הבועה בשוק המשומשות: לא תאמינו כמה יעלו לכם היום רכבי יוקרה כמעט חדשים

הזדמנויות חסרות תקדים: אילו מכוניות יוקרה כמעט חדשות ניתן לקנות היום במחירי רצפה? ■ כמה יעלו לכם רכבי הפנאי הפופולריים בישראל שנמכרים מיד ראשונה?

בחמשת החודשים הראשונים של שנת 2016 נמכרו בישראל בערך שתי מכוניות חדשות כל דקה (לא כולל שבתות). הנתון המדהים הזה נובע ממכלול של גורמים - הצפה של אשראי נוח, ירידת מחירים ריאלית, דגמים אטרקטיביים יותר ועוד. אבל המשמעות העיקרית שלו, מלבד כמובן תוספת לפקקים ולאשראי המתנפח של משקי הבית, היא "פקק" אדיר בערוץ הרכב המשומש.

כרגיל, הפקק הזה כמעט לא מוצא ביטוי ב"מחירון המשומשות" הרשמי, אבל בפועל, סוחרים מדווחים על הארכה משמעותית של מחזור המכירה של כלי הרכב המשומשים, אפילו בדגמים שנחשבים מבוקשים, ועל צורך בהגדלה דרמטית של ההנחות מהמחירון כדי לגלגל את הסחורה. לעומתם, מוכרים פרטיים רבים, שאין להם משאבי קידום מכירות כמו של הסוחרים, חווים במלוא העוצמה את התופעה המוכרת ששמה "אף אחד לא מתקשר". האמת, למה שיתקשרו כשאפשר לקנות כיום מכונית מהניילון עם הון עצמי מזערי או אפסי ולא לראות מוסך שלוש שנים.

עם זאת, לנאמני המשומשות הנותרים, שעדיין רואים את ההיגיון הכלכלי הברור שעומד מאחורי רכישתן, זוהי תקופה טובה מתמיד למצוא את מכוניות חלומותיהם במחירי שחיטה - בתנאי, כמובן, שיודעים מה שעושים. הנה כמה דוגמאות, מני רבות, למציאות ולבעיות של השוק הנוכחי.

תופעת "רכישת העדר" מוכרת היטב בעולם השיווק. היא מתייחסת לרכישות אמוציונליות, שמונעות על-ידי לחץ קבוצתי ופסיכולוגיית המונים. לרוב מדובר במוצרי אופנה ומוצרים חדשניים - מתנות לכריסמס, גאדג'טים, טלפונים וכדומה, אולם כשתופעה כזו מתרחשת במוצרים יקרים ומורכבים כמו רכב, יש לה לעיתים תופעות לוואי בעייתיות.

ניקח, למשל, את הדור היוצא של קיה ספורטז'. לפני כשנתיים החליט היבואן לבצע מהלך אסטרטגי, שבמסגרתו הוזל דגם ה-1.6 הבסיסי של הרכב למחיר של מכונית משפחתית. התוצאה הייתה הסתערות המונית של לקוחות, שהפכה את הדגם הזה - למשך כמה חודשים - לרכב הנמכר ביותר בישראל, עם קצב מכירות של למעלה מ-1,000 יחידות בחודש.

אלא שבמסגרת ההסתערות ההמונית, רבים לא לקחו בחשבון שיקולים כמו העובדה שמדובר בדגם סופר-ותיק, עם מנוע חלש וצמא, שעומד להתחלף בקרוב. התוצאה: עוד בטרם הואט מומנטום המכירות של מודל 2015, כבר נכנס לשוק דור חדש, חדיש ואופנתי יותר של הרכב, עם הרבה יותר אבזור תקני ועידון ובמחיר קרוב מאוד לזה של הדגם היוצא. הוסיפו לכך את העובדה שהיבואן "דחף" לשוק את המלאים הלא מבוטלים, שנותרו מהדגם הישן, בכל ערוץ כמעט - "אפס קילומטרים", סוחרים ומי לא - ושמחירי דגם ה-2 ליטרים נחתכו גם הם, וקיבלתם מכשול רציני בשוק המשומשות.

מי שיחפש, יימצא כיום בשוק היד השנייה היצע מאסיבי של רכבי ספורטז' בני שנה עד שלוש שנים, רובם עם קילומטרז' נמוך מאוד, שבעליהם התחרטו, רוצים לשדרג או כבר שדרגו לדגם חדש מבלי שמכרו את רכבם הישן. חלק גדול מההצעות נצמדות למחירי מחירון רשמיים ולא ריאליים.

אבל למי שהמתין בסבלנות, זו הזדמנות לברור את המוץ מהתבן ולמצוא מוכרים נואשים, שמגלים גמישות מרשימה במחיר ויורדים לכיוון ה-100 אלף שקל לדגם בן שנה-שנתיים. תופעה דומה, אם כי לא באותו היקף, מתרחשת בדגם-האח IX35, שגם ערך השוק שלו "הוקרב" לטובת הוזלה אגרסיבית של ה"טוסון" החדיש והמודרני.

 מהפח אל הפוך: לשדרג לרכב יוקרה במחיר משפחתית

 לרכישת מכונית יוקרה משומשת, אך צעירה, יש יתרונות רבים. המכוניות הללו סופגות בשנותיהן הראשונות ירידת ערך סופר-אגרסיבית, מה שאומר שמכונית בת שלוש-ארבע שנים נמכרת בפחות ממחצית ממחירה כחדשה. במחיר הזה מקבלים עדיין איכויות רכב בליגה בכירה כולל רמות אבזור, שאפשר רק לחלום עליהן במכונית משפחתית חדשה באותו מחיר. מקבלים גם ביצועים רציניים, קילומטרז' נמוך בדרך כלל (מכוניות יוקרה רבות בארץ מוחלפות על-ידי בעליהן עוד בטרם מלאו להן 60 אלף קילומטרים) ובכל המקרים מדובר בשדרוג משמעותי מאוד ל"סטטוס הכביש" של הרוכש - אותו מרכיב פסיכולוגי, שחיוני ללקוחות רבים בישראל.

כמובן שיש לכך גם חסרונות, כמו מחירי חלפים וטיפולים גבוהים ונטייה לא מבוטלת לתקלות בשל המורכבות הגבוהה יותר והחומרים המיוחדים. עם זאת, בחירה סלקטיבית יכולה לברור את המוץ מהתבן. דוגמה אחת היא מכונית הספורט-סאלון G 37 של אינפיניטי. זוהי מכונית יוקרה אתלטית, עם ביצועים רציניים - מנוע בהספק למעלה מ-300 כ"ס - ורמת אבזור תקני גבוהה מאוד. זו גם מכונית שנהנית מרמת אמינות יפנית, עם מעט מאוד תקלות.

אבל חוסר היכרות הלקוחות עם המותג והעדר תמיכה שיווקית ראויה ביד השנייה, גרמו למחירי היד השנייה לצלול לטריטוריה של "מציאות". כך, למשל, ב-129 אלף שקל - המחיר הממוצע של משפחתית סתמית, מצאנו G37 מודל 2012, עם 55 אלף קילומטרים ושפע של תוספות. ב-142 אלף שקל מצאנו מכונית 2013 "נקייה" עם 44 אלף קילומטרים בלבד. גורל דומה פקד את האינפיניטי M - מכונית בליגה של ב.מ.וו 5 ומרצדס E, שגורלה לא שפר עליה בשוק הישראלי. המכוניות האלה נמכרו כחדשות בקרוב לחצי מיליון שקלים וצוידו בכל אבזור מותרות זמין. אנחנו מצאנו אחת בת שלוש שנים, יד שנייה עם פחות מ-60 אלף קילומטר "במצב חדש", בכ-164 אלף שקל.

פלח המכוניות העירוניות החל את דרכו בישראל עם מחירים שנעו בין 60 ל-70 אלף שקל. מאז, זחלו המחירים כלפי מעלה והם נעים כיום סביב 80 אלף שקל פלוס לדגמים אוטומטיים מאובזרים - עם אופציה נוספת להתייקרות בשנה הבאה. אבל, במחירים כאלה כבר אפשר למצוא כיום בשוק המשומשות חלופות מעניינות מאוד, שמוסיפות גם ערך מוסף לפלח החסכוני והמשעמם הזה.

