המדינה לבג"ץ: "חוק שכר הבכירים מבטא מדיניות חברתית-כלכלית"

המדינה משיבה לעתירת הבנקים וחברות הביטוח לבג"ץ בנושא חוק שכר הבכירים: לא פוסלת את טענותיהם על פגיעה בזכויות העבר, ומציעה לאמץ את המתווה של המשנה ליועמ"ש

אבי ליכט / צילום: אוריה תדמור
אבי ליכט / צילום: אוריה תדמור

המדינה ממליצה לבג"ץ לאמץ את המתווה שהציע המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט, בנושא הזכויות הפנסיוניות של עובדי הבנקים - כך עולה מהתגובה שפרסמה המדינה לבג"ץ בנושא חוק שכר הבכירים. בסוף השבוע שחלף הגישה פרקליטות המדינה את תגובת המדינה לעתירה שהגישו הבנקים וחברות הביטוח בעניין.

העתירה עוסקת בשני נושאים מרכזיים הקשורים לחוק - הראשון הוא הכוונה להגביל את שכר הבכירים לעד פי 35 מהשכר הנמוך בגופים הפיננסיים. כמו כן דורשים הגופים להבהיר כי החוק לא יחול על הזכויות הפנסיוניות של העובדים.

נזכיר כי בשבוע שעבר הוציא בג"ץ צו זמני המעכב את כניסת החוק לתוקפו, עד אשר יקבל בג"ץ החלטה בסוגיה. הדיון בנושא ייערך בעוד שבוע וחצי.

באשר לנושא מגבלת פערי השכר, המדינה פוסלת על הסף את העתירה וטוענת כי גם אם בסעיף זה יש פגיעה מסוימת בזכויות יסוד, מדובר בפגיעה שולית; וכי החוק מבטא מדיניות חברתית-כלכלית, ולכן בית המשפט צריך לנקוט משנה זהירות בהחלטה אם להתערב בו.

"החוק מבטא מדיניות חברתית-כלכלית בענייני שכר בכירים בתאגידים פיננסיים, ועל כן יש לנקוט משנה זהירות בהפעלת הביקורת השיפוטית. בסוגיית הפיקוח על שכר הבכירים ניתן לזהות עמדות ערכיות שונות, ובמידה רבה הפוכות בנקודות המוצא שלהן", כותבת המדינה בתגובתה לבג"ץ.

לעומת זאת, באשר לפגיעה בזכויות העבר של העובדים - כאן המדינה אינה ממהרת לפסול על הסף את טענות הבנקים וחברות הביטוח.

נזכיר כי במגזר הפיננסי חוששים שבגלל הניסוח של חוק שכר הבכירים המגביל את השכר לעד 2.5 מיליון שקל בשנה, עובדים ותיקים שהזכויות הפנסיוניות שלהם גבוהות מסכום זה יעדיפו לעזוב את מקום עבודתם לפני כניסת החוק לתוקפו, על-מנת שלא לפגוע בזכויות העבר שלהם.

למעשה, עד היום כל מי שידו הייתה מעורבת ביצירת חוק שכר הבכירים - ובראשם שר האוצר, משה כחלון - אמר כי לא הייתה כוונה לפגוע בזכויות הפנסיוניות של מנהלי הבנקים. עם זאת, נוסח החוק הנוכחי ניתן לפרשנות משפטית שלפיה הוא כן חל על זכויות העבר.

המדינה מודעת לסוגיה זו, ומציעה ליישם בנושא זה את המתווה שכתב ליכט לפני כמה שבועות. "ישנו נתיב פרשני המאפשר עיגונו של מתווה בהוראות בחוק", נכתב במסמך, כאשר הכוונה בנתיב הפרשני היא למכתב של ליכט.

עוד הם כותבים: "עיגון הוראות המעבר מגשים את תכליתו הדומיננטית של החוק, תוך צמצום הסיכון לפגיעה בהתנהלות התקינה של התאגידים הפיננסיים בתקופה רגישה זו, וצמצום הפגיעה בעובדים מעבר לנדרש כדי להגשים את תכולת החוק".

לסיכום מציינת המדינה: "עיגונו של מתווה הוראת המעבר נובע מההכרה בחשיבות פרשנותה של הוראת המעבר, ובכך שהסדרים מסוג זה משכללים את חוקיותו של הסדר משפטי. ככל שבית המשפט יאמץ את הפרשנות המוצעת בעניין עיגון מתווה הוראת המעבר, אז מתייתר הצורך לבחון מה היה טיב תחולתה לולא הוראת המעבר".

המסמך של ליכט הוא מכתב שנכתב בסוף חודש מאי השנה לבנק ישראל, בתגובה לפנייה של בנק ישראל להבהרה בנושא החוק, בשל חשש שהביעו בבנק המרכזי מעזיבה של כ-215 מנהלים בבנק הפועלים ובבנק לאומי - אם החוק יחול על זכויות העבר שלהם. אלא שלדברי גורמים במערכת הבנקאית, המכתב של ליכט אינו חד-משמעי ואינו קובע מתווה ברור לגבי זכויות העבר, אלא בעיקר מציין כי נראה שלא הייתה כוונה לפגוע בזכויות העבר של העובדים.

"הנחתנו הפרשנית היא כי המחוקק לא התכוון לפגוע בהתנהלות התקינה של התאגידים הפיננסיים בתקופה רגישה זו ואף לא התכוון לפגוע בעובדים מעבר לנדרש כדי להגשים את תכלית החוק. תכליתו של החוק היא תכלית הצופה פני עתיד ומשדרת מסר עקרוני-ערכי", כתב בזמנו ליכט.

 

"העותרים לא הציגו עובדות"

בכל אופן, ההישג של הבנקים וחברות הביטוח בתגובה המדינה הוא שהיא מודה כי יש מקום לפרשנות של החוק, ומציעה לאמץ את עמדת ליכט. ואולם כאמור, בסעיף מגבלת פערי השכר, המדינה דוחה לחלוטין את טענות הבנקים וחברות הביטוח.

המדינה סוקרת כל סוג של פגיעה בזכויות יסוד - ובהן חופש העיסוק וזכות הקניין - ומציגה בשורה של נימוקים ותוך הישענות על פסקי דין עמדה שלפיה או שאין כלל פגיעה, או שהפגיעה שולית.

עוד כותבת המדינה: "העותרים לא הציגו נתונים עובדתיים בנוגע לעוצמת הפגיעה הנטענת, ומחדל זה פועל לחובתם, ולאורו מתבקשת המסקנה היא כי לא הורם הנטל להוכיח פגיעה מהותית יסודית ועמוקה".

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988