דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

"הציפייה שאדם ישלם 50 אלף שקל לייצוגית - מופרכת"

במטרה להילחם במבול התביעות הייצוגיות, שרת המשפטים יוזמת מהלך לחיוב תובעים באגרה של עשרות אלפי שקלים ■ עורכי דין העוסקים בתחום זועמים ומכנים את היוזמה "הזויה"

איילת שקד / צילום: איליה מלניקוב
איילת שקד / צילום: איליה מלניקוב

חשיפת "גלובס" אתמול (ג') כי שרת המשפטים, איילת שקד, מקדמת התקנת תקנות שיחייבו לראשונה תשלום אגרת בית-משפט כתנאי להגשת בקשה לתביעה ייצוגית התקבלה בתדהמה ואף בזעם בקרב עורכי-דין העוסקים בתביעות ייצוגיות. לטענתם, הטלת האגרה תפגע קשות בהליך הייחודי שנועד לאפשר לציבור הרחב ולאוכלוסיות חלשות לעמוד על זכויותיהם מול הגופים החזקים במשק ולהסיר ולמנוע עוולות שמבצעים אותם גופים.

אחד מהיוצאים נגד יוזמת שקד הוא עו"ד ארנון גרפי, יו"ר ועדת תובענות ייצוגיות של לשכת עורכי-הדין. לדברי גרפי, "התביעה הייצוגית היא מכשיר אפקטיבי בעיקר בקרב אוכלוסייה מוחלשת שבא למנוע תת-אכיפה צרכנית. מדובר בכלי היחיד כמעט שיש לצרכן הקטן כדי להילחם בתאגידים הגדולים ובמונופולים הפוגעים בו. הרתעת תובעים שאין ביכולתם לממן אגרות כה גבוהות, תרחיק ותמנע גם תביעות טובות ומוצדקות, ותשמש זריקת עידוד להמשך התנהגות לא ראויה של גופים בעלי עוצמה, ואף תחליש את ההרתעה שהושגה בעמל רב ובמאבקים בלתי מתפשרים במשך שנים מאז נחקק החוק. יודגש כי במאבק בין תובע ייצוגי לבין הנתבעים, יחסי הכוחות מלכתחילה אינם שוויוניים, ועתה באה הגזירה החדשה ומניחה משקל נוסף על כף המאזניים הלא-נכונה!".

עו"ד רם דקל מכנה את יוזמת שקד "הצעה הזויה". לדבריו, "אם חלילה תתקבל ההצעה, היא תשרת אך ורק את החברות הגדולות, שמנסות מאז 2006 ועד היום לחסל את תחום התובענות הייצוגיות. לדברי דקל, "הנתבעות העיקריות בייצוגיות הן החברות הגדולות והגופים הגדולים במשק המשרתים ציבור גדול של לקוחות - בנקים, חברות ביטוח, חברות סלולר, רשתות שיווק, מפעלי מזון גדולים, חברות ציבוריות וכיו"ב. מאחר שמרבית התביעות מוגשות נגד החברות הגדולות הן מפעילות ללא לאות לובי משוכלל כדי לחסל אותן. אחד החסמים שהחברות ביקשו להכניס לחוק הוא הטלת אגרה. חסם נוסף הוא הטלת הוצאות גבוהות על תביעות שנדחות".

דקל מוסיף ואומר, שהחברות הגדולות הצליחו לגרום לכך שמנגנון אישור הפשרות יהיה נוקשה (חובת מינוי בודק, חוות-דעת יועץ משפטי לממשלה, תצהירים וכדומה), וכי מדובר בחסמים נכונים והוגנים למניעת ניצול לרעה. "אולם הן לא הצליחו לגרום להטלת אגרה וחיוב בהוצאות גבוהות, משום שהמחוקק הבין שהדבר ימנע הגשת תובענות ייצוגיות לחלוטין. וזה המקום לומר, שהציפייה שיהיה מי שישלם 50 אלף שקל אגרה כדי לקבל על עצמו את המשימה כפוית הטובה להגיש תובענה ייצוגית - היא ציפייה מופרכת. זה לא יקרה לעולם".

דקל מזכיר, כי את הרעיון של תובענה ייצוגית לא אנחנו המצאנו. שאבנו אותו מארה"ב. "בארה"ב אין אגרה על תביעה ייצוגית ואין חיוב בהוצאות על בקשה שנדחית. בארה"ב נפסק שכר-טרחה גבוה מאוד לזכות עורכי-הדין שמצליחים בהליך, ולא מסתכלים בזכוכית מגדלת, בראייה ביקורתית ובחוסר פרגון בכיס שלהם. בארה"ב מתגמלים כראוי על הצלחה ומבינים ששכ"ט גבוה, הוא המנוע היחיד להגשת תובענות ייצוגיות, שהן שירות חשוב לציבור. בארה"ב, הגופים הנתבעים החזקים לא הצליחו להערים קשיים על התובעים הייצוגיים, אבל מסתבר שכאן בישראל המחוקק חלש יותר וחשוף ללחצים של תאגידים גדולים".

גם עו"ד אסף שילה סבור שהטלת חובת תשלום אגרה תביא לאפקט מצנן מאוד של כמות הבקשות לתביעות. אך לא של תביעות הסרק. "תובעים שסבורים בתום-לב שיש להם עילת תביעה טובה, מניחים כי הסיכוי לפסיקת הוצאות גם במקרה של הפסד, אינו גבוה, וזאת לאור הלכת בית-המשפט העליון שקובעת, שככל שלא מדובר בתובענת סרק שהוגשה בחוסר תום-לב, יש מקום להימנע מהטלת הוצאות שעלולות להרתיע תובעים פוטנציאליים מלנסות להגן על אינטרסים ציבוריים" (ע"א 7928/12 אי.אר.אמ טכנולוגיות נגד פרטנר). כעת, אם יוטלו האגרות, יישפך התינוק עם המים. תובעי תביעות הסרק ימשיכו להגישן, ואילו שאר התובעים, בהם כאלה שמבקשים להגיש תביעות ראויות וחשובות, עלולים להירתע מהגשתן בשל האגרה".

עו"ד גל גורודיסקי מתריע כי הטלת אגרה תשים סוף פסוק להגשת תביעות ייצוגיות של אוכלוסיות מוחלשות, דוגמת עובדי ניקיון ושמירה. "האם מישהו מעלה בדעתו שעובדת ניקיון שזכויותיה נפגעו, תוכל לממן אגרה של 50 אלף שקל או 62.5 אלף שקל? האם עובד שמירה שמגיש תביעה ייצוגית בשם חבריו השומרים, לאחר שהתגלה לו שלא הפרישו להם לקרן פנסיה, יכול לממן אגרה כזו מכיסו? זה לא סביר ולא נכון. לכן, אני מקווה שבסופו של דבר תקנות כאלו לא יעברו".

עו"ד שילה מציין בנוסף, שהמדינה לא תשיג רווחים כלכליים באמצעות הטלת האגרות, אלא להיפך. "הטלת אגרות פירושה הקטנה משמעותית מאוד של התביעות הייצוגיות, וכפועל יוצא - של כמות הזכיות בהן. המדינה, נזכיר, שותפה מרכזית בזכיות אלה באמצעות תשלומי המס שהיא גובה מהתובעים ומבאי-כוחם, אם התביעה הסתיימה בזכייה; והיא גם שותפה בשכר-טרחתם של באי-כוחם של הנתבעים. אני בספק אם תוספת ההכנסה כתוצאה מגביית האגרות תעלה על ההפחתה בתשלומי המס האמורים; ואני מטיל ספק גדול עוד יותר אם השאלה נבחנה כלל ע"י משרד המשפטים".

- בארבע השנים האחרונות הוגשו מספר עצום ומוגזם של 5,400 בקשות לאישור תביעות ייצוגיות. יוזמת שרת המשפטים נועדה להילחם בהצפת בתי-המשפט העמוסים ממילא בבקשות לאישור תביעות שחלקן, מתברר, תביעות סרק

עו"ד גרפי: "יש לזכור, כי הכלי של תובענות ייצוגיות הוא חשוב ואפקטיבי, ולא ברור כלל הרצון של שרת המשפטים לפגוע בו ולצמצמו. העובדה שיש ריבוי של תביעות ייצוגיות אינה מעידה בהכרח על כשל, וככל שהתביעות אינן מוצדקות וחלקן תביעות סרק - הרי שהדבר מחייב פתרון אחר (מיון קפדני יותר, שלב בדיקה מקדמי, הטלת הוצאות ועוד), אך לא בהכרח שפיכת התינוק עם המים המלוכלכים".

עו"ד שילה: "אדם שמגיש תביעת סרק, עושה זאת ממניעים כספיים פסולים: על אף שהוא יודע שסיכוייו המשפטיים קלושים, הוא מתכנן להרוויח מהמהלך מתוך תקווה כי הנתבעת תמהר להתפשר עימו, ו/או לשלם לו סכום כלשהו לשם הסתלקותו מהתביעה. כלומר, התביעה מוגשת למרות הידיעה כי סיכויי ההפסד גבוהים, וכן גם פסיקת הוצאות גדולות נגדו. אז במה תשנה חובת תשלום האגרה את שיקוליו של אותו תובע? באותה מידה הוא יסבור כי הנתבעת תמהר להתפשר עימו, להשיב לו את כספי האגרה, ולהוסיף עליהם גמול. האגרה לא תמנע הגשת תביעות סרק, אלא רק תגרום נזק".

- אז איך בכל-זאת ניתן להקטין את כמות הבקשות לתביעות הייצוגיות ה"רעות"?

עו"ד שילה: "הנושא ראוי לדיון, וניתן לחשוב על מספר דרכים. בראש ובראשונה, האחריות בעניין זה מוטלת על בתי-המשפט. תובע שהגיש תביעה ייצוגית בלתי ראויה חייב לדעת, כי הוא ישלם מחיר כבד על כך. זאת, במסגרת של פסיקת הוצאות על-ידי השופט/ת שדנו בתיק. גם הנוהג הפושה של הגשת תביעות ייצוגיות מתוך מטרה לסיימן בהסתלקות מהירה, שתכניס כמה אלפי שקלים לכיסם של התובעים ובאי-כוחם, צריך להיפסק".

