הנקראות ביותר

התוכנית לחיסול המעמד המיוחד של אגד ודן

התוכנית שתחל בשנת 2020 תחסוך כ-700 מיליון בשנה, מהם 500 מיליון המשולמים לאגד ■ היא תביא למצב שבו פלח השוק של אגד ודן המוגן מתחרות יהיה אפס

אוטובוסים של דן / צילום: תמר מצפי
אוטובוסים של דן / צילום: תמר מצפי

תוכנית הרשות לתחבורה ציבורית תביא לחיסכון תקציבי של 700 מיליון שקל בשנה, מהם 500 מיליון המשולמים לאגד. עשרים שנה לאחר שהחל מהלך הפתיחה לתחרות של קווי האוטובוסים ממשיכים אגד ודן להחזיק בנתח שוק של כ-50% מהענף ללא תחרות, ואולם תוכנית חדשה של משרדי התחבורה והאוצר מציעה להוריד בהדרגה עד לאפס את פלח השוק המוגן מתחרות של שני התאגידים (אגד הוא עדיין קואפרטיב).

התוכנית צפויה להתחיל בשנת 2020 באופן מדורג ולהסתיים ב-2024 כיום אגד ודן מחזיקות 37% ו-14% בהתאמה מענף התחבורה הציבורית. בשלב זה, חברות אגד ודן משדרות עסקים כרגיל ובטחון ביכולת ההתמודדות שלהם ביציאה נוספת לתחרות.לפי תוכנית התחרות של רשות התחבורה הציבורית במשרד התחבורה והאוצר, עד שנת 2024 כל קווי התחבורה הציבורית יוקצו בהליך תחרותי. המהלך יגלם פיחות נוסף במעמדן של חברות התחבורה הציבוריות הוותיקות אגד ודן, שעד סוף שנות ה-90 שלטו באופן מוחלט בשוק קווי האוטובוס בישראל.

התוכנית תבוצע באופן מדורג באמצעות פרסום מכרזים כשנתיים לפני מועד ההעברה המתוכנן, בקצב של ארבעה מכרזים בשנה. המהלך צפוי להתחיל ב-2020, באמצעות הסרה הדרגתית של רשת הביטחון הממשלתית שהובטחה לחברות במסגרת הסכמי התחרות מ-2010 .

במסגרת תוכנית התחרות יוטלו מגבלות על השתתפות של חברות במכרז, כך שחלקו של מפעיל לא יעלה על רבע מכלל השוק, וכמו כן לא יעלה על 60% באזור פעילות מסוים.

תוכנית זו משלימה את מהלך פתיחת קווי הנסיעה באוטובוסים לתחרות שהחל בשנת 1997. השגת מצב שבו לא יתקיים שום היקף נסיעות ללא תחרות בחזקת אגד ודן תחסוך למדינה כ- 700 מיליון שקלים - עלות עודפת הנגזרת מהסכמי הסובסידיה.

עמדתם של בכירים בענף לגבי פתיחת כל קווי הנסיעה לתחרות שופכת אור על האתגרים הכרוכים ביישומה. לדברי אילן קרני, מנכ"ל חברת התחבורה הציבורית מטרופולין, "הבעיה העיקרית ביוזמה הזו היא מחסור בנהגים. כל פעם שיוצאים למכרזים גדולים נדרשת תוספת של נהגים מקצועיים. ואם ייצא לפועל מהלך כזה, כמות משמעותית מנהגי אגד ייצאו לפרישה מוקדמת , דבר שיגביר את הביקוש לנהגים אף יותר, בשוק שכבר היום סובל ממחסור חמור בהיצע".

זווית אחרת מציג שוקי כהן, מנהל החברה הפרטית מתת (מרכז תכנון תחבורה בע"מ): "התוכנית בוודאי תביא לחיסכון בכספי ההעברה של המדינה לחברות אגד ודן. יחד עם זאת, מבחינת הנוסעים המהלך חסר חשיבות. לנוסעים לא משנה הלוגו, אלא רמת השירות.

