אינטרסים, אידאולוגיה

השר כחלון צריך לקבל החלטה קרה בקשר לפטור ממס על השכרת דירה ■ מדריך מס על השכרת דירה

דירות להשכרה ברחוב ארלוזורוב בתל אביב / צילום: מירב מורן
דירות להשכרה ברחוב ארלוזורוב בתל אביב / צילום: מירב מורן

מזמן לא קיבלנו שטף כה גדול של תגובות כמו זה שהגיע לאחר חשיפת דיוני האוצר בנוגע למיסוי משקיעים שמחזיקים 3 דירות לפחות (אגרה של 12 אלף שקל לכל דירה).

רק שלפני הכל, כדאי לזכור שסדרת הנימוקים האידאולוגיים (חברתיים, כלכליים, משפטיים ומה לא), שוב עטפו בעיקר מניעים אינטרסנטיים שקופים (ולגיטימיים).

מאחר ול-10% מהאוכלוסיה בישראל יש דירה להשקעה, ול-2.5% יש 3 דירות לפחות (כמובן שהשיעור גדל ככל שעולים בעשירונים וככל שנוגעים במוקדי כוח במדינה), אי אפשר לבוא לדיון כזה בלי לראות את הקלפים. יזמי הנדל"ן למשל, כבודם במקום, לא זו בלבד שחוששים שגזירה כזו תפגע כמובן בביקושים (משקיעים מהווים 20%-30% מהשוק), אלא שרבים מהם גם צברו במרוצת השנים לא מעט דירות בפרויקטים שהקימו (לא ענבל אור המציאה את זה). אז לפחות שיחסכו מאיתנו את הנימוקים להתנגדות.

הטענה הכי פופולרית היא שאסור להשתמש במיסוי כדי להוביל ולייצר מדיניות ("כחלון צריך להוסיף היצע דירות, במקום ללכת על הפתרון הקל של מיסוי").

הלו? הנה לנו הזדמנות נהדרת להיזכר כיצד נולד לפני 26 שנה הפטור ממס על השכרת דירה, האפיק היחיד במשק הישראלי שפטור ממס הכנסה. ביוני 1990 החליט ראש הממשלה ושר האוצר יצחק שמיר לפטור ממס משכירי דירות, "על מנת לעודד השכרת דירות לעולים חדשים". פקידי האוצר התנגדו למהלך. שר השיכון (דוד לוי) התנגד למהלך. נציב מס הכנסה משה גביש התריע שהוא "לא ישיג את המטרה, יערער את מערכת המס ויגרום להפסד שנתי של 30 מיליון שקל לקופת המדינה". גביש הציג בדיקה של מכון גוטמן-מלמד, שלא מצא שום קשר בין ביטול מס ההכנסה על שכירות להיצע הדירות להשכרה.

אבל הציבור כבר התאהב בפטור המתוכנן. ברקע הדברים, בתחילת שנות ה-90 החל הציבור הישראלי להיפרד מדור המייסדים שהקים את המדינה - דור שהותיר פה לא מעט דירות בירושה, וכמה טוב שהן יהיו פטורות ממס. כמה טוב שהיה את העולים מברה"מ כדי להישען עליהן כתירוץ למהלך (כמה טוב שיש עכשיו את השוכרים האומללים, כדי להכשיל את האגרה החדשה). כפשרה, אגב, קבע אז ראש הממשלה שהפטור החריג ממס יחול בהוראת שעה רק עד סוף 1991 - הוראת שעה שהוארכה שוב ושוב, עד שבשנת 2007 היא כבר הפכה לפטור קבוע.

בשורה התחתונה, תמיד היו ויהיו מניעים אינטרסנטיים, ותירוצים אידאולוגיים, בעוד שאת השיקולים הרציונליים אפשר לכוון לכאן או לכאן. השר כחלון (שלמיטב ידיעתנו אינו מחזיק בדירות להשקעה, להבדיל מחברים רבים שיושבים איתו בממשלה) צריך איכשהו לזרום גם הפעם בתוך ים האינטרסים ולקבל החלטה קרה.

צרו איתנו קשר *5988