טענות בוושינגטון: ארה"ב מתמקדת באיראן ומפספסת את האתגר הגדול - סין

בשנת 2024 קיבלו מפעילי מערכות הגנה אווירית אמריקאיות שהוצבו ביפן פקודה דחופה: הם היו נחוצים במרחק חצי עולם משם לסיוע בסיכול איומי טילים בליסטיים מצד איראן ושלוחותיה. זו הייתה הפעם הראשונה שבה סוללת טילי פטריוט הועברה מפיקוד הודו-פסיפיק של הצבא למזה"ת, שם נשארה חמישה חודשים.

● המומחה שמסביר למה המרוויחה הגדולה מהמלחמה היא סין
● מה יהפוך את העימות הנוכחי למלחמת עולם שלישית - והאם הכלכלה תכריע הכול?

בשנה שלאחר מכן, הגיעו סוללות נוספות ומאות חיילים ב-73 מטוסי C-17 עמוסים. צוותים מקוריאה הדרומית ויפן, שהיו אמורים להתאמן על לחימה בסין ובקוריאה הצפונית, מצאו עצמם בקטאר ביוני, יורים סבב אחר סבב של מיירטים - הקרב הגדול ביותר שבו השתתפו טילי פטריוט בהיסטוריה של ארה"ב. הם חזרו לאסיה בסוף אוקטובר. צבא ארה"ב רואה בסין את האתגר הקשה ביותר שלו, אך בוושינגטון מתקשים לתעדף את הקרבות. מלחמתו של הנשיא טראמפ נגד איראן היא הדוגמה האחרונה לכך.

העימות המתגבר, שעשוי להימשך שבועות, משך ספינות מלחמה ומטוסים אמריקאיים מרחבי העולם. כוחות אמריקאים כבר השקיעו כוח אש עצום, יותר מ־2,000 חימושים נגד מס' מטרות כמעט זהה ב־100 השעות הראשונות של הסכסוך, ע"פ פיקוד המרכז (האחראי על אזור המזה"ת), המפקח על הפעילות באזור. זאת לרבות פצצות שמצויות בשפע וקלות להחלפה, אך גם טילים מתקדמים שאינם כאלה.

חיילים משתמשים במיירטי מע' הגנה אווירית להדיפת טילים וכטב"מים איראניים. משחתות חיל הים האמריקאי ירו מטחי טילי טומהוק, שיכולים לפגוע במטרות במרחק של מעל ל־1,600 ק"מ. "זהו דפוס חוזר, שבו פיקוד המרכז משתמש בטילים ארוכי טווח שפיקוד הודו־פסיפיק יצטרך אם יתממש תרחיש רע", אמר טום קראקו, עמית בכיר במרכז ללימודים אסטרטגיים ובינלאומיים. "יש לנו די תחמושת להבסת איראן. הבעיה היא באופן שבו זה מתחיל להתנגש עם צורכנו להרתיע את סין".

סין היא יריבה רבת עוצמה, שלה מאגר טילים מהגדולים בעולם, צי ימי גדול וכוח ייצור שאין דומה לו. היא שואפת לספח את טייוואן ולא שללה שימוש בכוח לשם כך - תרחיש חירום שהצבא ותעשיית הביטחון של אמריקה מתקשים להתכונן אליו. אם בייג'ינג תפלוש וארה"ב תחליט להילחם, כוחות ארה"ב יזדקקו להררי תחמושת כדי לפגוע בספינות סיניות שיחצו את מצר טייוואן וליירט מטחים סיניים.

"הזירה הדחופה ביותר"

יכולותיה של סין "מאתגרות בהרבה" משל איראן, אמר מייקל הורוביץ, שכיהן כסגן עוזר מזכיר ההגנה האמריקאי בממשל ביידן. "חשבו על כל מה שיש לאיראן כקצה היכולות התחתון, ולכך יש להוסיף כמות רבה של נשק מתקדם יותר, שיידרשו הגנות אוויריות מהותיות יותר להבסתו".

מלאי ארה"ב דחוק מלכתחילה מן המלחמות באוקראינה ובמזה"ת. ב־2024, כשנשאל על כך מפקד הודו־פסיפיק אדמירל סמואל פאפארו, הוא אמר כי השימוש בטילים מתקדמים נוגס במלאי. שאיבה ממאגר משותף לצורך עימותים בחלקים אחרים של העולם "משפיעה מטבעה על יכולתה של אמריקה להגיב באזור הודו־פסיפיק", אמר, וכינה אותו "הזירה הדחופה ביותר". "עלינו לחדש את המלאי הזה, ואף יותר מכך", אמר.

זה לא קרה. במקום זאת, ארה"ב ממשיכה להשתמש בטילים, במקרים מסוימים בקצב מהיר יותר מקצב הייצור שלהם. ב־12 ימי המלחמה עם איראן בשנה שעברה, העבירה ארה"ב שתי מערכות הגנה אווירית מסוג Thaad לישראל וירתה יותר מ־150 טילים כדי להפיל טילים בליסטיים איראניים - כמעט רבע מן המיירטים שרכש הפנטגון אי פעם.

בשנה שעברה, לאחר שנכסים שהוקצו לאזור הפיקוד שלו נשלחו למזה"ת במשך חודשים, אמר פאפארו שהוא עוקב מקרוב אחר "אזהרות ואינדיקציות" בהודו־פסיפיק שעלולות לדרוש שהכוחות הללו יוחזרו במהירות ל"משבר בעל דחיפות רבה יותר".

במשך שנים, אמרה ארה"ב שתעביר משאבים צבאיים לאסיה, אך נותרה תקועה במקומות אחרים. אסטרטגים ביטחוניים רבים, הנמצאים כעת בממשל שנכנס לתפקיד בשנה שעברה, טוענים כי אמריקה מפוזרת מדי וצריכה למקד את תשומת הלב בסין.

אלברידג' קולבי, תת־שר ההגנה לענייני מדיניות, ביקר את ממשל ביידן בנוגע לשליחת תחמושת לאוקראינה. בפוסט ב־ X מ־2024 הוא טען כי למצב שבו ארה"ב פעילה ודומיננטית בכל מקום יש עלויות נסתרות, לרבות שימוש יתר בצבא ובמלאי מוגבל. "צבא שמופעל עליו לחץ גדול מדי אינו מוכן באותה המידה למתקפה סינית במערב האוקיינוס ​​השקט", אמר.

בדברים שנשא בפני המועצה ליחסי חוץ בשבוע שעבר, אמר קולבי כי למבצע באיראן יש מטרות "סבירות וניתנות להשגה" של פגיעה והרס יכולת המדינה להפעיל כוח צבאי. בנוגע לאסיה, הוא אמר כי ארה"ב מחויבת למנוע תוקפנות לאורך "שרשרת האיים הראשונה", הכוללת את טייוואן, יפן והפיליפינים.

טוני הוּ, שעסק בביטחון באזור אסיה־פסיפיק בפנטגון ועבד כנציג חברת ההגנה האמריקאית ריית'יאון (RTX) בטייוואן, אמר שהוא מודאג מכך שארה"ב עלולה להשתמש בעתודות מלחמה לא רק מהמלאים המצויים במזה"ת ובאירופה, אלא גם מהמלאי שבשטח היבשתי של ארה"ב. "מלאים אלה נועדו גם לתמוך באירועי חירום באסיה", אמר. "האם אנחנו מאפשרים למרדף אחר ההצלחה הטקטית הזו, לטווח הקצר, להשפיע על יכולתנו לשמר הרתעה אסטרטגית נגד סין?"

מאמצים למילוי המחסנים

באסיה ובמערב האוקיינוס ​​השקט ממוקמות שתיים משמונה סוללות Thaad המבצעיות של הצבא האמריקאי, אחת בקוריאה הדרומית והשנייה בגואם, כל אחת מורכבת משישה משגרים מותקנים על משאיות, ואפשר לטעון בה 48 מיירטים בסך הכול. כוחות ארה"ב בדרום קוריאה מחזיקים גם בשני גדודים של מפעילי פטריוט, נוסף על זה שביפן. גדוד מפעיל בד"כ ארבע סוללות, כל אחת נושאת עד 128 מיירטים.

גם לצבאות קוריאה הדרומית, יפן וטייוואן יש סוללות פטריוט משלהם, אך הם מתחרים על אספקת טילי היירוט עם יחידות אמריקאיות של הגנה מטילים. חברת "מיצובישי תעשיות כבדות", המייצרת טילי יירוט מסוג פטריוט ברישיון מלוקהיד מרטין לשימוש צבא יפן, מייצאת חלק מהייצור לארה"ב, כדי לחדש את המלאי האמריקאי שהתרוקן.

הפנטגון עושה מאמצים ניכרים למלא מחדש את המחסנים. בינואר הוא חתם על עסקאות עם לוקהיד מרטין להרחבה דרמטית של כושר הייצור השנתי של מיירטים, מ־96 ל־400 עבור Thaad ומ־600 ל־2,000 עבור מערכות פטריוט. העלייה צפויה להתבצע על פני שבע שנים. לא מדובר רק בהגנה מטילים. כאשר המתחים עם איראן גברו באמצע ינואר, נושאת המטוסים אברהם לינקולן וקבוצת התקיפה שלה, שערכה תרגילים שגרתיים בים סין הדרומי, הונחתה להפליג למזה"ת. נושאת מטוסים נוספת קרל וינסון קיבלה פקודה גם היא לעבור מהודו־פסיפיק למזה"ת בקיץ שעבר בהתלקחות הקודמת עם איראן.

משימת ספינת המלחמה הגדולה ביותר של חיל הים ג'רלד פורד הוארכה פעמיים, והיא נעה הלוך ושוב בין פעולות מבצעיות. היא הופנתה מהים התיכון לקריביים באוקטובר כשטראמפ ניסה ללחוץ על מדורו מוונצואלה. מוקדם יותר השנה, הועברה שוב מהאוקיינוס ​​האטלנטי כדי לתמוך בפעולות נגד איראן. "השחיקה והבלאי בחיל הים יהיו קשים להתאוששות מהירה", אמר תומס שוגרט, עמית בכיר במרכז לביטחון אמריקאי חדש. לדבריו, המספנות עמוסות מדי ומוכנוּת התחזוקה של חיל הים מהווה בעיה כבר כעת. "שום דבר מזה לא יקל על המצב".