דחיית סגירת רשות השידור: מה יקרה לעובדים שכבר גויסו?

דחיית סגירת רשות השידור - שאלות ותשובות

מה בעצם קרה אתמול?

ההסתדרות ומשרד התקשורת הודיעו אמש (ב') כי סגירת רשות השידור, שהייתה אמורה להתרחש ב-30 בספטמבר, תידחה לתחילת 2018. בהתאם גם פעילותו של תאגיד השידור החדש, שהייתה אמורה לצאת לדרך בחודשים הקרובים, תידחה עד למועד זה.

מה משמעות ההחלטה?

על פניו, מדובר במכה קשה לתאגיד השידור החדש, שפעל בחודשים האחרונים במרץ כדי לגייס עובדים ולעלות לשידור במתכונת כלשהי ב-1 באוקטובר. דחייה כזאת תגרום ככל הנראה לחלק מהמגויסים לעזוב, תקשה על גיוס עובדים חדשים ולמעשה תוציא את הרוח ממפרשי המהלך שאמור היה ליצור מהפכה בתחום השידור הציבורי. לא מעט גורמים בשוק טוענים כי אם הפתיחה אכן תידחה ל-2018, מדובר במכת מוות לתאגיד ולאפשרות שסוף-סוף יקום כאן שידור ציבורי ראוי ובעל משמעות.

מה יקרה עכשיו? האם שני הגופים אכן ימשיכו לפעול במקביל עד 2018?

קשה להאמין. מי שדחף לפתיחת התאגיד החדש כבר בשלב כל-כך מוקדם למרות לוח הזמנים המאתגר היו אנשי האוצר, שהבהירו כי אין בכוונתם להמשיך ולממן את רשות השידור. על פניו, לא נראה סביר שכעת ייווצר מתווה שיאפשר גם להמשיך ולהפעיל את רשות השידור תקופה אורכה ובמקביל גם לממן את פעילות התאגיד החדש. בנקודת זמן זו אמנם קשה להעריך, אך מה שנראה שסביר יותר, גם לאור העובדה כי ממילא נדרש כעת שינוי חקיקה, הוא שהצדדים יקיימו משא-ומתן ואולי יסכימו על דחייה מינורית יותר במועד יציאתו לדרך של המהלך.

מה יקרה עם העובדים שכבר עברו לתאגיד?

תאגיד השידור גייס עד כה כ-200 עובדים, כמחציתם יוצאי רשות השידור (על פי החוק התאגיד חייב שלפחות 51% מעובדיו יהיו מהרשות הוותיקה), וכמחיצתם הגיעו מכלי תקשורת וגופים שונים אחרים. עם הקבוצה הראשונה אין בעיה - בחוזי העבודה שלהם נכתב כי הם יעברו לתאגיד רק עם סגירת רשות השידור, ואם סגירתה של זו נדחית כך גם המעבר שלהם. למעשה, לאור העובדה שאצל חלק גדול מהעובדים המעבר מהרשות לתאגיד היה כרוך בהרעת תנאים, המהלך הנוכחי מיטיב איתם - לפחות לכאורה.

לגבי קבוצת העובדים השנייה, המצב ברור פחות. בכל אופן, בתאגיד מתעקשים להדגיש כי כל מה שהובטח להם יקוים, וכי גם אם הם אכן יאלצו להיות מושבתים מפעילות כעיתונאים, הם יוכלו לבוא לידי ביטוי באמצעות פעילות הדיגיטל של התאגיד.

מה מרוויחים מכך שני מובילי המהלך, נתניהו וניסנקורן?

יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן, הבהיר גם היום (ג') כי מחויבותו הראשונה היא לא לנושאים כמו השידור הציבורי או חופש העיתונות, אלא לעובדים, שרבים מהם מאוגדים בוועדים שונים. כעת הוא מצליח להעניק לאותן "1,200 משפחות" אוויר נוסף והבטחה, אם המהלך אכן יצא לפועל, כי הן ימשיכו לקבל משכורות מקופת המדינה עוד שנה וחצי.

מניעיו של ראש הממשלה ושר התקשורת בנימין נתניהו, כמעט כמו תמיד, הם חמקמקים יותר. רבים בשוק התקשורת חשים מאוימים ממהלכיו ומתוכניותיו לגבי התחום, וחלק מההערכות בשוק מייחסות לו חוסר שביעות-רצון מאופיו של התאגיד המתהווה. לא מזמן, למשל, תקפה שרת התרבות מירי רגב את ההרכב האנושי של העיתונאים המגויסים לתאגיד השידור, וטענה כי "בשקט-בשקט מקימים פה גלגלצ 2. זה לא יקום ולא יהיה".