מה יקרה לשוק הספרות אחרי ביטולו של חוק הספרים?

בעוד שבוע ייכנס לתוקף ביטול חוק הספרים ■ בהוצאות מקווים לא להישאר עם מלאי של ספרים, הסופרים מצפים לעלייה בהכנסות, וכולם מחכים לראות על אילו מבצעים יכריזו הרשתות

צומת ספרים / צילום: תמר מצפי
צומת ספרים / צילום: תמר מצפי

בעיירה חלם, כך מספרים, רכשו יום אחד כבאית חדשה. ומה יעשו בכבאית הישנה? תשעה ימים ותשעה לילות ישבו חכמי חלם בחפשם פתרון לבעיה. ולבסוף הם מצאו: הכבאית הישנה תשמש לאזעקות שווא.

גם ענף הספרים התברך לאחרונה בכבאית ישנה לאזעקות שווא, סביב ביטול חוק הספרים, שייכנס לתוקפו בעוד שבוע, ב-1 לספטמבר. במסגרת ביטול החוק, הוחלט כי ספרים שיצאו טרם ביטולו והם בתקופת ההגנה, כלומר אסור למכור אותם במבצעים, ימשיכו לחסות תחת אותה הגנה.

ומדוע זו כבאית לאזעקות שווא? לצד הנימוק המשפטי להמשך ההגנה על אותם ספרים - שהרי מדובר בסעיף של חוק, וחוק צריך לקיים (אפילו שאותם מחוקקים ביטלו כמעט את כל יתר החוק בהינף יד) - הוצג טיעון נוסף: חשוב להגן על הוצאות הספרים והסופרים שחתמו על חוזה להוצאת הספרים הללו וסמכו שכך יהיה, והם ייפגעו מהסכם שבוטל כך, רטרואקטיבית.

אלא שרוב גדול של הסופרים וההוצאות כלל לא מעוניינים באותה הגנה, מסיבה פשוטה: מרגע שיבוטל חוק הספרים, לא רק שספרים ישנים יימכרו במחירי מבצע, אלא גם כל הספרים החדשים שייצאו - ורק אותם ספרים מתקופת ההגנה יוצעו במחיר מלא. במצב כזה, ברור שהם בעמדת נחיתות קשה ופחות אטרקטיביים לרכישה.

גילוי נאות: כותב שורות אלה בעצמו הוציא ספר לפני כמה חודשים ("סרוגים בקנה", ידיעות ספרים), ומכיר מקרוב את משמעות העיכוב בכניסת הספר למבצעים, עד שתסתיים אותה תקופה הגנה בת שנתיים וחצי.

אבל הסיפור נרחב בהרבה. מאז שהוכרז על ביטול חוק הספרים והותרת אותה הגנה כל כנה, מסתובבים בכירי הענף והסופרים מבולבלים וכעוסים. זהו השינוי שפוגע כמעט בכל הגורמים בענף, שאפילו מפריחים איומים שבמצב כזה ייעצרו מכונות הדפוס מהדפסת ספרים עד שיבוטל החוק. הרי מי רוצה להוציא ספר שיהיה בעמדת נחיתות כזו?

אמירות דרמטיות כאלה אינן שכיחות בענף. ישראל הרי התברכה בנביאי זעם ותוכחה, ובז'אנר הזה בולט במיוחד עולם הרוח. עשרה קבין של נבואות איוב ירדו לעולם, ונדמה כי תשעה מהם הגיעו לעולם הספרות, המשמר מסורת יהודית זו, בת אלפי שנים. אלא שהפעם הנבואות התאמתו וברגע אחד נעצרו מכונות הדפוס. כך, כנרת זמורה ביתן, שבתקופה מאז ההכרזה על ביטול החוק ועד 1 בספטמבר הייתה מוציאה לאור כ-100 ספרים, השנה הוציאה ספרים בודדים.

 

בג"ץ יכריע בשאלת ההגנה

אז מי נתן את ההוראה? ההערכות נעות בין פלפול מצד משפטנים (בגלל האיסור לבטל רטרואקטיבית סעיף בחוק, אף אם הוא משיג את התוצאה ההפוכה מזו שלשמה נוצר), להחלטה של שרת התרבות, מירי רגב (בנימוק של הגנה על ההוצאות והסופרים לגבי הסכמים קיימים).

