דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

"מחברה ציבורית מצפים גם להגינות, ובאי.די.בי זה לא קורה"

פיני שחר, סגנה של דורית סלינגר, דוחה טענות אדוארדו אלשטיין לפיהן מתווה מכירת כלל ביטוח לא ראוי ולא צודק: לא הרגולציה אשמה שלא נמצא קונה, אלא המחיר

פיני שחר. צילום: איל יצהר
פיני שחר. צילום: איל יצהר

מאז קיץ 2013, אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר, בראשותה של דורית סלינגר, נמצא בעיצומם של מהלכים-משני-מציאות רבים שמטרתם המוצהרת היא לשפר את מעמד הצרכן הישראלי, והובילו את האגף לשורה ארוכה של עימותים בעוצמה חריגה עם הגופים עליהם הוא מפקח.

עתה, כשלוש שנים לאחר כניסתה של הממונה לתפקיד, האוצר ממשיך לסמן שלא יעצור את שטף הרפורמות שלו: היא וצוותה מעוניינים לקדם כניסת חברת ביטוח חדשה, טכנולוגית וישירה, שתזכה להקלות ואולי תביא לבשורה תחרותית נוספת. ברקע נמצאת שאלת מכירת השליטה בכלל ביטוח, שהפיקוח העביר לידי נאמן חיצוני, אשר הגיעה לכותלי בית המשפט. לצידה יש חברות ביטוח וגופים מוסדיים נוספים שעל המדף, אך רוכשים שאושרו - אין.

בראיון ל"גלובס", משתף פיני שחר, סגן בכיר לממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר, והאיש שאחראי על הפיקוח, המידע והדיווח, ועל רישוי גופים מוסדיים באגף, מה מנע עד כה אישור מכירת השליטה בכלל ביטוח והפניקס, מהם היעדים הטכנולוגיים שהאוצר מסמן לגופים עליהם הוא מפקח ועוד, וגם מגונן על האגף וטוען שבניגוד לטענות מהשוק המפוקח, הם ממש לא הקריבו את שאלת היציבות לטובת התחרות והכותרות המפרגנות.

אחד הנושאים הבוערים ביותר הוא השליטה בכלל ביטוח, שעומדת למכירה כבר כמה שנים, ועד כה אין קונה שאושר על ידי האוצר, כך שהמניות אמורות להימכר דרך שוק ההון. זאת, בהתאם למתווה עליו סיכם האוצר עם בעלי החברה כבר לפני מספר שנים. ואולם, בחודשים האחרונים פרץ עימות חריף בין בעל השליטה באי.די.בי, אדוארדו אלשטיין, לבין הפיקוח, שבו אלשטיין טוען שהאוצר פוגע בו ומוביל מתווה מכירת מניות לא ראוי ולא צודק. הנושא אף הגיע, כאמור, לאחרונה להכרעה בבית המשפט המחוזי בת"א.

- מה דעתך על הצעדים של אלשטיין, שמתנגד למתווה שבעבר הסכים עליו. מה שהוא עושה לגיטימי או לא ראוי ואף לא ישר?

"זוהי התנהלות לא ראויה, של חוסר תום לב ושל פחדנות. מה אי.די.בי עושים? הם מחזיקים את המקל משני צדדיו. מצד אחד הם אומרים שהמתווה נעשה בחוסר סמכות ואינו צריך להתקיים, אבל מהצד השני הם אומרים בתשקיף שהוציאו לאחרונה לגיוס אג"ח, שהם רוצים שיעבוד בכפוף למתווה. זוהי התנהלות בחוסר תום לב.

"מבחינתנו המתווה למכירת מניות כלל ביטוח דרך השוק תקף. כבר כמעט שלוש שנים עברו מאז שאלשטיין ושותפו דאז, מוטי בן משה, חתמו על המתווה הראשון - עליו הם ידעו מראש. עוד קודם, הראשון שחתם על המתווה היה נוחי דנקנר, עם משפחות לבנת ומנור, ששלטו באי.די.בי טרם ההסדר.