יותר מאלף בקשות לתובענות ייצוגיות מדי שנה - והמספר הולך וגדל

לראשונה מאז שחוקק חוק התביעות הייצוגיות בישראל ב-2006, ובמטרה להילחם במבול התביעות הייצוגיות שמוגשות לבתי-המשפט, שרובן מסתיימות בהסדרי פשרה ושחלקן מתבררות כתביעות סרק - מקדמת שקד התקנת תקנות שיחייבו לראשונה תשלום אגרה כתנאי להגשת בקשה לאישור ניהול תביעה כייצוגית.

יצוין, כי בניגוד לתביעות רגילות המוגשות לבתי-המשפט, נכון למצב החוקי היום, במקרים של הגשת בקשה לניהול תביעה ייצוגית, התובע הייצוגי אינו מחויב בתשלום אגרה.

התקנות שמציעה שקד, צריכות לעבור אישור של ועדת החוקה של הכנסת, אך הן אינן מחייבות חקיקה של הכנסת. לדברי שקד, הן צפויות להיות מאושרות ולהיכנס לתוקף בעוד מספר שבועות. לפי יוזמת שקד, האגרה שתוטל בתביעות ייצוגיות תהיה בשיעורים קבועים של 62.5 אלף שקל לבקשות לאישור ניהול תביעות ייצוגיות בבית-המשפט המחוזי; ו-50 אלף שקל בבקשות לאישור תביעות ייצוגיות שיתנהלו בבית-משפט השלום. מחצית האגרה תשולם עם הגשת הבקשה לאישור ההליך על-ידי התובע, ומחציתה תשולם עם סיום ההליך על-ידי אחד מהצדדים (התובע הייצוגי או הנתבע), תלוי בתוצאות ההליך. לבית-המשפט תינתן הסמכות לפטור מתשלום את המחצית השנייה, מטעמים מיוחדים. פטור מאגרה בתביעות ייצוגיות ימשיך להינתן למלכ"רים ולעמותות.

בכל שנה מוגשות יותר מאלף תובענות ייצוגיות ומספרן הולך ועולה בהתמדה. מאז חקיקת חוק תובענות ייצוגיות לפני יותר מ-10 שנים, הוחרג הליך זה מיתר ההליכים המשפטיים, ולא נדרש בגינו תשלום אגרה לביהמ"ש. לדברי שקד, נוכח ריבוי תובענות ייצוגיות משוללות עילה, המסתיימות לא אחת בפשרה - בעיקר בשל חששן של החברות מפני הערות אזהרה בדוחות הכספיים - יקודם תיקון לתקנות ביהמ"ש, שיקבע הטלת אגרה, כנהוג בכל פנייה לביהמ"ש.

לדברי שקד, "מטרת התקנות היא לעודד תובענות מבוססות-עילה, מקום שזכותו של אזרח נפגעה, תוך צמצום תובענות-סרק שאין בהן לסייע, ויש בהן כדי לפגוע ביעילותה של המערכת השיפוטית. כמו כן, הטלת אגרה נועדה לכיסוי חלקי של עלויות ההליך המשפטי שאותו יוזם בעל הדין, שהינו מורכב ולרוב דורש משאבים שיפוטיים רבים".

השרה מציינת, כי "בתי-המשפט בישראל מוצפים באופן בלתי סביר בתיקים ובהליכים, שרבים מהם מתבררים כחסרי-עילה ממשית. תופעה זו פוגעת במי שבאמת זקוק להגנת בית-המשפט. אני מקבלת תלונות רבות מעסקים גדולים וקטנים על ניצול לרעה של הליך התביעה הייצוגית. הגענו למסקנה, שאין סיבה שזכותו של מי שרוצה להגיש תובענה ייצוגית תגבר על זכותו של כל מתדיין אחר, המחויב לשלם אגרה בגין ההליך שאותו הוא מבקש לנהל".

מלשכת שרת המשפטים איילת שקד נמסר בתגובה: "שרת המשפטים פועלת מאז כניסתה לתפקיד לפשט הליכים למען אזרחים. כחלק מכך, השרה מוודאת שאין מי שמנצל הליכים אלו לרעה ופוגע במבקשים לקבל את יומם בבית המשפט בתום-לב. עד שנת 2014 כ- 57% מהתובענות הייצוגיות הסתיימו בלא כלום, וזה עוד לפני שמתייחסים לאחוזים רבים נוספים שהתובענות הסתיימו בפשרה. הדבר מעיד על הכיוון אליו הלכו התובענות הייצוגיות. השרה פועלת גם כאן למען החלשים בחברה, ומשכך עמותות ומוסדות ללא כוונת רווח יהיו פטורים מאגרה. תמיד יהיו אינטרסנטים שיכעסו בשל הקושי להשיג כסף קל. השרה תמשיך לפעול למען כלל האזרחים בהסתכלות של כלל המשק".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות