מחזיקים את הכסף בעו"ש

הבנקים פרסמו לפני כשבועיים את תוצאותיהם לרבעון השני של השנה. מהדוחות עולה כי בכל הבנקים נרשמה עלייה בהיקף הפיקדונות בקרב הלקוחות הפרטיים (מגזר משקי הבית והבנקאות הפרטית). היקף הפיקדונות בחמשת הבנקים הגדולים הגיע במגזרים אלו ל-529.3 מיליארד שקל, לעומת 500.3 מיליארד שקל בסוף שנת 2015.

חשוב להדגיש, כי נתון זה כולל גם את רכיב הכספים בעו"ש, ובבנקים מציינים כי עיקר הגידול הוא ברכיב זה ולא בפיקדונות הרגילים. כלומר בתוך חצי שנה עברו אל העו"ש והפיקדונות קרוב ל-30 מיליארד שקל. מדובר בצמיחה של 5.8% תוך חצי שנה. אם הקצב הנוכחי יימשך, הרי ששנת 2016 תסתיים עם גידול דו ספרתי של קרוב ל-12%. מדובר בקצב הגבוה משמעותית מהאינפלציה והצמיחה של המשק.

העלייה החדה ביותר נרשמה בבנק לאומי, שם גדל היקף הפקדונות ללקוחות הפרטיים בקרוב ל-10 מיליארד שקל בתוך חצי שנה לכ-144 מיליארד שקל, כאשר בבנק הפועלים נרשם גידול של קרוב ל-9 מיליארד שקל לכ-169 מיליארד שקל. עלייה משמעותית נרשמה גם במזרחי טפחות, שם עלה היקף הפיקדונות ללקוחות הפרטיים בכ-5 מיליארד שקל בתוך חצי שנה לכ-81 מיליארד שקל.

תמונת הראי של המגמה הזו היא הירידה החדה בעמלות מני"ע בבנקים. סך ההכנסות של הבנקים הגדולים (למעט מזרחי טפחות שלא מפרסם את התפלגות ההכנסות מהעמלות השונות) עמד על 1.01 מיליארד שקל במחצית הראשונה של שנת 2016, צניחה של 17.5% לעומת המחצית המקבילה, אז עמדו ההכנסות על 1.33 מיליארד שקל. הבנקים גם ספגו במחצית הראשונה ירידה בעמלות העו"ש, אך בעוד שם הירידה נבעה ממגבלות רגולטוריות, בהכנסות מני"ע היא נבעה מירידה בפעילות ומעבר למזומן.

נתוני בנק ישראל מפלחים את נכסי הציבור לפי האפיקים השונים, ומציגים את היקף הכספים השוכבים בעו"ש. מהנתונים עולה כי בשנים האחרונות נרשמה עלייה תלולה בהיקף הכספים בכלל חשבונות העו"ש בבנקים עד לרמות שיא כל הזמנים.

אם בשנת 2011 היקף הכספים בעו"ש עמד על כ-68 מיליארד שקל, בשנת 2014 הוא כבר חצה את רף ה-100 מיליארד שקל. אשתקד הוא כבר חצה את רף ה-200 מיליארד שקל, ונכון ליוני מדובר בנתון גבוה מאד של יותר מ-230 מיליארד שקל - כלומר היקף הכספים בעו"ש כמעט והכפיל עצמו בתוך שנתיים.

מיותר לציין כי מדובר בעלייה חדה, שהיא מעבר לעלייה בכמות הכסף ובצמיחת המשק באותה התקופה, וכי היא נובעת משינוי טעמים בציבור, ובמעבר מהשקעה בשוק ההון וגם בפיקדונות למזומן בעו"ש.

המעבר הזה נובע מהריבית האפסית במשק, שלא הותירה בשר בשוק האג"ח, ומנגד נותר בו הסיכון להפסדי הון. עוד נזכיר כי עקום התשואות בשוק האג"ח הוא שטוח, כלומר גם באג"ח לטווח ארוך יותר, התשואות הן מאוד נמוכות, ומנגד הסיכון רק הולך וגדל. באשר לפיקדונות הרגילים של הבנקים - שם הריבית ממש נושקת לאפס, ובמקרה שכזה מעדיף הציבור כבר פשוט להשאיר את הכספים בחשבון העו"ש או לחלופין לקחת את הכסף ולרכוש עימו נדל"ן - אפיק הזוכה כידוע לעדנה בקרב המשקיעים בשנים האחרונות.

"אם בעבר ההשקעות הסולידיות לטווח קצר נתנו תשואה סמלית, היום גם זה לא קיים, וההשקעות הללו מניבות תשואה אפסית", אומר אלון גלזר, סמנכ"ל המחקר בלידר שוקי הון. "לעיתים לא משתלם ללקוחות לרכוש מק"מ או אג"ח לטווח קצר, שכן העמלות לביצוע הפעולה גבוהות יותר מהתשואה", הוא מוסיף.

"היום אפיק סולידי, הוא אפיק ששומר על הכסף, ולכן לקוחות רבים מעדיפים מזומן. אפשרות נוספת היא כמובן השקעה בשוק המניות, אבל כאן מדובר כבר ברמת סיכון אחרת", אומר גלזר.

ואכן, נתוני בנק ישראל מראים כי בעוד שהיקף הכסף בעו"ש נמצא בעלייה תלולה, באפיקים סולידיים אחרים הוא בירידה. כך למשל, החזקות הציבור במק"מ רושמות בשנים האחרונות ירידה לא מבוטלת. היקף ההחזקות במק"מ עמד נכון לסוף יוני על 53 מיליארד שקל לעומת 71 מיליארד שקל בשנת 2012.

גם האפיקים הסולידיים האחרים בבנקים לא אטרקטיביים - תוכניות החיסכון צנחו מ-18 מיליארד שקל בשנת 2010 לכ-5 מיליארד שקל בלבד ביוני האחרון. הפיקדונות לזמן קצר עמדו על 281 מיליארד שקל ביוני האחרון, לעומת 431 מיליארד שקל בשנת 2012. ירידה נרשמה גם בפיקדונות לטווח ארוך שעמדו ביוני על 95 מיליארד שקל, ירידה של 10% בתוך 4 שנים.

בבנקים מציינים כי אם בעבר הלקוחות שמכרו את החזקותיהם בשוק ההון היו מעבירים את הכסף לפיקדונות, אפילו לכאלו לטווח קצר, היום הם פשוט משאירים את הכסף בחשבון העו"ש מכיוון שגם פקדונות אלה מציעים ריבית 0%.

"המצב הזה הוא הכי גרוע גם ללקוחות וגם לבנקים", אומר גורם בכיר במערכת הבנקאית. "הלקוחות לא טורחים להעביר כסף אל הפיקדונות המציעים ריבית אפס, וגם הם וגם הבנקים מפסידים מכך. זה המחיר של הריבית האפסית, ולא נראה שזה הולך להשתנות בזמן הקרוב", הוא מוסיף.

נזכיר כי רוב הבנקים לא משלמים ללקוחותיהם ריבית בגין יתרה בחשבון העו"ש, ולכן לכאורה הם אמורים להרוויח מהמצב הנוכחי, בו יתרות העו"ש הולכות ותופחות, כאשר מולן יכול הבנק להעמיד ללקוחות אשראי עליו הוא גובה תשלומי ריבית נאים.

אלא שבבנקים מבטלים את היתרון הזה, ומציינים כי ממילא גם בפיקדונות הריבית היא אפסית, ולכן הבנק לא מרוויח יותר מכספים הנמצאים בעו"ש לעומת פקדונות. עוד הם אומרים, כי רמת הנזילות של הבנקים בישראל היא ממילא מאוד גבוהה, בוודאי לעומת הבנקים באירופה, ולכן אין משמעות לתוספת הנזילות ממנה הם נהנים בגין העלייה בכספים בעו"ש, כאשר מנגד הכנסותיהם בתחום עמלות ני"ע נפגעו באופן משמעותי.