"אי.די.בי התנהלו לאורך השנים לפי המתווה, ואף חתמו אחר כך על המתווה השני שנתן הארכה בפועל של שנה וחצי. עתה, רק אחרי שהם לא הצליחו למכור את החברה, הם נזכרו פתאום שהמתווה לא חוקי ואין להוציאו לפועל. מחברה ציבורית בישראל מצפים גם להגינות וכאן זה לא קורה".

"מנסים למשוך זמן"

- אלשטיין ואנשיו טוענים שיש לתת להם זמן להביא רוכש אסטרטגי שישלם להם פרמיית שליטה, אחרת ייגרם להם נזק רב מדי. לידיעתך, יש כיום רוכש רציני על הפרק בכלל ביטוח?

"איני מכיר רוכש בכלל ביטוח, וזאת בדיוק הבעיה".

- אז מה, לדעתך, אי.די.בי מנסים להשיג במאבק נגד מימוש מתווה המכירה דרך השוק?

"הם מנסים למשוך זמן, נקודה. הם רוצים לחכות למכירה או עד שמחיר המניות יטפס, וזה בעצם אומר להחזיק במניות לנצח. מבחינתנו זו החזקה במניות שלא כדין. מדוע? לפי החוק כל מי שרוכש מניות שליטה בחברת ביטוח צריך לקבל היתר בהתאם לחוק, ולאי.די.בי אין היתר. לכן יש נאמן - כדי לא להפר את החוק. עתה הם אומרים שהמצב הזה נוח להם, על אף שהוא לא חוקי".

- לאלשטיין יש סיכוי לקבל מכם אישור להחזיק באמצעי שליטה?

"כבר בדקנו אותו פעם באמצעות אי.די.בי, כשהם ביקשו - הוא ובן משה - והתשובה שנתנו הייתה שלילית. בעיקר בגלל שלאי.די.בי אין הון עצמי ראוי לדרישותינו. בכל אופן, ואם הוא יבקש את ההיתר שלא דרך אי.די.בי - כל ההתנהלות שלו עכשיו תילקח בחשבון".

- עד ה-7 בספטמבר יש למכור לפחות 5% ממניות כלל. זה יקרה?

"הנאמן טרי בחר ללכת לבית המשפט כדי לקבל את הגנתו, שיגיד לו איך ליישם את המתווה. הדיון נקבע ל-21 לספטמבר, ולכן המכירה ממתינה לפחות עד אז".

- מה אתה מצפה מבית המשפט בהקשר זה?

"אני מצפה מבית המשפט שייתן הגנה לנאמן משה טרי. טרי לא פנה כדי שיחליט אם המתווה בתוקף או לא, אלא פנה לפי חוק הנאמנות כדי שינחה אותו איך ליישם את המתווה. לכן אנו מצפים שבית המשפט ינחה כיצד לפעול ליישום המתווה, משום שאי.די.בי מאיימת עליו כדי שלא יישם את המתווה".

- הפניה של הנאמן לקבל הכוונה מבית המשפט איכזבה אתכם?

"לא. אני מבין אותו. בסופו של דבר הוא אדם פרטי, וכשיש גוף עסקי מאוד גדול שמאיים עליו בנזק של מאות מיליוני שקלים, כשהגוף שנותן לו את השיפוי הוא הגוף שמאיים עליו - הוא מחפש הגנה. אנו לא יכולנו לתת לו הגנה".

- בכל אופן, בסביבתם אומרים שאתם מנעתם מהם למצוא רוכש, בגלל הדרישות הנוקשות מדי שלכם לאישור רוכש.

"מה זה מנענו? הם לא מפרטים".

"כל רוכש פוטנציאלי נבדק לגופו"

- נראה שאתם נגד אישור רוכשים סינים לחברת ביטוח. האומנם?

"אנו לא נגד רוכשים סינים, וכל רוכש פוטנציאלי נבדק לגופו. לא משנה אם הוא סיני, נורבגי או אמריקאי. אנו בודקים מהימנות, חוסן פיננסי, את הניסיון הפיננסי, הניסיון בביטוח, הניסיון בפנסיה, ואולי הקריטריון הכי חשוב - אנו מסתכלים על אמון הציבור".