"יש צורך אמיתי בשינוי צורת חשיבה של משרד התחבורה. מעורבות ממשלתית או היעדרה תשפיע רק בשוליים, המאמץ חייב להתמקד בצמצום פערי משך הנסיעה בהשוואה לרכב פרטי. שיפור השירות לא כרוך בהקמת מסלולי העדפה או בתוספת נתיבים, אלא במאספים וקווים ישירים למרכזי תעסוקה שיביאו את הנוסעים במהירות למחוז חפצם ללא עצירות".

נציין כי משרד האוצר הודיע בעבר שכל שקל שיחסך מתקציב המדינה במסגרת פתיחת הקווים לתחרות יחזור בצורת השקעה בקווי התחבורה ציבורית, זאת בנוסף לתקציב שנתי המוקדש לענף העומד על כ-5 מליארד שקל בשנה.

בשנת 2015 שילמה המדינה סובסידיה בהיקף 660 מיליון שקל לתמיכה באשכולות הקווים שמפעיל אגד, כך עולה מנתוני המרכז להעצמת האזרח. הסובסידיה הכוללת לאגד (הכוללת גם תמיכה ברכישת אוטובוסים) עומדת בשנים האחרונות על כמיליארד שקל בשנה. התמיכה הממשלתית בדן עמדה בשלוש שנים האחרונות על 300-445 מיליון שקל לשנה (ללא תקציבי ההשתתפות ברכישת האוטובוסים).

עדיין יותר מחצי

עד סוף שנות ה-90 שלטו אגד ודן על שוק קווי האוטובוס בישראל והחזיקו 94% מהפעילות בענף (היתר היה בידי חברות קטנות, למשל בבאר שבע ובנצרת). בינואר 1997 החליטה הממשלה לפתוח את הענף לתחרות. במארס 2000 נחתם הסכם עם אגד הקובע כי 25% מקווי השירות של הקואופרטיב ייפתחו לתחרות עד 2008. עם הנהגת הרפורמה בתחבורה הציבורית נפתח בהדרגה פלח נכבד מהענף לתחרות. בשנים האחרונות הצטמצם מאוד חלקן של אגד ודן לאחר שמשרד התחבורה החל לחלק את הקווים גם לחברות נוספות כמו קווים, מטרופולין סופרבוס ואחרות.

חצי מהיקף הנסיעות המוקצות כיום בידי משרד התחבורה לקווי תחבורה ציבורית ללא תחרות הן בידי אגד ודן. החברות תופסות כאמור 37% ו-14% מכלל שוק התחבורה הציבורית, בהתאמה. באמצעות התוכנית הנוכחית, רשות התחבורה הציבורית מבקשת להגדיל את התחרות ולמנוע דומיננטיות של מפעיל אזורי או ארצי.

בנוסף לחיסכון הכספי הגדול שמבטיח המהלך, מטרת תוכנית התחרות היא לקדם ניהול אדמיניסטרטיבי יעיל של הליך התחרות ויישומו, תוך שמירה על מתח תחרותי תמידי בענף. זאת במקביל לגיבוש מבנה ענף קווי האוטובוס הציבוריים ואופן פעילותו בטווח הארוך על מנת לקדם מרכיבים כמו שיפור מתמשך ברמת השירות, המשך הגידול במספר הנוסעים ושיפור נגישות למידע.

"מערכת תחבורה ציבורית ענפה ויעילה היא מרכיב הכרחי בפיתוח הניידות במדינה ותמיכה בפיתוח החברתי והכלכלי של המשק, תוך צמצום פערים חברתיים". מילים אלו פותחות את המסמך לתוכנית אסטרטגית לתחבורה הציבורית מטעם המדינה שגובש בשנת 2012.

על רקע קביעה זו , ראוי להיזכר בכמה נתונים שהוזכרו בכנס תשתיות ישראל שנערך לפני כמה שבועות, מפי אמיר לוי, ראש אגף תקציבים במשרד האוצר. "הנזק של הפקקים למשק הינו 15 מיליארד שקלים בשנה והפקקים יילכו ויגדלו. אי אפשר לטפל במצב בעזרת תוספת כבישים, קצב סלילת הכבישים בארץ הוא 2.5% בשנה, לעומת עלייה שנתית של 3.5% במספר כלי הרכב על הכבישים".

לפתיחה העתידית של רשת קווי האוטובוסים לתחרות מלאה מיוחסת חשיבות רבה, ובצדק, מתוך הנחה שהדבר יתרום לשיפור השירות בתחבורה הציבורית . יחד עם זאת, ברור כי האתגר האמיתי עומד לפתחו של משרד התחבורה - אתגר הכרוך בפתיחה והטמעה של מודלים תחבורתיים חדשים שיספקו מגוון פתרונות בהפחתת עומסי התנועה שכבר פועלים היטב ברחבי העולם.

"להוציא את הענף מקיפאון"

משרד התחבורה מסר בתגובה: "ממשלת ישראל פתחה את ענף התחבורה הציבורית לתחרות, במטרה לשפר את רמת השירות לנוסע ולהוציא את הענף מהקיפאון שבו היה נמצא במשך עשרות שנים.

"ממחקר שנערך לפני מספר שנים, עולה כי התחרות הצליחה להביא למהפך בענף התחבורה במסגרתו, החלו לפעול חברות תחבורה ציבורית רבות שהביאו לגידול משמעותי ביותר בפעילות התחבורה הציבורית. מאז החלה הרפורמה, נוספו מאות אוטובוסים חדישים לתחבורה הציבורית, נפתחו מאות קווים חדשים ונוספו תדירויות רבות בכל קווי התחבורה הציבורית הארץ. כמו כן, לראשונה, חלה עליה משמעותית ביותר במספר הנוסעים באוטובוסים לאחר עשרות שנים של ירידה מתמשכת.

"בעקבות הרפורמה חלו הוזלות של עשרות אחוזים בתעריפי התחבורה הציבורית בקווים שיצאו לתחרות, ובעקבותיהם גם בכל קווי התחבורה בארץ הורחב באופן נרחב השימוש בכרטיס הרב קו והוענקו הנחות מפליגות כמעט לכל משתמשי התחבורה הציבורית.

"היצע השירות ומספר הנוסעים באשכולות שיצאו לתחרות גדל משמעותית ובחלק מהמקרים הכפיל את עצמו. יתרה מכך, בעקבות הרפורמה, חלה התייעלות משמעותית בחברות אגד ודן ושיפור משמעותי בשירות שאלמלא הרפורמה לא היה מתרחש.

"התחרות הביאה לחיסכון של עשרות מיליוני שקלים, שהושקעו בחזרה בתחבורה הציבורית, לטובת הנוסעים וכללה בין השאר רכש של אוטובוסים חדישים, התקנת שילוט אלקטרוני באוטובוסים ובתחנות המעדכנת את הנוסעים על זמני הגעה של האוטובוסים וכן שיפורים טכניים רבים".

איתן פיקסמן, דובר חברת דן, אמר בתגובה: "קווים שנפתחים לתחרות פותחים אפשרויות חדשות ומאפשרות לנו לזכות באזורים חדשים, התחרות עובדת לכל הכיוונים".

דובר אגד, רון רטנר, אמר: "אגד פועל על פי הסכמים ארוכי טווח עם הממשלה, המסדירים את פעילות התחבורה הציבורית בישראל. לפי מחקר שערך משרד התחבורה ברבעון השני של שנת 2015, דורג אגד במקום הגבוה ביותר בסדרת המדדים בתחומי השירות לציבור מבין החברות המרכזיות בתחום התחבורה הציבורית בישראל".

יישום תוכנית

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות