת הגז היא חד-כיוונית, מישראל למצרים, העסקה עם טורקיה יכולה להיות דו-כיוונית". לדבריו, ברגע שטורקיה תתחבר בצינור לאירופה, ואם וישראל תצטרך לייבא יום אחד גז טבעי, היא תוכל לעשות זאת דרך אותו צינור שממנו היא מייצאת.

אבל כל זה כנראה לא יקרה מהר כל כך. רוסיה, האחראית גם על אספקת 55%-60% מהגז הטבעי לטורקיה, תעשה כל שביכולתה כדי למנוע מפרויקט כזה לצאת לדרך. רוסיה, נזכיר, היא אחת מיצואניות הנפט והגז הגדולות בעולם. 50% מהכלכלה שלה מבוססת על יצוא נפט וגז, והסנקציות הבינלאומיות שהוטלו עליה וצניחת מחירי הנפט פגעו בכלכלה שלה באופן קשה.

בכירים במשק הגז מעריכים שכדי לשמור על נתח השוק שלה, תנקוט רוסיה אסטרטגיה של "כמות על פני מחיר" (volume over value), בדיוק כפי שעושה סעודיה בנפט. ואכן, סגן נשיא גזפרום, חברת הגז הממשלתית של רוסיה, אמר לא מזמן כי המדינה מתכננת להעלות את הפקת הגז שלה ב-2016 ב-8%, מ-418.5 מיליארד מטר מעוקב (BCM) של גז ב-2015 ל-452 BCM ב-2016.

נזכיר שרק בחודש שעבר, בתום הפגישה בין נשיא רוסיה ולדימיר פוטין לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, דווח כי פוטין רוצה לקחת חלק במאגרי הגז בישראל, והחודש דווח שנתניהו אכן הזמין את פוטין. במערכת הביטחון בישראל חוששים כי האינטרס של רוסיה הוא לסכל את הפיתוח של מאגר לוויתן כדי שלא יתחרה בגז הרוסי, או לחלופין לדאוג שהגז לא יימכר לאירופה או לטורקיה.

ויש גם ארצות הברית, שרק בפברואר האחרון החלה לראשונה לייצא גז טבעי נוזלי (LNG). לעת עתה היא הצליחה לייצא רק לדרום אמריקה והיה גם משלוח יחיד לאירופה - לפורטוגל, אך המטרה הסופית והעיקרית שלה היא לייצא את הגז לאירופה. עד לפני שנה וחצי, נזכיר, עמדו מחירי הגז הטבעי באירופה על 11-15 דולר ליחידת חום (mmbtu). ארה"ב, שמחיר הגז הטבעי בה עומד היום על כ-2 דולרים ל-mmbtu, יכולה למכור את הגז לאירופה במחיר של 6.9 דולרים (לאחר עלויות הנזלה, שינוע וגיזוז). אין ספק שרוסיה יכולה להתחרות במחיר כזה, אך לא בטוח שישראל יכולה להתחרות בו.

"ישראל מעודדת את התנהגות טורקיה וזה לא מקובל"

מבחינה טכנית, ייצוא לטורקיה הוא קשה אך אפשרי - באמצעות צינור ימי שיתחיל במאגר לוויתן, יעבור דרך מימי קפריסין ויגיע עד הנקודה הדרומית ביותר בטורקיה, הנמצאת במרחק של כ-500-550 ק"מ מהמאגר. ל"גלובס" נודע כי שתי נקודות הכניסה שנבחנות בימים אלו הם ג'יהאן ואיסקנדרון בדרום מזרח טורקיה. טורקיה היא זו שככל הנראה תבנה את הצינור באמצעות חברות קבלן, משום שבישראל אין הידע, הניסיון והציוד המתאימים.

בחברות הגז ציינו היום כי צינורות הגז שנכנסים היום לטורקיה מגיעים אליה מצפון, כך שצינור דרומי יגביר את הביטחון האנרגטי של המדינה. ואולם מבחינה כלכלית מדובר בצינור ימי יקר שעלותו עשויה להגיע ל-2-4 מיליארד דולר. החדשות הטובות הן שבעקבות נפילת מחיר הנפט בשנה האחרונה ירדו גם מחירי הברזל והציוד הימי, דבר שכמובן מוזיל את העלויות.