- אבל היום יש שיח ציבורי ער נגד מכירת ביטוח לסינים. זה אומר שאתם נגד מכירה לסינים?

"עצם זה שעמותות ואנשים ספציפיים אומרים זאת, לא אומר שאנו נעשה כן. אך אנו כן קשובים לציבור, כדי לראות שלא יהיה מצב שאנשים ימשכו את כספם אם נאשר מכירה לגורם מסוים".

- אפרופו רשימת הגופים הזרים כאמור, קרן XIO, שבעבר התעניינה בכלל ביטוח וגם בהפניקס, מקדמת עתה עסקה לרכישת בית ההשקעות מיטב דש, וינגו הסינית במגעים לרכישת הפניקס. מה דעתכם לגביהן?

"לא יודע. נבדוק אותם. XIO לא הגישו בקשה וינגו לא הגישו בקשה מלאה. זה תהליך מאוד ארוך".

- ישנן טענות שהעברת 160 מיליארד שקל לידי סינים - כלומר נכסי הפניקס שיועברו, אם תושלם עסקת מכירת השליטה על ידי בעלת השליטה דלק - תזיק לציבור ותפגע באינטרס לאומי. האומנם?

"אנו בודקים זאת. לא אהיה פרנואידי לחשוב שכל הכסף ייעלם עם המכירה, אך אנו בוחנים איך שומרים על הכסף ובוחנים את הניסיון הפיננסי של הרוכש. יש לנו דרכים להתמודד עם זה, ארסנל הכלים מוכן".

בגלל המחיר, לא הרגולציה

בשנים האחרונות התעניינו בקבוצות ביטוח ובתי השקעות מקומיים כמעט אך ורק גופים סיניים וקרנות השקעה פרטיות, שנחשבות אף הן לגופים שאינם אהודים על האוצר. למעשה, למרות שיש סחורה פיננסית ישראלית רבה שמחפשת רוכש, אין ולו גוף ביטוח מערבי מוביל ומוכר אחד שמתעניין ברכישה בישראל - בניגוד למה שקרה כאן עוד במהלך העשור הקודם. לסוגיה זו משמעות עצומה, לא רק בגלל המהלכים למכירת כלל ביטוח, הפניקס ומיטב דש, אלא גם לקראת מכירת בית ההשקעות פסגות, שצפויה בשנים הקרובות.

- קרנות השקעה הן רוכשות מקובלות עליכם?

"קרנות השקעה אכן מקובלות, אבל אנו מוטרדים מהבטחתן למשקיעים להניב תשואה גבוהה מאוד ומהשקעותיהן לטווח מאוד קצר. מבחינתנו, שלוש שנים להשקעה מוצהרת היא תקופה קצרה מדי".

- מדוע לדעתך רק סינים וקרנות השקעה פרטיות הזדמנותיות, שאינם הרוכשים האידיאליים מבחינתכם, מוכנים לדבר על ביטוח ופיננסים פה ולא גופי ענק?

"גם אנו שואלים את השאלות הללו. לדעתי אין תשובה אחידה. ככלל, חברות אמריקאיות נמצאות בתקופה שהן כמעט לא יוצאות החוצה ולא מחפשות רכישות מעבר לים. זה לא משהו ספציפי בישראל, בניגוד להשקעות בהיי-טק פה שזה משהו אחר לגמרי.

"גם חברות הפיננסים המובילות באירופה כמעט לא עושות כן. מנגד, בסין יש הרבה כסף להשקעה, שהמדינה נפתחת עתה לכל העולם, בעידוד הממשל, וכספם שוטף את כל העולם. גם מבחינת קרנות ההשקעה הפרטיות יש הרבה כסף זול, עם הריביות הנמוכות".

- האם ההתעלמות של קבוצות ביטוח מערביות בולטות מההיצע למכירה בישראל מלמדת על חוסר אטרקטיביות של השוק המקומי, אולי גם בגלל עודף רגולציה?

