"חילופי מידע פיננסי בין מדינות עלולים לחשוף יהודים בחו"ל לסכנת חיים"

עו"ד מאיר לינזן, יו"ר פורום המסים בלשכת עוה"ד: "בחלק מהצעות החוק של רשות המסים והאוצר הייתה פגיעה בזכות לפרטיות. הצלחנו להדוף ולרכך חלק מההצעות אחרי מאבק"

עורך הדין מאיר לינזן / צילום: איל יצהר
עורך הדין מאיר לינזן / צילום: איל יצהר

רשות המסים ובאוצר הגזימו בהצהרות ובכוונות בנוגע לחקיקה הנדרשת במסגרת המאבק בהון השחור, אבל רוב דברי החקיקה שעברו לאחרונה היו תוצאה של פשרה סבירה. יש כאן שני אינטרסים הפוכים - מצד אחד יש את הרצון של המדינה לגבות מסים כדי לממן את פעילויותיה החשובות בתחומי הביטחון, החברה והרווחה; ומצד שני, אנחנו חיים במדינה דמוקרטית שצריכה לכבד את זכויות האזרח. בנוסח המקורי של חלק מהצעות החוק של רשות המסים והאוצר הייתה פגיעה קשה בזכויות האזרח".

עו"ד מאיר לינזן, שותף מנהל וראש מחלקת מסים במשרד עורכי הדין הרצוג-פוקס-נאמן, מצא את עצמו נאבק בשנה החולפת בפגיעה הקשה הצפויה, לדעתו, בזכויות האזרח מצד רשות המסים והאוצר. במסגרת תפקידו כיו"ר משותף של פורום המסים בלשכת עורכי הדין, הוא מצא את עצמו כאחד משומרי הסף של זכויות הפרט, העומד בשער ומזהיר מפני השלכות היוזמות של המדינה.

"כך, למשל, התנגדנו להצעה מרחיקת-הלכת, שלפיה נישומים היו צריכים לחשוף את כל ההתייעצויות שלהם עם יועצי מס, עורכי דין ורואי חשבון, ולצרף אותן לדוח לרשות המסים", אומר לינזן.

לדבריו, "זו חדירה גדולה מדי לזכויות האזרח, לצנעת הפרט, אבל אחרי מאבק עיקש של לשכת עורכי הדין הצלחנו להדוף את ההצעה, ולמצוא פשרה, שהיא לדעתי טובה יותר אפילו עבור רשויות המס, שלפיה נישומים צריכים לחשוף פוזיציות שהם נקטו המנוגדות לעמדה רשמית של רשויות המס, כאשר הם לא צריכים לחשוף עם מי הם התייעצו ועל מה, אלא לדווח על התוצאה הסופית בעניין. ההתייעצויות היחידות עם עורכי דין שצריכים לחשוף, הן כאשר עורך הדין הוא שותף של הנישום לתוצאת המס, או כאשר עורך הדין משווק בצורה אקטיבית מקלטי מס".

לכבד את הפרטיות

בשנים האחרונות, בשם המאבק בהון השחור, הנוגס נתח משמעותי מהכנסות המדינה, עולות לעתים הצעות חקיקה מרחיקות לכת. בימים אלה מקדמת רשות המסים הצעת חקיקה שתרתום גם את הבנקים, בעל כורחם, למאבק בכלכלת הצללים. בין היתר, מבקשת הרשות לחייב מוסדות להעביר לה מידע על נכסים פיננסיים וכספיים של ישראלים ברחבי העולם, וזאת בלי שיתעורר לגביהם חשד לביצוע עבירות מס.

לדברי לינזן, המטרה במקרה הזה אינה מקדשת את כל האמצעים, ומדובר בהצעת חקיקה מרחיקת לכת. "היום בגלל העולם הטכנולוגי, פקידי שומה יכולים, דרך אינפורמציה דיגיטלית, לקבל הרבה מאוד מידע שיכול לעזור להם בתהליך הפקת השומות; מצד שני, כל הפרטיות של האזרחים במדינה נהרסת ברגע שחשבונות הבנק שלהם והפעולות בהם ובכרטיסי האשראי נחשפים לכמות גדולה של אנשים. ברור לכולם שתהיה דליפה של מידע. צריך לכבד את האינטרסים של הפרטיות".

- אם לא תהיה דליפה של המידע שנאסף, החקיקה הזאת ראויה?

"התוצאה של החקיקה תועיל מן הסתם לגביית המסים; מצד שני, היא לא פרופורציונלית לפגיעה בפרטיות, וגם ניתן לעקוף אותה בקלות. למשל, פתרון מאוד פשוט - במקום חשבון בארץ, יהיה לאנשים חשבון מוצהר וחוקי לחלוטין בחו"ל, אפילו לא במקלט מס. הבנקים בחו"ל לא יהיו כפופים לדיווח לרשויות המס בישראל".

החקיקה שעוגנה תחילה בפרק המאבק בהון השחור במסגרת חוק ההסדרים, אך בהמשך פוצלה לדיון נפרד, כללה שני תיקוני חקיקה הנוגעים למידע פיננסי שרשות המסים מבקשת לקבל מבנקים, מוסדות פיננסיים וגופים סולקים. בהצעת החוק המקורית הוצע להטיל חובת דיווח כפולה על גופים פיננסיים: דיווח חודשי שוטף ביחס לחשבונות עסקיים, בנוגע לבעלי החשבון והנהנים ממנו ומכלול הסכומים שהתקבלו; ודיווח פיננסי מפורט, לפי בקשה של רשות המס, על לקוחות (פרטיים או עסקיים) על-בסיס "יסוד סביר", שגרם לרשות המס להאמין כי הם מעלימים מסים.

אולם, ההצעה נתקלה בהתנגדות עזה מכל הלשכות המקצועיות וגם מצד היועצת המשפטית של ועדת החוקה של הכנסת. רשות המסים נשלחה לערוך שינויים בהצעת החוק, והוגשה הצעה "מרוככת", הכוללת מנגנונים למניעת העברת המידע באופן אוטומטי לרשות ולקבלת מידע מהותי בלבד. אולם, גם ההצעה "המרוככת" זוכה להתנגדויות חריפות, שלינזן שותף להן.

"חקיקת המס צריכה להיות מאוזנת. צריך שיהיו סמכויות על-בסיס ספציפי, ולא על-בסיס כללי", הוא אומר. "למרות שהצעת החקיקה ניסתה למצוא כל מיני בלמים ומנגנונים שיפקחו על סמכות מנהל רשות המסים, הדרישות של רשות המסים הן עדיין לקבל מידע על קבוצה של לקוחות בבנק, על-פי קריטריונים כלליים ולא על אדם ספציפי. אנחנו חושבים כי סמכויות כאלה צריכות להינתן על-בסיס פרטני, במקרה של בדיקה ספציפית וחשד ספציפי נגד אדם מסוים. לכן, אני מתנגד להצעה, גם לאחר התיקונים שנערכו בה. החקיקה רחבה מדי".

- ומה דעתך על תיקוני החקיקה בטיוטת חוק ההסדרים?

"החקיקה המוצעת מהווה המשך של מגמה קודמת של שימוש בחוק ההסדרים כפלטפורמה לפתרון בעיות מיסוי. זו טעות. חקיקת מס צריכה להיות מתוקנת בנתיב החקיקה הרגיל. נושא המיסוי מורכב מדי מכדי לעלות לדיון במסגרת חוק ההסדרים.

"בטיוטה שיצאה יש דרמות חיוביות ושליליות. בהיי-טק יש בשורה גדולה מאוד אחרי שנים - והיא השינויים המוצעים במיסוי חברות היי-טק בישראל, שזו בשורה מאוד חיובית, אבל השטן הוא בפרטים - ויש עוד הרבה פרטים שצריך לשכלל כדי שתהיה אטרקטיביות לחברות בינלאומיות גדולות להגיע ולהיות ממוסות בישראל.

