שופט העליון בדימוס יעקב קדמי הלך לעולמו בגיל 86

קדמי, בוגר מערכת המשפט הצבאית ויוצא משטרת ישראל, נחשב לאורים ותומים בתחום דיני הראיות ולאחד המומחים הבולטים בתחום המשפט הפלילי, הפרוצדורלי והמהותי

שופט בית המשפט העליון בדימוס יעקב קדמי הלך לעולמו הבוקר (ג'), והוא בן 86. קדמי, בוגר מערכת המשפט הצבאית ויוצא משטרת ישראל, נחשב לאורים ותומים בתחום דיני הראיות ולאחד מהמומחים הבולטים בתחום המשפט הפלילי, הפרוצדורלי והמהותי. ספריו משמשים עד היום כספרים המנחים, בעיקר בתחום הראיות.

קדמי יובא למנוחות מחר (ד') בשעה 14:30 בבית העלמין שיכון ותיקים בנתניה.

קדמי נולד ב-1930 בתל-אביב. לאחר שסיים את לימודי התיכון, התגייס ב-1948 לחיל השריון. עם שחרורו פנה ללימודי משפטים באוניברסיטה העברית, ובמקביל שימש במורה בבית-ספר יסודי. לאחר שסיים את לימודיו, חזר לשורות הצבא כתובע בממשל הצבאי בגליל. בהמשך, ועד לסוף שנות ה-60, מילא תפקידי תביעה, ייעוץ ושיפוט שונים במערכת המשפט של צה"ל. בתפקידו האחרון היה התובע הצבאי הראשי בדרגת סגן-אלוף.

בהמשך הצטרף קדמי למשרד המשפטים, ובמשך השנים 1969-1975 שימש קדמי כפרקליט מחוז תל-אביב. לאחר סיום תפקידו בפרקליטות פנה קדמי לשירות המשטרה, שם כיהן כראש אגף החקירות במטה הארצי למשך שנתיים, שבסופם מונה לתפקיד המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דאז, אהרן ברק.

את דרכו כשופט החל קדמי בסוף שנות ה-80 בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, תפקיד בו כיהן כעשור, עד למינויו לתפקיד מנהל בתי המשפט ב-1990. ב-1994 מונה לשופט בבית המשפט העליון, עד לפרישתו בשנת 2000.

במהלך השנים פסיקתו של קדמי הרחיבה וביססה מוסדות מוכרים במשפט הפלילי, כמו מוסד ההגנה מן הצדק, פיתוח מושג האחריות הפלילית של תאגיד, פיתוח הפסיקה של בנושא ביצוע בצוותא של עבירות פליליות ועוד.

לאחר פרישתו מכס השיפוט החל קדמי ללמד דיני ראיות וסדר דין פלילי במרכז הבינתחומי בהרצליה, שם הרצה עד לשנים האחרונות.

"שירות נאמן"

נשיא בית המשפט העליון בדימוס, פרופ' אהרן ברק, משבח את פועלו של קדמי המנוח. "השופט קדמי עסק כ-44 שנים בשירות הציבור, שירות נאמן לציבור", אומר ברק. "אני הכרתי אותו כשמוניתי ליועץ המשפטי לממשלה (ב-1975 - ג'מ'), והוא היה ראש אגף החקירות. הקשר עם קדמי היה טוב, קידם את שלטון החוק ואת היכולת לפקח על עבודת המשטרה. לקדמי הייתה תרומה חשובה להכנסת דפוסי חקירה שתואמים אגף חקירות מודרני. בהמשך הוא היה המשנה ליועץ המשפטי, שעה שאני הייתי היועץ.

"לבית המשפט העליון הגיע קדמי בתקופתו של הנשיא מאיר שמגר, שכמונו, יתר השופטים, העריך את קדמי מאוד. כשופט הייתה לקדמי תרומה גדולה מאוד לפיתוח ההלכות החשובות במשפט הפלילי בישראל. ובכלל - בתחומים הנוספים שעסק בהם במסגרת תפקידו".

לדברי ברק, "בעבודה של קדמי כשופט התבטאה אישיותו הצנועה, ההגונה והישרה, במובן של יושר אינטלקטואלי. קדמי היה אהוד על עורכי הדין שהופיעו בפניו והכיר את התיקים על בוריים. הוא הקפיד על זכויות הנאשמים, קלה כחמורה".

- איזה פסק דין של קדמי היית מזכיר כבולט בתחום הציבורי?

"זכור לי במיוחד פסק הדין בעניין הסדרה 'קלפים פתוחים'. פסק הדין הוא דוגמה טובה לסובלנות ולרגישות החברתית של קדמי", אומר ברק.

פסק הדין משנת 1997 עסק בהחלטת שר החינוך אז, זבולון המר המנוח, לאסור את שידורו של פרק בסדרת הטלוויזיה החינוכית "קלפים פתוחים" שעסק בזהותם המינית של בני-נוער הומואים ולסביות. טענת שר החינוך הייתה כי התוכנית "אינה מאוזנת", שכן היא מציגה את החוויה החד-מינית כנורמה, מבלי שהוצגה החוויה ההטרו-סקסואלית כחלק מהתמונה המוצגת לבני-הנוער הצופים. קדמי ביטל את החלטת השר.

היום, פסק דין המבטל החלטה כזו של שר החינוך היה נחשב לכמעט בנאלי, דבר שמעיד על ההתקדמות בהכרה בחד-מיניות בעשורים האחרונים. אולם, כשהשופט קדמי נתן את פסק הדין, התמונה הייתה שונה לחלוטין, ונדרשה רגישות רבה בקידום נורמות פתוחות, תוך התמודדות עם הטענות על "איזון", מפי שר החינוך בישראל.

"התוכנית, על-פי נושאה והדרך שנקבעה להצגתו, באה לדעת הכול - בתחילת הדרך לפחות - בגדר 'חינוך', והיעדר ה'איזון' הנטען עתה כנגדה, על רקע הופעתם הנעימה של המרואיינים, אינו משנה את אופייה הבסיסי", פסק קדמי. "התוכנית אינה 'מאוזנת', במובן שהיא מצומצמת להצגת חוויותיהם של הנמנים עם ה'חריגים', ואינה כוללת עמדה 'אחרת' מזו... ברם, אין בכך משום 'חוסר איזון' ההופך את התוכנית ל'אנטי-חינוכית'".