"זה אומר אולי שהמוכרים מבקשים מחיר גבוה מדי, אולי. הכלכלה מלמדת שכל עסקה צריכה מוכר מרצון וקונה מרצון, וזאת יש לזכור לפני שבאים בטענות על הרגולציה. הכל שאלה של מחיר, וראו את זה בעבר בעסקת פרמירה-אי.די.בי".

הפוך מבנק ישראל

פיני שחר, שנמצא באגף שוק ההון כבר כ-11 שנה, אחראי בין היתר גם על השמירה על יציבותם של הגופים המוסדיים, ובעיקר חברות הביטוח, בנוסף על תחומי הרישוי. בשנים האחרונות הוביל האוצר שורה ארוכה של רפורמות פרו-צרכניות, שנועדו להפחית מחירים ולפגוע ברווחיות בשורת תחומים מרכזיים, כגון הפנסיה, ביטוחי הבריאות, ביטוחי החובה לרכב ועוד.

במקביל, האוצר מוביל תהליך ארוך שנים של הטמעת הוראות אירופיות להבטחת יכולת הפירעון של חברות הביטוח בשם ה"סולבנסי 2". תרגילים שנעשו עד כה מלמדים על פערים בחברות רבות, ועל חוסר יכולת של כמעט כל החברות לחלק כיום דיבידנדים בגלל הוראות אלה - שעדיין אינן מחייבות.

- רבים טוענים שכל הרפורמות שהובלתם צרכניות, ושזה נעשה במודע על חשבון היציבות. אתה חלש מדי באוצר והדאגה ליציבות נדחקת?

"הרפורמות הצרכניות לא סותרות את זה שיש לדאוג ליציבות החברות. כמו כן, אי חלוקת דיבידנד לא אומר שהחברה לא יציבה. איני חושב שיש עכשיו חברה עם בעיית יציבות, ואיני חושש מפשיטת רגל של חברה, חד משמעית.

"לפני שחברות רוצות להרוויח יותר כסף, עליהן לראות איך הן מתנהלות. כשאנו מנתחים את החברות אנו רואים לא מעט מקומות בהם הן יכולות להתייעל, למשל בהוצאות הנהלה וכלליות ובהוצאות התפעול. לדעתנו, חברה שתהפוך להיות דיגיטלית תוכל להתייעל בצורה משמעותית מאוד, ולכל חברה יש מספיק מקומות להתייעל".

- כלומר, צריך להפחית את מספר העובדים בענף. בכמה?

"לאו דווקא את מספר העובדים".

- את מספר המנהלים?

"גם, גם. יש היבטים של תפעול לא יעיל בתהליכים".

- להקטין את התלות בסוכני הביטוח?

"גם. זה הכל. ברגע שיש הוצאות על מערכות מאוד ישנות שצריכות הרבה כסף כדי לתחזק אותן, יש לחשוב על דרכים אחרות להתייעלות. זה גם עשוי להביא למוצרים יותר טובים ונוחים".

- אפרופו המשוואה יציבות-צרכנות: בנק ישראל מתנהל ממש אחרת מכם, כתפיסה, ושם דגש רב על היציבות.

"כן. לאורך כל השנים אנו שמים את הדגש על נושא הצרכנות וההוגנות. יציבות היא לא חזות הכל - היא כלי בשביל שחברות הביטוח יהיו הוגנות לאורך זמן, גם בעוד שלושים שנה. הן צריכות להיות יציבות כדי להחזיר ללקוחות את מה שחסכו, וזו ההגינות".

- בנק ישראל לא הוגן?

"איני אומר שבנק ישראל לא הוגן, זו פשוט ראייה קצת אחרת".

- בקרב הגורמים המפוקחים על ידכם רבים טוענים שהגזמתם ברגולציה וברפורמות. האם הגזמתם בקצב הרפורמות המשמעותיות?

"לא, חד משמעית. כל הרפורמות האלה בסופו של דבר נעשות לטובת הצרכן: כדי שיהיו לו מוצרים טובים יותר, שירות יותר טוב, ושהגופים יהיו הוגנים כלפיו. חלק מהרפורמות האלה פגעו ברווחיות של החברות, אך זאת לטובת הצרכן".