דוגמה אחת היא ה"מיני" של ב.מ.וו. למכונית יש עיצוב ניאו-רטרו אייקוני והמשמעות היא שבמעבר בין הדורות, החברה מבצעת בה רק שינויים חיצוניים קלים יחסית. במילים אחרות, אפילו מכונית שמורה בת ארבע-חמש ויותר יכולה לייצר לבעליה ערך מוסף אופנתי ו"סטטוס-כביש" כמו של מכוניות מיני חדישות, שעולות הרבה יותר. פרט לכך, זו כמובן הייתה ונותרה מכונית מהנה מאוד לנהיגה עם כל הבונוסים המוכרים - קל למצוא חניה, "תפירה" אישית עם אינספור תוספות, חיסכון בדלק וכדומה.

אז מה אפשר לקנות בשוק במחיר של איזו קיה פיקנטו חדשה? ב-83 אלף שקל מצאנו מיני קופר (122 כ"ס) מודל 2011, יד שנייה, עם 58 אלף ק"מ והרבה תוספות. ב-88 אלף שקל, לפני מיקוח, מצאנו דגם ONE בסיסי ואוטומטי ממודל 2014, עם 29 אלף קילומטר בלבד.

מי שיפליג עוד יותר אחורה בזמן, לדור הראשון של המיני החדשה, יוכל למצוא מציאות גם ב-50 אלף שקל פלוס-מינוס. רוב המכוניות, שנמכרות עם מעט ידיים, שימשו כרכב שני/שלישי במשפחה ומתאפיינות בקילומטרז' נמוך יחסית. עם זאת, שווה להתייחס בזהירות למכוניות עם הרבה ידיים, שרובן שימשו בתור "רכב תיכוניסטים" למקבלי רישיון טריים, ומצבן בהתאם.

 אפס קילומטרים: עיוות את שוק המשומשות

כבר עסקנו לא פעם בעיוותי המשומשות שיוצר ערוץ השיווק האלטרנטיבי של "רכבי אפס קילומטר", אולם בשנה האחרונה התופעה החריפה והקצינה בשל הזינוק העצום בהיקף המכירות בערוץ הזה - שעומד כיום על יותר מאלפיים מכוניות בחודש. נקדים ונאמר, שלא כל המותגים הנמכרים בישראל מיוצגים בערוץ הזה ויש כאלה - טויוטה והונדה - שמצליחים לבלום בצורה די אפקטיבית את הגעת כלי הרכב שלהם ל"אפס קילומטרים". אבל מותגים רבים אחרים נוכחים שם עם ליין דגמים כמעט מלא כולל תת-דגמים רבים. התוצאה היא קיומם של שני מחירונים - רשמי ולא רשמי - שביניהם פער מחירים עצום, שיכול להגיע לעשרות אלפי שקלים.

באופן תיאורטי, ערוץ האפס קילומטרים אינו מתחרה ישירות בערוץ הרכב החדש של היבואנים (נגיד), בשל העובדה שכלי הרכב נרשמים בתור "יד ראשונה" ולא "יד אפס", אבל הם בהחלט מהווים תחרות אכזרית למשומשות בנות שנה עד שלוש שנים, שנרכשו על-ידי לקוחות פרטיים במחיר הרשמי הגבוה של היבואן.

לוחות מכירת הרכב משקפים היטב את המציאות הזאת. כך, למשל, מצאנו היצע של לא מעט סובארו XV בנות שנה-שנתיים, עם מנוע 2 ליטרים וכמה עשרות אלפי קילומטרים על השעון, שבעליהן מבקשים עליהן מחיר גבוה יותר מהמחיר של רכב חדש מקביל בערוץ האפס קילומטרים. כנ"ל לגבי מכוניות קיה פיקנטו ממודל 2015, מיצובישי אאוטלנדר ודגמים נוספים, שזוכים לפופולריות בערוץ הזה ובעליהן מבקשים יותר מהמחיר שלהן כחדשות.

כאן עולה שאלה מעניינת: האם משומשת מיד "פרטית", עם כמה חודשים על הכביש, צריכה להיות מתומחרת גבוה יותר מחדשה מקבילה מערוץ האפס קילומטרים מכיוון שבערוץ האפס קילומטר, "היד הראשונה" נרשמת על חברת ליסינג ולא על שם לקוח פרטי? התשובה היא "תנסו את מזלכם". המציאות מוכיחה שהשוק נוטה להתכנס לעבר המחירים הנמוכים ביותר, וההיסטוריה של "היד" אינה משנה.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988