"מנגד, הבשורה השלילית היא שפעם שלישית משרד האוצר רוצה להטיל חובת דיווח על עולים ותושבים חוזרים. חובת דיווח תרתיע עולים ותושבים חוזרים לעלות לישראל. עם זאת, צריך לתת מענה למקרים ספציפיים שעולים ותושבים חוזרים מנצלים לרעה את הפטור מדיווח ולאפשר לרשות המסים לקבל מידע על-בסיס פרטני או ספציפי.

"גם המס על דירה שלישית מהווה בשורה שלילית מאוד. זה מס מסורבל, לא יעיל שלא ישיג את מטרתו. עדיף להעלות את תקרת המס על השכרת דירות מ-10% ל-25% מהדירה השנייה או השלישית. לא צריך את הערכות השווי של כל הדירות והסרבול שתיקון החקיקה של האוצר יביא איתו".

 

רוח של חילופי מידע

מלבד פרץ החקיקה, מאופיינת התקופה האחרונה בזירת המאבק בהון השחור גם בהדלפות של מידע ממקורות בינלאומיים. רשימות של לקוחות של בנקים זרים, הכוללות גם אזרחים ישראלים, מודלפות על-ידי גורמי-פנים בבנקים, ומונחות לבסוף גם על שולחנו של מנהל רשות המסים, משה אשר. בין הרשימות הללו אפשר למנות את רשימת לקוחות בנק UBS, שהובילו לכתבי אישום חמורים בתחום המס; הדלפת רשימת לקוחות בנק HSBC; ומסמכי פנמה שהודלפו לאחרונה ונוגעים לפעילות של 214 אלף חברות אוף-שור הרשומות במקלטי מס שונים ונשלטות בידי יחידים מ-200 מדינות.

בראיון ל"גלובס" הבהיר אשר כי הרשות לא מחכה שהרשימות יגיעו אליה, והיא עצמה מנהלת מגעים עם גורמים שונים לקבלת רשימות הישראלים המחזיקים בחשבונות ובחברות זרים. הרשימות הללו הן הסיפור החם היום בעולם המס, אבל האם רשות המסים צריכה לחזר אחר מדליפים והאם היא צריכה להשתמש במידע שמוצא מגוף פיננסי שלא כדין?

לינזן משיב על שאלה זו בחיוב בלי להסס. "כן", הוא אומר. "אם מגיע לרשות המסים מידע, אז לא חשוב איך הוא הגיע, היא צריכה להתייחס אליו. אם הגיעה רשימה של חשבונות או של חברות אוף-שור, רשות המסים צריכה להתייחס אליהן כמו רשויות מסים אחרות בעולם. הרשימות של HSBC הוצאו שלא כדין מ-HSBC, ובנקאי ייענש על כך, אך מדובר עדיין במידע שמפרנס רשויות מסים בעולם - אז גם רשות המסים בישראל צריכה להשתמש בכל המידע שנחשף בפניה".

- הטרנד הזה של ההדלפות שינה את ההמלצות שלכם ללקוחות ישראלים שמחזיקים חשבונות בנק בחו"ל?

"כל ההמלצות שלנו בתקופה האחרונה מתייחסות לרוח חילופי המידע הבינלאומית. ההדלפות הן רק חלק קטן מהעניין. מה שמתפתח היום בצורה פורמלית הוא שישראל חותמת על אמנות ספציפיות לחילופי מידע אוטומטיים עם רשויות מס ברחבי העולם. על-פי האמנות, מדינת ישראל תמסור לרשויות מס בכל העולם מידע על זרים שיש להם חשבונות בישראל, ותקבל מרשויות מס זרות מידע על ישראלים. ישראל מצטרפת כאן למגמה בינלאומית שאי-אפשר לעצור אותה.

"אז קודם כול הייעוץ לכל לקוחותינו הוא לדווח על אחזקה של חשבונות בנק בחו"ל ושל חברות בחו"ל - האחזקה היא חוקית, אך ישנה חובה נלווית לכך - להצהיר על הקיום של החשבונות והחברות בחו"ל, ועל ההכנסות החייבות מס בישראל. אלה שני דברים שלא סותרים האחד את השני".

סכנה לנזק משמעותי מהעברת המידע

על רקע מה שלינזן מכנה "רוח חילופי המידע הבינלאומית", עברה לאחרונה בכנסת לקריאה שנייה ושלישית הצעת החוק ליישום הסכם ה-FATCA, המחייב בנקים, גופים פיננסיים אחרים ורשויות מס בכל המדינות החתומות על ההסכם, בהן ישראל, להעביר לרשות המס של ארה"ב, ה-IRS, מידע על חשבונות, נכסים פיננסיים והכנסות של אזרחי ארה"ב באותן מדינות. לדברי לינזן, חילופי המידע במסגרת ה-FATCA ובמסגרת אמנות אחרות שעליהן חותמת רשות המסים בימים אלה, עלולים לגרום נזק משמעותי לאדם שהמידע עליו מועבר ואף להציבו בסכנת חיים.

"מה שקורה בכל התהליכים האלה של העברת רשימות פיראטיות או אפילו חילופי מידע על-פי אמנות, הוא פגיעה בפרטיות, ואפילו לעתים חשיפת ישראלים או זרים המחזיקים בארץ חשבונות בנק לסכנת חיים", מסביר לינזן. "כאשר מדינת ישראל חותמת על הסכם העברת מידע לגבי אזרחים זרים שמחזיקים חשבונות בנק בישראל, שרבים מהם יהודים שחיים בחו"ל, ישנם מקומות בעולם שבהם רשויות מס יכולות להדליף את האינפורמציה לגורמי פשע, וזה גורם לסכנה פיזית ליהודים שנמצאים בכל מיני מקומות בעולם.

"ישנם מקומות, מדינות בדרום-אמריקה, למשל, שבהם דליפת האינפורמציה על הון של יהודים עלולה לגרום סכנת חיים. משפחה יהודית מדרום-אמריקה, למשל, שיש לה חשבון בנק בישראל, והאינפורמציה תועבר לרשות מס בחו"ל בהתאם לאמנות - הפקידים שם יכולים להעביר את המידע לכנופיות פשע שיחטפו את אותם בעלי חשבון ויסחרו במידע הזה. אלה דברים שקורים כל הזמן".

- איזו ברירה יש לרשות המס? לא לשתף פעולה עם רשויות מס זרות?

"קודם כול יש סמכות לרשויות להגביל את מסירת המידע, אם זה עלול לפגוע באינטרסים אחרים. מצד אחד, הבנקים בארץ היום בודקים אם יהודים מחו"ל שיש להם חשבונות בארץ, מצייתים לחוקי המס במדינותיהם, אבל מצד שני רשויות המס צריכות לדעת שבהעברת האינפורמציה לחו"ל הרבה יהודים שרואים בישראל מקום בטוח לחזור אליו אם יצטרכו - עלולים להיות בסכנה.

"ישראל הייתה בעבר גם מקלט מס עבור יהודים ברחבי העולם, אבל בראש ובראשונה יהודים שמו פיקדונות בארץ, לא בגלל שזה המקום הכי טוב להעלים בו מס בעולם, אלא יש מחשבה שביום פקודה זה המקום הכי בטוח ליהודים, ולכן צריכים להיות רגישים בהפעלת חוקי המס".

- מה השתנה בתפישה של ישראל כמקלט מס?

"יש שינוי טוטאלי. ברגע שישראל הצטרפה ל-OECD וגם לאור פרשת בנק לאומי ובנקים אחרים, היום ישראל אינה מקלט מס בכלל. כל מי שפועל בישראל, כל מי שיש לו חשבון בנק בישראל, צריך להיות מודע שהוא חשוף להעברת האינפורמציה למדינות זרות. אני מכיר לקוחות שהוציאו מכאן את כספם בעקבות זאת".

הסכנה: בלימת העלייה

לינזן מזהיר כי לא רק כסף עלול לברוח מישראל בעקבות גל חקיקת המס. לדבריו, גם העולים החדשים עלולים להיעלם. "עולים חדשים פטורים ממס בישראל למשך 10 שנים, אבל הם פטורים גם מדיווח על ההכנסות שלהם מחוץ לישראל. בתקופה האחרונה ישנו לחץ לבטל את הפטור מדיווח. חקיקה כזאת תבלום עליית יהודים לישראל.

"לדעתי, במסגרת האיזונים בין קליטת עלייה להשתלבות ישראל במרחב הגלובלי - קליטת עלייה יותר חשובה. ישראל צריכה להיות כתובת לכל יהודי שרוצה לעלות לארץ. זה חלק מההוויה שלנו, אבל במיוחד עכשיו כשיהודים במדינות אירופה חשים בסכנה כמו שיהודים חשו לפני השואה. המדינה צריכה לעזור ליהודים לעלות לארץ, היא לא צריכה לעזור להם להעלים מסים, היא לא צריכה להיות מקלט מס, אבל היא לא צריכה לאגור אינפורמציה לגבי הפעילות שלהם מחוץ לישראל בתקופה שלפני עלייתם לארץ".

- באווירה הבינלאומית הנוכחית ניתן בכלל לדבר עדיין על מקלט מס?

"'מקלט מס' זו סיסמה, שלא תמיד מבינים מה היא אומרת. ישנם מקומות בעולם שלא מוטל בהם מס חברות, למשל, ואז מכנים אותם 'מקלט מס'. כשישראלי מקים חברה במדינה שאין בה מיסוי, זה לא אומר שהוא לא יחויב במס כשהוא, למשל, ימשוך רווחים מהחברה. חלק מהאנשים טועים לקרוא למדינות שבהן קיימות הטבות מס - 'מקלטי מס' - ולא לזה הכוונה.

"אם ב'מקלט מס' הכוונה היא למקום שבו אדם יכול להעלים את הכנסותיו ולא לדווח עליהן, אזי התופעה הזאת הולכת ומצטמצמת - וטוב שכך. רוב המדינות והאיים האקזוטיים המכונים 'מקלטי מס' נמצאים היום תחת מתקפה בינלאומית, וכמעט כולם מצטרפים לאמנות למסירת אינפורמציה.

"ישראל נהיית פחות ידידותית למשקיעים זרים. יש למשוך אותם על-ידי הטבות מס"

עו"ד מאיר לינזן עומד בראש אחד המשרדים הגדולים בארץ - הרצוג-פוקס-נאמן - ומעורב במרבית העסקאות ותיקי הליטיגציה הגדולים במדינה. "יש לנו עסקאות בסכומים של מעל טריליון שקל, יש לנו ליטיגציות של מעל טריליון שקל והסדרי חוב עצומים. למשל, הסדר הנושים של צים זה תיק ענק. כולם מתעסקים בהסדר החוב של ענבל אור, אבל זה לא התיק הכי גדול שהיה אי-פעם במדינת ישראל, אלא הסדר הנושים של צים שבו ייצגנו עשרות בנקים בינלאומיים. יש לנו עסקאות של מימון של הגז במיליארדי דולרים ועוד. במרבית הדברים אנחנו מייצגים לקוחות בינלאומיים".

מהמקום הזה, יש ללינזן ראייה רחבה של השוק בישראל ושל האטרקטיביות שלו בעולם, והיום הוא קצת מוטרד. "הייתה תקופה גדולה מאוד של עדנה להשקעות בישראל, גם בהיי-טק, אבל גם בכלכלה הישנה, וזה היה תוצאה של כמה דברים - אחד, הצמיחה בישראל שהייתה במשך כמה שנים מאוד גבוהה, כשארה"ב ומערב אירופה צמחו לאט - אז חברות ישראליות הפכו להיות מעניינות, משום שהמחירים שלהן היו זולים והצמיחה בישראל גדולה; והדבר השני זה ההיי-טק, הכוחות המקצועיים הטובים שמשכו חברות בינלאומיות להקים פה גם מרכזי פיתוח, וכמובן סטארט-אפים. מעבר לכך, הממשלה שנתפסה כמעודדת השקעות-חוץ והמערכת המשפטית שלנו הנחשבת לטובה ולנקייה, משכו השקעות-חוץ בקנה-מידה גדול".

- נשמע כאילו יש "אבל".

"יש אבל. יש היום שילוב של מדינת ישראל שנהיית מדינה יקרה, למשל, בכוח האדם הטכנולוגי שלה, עם מדיניות ממשלתית שהיא לא תמיד ידידותית כלפי משקיעי-חוץ. יש הרגשה היום של עודף רגולציה וחוסר ודאות בחקיקה בקרב משקיעי-חוץ בישראל ועם האטה בצמיחה - כל אלה ביחד ישפיעו על האטרקטיביות של המשק הישראלי ועלולים להוביל לבריחת משקיעים. השינויים הם לא דרמטיים, אבל רואים אותם. אני חושב שאנחנו צריכים להיות מאוד זהירים בעניין הזה. ישראל עדיין מאוד אטרקטיבית - גם בכלכלה החדשה וגם בכלכלה הישנה - אבל אסור להיות יהירים בנושא הזה - ישראל נהיית פחות ידידותית למשקיעים זרים".

ישראל, אומר לינזן, צריכה למשוך משקיעים גם באמצעות הטבות בתחום המס. "אנחנו רוצים שיהיו חברות גדולות בישראל - המדינה אינה יכולה להסתמך על סטארט-אפים, היא צריכה להסתמך על חברות גדולות. אם מסתכלים על הנתונים עכשיו, יש ירידה מדאיגה ביצוא וירידה משמעותית בייצור. הדבר הזה צריך להדיר שינה. אחד האמצעים לעודד את הייצור במדינת ישראל זה למשוך חברות שמייצאות, ובשביל זה צריך להיות גורם משמעותי בתחרות מול מדינות אחרות בהיבטי המס".

בנוסף, מציין לינזן, כי דווקא המצב הגיאו-פוליטי לא מהווה פקטור משמעותי בשיקולי המשקיעים להגיע לכאן. "אחד הפלאים שקרה, זה שהמצב הגיאו-פוליטי פסח על הנושא של השקעות-חוץ בישראל, אבל אי-אפשר לדעת כמה זמן זה יימשך".

עו"ד מאיר לינזן

■ תפקיד: שותף מנהל וראש מחלקת מסים במשרד עורכי הדיו הרצוג-פוקס-נאמן

■ אישי: בן 57, נשוי 5, תושב תל-אביב

■ לקוחות בולטים של המשרד: הבנקים הגדולים, חברת החשמל, מיקרוסופט, פייסבוק, פיליפס, HP, מלנוקס, קרן אייפקס, הרכבת הקלה בירושלים, HSBC, סיטיבנק

■ פעילות ציבורית: יו"ר משותף של פורום מסים ושל הפורום הבינלאומי של לשכת עורכי הדין, חבר הוועד המנהל של אוניברסיטת תל-אביב, חבר במועצת המנהלים של הארגון הבינלאומי של עורכי הדין והמשפטנים היהודים, יו"ר הארגון לשיתוף-פעולה כלכלי, יו"ר STEP ישראל

■ עוד משהו: סא"ל במילואים, חובב היסטוריה צבאית וביוגרפיות

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988