המהפכה הטכנולוגית היא האשמה העיקרית בהיעדר האינפלציה

אחד הגורמים המשפיעים ביותר על מצב הכלכלה והשווקים בימינו הוא הריבית הנמוכה, ואחת הסיבות העיקריות לריבית הנמוכה, זו האינפלציה הנמוכה ■ מה הבנקים ואנחנו צריכים להסיק מכך?

כסף / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב
כסף / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קרייטיב

המשבר הכלכלי של 2008 והמאמצים לצאת ממנו בדרך של מדיניות מוניטארית אגרסיבית, קרי הדפסת כספים מסיבית והפחתות ריבית דרמטיות, מוצאים את הכלכלנים מתחבטים בשאלה - היכן האינפלציה הניכרת שהייתה אמורה להיווצר? לאן היא נעלמה?

אחד הגורמים המשפיעים ביותר על מצב הכלכלה והשווקים בימינו הוא הריבית הנמוכה, ואחת הסיבות העיקריות לריבית הנמוכה, זו האינפלציה הנמוכה. מובן שגם הצמיחה המקרטעת ומלחמת המטבעות משפיעות על החלטות הבנקים המרכזיים להחזיק ריבית ברמה אפסית או אפילו שלילית, אך אלמלא האינפלציה שירדה בכל העולם המפותח בצורה חדה, הריבית כנראה הייתה עומדת כיום ברמות גבוהות יותר.

בדרך כלל קושרים את האינפלציה הנמוכה עם הצמיחה הנמוכה כביטוי של ביקושים חלשים ועודף כושר ייצור ואל הסיבות הפונדמנטליות הללו מוסיפים גם את הירידה במחירי הסחורות.

האמת היא שהעדויות המצטברות מביאות למסקנה שהמהפכה הטכנולוגית, היא "האשמה" העיקרית בירידת סביבת האינפלציה. הטכנולוגיה משפיעה על ירידת המחירים במגוון דרכים, הן בצד הביקוש והן בצד ההיצע, חלקן במבט ראשון אף נראות לא קשורות אליה.

מהפכת המחירים

התפתחות טכנולוגית מואצת גורמת להתייעלות של תהליכי פיתוח וייצור. טכנולוגיות אינטרנט תעשייתי, רובוטים, הדפסת תלת ממד ובינה מלאכותית - כולן מגבירות פריון ומוזילות עלויות, בין היתר על-ידי חיסכון בכוח אדם. לפי סקר שנערך בקרב חברות תעשייה בגרמניה, החברות מצפות להוזלת עלויות הייצור של כ-3% בממוצע בשנה הודות להכנסת טכנולוגיית אינטרנט תעשייתי לתהליכי הייצור והשיווק.

מחירי מוצרי הטכנולוגיה לצרכנים וליצרנים יורדים במהירות. בשנים 2006-2016 מחירי הטלוויזיות בארה"ב הוזלו ב-86% והמחשבים ב-60%. מדד המחירים ליצרן של מוצרי אלקטרוניקה ומחשבים ירד ב-20% יותר מאשר המדד הכולל של המחירים ליצרן. מחשבים, שרתים וציוד אלקטרוני אחר שמשמש בתהליכי הייצור, זולים היום בהרבה ומובילים להוזלת המוצרים הסופיים.

הנקודה שחשוב לציין אותה בנושא של מחירי מוצרי טכנולוגיה, קשורה ליכולת מדידת המחירים שלהם בצורה נכונה. מדידת מחיר של מוצר טכנולוגיה חייבת להתחשב בשיפור באיכות הטכנולוגית של המוצר. אם, לדוגמה, יוצא לשוק מחשב משודרג שבכל הפרמטרים הטכנולוגיים עולה פי 2 על המחשב שיוצר לפני שנה ונמכר במחיר זהה, מחירי המחשב החדש במדידת מדד המחירים אמורים לרדת בחצי. בפועל, זו משימה מורכבת מאוד.

נתח קניות הצרכנים באינטרנט מסך הקניות שלהם בארה"ב עולה במהירות אך עדיין מהווה רק כ-8%, לכאורה מעט מכדי להשפיע מהותית על המחירים בחנויות הרגילות. בפועל, השפעת המסחר האלקטרוני על המחירים גדולה הרבה יותר ממה שמשתקף במשקל הרכישות באינטרנט. למעשה, האינטרנט מהווה גורם שקובע מחירים גם בחנויות הפיזיות. לפי מחקר של חברת דלויט ב-2015, 64% מהרכישות בחנויות הרגילות הושפעו מהרשת. הצרכנים משווים מחירים, אוספים מידע מהאינטרנט ובאים לעשות קניות מוכנים מראש. יש לציין שבסקר דומה, שנערך רק שלוש שנים לפני כן, התוצאה הייתה 12% בלבד.

כינוס למסך אחד

מסחר אלקטרוני הפך כל שוק מקומי לגלובלי. כשמצביעים על הגברת התחרותיות שמובילה להוזלת המחירים, לא מדובר רק בשינויים רגולטוריים, אלא בעיקר בעובדה שכל השוק העולמי מתכנס כעת למסך אחד. החנות המקומית לא מתחרה יותר רק עם העסקים באותה מדינה, אלא מושפעת מרמת המחירים בעולם. שליטת המוכרים או היצרנים על רמת המחירים של תוצרתם בתנאים של תחרות גלובלית וצרכן מודע הרבה יותר, הפכה לחלשה הרבה יותר מבעבר.

עלויות תיחזוק החנות האלקטרונית גם נמוכות יותר מהחנות הרגילה. היא לא צריכה עיצוב ותחזוקה קפדנים ויקרים, לא שכירת נכס יקר בקניון או ברחוב מרכזי. חנות אלקטרונית מחזיקה פחות עובדים מחנות רגילה. כתוצאה מעלויות נמוכות יותר, גם המחירים שלה נמוכים יותר. המחירים בחנויות אונליין בארה"ב עלו בחמש השנים האחרונות ב-11% פחות מאשר המחירים במסחר הקמעונאי הרגיל.

בנוסף, טכנולוגיה מאפשרת להוריד חסמי כניסה לחברות קטנות. פלטפורמות כמו Amazon ו-Ebay מאפשרות לחברות קטנות להציע מוצריהן בכל העולם, אופציה שקודם הייתה פתוחה רק לחברות גלובליות.

תהליכים אלה לא פסחו על ישראל. צריכת הישראלים בחו"ל, שכוללת גם קניות באינטרנט וגם קניות הנעשות בזמן שהייה בחו"ל, עלתה בשנתיים האחרונות ב-28% לעומת גידול של 8% בצריכה המקומית.

אתגרים במדידה

הכלכלה השיתופית העלתה לאוויר פלטפורמות שונות שמחברות בין ספקי השירות למקבליו, דוגמת Uber או Airbnb, ופלטפורמות אחרות בתחומי ההסעדה, התיירות, השירותים לבית ועוד, אשר גורמות ללחצים להוזלת המחירים בתעשיות רבות, כגון תיירות.

העולם של הטכנולוגיה המודרנית מעלה מספר אתגרים בתחום של מדידה נכונה של מחירי המוצרים:

1. מגוון המוצרים מתרחב ומשתנה באופן דינמי. הטכנולוגיה ממציאה מוצרים חדשים ללא הרף. איך ניגשים למדידת המחיר של משקפי מציאות מדומה, שעון אינטרנט, או רחפן זעיר - מוצרים שלא היו קיימים עד לא מזמן?

2. גם את המוצרים הקיימים לא ניתן למדוד בקלות. אפשר להשוות מחיר רכב שדורש טיפול פעם בשנתיים לרכב שנכנס לטיפול פעם בחצי שנה? האם את נעלי הספורט עם צ'יפ שמשדר לטלפון נתונים על פעילות הגוף שלנו, ניתן להשוות עם נעלי ספורט רגילות?

3. איך מתחשבים במוצרים ושירותים שהפכו לחינמיים? כיצד מודדים מחיר מכשיר GPS שהוחלף ב-waze? או עלות מסרון בטלפון נייד לאחר הופעת WhatsApp? כנ"ל לגבי מחירי ה-CD המוזיקליים או DVD של סרטים.

4. ככל שיותר רכישות נעשות באינטרנט, בעיות מדידת המחירים הופכות לקשות יותר. המחירים ברשת דינמיים הרבה יותר מאשר בחנויות הרגילות. לשינוי המחירים באינטרנט כמעט אין עלות ולכן הם משתנים במהירות בהתאם למחירים אצל המתחרים, שעת היום, טראפיק באתר והרבה פרמטרים אחרים. אמזון משנה מחירים 2.5 מיליון פעמים ביום לעומת כ-50 אלף שינויי מחירים בחודש ברשתות השיווק הרגילות כגון BestBuy, או וול-מארט.

הפרמיה באג"ח מוצדקת?

ואלו המסקנות:

1. מדדי המחירים לצרכן בכל העולם לא משקפים במדויק את השינויים הטכנולוגיים המהירים, והאינפלציה בפועל היא נמוכה ממה שנמדד.

2. השפעת השינויים הטכנולוגיים על המחירים לא צפויה לחלוף במהירות, אם בכלל. יש הטוענים שאנו צועדים לכלכלת שפע, בה עודף היצע ועודף כושר הייצור יהפכו למצב תמידי, בו אובדן שליטה של העסקים על המחיר, ימנע מהם להעלות מחירים.

3. אם מה שמונע עליית מחירים הן לא חולשה בביקושים וצמיחה נמוכה, הרי שהמדיניות הנוכחית של הבנקים המרכזיים עלולה להיות הרבה פחות מתאימה למצב, ובעיקר - להעלות סיכונים ולגרום לנזקים.

4. אם באמת הטכנולוגיה היא הסיבה העיקרית לאינפלציה נמוכה, אז הריבית האפסית של הבנקים המרכזיים עשויה רק להעמיק את הבעיה. היא מייצרת אווירה של משבר תמידי וגורמת לאנשים להגביר חיסכון בניגוד לתגובה הרצויה של מדיניות ריבית נמוכה. גידול בחיסכון ניכר כמעט בכל המדינות שהנהיגו ריבית נמוכה. כמו כן, החוסכים מגדילים חיסכון כי בנסיבות של ריביות כל כך נמוכות, הציפיות שלהם לפנסיה יורדות.

5. אם הריבית הנמוכה כבר אינה מדרבנת את צד הביקושים כפי שבוודאות קורה ביפן, היא דווקא מסייעת לאינפלציה להישאר נמוכה על-ידי הוזלת עלויות המימון.

6. בסיטואציה כזו, השגת יעד האינפלציה הופכת למשימה חסרת תוחלת. על הבנקים המרכזיים לצאת מהמיקוד להביא את האינפלציה לתחום היעד, במיוחד נוכח העובדה שהצריכה הפרטית צומחת בקצב גבוה. יעדי הבנקים המרכזיים צריכים לשלב בצורה מקיפה יעדי יציבות פיננסית שכוללת את מחירי הנכסים.

7. ההנחה שהאינפלציה נמוכה באופן זמני בלבד, באה לידי ביטוי בפרמיה אינפלציונית חיובית המגולמת בשוק האג"ח. בישראל הפרמיה גבוהה במיוחד. נשאלת השאלה האם התפתחות הטכנולוגיה לא צריכה לגרום לפרמיית הזמן האינפלציונית לרדת משמעותית?

8. באופן מעשי, מה זה אומר? שמחירי אג"ח צמודות למדד לטווח ארוך עלולים להתברר כגבוהים מדי ושיש במצב הנוכחי דווקא יתרון בהחזקת אגרות חוב שקליות ולא צמודות.

הכותבים הם יו"ר בית ההשקעות מיטב דש והכלכלן הראשי של מיטב דש. אין לראות בכתבה המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק

צריכה של הישראלים
 צריכה של הישראלים

אינפלציה שנתית
 אינפלציה שנתית

צרו איתנו קשר *5988