משרד הכלכלה, שאחראי לאכיפת חוק הספרים, אמנם סיפק לרגע מוצא עבור ההוצאות והסופרים, והציע שמי שלא מעוניין בהגנה יחתום על מסמך המצהיר זאת. הוצאות והסופרים מיהרו להחתים ולחתום על המסמך, אבל תוקפו של מסמך זה יהיה קלוש. מאחורי הקלעים ההערכות הן שהאכיפה לגבי מי שלא יהיה מעוניין בהגנה תהיה בעדיפות נמוכה. אבל אין בכך ביטחון מספק מבחינת הרשתות כדי למכור ספרים אלה בהנחה. כלומר, הם ימשיכו להימכר במחיר מלא.

"חברות בסדר גודל של מאות מיליוני שקלים לא יעברו על החוק, גם אם אין אכיפה", אומר מקורב לאחת הרשתות. "תמיד יהיה מי שיתלונן, ואז יהיו חייבים לבדוק ולאכוף".

לאחרונה הוגש בג"ץ בנושא, בהובלת מייקל אייזנברג, שותף-מנהל בקרן ההון סיכון אלף (שספרו "ככה יעשה ליהודי" יצא לאחרונה); דורית תמיר מהוצאת תמיר-סנדיק; ורותם סלע, מו"ל הוצאת סלע-מאיר. המדינה מצדה אמנם הודתה שהוגשו אליה פניות לגבי מאות כותרים, בבקשה שלא לאכוף את ההגנה עליהם, אבל טענה כי אלה מהווים רק 10% מהספרים שיצאו.

את התקיימות הנתון המספרי הזה, חרף העובדה שכמעט כל ההוצאות הבולטות אם לא כולן מתנגדות להשארת ההגנה, אפשר להסביר בשתי סיבות. ראשית, כשמדובר בספרים מתורגמים, מורכב מאוד להחתים את הסופר בנושא. שנית, חלק גדול מהספרים שיוצאים הם בהוצאה מוגבלת, וכלל לא נמכרים ברשתות ולכן אינם נדרשים לבקשה זו.

בימים אלה נידון נושא ההגנה, ובית המשפט יקבל הכרעה בשבועות הקרובים.

בדרך להחלשת הבעלות הצולבת

לצד ביטול החוק הכריזה רגב כי תטפל בבעלות האנכית. כלומר, בכך ששתיים מההוצאות הבולטות, כנרת זמורה ביתן ומודן, מחזיקות כל אחת בשליש מצומת ספרים (בשליש הנותר מחזיק מנכ"ל הרשת, אבי שומר). גם בסטימצקי יש החזקות צולבות - 20% שייכים להוצאת קוראים ו-10% לידיעות ספרים.

אנו רגילים להבטחות פומפוזיות בשדה הפוליטי שמתאדות ברגע, אבל לאחרונה הוגשה הצעת חוק של שלושה ח"כים מהקואליציה, יעקב מרגי (ש"ס, יו"ר ועדת החינוך התרבות והספורט), מירב בן ארי (כולנו) וענת ברקו (ליכוד) לצמצום הבעלות הצולבת, כך שהוצאה לא תוכל להחזיק ביותר מ-15% מרשת ספרים. מאחר שזו הצעת חוק של הקואליציה, סיכוייה לעבור טובים.

עם זאת, חשוב לשאול במה היא תועיל בכל הנוגע למאזן הכוחות והריכוזיות בענף. ממילא פחתה במידה ניכרת השפעת הבעלות הצולבת, מאחר שהוחלט להותיר על כנה את הגבלת שטחי התצוגה ברשתות. כך, שום הוצאה לא תוכל לתפוס יותר מ-22.5% ממנה, ובכך יימנע המצב שהיה לפני החוק, שבו הרוב המכריע של הספרים שהוצגו בצומת ספרים, היו של "הוצאות הבית", וכן את האפשרות שמוכרים ימליצו במיוחד על ספרים מסוימים, של הוצאות הבית כמובן.

מנגד, גם לפי הצעת חוק זו, תישאר החזקה צולבת, שתותיר את ההוצאות כבעלות ההחלטה ברשת, ולכן ספרי הוצאות הבית בצומת ימשיכו לתפוס מן הסתם קרוב למחצית התצוגה. ומדוע דווקא הגבלה של 15% ולא ביטול מוחלט של הבעלות הצולבת? גורמים בענף בטוחים שאין זה יד המקרה. כך יידרשו ההוצאות שמחזיקות בצומת, וגם קוראים בסטימצקי, להוריד את החזקתן, בעוד ידיעות ספרים תישאר בדיוק בהחזקתה.

המחזרות של עמוס עוז

לפני שבוע וחצי הגיע רגע ההכרעה בנוגע לעסקה הגדולה של הענף, שבמסגרתה רכשה הוצאת מודן את הוצאת כתר ספרים. היקף העסקה הוא אמנם 26.5 מיליון שקל בלבד, אבל מדובר בשתי ההוצאות הבולטות אחרי ידיעות ספרים וכנרת זמורה ביתן. על העסקה הוכרז כבר במארס, אבל היא המתינה לאישור רשות ההגבלים, שניתן בתחילת השבוע שעבר ללא תנאים. בהתאם לכך, בסוף השבוע שעבר היה הקלוזינג.

לאחר ההמתנה הארוכה לאישור, עודד מודן, בעל השליטה בחברה הרוכשת, מרוצה. הוא סומך על הבק ליסט של כתר, כלומר ספרים שבעבר ראו אור במסגרתה, וכנראה יש לו על מה. באופן כללי, בהוצאות הוותיקות רוב ההכנסות מגיעות מספרים כאלה, וכתר כמובן נכללת בקטגוריה זו. יהיה מעניין לראות אם לאורך זמן הבק ליסט יחזיר את ההשקעה. בכירים בענף סקפטיים בעניין.

השאלה הגדולה היא מה יעלה בגורל הספרים החדשים של כתר. מהזימונים לשימוע לפני פיטורים בתחילת השבוע של עורכות העיון והתרגום, אפשר להבין שבמודן כנראה לא מתכננים שכתר תישאר בעלת ערך בתחומים אלה, אלא אם תשכור מחליפים טובים בשכר יותר נמוך. גם לעובדים אחרים במערכת מציעים להישאר, אבל כנראה לרוב בשכר נמוך יותר ולא בהכרח באותו תפקיד. לפי הערכות, רוב עובדי מערכת ההוצאה לא יישארו.

ראוי לציין בהקשר לזה את מצבה של כתר בשנים האחרונות, שסבלה מירידה משמעותית במכירות, ולכן כנראה גם במקרה שהייתה נותרת עצמאית, לאורך זמן מצבה ומצב עובדיה לא היה משופר.

בכל הנוגע לעובדי המחסן, יש סיכוי גבוה שרובם יישארו. עדיין לא ברור מה יעלה בגורל אנשי השיווק של ההוצאה ותחום ספרי הילדים.

הסיפור שונה בכל הנוגע לסופרי המקור. מודן מעוניין ככל הנראה להשאיר אצלו את הסופרים הבולטים של ההוצאה, בהם עמוס עוז וצרויה שלו, לא בהכרח מסיבות כלכליות מיידיות (בניגוד לבק ליסט, שבו ההכנסה היא בטווח הקצר). כשמדובר בסופרים בכירים, ההוצאה לא מרוויחה בדרך כלל סכומי כסף גבוהים, שהרי הסופרים עצמם מקבלים חלק גדול מהתמלוגים או מקדמות גבוהות. במודן ירצו בהם קודם כול מבחינה תדמיתית. שלא יעבור המסר שכתר היא ספינה טובעת שבורחים ממנה, מה שעלול לסמן את הדרך לסופרים נוספים של כתר. בכל אופן, מצפה לו אתגר לא פשוט. חוץ ממודן, על עוז למשל מתחרות שלוש הוצאות - ידיעות ספרים, כנרת זמורה ביתן ועם עובד, שבעבר הוציאה ספרים שלו.

היבט מעניין נוסף של העסקה הוא שבעטיה מודן תגדיל את התלות בסטימצקי - הרשת המתחרה, שהיחסים עמה ידעו בשנים האחרונות עליות ומורדות - מאחר שהמכירות של מודן שם יגדלו משמעותית (לפחות בזמן הקרוב), כשכתר היא חלק ממנה.

"אם יש מטורף אחד, כל השוק משתגע"

מצב הענף ערב ביטול חוק הספרים, טוב ביחס לנבואות האיוב שנשמעות בשנים האחרונות מפי גורמים בולטים בו. "החוק עזר לכל הענף", אומר בכיר באחת ההוצאות. "מהבחינה הזו, המחירים וההנחות היו שפויים. היה צריך לשנות את החוק, אבל לא לבטלו".

לפי הערכות, צומת וסטימצקי מרוויחות - וכנראה מרוויחות טוב. הדבר ראוי לציון בעיקר בנוגע לסטימצקי, שרק לפני כשנתיים הייתה על סף הקפאת הליכים. השיפור במצבה נזקף הן לחוק הספרים, והן לצוות הניהול שלה, בראשות אייל גרינברג, שהוביל מהפך.

בקרב ההוצאות הבולטות, ידיעות ספרים, כנרת זמורה וקוראים כנראה רווחיות, וסביר שזה המצב גם במודן. בעם עובד והקיבוץ המאוחד פועלים, המצב די קשה. שתי ההוצאות, שמוצמדת אליהן תווית של איכות רבת-שנים, פועלות ללא גב פיננסי של גורם חזק יותר. מצבה של הוצאת מטר סביר, והיא נמצאת בין אלה לאלה.

בעוד כמה ימים ספרים חדשים יימכרו במבצעים. הצרכן יזכה בספרים חדשים במחירים נמוכים יותר, וגם ההוצאות והסופרים צפויים להרוויח מכך. ההוצאות - כי הן לא "ייתקעו" עם ספר חדש חודשים ארוכים עד שתפוג ההגנה בטרם יוכל להימכר במבצעים. הסופרים - כי יימכרו הרבה יותר עותקים, וכנראה גם מבחינה כספית הם ירוויחו יותר, אפילו שהתגמול יהיה נמוך יותר לכל עותק.

השאלה הגדולה בהקשר זה, היא האם ביטול החוק יחזיר את עידן המבצעים הגדולים, של 4 ב-100, שקוראי הספרים כה אהבו ושהביא את רוב השחקנים בענף למשבר קשה. כשני אקדוחנים ניצבים זה מול זה מנכ"לי שתי הרשתות, שומר וגרינברג, והשאלה היא לא מי ישלוף ראשון את המבצעים הדרמטיים, אלא האם יצליחו להימנע מהדו-קרב. "אם יש מטורף אחד, כל השוק משתגע", אומר אחד הגורמים הבולטים בענף.

הסיכון שאחד הצדדים ילחץ על ההדק מקבל משנה תוקף כשמביאים בחשבון דבר נוסף: בשל בצורת החודשים האחרונים בהוצאת ספרים חדשים - תוצאת ההתעקשות על השארתם בהגנה של אלה שיצאו עד ספטמבר - הרשתות וההוצאות חוות חודשים חלשים מאוד. אחרי רבעון קשה, ייתכן שהרשתות יהיו לחוצות לסגור רבעון טוב, גם במחיר כואב לטווח הארוך.

ובכל זאת, כנראה האקדחים לא יישלפו. שומר של היום הוא לא זה מלפני עשור, שנלחם בכל כוח לנגוס במונופול של ערי סטימצקי. וגם גרינברג ושותפיו מתנהלים אחרת מקודמיהם בשליטה בסטימצקי. גם הקולות הנשמעים משם הם שמבצעים יהיו, אבל ככל הנראה הכי נמוך שיירדו יהיה 3 ב-100.

"לא יהיו מבצעים כמו פעם", אומר בכיר בשוק. "הרשתות רוצות להרוויח. ברגע שישתוללו, כולם יסבלו. במלחמות כולם מפסידים". גורם אחר אומר כי "ההנחות שהיו בעבר הביאו לפשיטת רגל של סטימצקי. זה היה טמטום שאין לו אח ורע, שמכרו ספרים בהפסד. יהיו הנחות, אבל הן לא יהיו דרמטיות. הרשתות יתחרו, אבל לא יתאבדו. יש גבול".

משרד התרבות: "בוחנים את מדיניות האכיפה של החוק"

בנוגע לשימור תקופת ההגנה, נמסר ממשרד התרבות והספורט: "כמפורט בתשובת המדינה לעתירה, הקביעה שלפיה תקופת ההגנה ממשיכה לחול גם לאחר תוקף תקופת תוקפו של החוק, נקבעה עוד בחוק המקורי, לאחר חשיבה ודיון ממושכים, על מנת ליצור ודאות בשוק.

"לאחר דיונים, הוחלט שלא לשנות הסדר זה גם לאחר ביטולו המוקדם של החוק. הסדרים אלה שנקבעו בתיקון משקפים את כוונת המחוקק ומהווים איזון בין העמדות והאינטרסים השונים של הגורמים בשוק, בהתחשב בתקופה הקצרה שבה היה החוק בתוקף, הביטול של החוק העיקרי בתוך תקופת תוקפו והסתמכות של גורמים על קיומו, ובצורך לשמור על יציבות השוק.

"בהתחשב בביטול החוק, בוחן הממונה על ביצוע החוק את מדיניות האכיפה שלו, ולשם כך, ביקש את העמדות של ההוצאות לאור והציבור. בשום שלב לא הייתה החלטה כי לא תהיה אכיפה או כי האכיפה מותנית בהסכמה. אכיפת חוק איננה תוכנית כבקשתך. הממונה בוחן בימים אלה את מדיניות האכיפה יחד עם משרד המשפטים, ותצא על כך הודעה בנפרד".

החוק בוטל
 החוק בוטל

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988