מעבר למחיר ולאתגר הטכני, ישנה גם השאלה של קפריסין. צינור הגז שייבנה בין ישראל לטורקיה עובר בשטח המים הכלכליים של קפריסין, דבר המחייב כנראה את אישורה. היחסים המתוחים בין קפריסין לטורקיה, שכבשה את חלקו הצפוני של האי ב-1974, מעכבים מתן אישור זה.

בכיר במשק האנרגיה הקפריסאי, שהעדיף לדבר בעילום שם, התרעם על העסקה הנרקמת בין ישראל לטורקיה. לטענתו, "עסקת ייצוא גז בין ישראל לטורקיה היא נקודת אל-חזור מבחינת מערכת היחסים בין ישראל לקפריסין. ישראל מעודדת בכך את התנהגותה של טורקיה באי וזה לא מקובל".

סגן שגריר קפריסין בישראל, מיכליס פירילאס, אמר אף הוא כי קפריסין לא תיתן את אישורה לבניית הצינור וכי "אמנם מתקיימים משאים ומתנים בין שני צדי האי, אך כדי לרשום פריצת דרך, טורקיה צריכה לשנות את הגישה שלה".

אלון ליאל, לשעבר שגריר ישראל בטורקיה ומי שנחשב מומחה מספר אחת בישראל למשק הטורקי, אמר היום ל"גלובס": "העסקה עם טורקיה תפגע במערכת היחסים עם יוון וכנראה גם עם קפריסין". הוא מזכיר את הסכם שיתוף-הפעולה שעליו חתמו רק בינואר השנה קפריסין, ישראל ויוון בניקוסיה. בהסכם נכתב כי "סוכם על חיזוק שיתוף-הפעולה בין שלוש המדינות במטרה לקדם שותפות טרי-ליטראלית בתחומים שונים שבהם יש לנו עניין משותף ולפעול יחד לקידום השלום, היציבות, הביטחון והשגשוג באזור הים התיכון ומעבר לו". לטענת ליאל, "ישראל נתנה לקפריסין ויוון את האשליה שהיא איתן, וחתימה על הסכם עם טורקיה היא מעין בגידה".

שחרור אפרודיטה בתמורה לצינור

הבכיר במשק הגז של קפריסין רומז שיש בכל זאת דרך לרצות את קפריסין, והיא "הפסקת מאמצי סיכול פיתוח אפרודיטה", כהגדרתו. הבכיר למעשה מתייחס לחשיפת "גלובס" מאוקטובר האחרון שישראל דורשת מקפריסין להשתתף בהליך אישור הפיתוח של מאגר אפרודיטה בנימוק שחלק מהמאגר גולש לשטחה, למאגר ישי. בינתיים מסרבת ישראל לחתום על הסכם Unitization בין המדינות, שאמור להסדיר את פיתוחם של מאגרי גז ונפט משותפים לשתי המדינות, דבר שמעכב את פיתוח המאגר הקפריסאי.

ישראל יכולה מעין "עסקת חליפין" שבה ישראל "תשחרר" לקפריסאים את מאגר אפרודיטה תמורת האישור להעברת הצנרת לטורקיה. מעבר לזה, קפריסין יכולה בעצמה להתחבר לאותה צנרת ולייצא גז טבעי לטורקיה ולאירופה.

שגריר ישראל לשעבר בטורקיה: "ביבי החליש את ישראל במשא ומתן מול טורקיה"

"טורקיה עכשיו מבינה שלישראל אין אופציה אחרת למעט ייצוא גז לטורקיה, שישראל תלויה בה, וזו בעיה", אומר אלון ליאל, לשעבר שגריר ישראל בטורקיה. לטענתו, הסכם הפיוס נועד למטרה אחת בלבד - לקדם את עסקת ייצוא הגז. "הרי גם ללא ההסכם", הוא טוען, "ישראל וטורקיה מנהלות סחר בהיקף שנתי של כ-6 מיליארד דולר. ראש הממשלה חשף את נקודת החולשה של ישראל והיא שאין אף אחד אחר שמעוניין בגז. ישראל מצאה את עצמה במשבר מול מצרים, הפלסטינים אמרו שהם לא רוצים את הגז הישראלי ומומחים טוענים שלא ניתן להעביר צינור גז ליוון. העובדה שנחתם ההסכם עוד לפני שנסגרו הפרטים המסחריים בהסכם הגז גורמת לכך שישראל תנהל את המשא ומתן מעמדה של חולשה".

חברי הכנסת תקפו גם הם את עיתוי החתימה על ההסכם עם טורקיה. לטענת ח"כ יעל כהן פארן, "נתניהו לא היה מתפייס עם טורקיה אילולא הלחץ מחברות הגז ויצחק תשובה. לא מעניין את נתניהו שעדיין לא החזירו את הנעדרים ואת גופות החיילים הנעדרים, הדבר היחיד שמעניין אותו זה לשדוד את משאבי הטבע של ישראל ולהעביר אותם לבעלי ממון, בארץ ובחו"ל". 

נתניהו: "הסכם בעל חשיבות אסטרטגית למדינת ישראל"

"ישראל הגיעה להסכם בעל חשיבות אסטרטגית עם טורקיה. האחריות שלי היא לדאוג לאינטרסים הלאומיים, מתוך הבנה של הזירה הבינלאומית" - כך אמר היום ראש הממשלה בנימין נתניהו במסיבת עיתונאים שהתקיימה ברומא לרגל הצגת הסכם הפיוס עם טורקיה, בתום שש שנים של סכסוך שהחל בפרשת המרמרה. ההסכם ייחתם מחר רשמית על ידי המנכ"לים של משרדי החוץ של שתי המדינות.

ההסכם כולל נורמליזציה מלאה של היחסים בין שתי המדינות, כולל החזרה של השגרירים, התחייבות שלא לפעול זו נגד זו בארגונים בינלאומיים והסרת התנגדותן של שתיהן לשותפות בהסכמים בינלאומיים. לדברי נתניהו, "המזרח התיכון בטלטלה. המדיניות שלי היא לייצר מוקדים של יציבות בשכונה הקרובה שלנו. עשינו זאת עם יוון וקפריסין, עם רוסיה ועם טורקיה. ישראל וטורקיה הן שתי מעצמות גדולות באזור, והנתק בינינו לא הועיל לאינטרסים משותפים שלנו ומנע מאיתנו לשתף פעולה".

הוא דיבר על ההסגר על עזה ואמר כי "ההסכם שומר על הסגר הימי הביטחוני על עזה שמונע התעצמות של חמאס. לא הייתי מוכן להתפשר על זה. אנו מוכנים לתת להעביר ציוד דרך נמל אשדוד".

הוא הוסיף כי ההסכם מאפשר לטפל בנושאים ההומניטריים בעזה בכפוף לשיקולי הביטחון של ישראל, כמו מצב המים והחשמל. "התייבשות עזה תפגע גם במי התהום של ישראל ותזהם אותם. כשאין מספיק חשמל מתעוררות בעיות של סניטציה שיוצרות מגפות שלא נעצרות בגדר הגבול. לכן זה אינטרס ישראלי מובהק".

ראש הממשלה התייחס לסוגיית הגז הטבעי ואמר כי "ההסכם פותח פתח לשיתוף-פעולה כלכלי ואנרגטי, לרבות בנושא הגז, מה שטומן בחובו אפשרות לחיזוק המשק הישראלי בהון עתק. מאגר לוויתן יכול לספק את צורכי הגז המצרים, אבל גם את הטורקים ומשם לאירופה".

אורי אלדובי, יו"ר איגוד תעשיות חיפושי הנפט והגז בישראל, הגיב להסכם הפיוס בין ישראל לטורקיה וטען כי הוא "יוצר הזדמנות היסטורית לשיתופי-פעולה אזוריים בתחום האנרגיה, יחד עם טורקיה, קפריסין ומצרים, גם לצורכי המדינות באזור וגם כתחנת מעבר בדרך לאירופה. טורקיה, שצורכת כ-50 מיליארד מטר מעוקב של גז טבעי בשנה, נסמכת כיום על גז מרוסיה ואיראן, וישראל יותר מתשמח לעזור לה לגוון את מקורות האנרגיה".

אלדובי הוסעף כי "שיתוף-פעולה ישראלי-טורקי יהווה מנוף אדיר לפיתוח תעשיית הגז הישראלית, יסייע לחיזוק יחסי המסחר בין המדינות ויבסס את אזור אגן ים התיכון כעוגן אנרגטי אזורי".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988