התחדשות עירונית: "אל תחתמו לפני שאתם מבינים על מה"

אילן פינק, מגשר בהתחדשות עירונית: "בניית הסכמות בקהילה זה דבר מאוד קריטי. הדיירים הם שחקן מרכזי, וצריך להוביל אותם להבין את המצב ולאפשר להם ליצור מנהיגות"

בשבוע שעבר, לאחר למעלה משנתיים של קידום חוק חדש להקמת רשות להתחדשות עירונית, עברה הצעת החוק בקריאה שנייה ושלישית בכנסת ואושרה סופית. חלק מסעיפי החוק מתייחס לנושאים חברתיים, ביניהם גם כוונה להקים מנהלות ברשויות המקומיות שיטפלו בפרויקטים וגם יסייעו לבעלי הדירות בתהליך.

עוד לפני הקמת הרשות להתחדשות עירונית החלו בחלק מהרשויות המקומיות לפעול להקמת מנהלות שיכולות לסייע לדיירים, והכניסו לתמונה מגשרים שמטרתם לתמוך בבעלי הדירות וגם לגשר על אי-הסכמות בין שכנים או בין בעלי דירות לעו"ד או יזם.

אילן פינק, מגשר במקצועו, עוסק כבר כמה שנים בגישור בין שכנים ודיירים ובשנה האחרונה החל לפעול במסגרת שיתוף פעולה עם אגף הרווחה של עיריית חיפה דרך העמותה העירונית 'בית הגפן' (מרכז ערבי-יהודי לתרבות, חברה, נוער וספורט) בפרויקטים של פינוי-בינוי ותמ"א 38 ברחבי העיר. לדברי פינק, מדובר בשלב חשוב בתהליך, במיוחד כדי להביא את בעלי הדירות למצב בו ידעו על מה הם נדרשים לחתום מחד ומנגד לתת להם כלים להתגבש בינם לבין עצמם עוד טרם נכנס עו"ד או יזם לתמונה.

"אני מטפל בנושא הזה כבר כשנה. הצורך קיים והוא ברור מאוד. בניית הסכמות בקהילה זה דבר מאוד קריטי. אנחנו עובדים על פי כמה עקרונות. קודם כל, הדיירים הם שחקן מרכזי, וצריך להוביל אותם להבין את המצב ולאפשר להם ליצור מנהיגות. קודם שיהיה להם את הכלים מול עצמם, ואחר כך מול עו"ד ויזם. יש המון מתחמים שהוכרזו ברחבי הארץ, ולכל מתחם יש פעילים מובילים. הם עובדים מול העובדים הסוציאליים בעירייה שמפנים אליי לבניית ההסכמות", כך פינק. "העיקרון המרכזי שעומד בבסיס כל התהליך הוא שקיפות בין כל בעלי הדירות ועבודה משותפת. כשמבינים את זה, הכל עובד טוב יותר. חשוב גם להדגיש שאת ההחלטות הם מקבלים לבד, אנחנו רק מלווים אותם לעצמאות מלאה, אבל הם המחליטים אחרי שהם מבינים".

- הענף הזה רווי בקבלני חתימות. ביזמים שפונים לבעלי דירות ועורכי דין שלא תמיד ברור את מי הם מייצגים. בעלי הדירות יודעים להתמודד עם זה?

"יש המון קבלני חתימות, ולשמחתי אני יכול להגיד שאחרי שבשנים האחרונות התופעה הזו היתה מאוד נפוצה, היא קצת נרגעה. זה משפיע על האנשים באופן מהותי. כשהגעתי למשל לשכונת נווה דוד בחיפה, אנשים לא הסכימו לפתוח לי את הדלת. הייתי צריך לשכנע אותם שאני לא קבלן חתימות, שאני לא יזם, ושאני רוצה לעזור. הנזק מההתנהלות הזו הוא אדיר. אחד הדברים הראשונים שאנחנו אומרים לאנשים זה 'אל תחתמו על שום דבר לפני שאתם מבינים על מה ולפני שיש תהליך מסודר'. אנחנו מגיעים למקומות שיש דייר שמתקדם מול עו"ד מסוים אבל אף אחד מהדיירים האחרים לא מתקדם איתו, וממש מחפשים עו"ד אחר. אין אמון".

לדברי פינק, העבודה מול בעלי הדירות מסודרת: "אנחנו מגיעים לדיירים עם שאלון בן שישה עמודים, שבוחן מה המצב בבניין, האם יש סכסוכים או בעיות, שואלים אם האנשים בעד התחדשת עירונית במסגרת תמ"א 38 או פינוי-בינוי, ומנסים להבין מה הם צריכים".

- מה ההתרשמות שלך אחרי עבודה של שנה?

"רובם הגדול זקוק לסיוע משפטי כי הם לא מבינים בזה. גם בשמאות. אנחנו עושים גם סדנאות לפעילים במתחמים, לאנשים שצריכים לבנות ועד. מעבר לזה, עוזרים לדיירים בליווי בתהליכים עצמם, עוזרים בבחירת עוה"ד ועוד. כשאני מגיע למתחמים חדשים, אני נתקל בהמון אנשים שחותמים על דברים שהם לא יודעים מה הם אומרים. נתקלנו במקרים שבהם אף אחד מבעלי הדירות בכלל לא הגיש אפילו לא הסתייגות אחת בחוזה. אנחנו עוזרים להם בזה. יש בניינים שהשגנו להם מפקח בנייה, עוזרים בהכנת החוזה מול עו"ד, מוסיפים סעיפים חשובים שמגינים עליהם. הדוגמא הכי טובה היא שבמתחם אחד הגענו כשכל הדיירים היו מאוד לחוצים לחתום לחברה מסוימת, אבל אחרי שהסברנו להם, הם לקחו צעד אחורה כדי לעשות את זה מסודר. זה הכי חשוב".