אם דונלד טראמפ כל כך גרוע למה הוא עדיין מאיים על קלינטון?

סקר חדש של "וושינגטון פוסט", עם המדגם הגדול ביותר בתולדות העיתון, מקבע בבירור את עליונות המועמדת הדמוקרטית, אך בשלב זה של המירוץ, ההישגים של מועמד גרוע כטראמפ עדיין גדולים מדי

דונלד טראמפ / צילום: רויטרס
דונלד טראמפ / צילום: רויטרס

שלשום חל "לייבור דיי", שלכאורה מעלה על נס את העובד האמריקאי ואת הישגיו המדולדלים. היום הזה מציין גם את תחילת הישורת האחרונה לפני הבחירות לנשיאות ארה"ב בשנים שבהן נערכות בחירות כאלה. מסורתית, בתשעת השבועות שלפני פתיחת הקלפיות נכנסים הקמפיינים של המועמדים להילוך גבוה, תכיפות הסקרים הולכת וגדלה והתקשורת נכנסת לתזזית. השנה, על פי כל הסימנים נראה, שהתזזית עלתה מדרגה.

וכך, בהפרש של כמה שעות, פורסמו אתמול (ג') נתוני שלושה סקרים - וכל אחד סיפק סיבה לחגיגה, או ליגון, במחנה זה או אחר של המתמודדים.

סקר ארצי של ORC/CNN הראה שדונלד טראמפ, המועמד הרפובליקאי, נהנה מתמיכת 45% ממדגם של "בוחרים שקרוב לוודאי ילכו להצביע" (likely voters) והילארי קלינטון זוכה בתמיכת 43%. היתרון הזעום של טראמפ שוכן בטווח הטעות הסטטיסטית של המדגם ולמעשה נמצאו שני המועמדים בעמדת שוויון בנקודת הזמן שבה נערך הסקר. (מועמד המפלגה הליברטאריאנית, גארי ג'ונסון, קיבל 7%; ג'יל סטיין, מועמדת מפלגת הירוקים - 2%).

הסקר הצביע על מחיקת היתרון המשמעותי שצברה המועמדת מאז ועידת המפלגה הדמוקרטית. סקר של ORC/CNN מתחילת אוגוסט הצביע על יתרון של 8% לקלינטון. סקרים אחרים שנערכו מאז הראו שהיתרון הזה החל להתכווץ. חישוב הממוצעים של אתר הסקרים RealClearPolitics מראה שיתרונה ירד מ-10% (זמן קצר לאחר הוועידה הדמוקרטית) ל-4% עתה. אך הסקר של CNN הוא הראשון - ובשלב זה היחיד - שמצביע על התפוגגות מוחלטת של היתרון הדמוקרטי. די היה בכך להניע את טראמפ להתחיל לדבר על התחזקות מעמדו ב"סקרים" לאחר התעלמות רועמת מהoקרים בשבועות הקודמים.

אבל, סטטיסטיקאים ומומחי בחירות ציינו שהסקר הזה לוקה בחסר. הוא נערך כולו בסוף השבוע הארוך של לייבור דיי, והמומחים אומרים שהמדגם שלו אינו מייצג: הוא נותן משקל כבד יותר לבני מעמד סוציו-כלכלי נמוך, שנוטים לתמוך בטראמפ. בני מעמדות גבוהים יותר, שנוטים לתמוך בקלינטון, נוטים גם לצאת לחופשות בסופי שבוע ארוכים והסוקרים לא הגיעו אליהם.

יתר על כן, הדמוקרטים מצאו נחמה בתוצאות סקר המעקב השבועי המקוון של רשת NBC (Monkey Weekly Election Tracking Poll), ברמה הארצית, שפורסם זמן קצר לפני זה של CNN. על פי הסקר של NBC מוסיפה קלינטון לשמור על יתרונה: 48% לעומת 42% לטראמפ.

 

אבל סקר שלישי, שפורסם אחרי שני האחרים, אולי ניער את תומכי טראמפ מהחלומות שהמיליארדר מתחיל לעקוף את קלינטון בסיבוב. מדובר בסקר של "וושינגטון פוסט" בהיקף ובעומק שכמותם לא מוצאים בסקרים בשנים האחרונות מסיבות תקציביות. למעשה, זה הסקר הגדול ביותר שערך ה"פוסט" אי פעם (סביר להניח שג'ף בזוס, מייסד ומנכ"ל אמזון והבעלים של העיתון, נתן אור ירוק לפרויקט). אך חשיבות הסקר אינה רק ברוחב היריעה שלו, אלא בכך שהוא בודק איזה מועמד מוביל בכל מדינה. נתונים אלה חשובים יותר משיעור התמיכה הכלל-ארצי.

מדוע? בארה"ב, הנשיא וסגן הנשיא אינם נבחרים ישירות אלא באמצעות חבר אלקטורים, שמייצגים את כל המדינות (ואת וושינגטון הבירה). מספר האלקטורים של כל מדינה זהה למספר נציגיה בקונגרס. בסך הכל, מונה חבר האלקטורים כיום 538 נציגים (כמספר הסנטורים וצירי בית-הנבחרים). רשמית, המצביעים בוחרים, איפוא, אלקטורים שייצגו את המדינה שבה הם חיים, לא את מועמדי המפלגות. מועמד שצובר לפחות 270 אלקטורים (מחצית מחבר האלקטורים פלוס 1) נבחר לנשיא. לכן, סקרים כלל-ארציים מצביעים על הלך רוח של הבוחרים; אך סקרים שמודדים את התמיכה שבה זוכים המועמדים במדינות ספציפיות, ובעיקר מדינות המפתח, כלומר מדינות מתנדנדות, שאינן דמוקרטית טהורות או רפובליקאיות טהורות - אלה הסקרים המכריעים.

הסקר של "וושינגטון פוסט" דגם יותר מ-74 אלף אנשים בכל אחת מ-50 מדינות ארה"ב. גודל המדגמים במדינות הספציפיות נע בין 550 ל-5500 (בסקרים כלל-ארציים נדגמים לפעמים פחות מ-1000 אנשים). הוא נערך לאורך פרק זמן ארוך יחסית: מ-9 באוגוסט עד 1 בספטמבר. בקיצור: זה סקר עם מסד איתן.

אחד מהממצאים העיקריים של סקר זה הוא, שלמועמדותו של טראמפ יש חולשה קריטית: חסר ללא תקדים של בוחרים לבנים בעלי השכלה אקדמאית (בעיקר בוחרות). בבחירות קודמות, גילה פלח זה נאמנות למועמדים רפובליקאיים. ממצא נוסף: קלינטון עושה חיל במדינות שנחשבו טריטוריה רפובליקאית שאינה שנויה במחלוקת, כאריזונה, מיסיסיפי, טקסאס וג'ורג'יה. בטקסאס היא אפילו מובילה באחוז אחד ובאחרות היא מזנבת בטראמפ בהפרש של כמה אחוזים, התפתחות שלא היה אפשר להעלות על הדעת בבחירות לנשיאות ב-2012. במדינות מתנדנדות, כפלורידה, קולוראדו ואפילו קרוליינה הצפונית קלינטון מובילה בהפרשים לא גדולים.

התוצאה: לו הבחירות היו נערכות עתה, הייתה קלינטון צוברת 244 אלקטורים (26 פחות ממספר המינימום) במדינות שבהן מובטח ניצחון דמוקרטי (למשל: ניו-יורק, קליפורניה, קונטיקט), או מדינות שנוטות להצביע בעד הדמוקרטים. טראמפ היה מקבל 126 אלקטורים ממדינות שבהן מובטח ניצחון רפובליקאי או שנוטות להצביע בעד רפובליקאים. קלינטון תעבור בנקל את סף המינימום על סמך ביצועיה החזקים במדינות מתנדנדות. טראמפ, כנראה, לא יוכל להגיע לסף זה.

סקר מעקב של CBS, עם פרמטרים שונים, קובע שלו היו הבחירות נערכות עתה, היתה קלינטון מקבלת 341 מהאלקטורים; טראמפ היה נאלץ להסתפק ב-191.

אך בכל זאת, עדיין נשאלת השאלה: איך מצליח טראמפ לשמור על נאמנותו של פלח ניכר מציבור הבוחרים אחר הברד חסר התקדים של סיקור תקשורתי עוין, אחרי חשיפה מתוקשרת של שורת מחדלים שהיה ממוטטת כל מועמד אחר, אחרי ההתנכרות המופגנת שלל מפלגתו שלו?

התשובה, במשפט אחד, היא שהציבור האמריקאי שונא את הילארי קלינטון כמעט כמו את דונלד טראמפ. על פי חישוב הממוצעים של RealClearPolitics, שיעור ההסתייגות הציבורית מקלינטון הוא הוא 55%. רק טראמפ עובר אותה עם שיעור הסתייגות של 58.6%. אנשים לא אוהבים את המועמדת הדמוקרטית ולא מסוגלים לתת בה אמון. לא עוזר גם הטפטוף הכמעט מתמיד של גילויים נוספים מפרשת האי-מיילים הבלתי מאובטחים שלה.

יש סיבה נוספת: השאננות של קלינטון. הקמפיין שלה, שמקיים סקרים פרטיים לתצרוכת פנימית, מודע היטב למעמדו הרעוע של טראמפ במדינות המפתח. יועציה ראו כיצד המיליארדר הזה הורס את עצמו בהבל פיו כל הזמן. הנחת העבודה שלהם הייתה שזה יימשך עד יום הבחירות. הם החליטו למשוך את הזמן, לשחרר לו חבל שעליו הוא יתלה את עצמו בלי למשוך תשומת לב למועמדת הדמוקרטית. וכך, בשבועות שחלפו, נעלמה קלינטון כמעט כליל. היא הקדישה את זמנה לגיוס כספים לקמפיין שלה ושל מחוקקים דמוקרטים.

אבל, טראמפ סירב לשחק לפי התסריט הדמוקרטי. המטה החדש שלו "אילף" אותו כיצד להיראות נשיאותי. וכך, הוא הצליח לארגן פוטו-אופ עם נשיא מקסיקו ולהתנהל כמו נשיא בחיים האמיתיים. הוא נפגש עם שחורים בכנסייה כדי להראות שהוא רחום וחנון ואין בו שום עצם גזענית. ובעיקר: הוא החל לנאום מטלפרומפטר, המכשיר שטראמפ שם ללעג את כל אלה שהשתמשו בו.

לפנינו, איפוא, טראמפ 2:0: המועמד שיודע לשחק נשיא. אחרי כל מה שלמדנו עליו, קשה להבין איך אמריקאים קונים זאת. אבל, ירידתו בסקרים נבלמה. הקמפיין של קלינטון החל להבין, שהאמונה שטראמפ יישאר טראמפ היא אמונת שווא. אנו יכולים לצפות עכשיו לקלינטון לוחמנית, שלא תתיר לטראמפ לקבוע את האג'נדה.

צרו איתנו קשר *5988