- מבחינתכם, חברות הביטוח הרוויחו לאורך שנים רווחים מוגזמים?

"לא יודע אם רווחים מוגזמים. תלוי בענפים. יש ענפים עם loss ratio (שיעור תביעות המשולמות למבוטחים מתוך הפרמיה המשולמת על ידיהם, ר"ש) נמוך מאוד לאורך שנים, ועם מבנה הוצאות בעייתי. בהחלט יש ענפים עם loss ratio נמוך גם היום. השוק צריך להתייעל מאוד".

- בבנקים יש שני שחקנים גדולים ועוד שלושה קטנים מהם, ונראה שהרגולטור שם מרוצה מהתחרותיות. בביטוח יש חמישה בפנסיוני ודו ספרתי בביטוח כללי. זה לא מספיק? מה יספק אותך?

"מספר השחקנים לא מעיד שום דבר. יש מגזרים עם מספר שחקנים שיכול להיות רב ועדיין אנו רואים שם חוסר תחרות, ביחס לרצון שלנו. בהכללה, השוק - הביטוח והפנסיה - עדיין לא תחרותי דיו. ועובדה, אנו רוצים להכניס עוד שחקנים".

"נעודד כניסה של שחקנים חדשים לשוק הביטוח"

לאחרונה פרסם האוצר את החזון הדיגיטלי של הממונה, דורית סלינגר, שם דובר על מתן הקלות בהון לגופים מוסדיים שיגבשו מדיניות הטמעת וחיזוק הטכנולוגיה, לצד אמירות בדבר חיזוק ההשקעות בחברות פינטק בתחומי הביטוח, ומתן סיוע להכנסת חברת ביטוח חדשה וחדשנית שתפעל רק דרך ממשקים טכנולוגיים.

"דיגיטציה זה נושא שמאוד קרוב אלי", אומר הסגן הבכיר פיני שחר, שמוסיף כי "לתפיסתנו, על שוק הביטוח והפנסיה לעבור לעידן הדיגיטלי, כולל החלפת מערכות הליבה ומעבר לתהליכים שיהיו אוטומטיים. לצערנו ענף הביטוח - החברות וגם הסוכנים - לא שם כיום, כשרמת הדיגיטציה בענף מאוד נמוכה, גם אם יש חברות שמתחילות להיות שם באופן חלקי".

"זה מתסכל אותנו שהחברות לא שם, ואנו בוחנים כיצד לדחוף אותן לתוך העידן הדיגיטלי", מוסיף שחר, ולכן, הוא מגלה, "אנו מתגבשים עם עצמנו ובקרוב נתחיל בצעדים משמעותיים לעשות זאת. למשל דרך הקלות בהון להשקעות מהותיות בטכנולוגיות, בדרכים אחרות לעזור לעולם ההיי-טק הישראלי (תעשיית הפינטק) להיפגש עם ענף הביטוח, ועוד".

אך לא רק זאת, מבחינת שחר ואגף שוק ההון בכללותו, הטכנולוגיה עשויה לסייע לשיפור התחרות בשוק הביטוח. כדי לעשות כן הם ישמחו לנער את הענף ולצרף שחקן חדש שחושב ופועל באופן שנה מהשחקנים המסורתיים, בדומה, אולי, למה שקרה ב-1994 ו-1997, עם כניסתן של חברות הביטוח בשיווק ישיר, שהובילו שינוי תפיסתי שהשלכותיו מוכרות כיום לכל בית בישראל, ומורגשות בארנקים.

"נעודד גם כניסה לתחום של שחקנים חדשים שיפעלו דיגיטלית, בתקווה שזה יגביר את התחרות בשוק הביטוח והשוק המוסדי, ויגביר גם את העניין הדיגיטלי אצל כולם", אומר שחר, שמסביר כי "זה אומר לתת תקופות גרייס והסרת חסמים והגנות ינוקא".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות