אסותא הקימה "מיון פרטי" בלי היזמים - ותשלם להם מיליון ש'

מי שיקרא באתר של בית-חולים אסותא ברמת-החי"ל אודות היחידה לאבחון ובירור מהיר, שהיא מעין חדר מיון פרטי למקרים שאינם דחופים במיוחד, עשוי לחשוב כי הרעיון כולו נולד במוחם של אנשי אסותא ובעיקר בזה של ד"ר יונתן ריק, מנהל היחידה.

"בתקופה שהייתי סגן מנהל המחלקה לרפואה דחופה בתל-השומר", הוא מצוטט שם, "הגיע אלי יום אחד בחור בן 42 עם תלונות על ירידת משקל, כאבי בטן ושינויים בהרגלי היציאות ב-3 החודשים האחרונים. אלה הסימפטומים הקלאסיים של סרטן המעי הגס, והאינסטינקטים שלי צעקו: לבצע בדיקת קולונוסקופיה דחוף! חשד לסרטן המעי הגס!".

הבעיה, כפי שמתואר באתר, היא שריק ידע כי בבתי-החולים הציבוריים לא ממהרים לבצע בדיקה כזו, אלא שולחים את המטופל לבצע אותה בקופת-החולים, בתהליך שיכול לקחת לעתים חודשים ארוכים, תוך חשש שהפוליפ הקטן יתפשט לכדי סרטן גרורתי ומסוכן.

"אז נבט במוחי הרעיון, והבנתי שיש שורה ארוכה של מקרים שהם לא פצוע מדמם מתאונת דרכים שחייב לקבל טיפול עכשיו ומיד, מצד אחד, ולא דברים קלים וטריוויאליים כמו שפעת וצינון, מצד שני. אלה הם מעין מקרי ביניים שאתה צריך לשלוף אותם מהמערכת ולעשות להם בירור מהיר. כך נולד הקונספט".

ואולם, מי שיקרא את פסק הדין שעליו חתמה בשבוע שעבר שופטת בית המשפט המחוזי בתל-אביב, אביגיל כהן, יגלה תמונה אחרת. מסתבר כי היחידה לאבחון מהיר נפתחה ב-2011, חצי שנה בלבד לאחר שאסותא סיימה משא-ומתן ארוך עם ד"ר אן גורביץ' וחברת אורתופון, שהציעו לחברה מודל דומה והגישו בעניין תוכנית עסקית, לבקשת יו"ר אסותא, פרופ' שוקי שמר.

המפגשים בין הצדדים כללו עשרות פגישות, והוחלפו מספר טיוטות בהן גובשו שיטות העבודה ואפילו אופן חלוקת הרווחים ביניהם, אלא שאז הודיעה אסותא כי משיקולים פנימיים ומקצועיים היא בוחרת שלא להוציא לפועל את המיזם המשותף ולא להקים את היחידה.

בפסק הדין חויבה אסותא לשלם לתובעים כ-800 אלף שקל פיצויים בגין נזק ממוני ועוגמת-נפש ועוד 200 אלף שקל בגין הוצאות משפט.

"לאחר שמיעת עדויות הצדדים ניתן להגיע למסקנה חד-משמעית, ולפיה ניהול המשא-ומתן מצד אסותא לקה בחוסר תום-לב באופן מובהק", קבעה השופטת.

לדבריה, ייתכן כי אסותא לא עשתה זאת בזדון אלא בשל חוסר רצון לעמוד מול התובעים בזמן אמת ולומר להם ישירות כי החברה לא מעוניינת להתקשר עימם במיזם משותף, אך בעניין זה היא מבהירה: "חוסר רצון שכזה אינו יכול להתקבל כלגיטימי. מצופה מגורם עסקי אשר אינו מעוניין לעשות עסקה עם גורם אחר לומר לו זאת במפורש, ולא ליתן לו אשליית-שווא תוך גרירתו לבזבוז זמן, כסף ומשאבים נוספים".

על-פי השופטת, מן העדויות שנשמעו בתיק ניכר כי אסותא המשיכה לנהל משא-ומתן גם כשראשיה כבר ידעו מזה חודשים רבים כי אין להם כוונה לבצע התקשרות בעניין. "רצונה של אסותא להציג את התובעים כ'נודניקים', תאבי-בצע או חסרי הבנה ברפואה, כפי שנכתב בכתב ההגנה ובתצהירי העדות הראשית, לא צלח", הוסיפה השופטת. לדבריה, העדויות של ד"ר גורביץ' ושל ד"ר מוטי בכר מטעם אורתופון אמינות עליה ולא נסתרו.

"תשאלו את שמר"

למעשה, על-פי האמור בפסיקה, אפילו השם "היחידה לאבחון ובירור מהיר" גובש במהלך ההתנהלות שבין אסותא לבין התובעים, שנה לפני הפתיחה הרשמית של היחידה.

אבל זה לא הכול: מהפסיקה עולה כי מי שכיהן כמנכ"ל אסותא באותם ימים, ד"ר איתן חי-עם, התנגד באופן מוחלט וגורף להקמת היחידה, לפחות במתכונת עליה דיברו אז עם היזמים (התובעים). חי-עם העיד כי המיזם המדובר נחזה כדומה מדי לחדר מיון, דבר שאינו עולה לכאורה בקנה אחד עם האופי והיכולת של אסותא בתל-אביב, ואילו הוא עצמו העדיף ואף הוביל בהמשך את המתכונת הנוכחית של מרכז לאבחון מהיר.

כשנשאל במהלך המשפט מדוע אם כך נמשך בכל זאת המשא-ומתן עם היזמים, הוא השיב באופן מדהים למדי: "תשאלו את פרופ' שמר".

פרופ' שמר העיד מצידו כי המשא-ומתן התנהל בתום-לב לאורך כל הדרך וללא שום "תרגילים", וכי ההחלטה שלא להתקשר עם היזמים נבעה בסופו של דבר גם מאי-הסכמתו שלו למתכונת שהוצעה.

השופטת פסקה את הפיצויים לאור התרשמותה כי אכן קיים דמיון בין אופי היחידה עליו דובר עם התובעים לבין היחידה שנפתחה בפועל בלעדיהם, וכי אסותא ניהלה משא-ומתן שלא בתום-לב, אולם דחתה את טענת התובעים לגזילת סוד מסחרי.

השופטת ביססה את החלטתה זו על העובדה כי ההצעה המקורית של התובעים הייתה שונה מאוד, וכי רק בהמשך המשא-ומתן נעשו שינויים במודל המוצע, וזאת לבקשת אסותא - מה שמבטל לכאורה את הטענה לסוד מסחרי. התובעים, אגב, תבעו במקור 4 מיליון שקל.

את ד"ר אן גורביץ' ייצג עו"ד יגאל קווה ממשרד רון גזית, רוטנברג ושות'; את חברת אורתופון ייצגו עורכי הדין רועי אייז וניר מנחם ממשרד ליפא מאיר ושות'; ואת אסותא ייצג עו"ד גיא שניאור ממשרד ויסגלס אלמגור ושות'.

מאסותא נמסר בתגובה: "התביעה התקבלה באופן חלקי. קיבלנו את פסק הדין לפני כמה ימים, ואנחנו לומדים אותו, על כן טרם גובשה החלטה אם לערער".

באסותא סירבו לענות לשאלת "גלובס" האם החברה הפרישה בעוד מועד סכום כסף כלשהו לצורך תשלום הפיצויים.