בריאות: לא תוגבל הפרקטיקה הפרטית של מנהלי מחלקות

בהתאם לסיכומים מהימים האחרונים בין שר האוצר משה כחלון לשר הבריאות יעקב ליצמן, הטיוטה האחרונה של חוק ההסדרים אינה כוללת את רשות למדינה לאסור באופן חד-צדדי עיסוק ברפואה פרטית מצד מנהלי יחידות ומחלקות בבתי החולים, במקרה של מבוי סתום במו"מ עם ההסתדרות הרפואית.

קדם לסיכום הזה תסכול רב מצד בכירי משרד הבריאות שראו בהצעה הזו התעקשות מוגזמת מצד האוצר וכחלון בעצמו, שראה במהלך שינוי היסטורי שישפר דרמטית את השירות במערכת הציבורית.

מה שבכל זאת נשאר בחוק ההסדרים, באופן מפתיע, היא ההחלטה שמתירה למדינה להטיל היטל על הכנסות הביטוחים המשלימים של קופות החולים ואף על הכנסות הביטוחים הפרטיים של חברות הביטוח. על פי הצעת המחליטים, ההיטל לא יעלה על שיעור של 20% מההכנסה, אולם עד ששרי הבריאות והאוצר יקבעו אחרת יעמוד ההיטל על 3% בשנת 2017, על 6% בשנת 2018 ועל 9% בשנת 2019.

באמצעות ההיטל הזה, כך לפי דברי ההסבר המופיעים בטיוטת חוק ההסדרים, המדינה תממן תוספת של 250 מיליון שקל בשנה לסל התרופות הממלכתי, במשך 5 שנים. כך, במקום תוספת של 300 מיליון שקל בשנה לסל התרופות כפי שנעשה בשנים האחרונות, תעמוד התוספת השנתית על 550 מיליון שקל. מי שייגבה את ההיטל על הכנסות הביטוחים, כך לפי החוק המוצע, הוא המוסד לביטוח לאומי.

כדי שההיטל על ההכנסות לא יגולגל על בעלי הביטוחים בצורה של העלאת הפרמיות החודשיות, נקבע כי שר הבריאות יורה לקופות החולים להסיר מהביטוחים המשלימים שירותים שונים שאינם נמצאים בתעדוף גבוה מבחינת יעילותם הרפואית - למשל מאמן כושר אישי או מוצרים שונים בעלי אוריינטציה שיווקית שנכללו בשנים האחרונות בתכניות הללו. בקופות החולים זועמים על הסעיף המדובר. על פי הערכות, חברות הביטוח צפויות להגיש בג"ץ נגד המהלך, אם הוא לא יוצא מחוק ההסדרים ברגע האחרון.