איגוד הבנקים נגד האוצר: "העבודה של מקינזי נעשתה ברשלנות"

במכתב חריף תוקפים באיגוד הבנקים נתונים המוצגים בעבודה של חברת הייעוץ, שעליה התבסס האוצר ברפורמות הפיננסיות ■ האוצר: "צר לנו שהאיגוד מסלף עובדות ונתונים"

משה פרל / צילום: תמר מצפי
משה פרל / צילום: תמר מצפי

איגוד הבנקים יוצא במתקפה נגד משרד האוצר וטוען שהעבודה של חברת הייעוץ מקינזי, שעליה מבססים באוצר רפורמות שונות בתחום הפיננסי, ובהן הרפורמה של ועדת שטרום, אינה אמינה. לטענתו, העבודה נעשתה ברשלנות והיו בה מידע ונתונים שלא שולבו בעבודה הסופית, "ככל הנראה רק משום שהם לא הסתדרו עם הלוגיקה שמנחה את מסקנותיה הסופיות", כפי שאומרים באיגוד.

איגוד הבנקים, בראשות משה פרל, שלח היום מכתב חריף לראש אגף התקציבים אמיר לוי בסוגיה הזאת, לאחר שקיבל לידיו חומרי גלם שעליהם התבססה העבודה. החומר התקבל בעקבות עתירה שהגישו בנושא לבית המשפט. האחרון הורה למשרד האוצר להעביר את הנתונים, ואולם האיגוד טוען כי לא קיבל את כל הנתונים שביקש, ומחר אמור להתקיים דיון נוסף בנושא בבית המשפט.

מקורבים למשרד האוצר דוחים את טענות האיגוד ואומרים כי הוא ממחזר דוח ישן, וכי התשתית המקצועית של ועדת שטרום התבססה על נתוני בנק ישראל ולא על דוח מקינזי.

"בשל מעמדו הציבורי והמקצועי הרם של אגף התקציבים, הוא איננו יכול להרשות לעצמו לעמוד מאחורי דוח זה, ויותר מכך - הדוח עלול לתמרץ פעולות הסדרה מיותרות ומזיקות", כותב פרל ומוסיף: "בשנתיים האחרונות עוסק האגף בראשותך באופן אינטנסיבי בסוגיות הקשורות למגזר הבנקאות בישראל מתוך כוונה ליזום, לקדם ולקחת חלק פעיל ברפורמות רלבנטיות. במסגרת זו ערך אגף התקציבים, בשיתוף עם חברת המחקר מקינזי, עבודה המנתחת את שוק האשראי הבנקאי למשקי בית ועסקים קטנים, כאשר התזה המרכזית העולה ממנה קובעת כי אוכלוסייה זו סובלת מזמינות נמוכה לאשראי וחשופה למחירים יקרים ביחס למקובל בעולם. עם פרסום העבודה, עלו בנו ספקות גדולים לגבי ממצאיה. ככל שניסינו להעמיק בניתוחם, צפו ועלו סימני שאלה משמעותיים ביותר לגבי איכות העבודה ואמינות התזה העולה ממנה".

 

בעקבות צו שאילץ את אגף התקציבים להעביר לאיגוד הבנקים את החומר המבוקש, אומרים באיגוד כי הבינו מה גרם לגרירת הרגליים המביכה לדבריהם בכל האמור לעבודת מקינזי. באיגוד אף נותנים כמה דוגמאות לרשלנות שהם מתארים, כמו מקור הנתונים לריבית האוברדראפט הממוצעת בישראל. "הממצאים בנוגע לשיעור ריבית האוברדראפט בישראל מבוססים על כתבה עיתונאית שמתבססת בעצמה על ציטוט מכתבה ששודרה בטלוויזיה. לא זה המקום להביע דעה על שיטת איסוף מידע זו, אבל נציין רק שאם הייתם דבקים בה וטורחים לחקור הלאה, הייתם מגיעים למסקנה כי המידע שאוזכר בכתבת הטלוויזיה נלקח מתוך דוח שכותביו בעצמם מצאו כי הוא שגוי ולכן גנזו אותו. כאמור, זה לא הפריע לעבודת מקינזי להציג את הנתונים ולהתבסס עליהם", כותב פרל.

באיגוד טוענים עוד כי הוסתרו נתונים על שיעור האשראי הצרכני של משקי הבית. "בידי משרד האוצר נתונים ברורים המעידים כי היקף האשראי הצרכני ביחס לתמ"ג בישראל גבוה מהממוצע במדינות שנבדקו, אך האוצר בחר שלא לפרסם זאת. האם יש דרך סבירה להסביר התעלמות מנתון קריטי זה בעבודה על שוק האשראי הצרכני?", שואלים באיגוד.

דוגמה נוספת שמציגים באיגוד היא ההשוואה הבעייתית לגובה העמלות בישראל לעומת העולם. "בחינת קובץ האקסל שנשלח מצביעה על כך שקבוצת מדינות ההשוואה כוללת לכל היותר רק שבע מדינות, כאשר לגבי כמעט מחצית העמלות שנבדקו, נערכה השוואה רק מול שתי מדינות. כך, למשל, עמלת משיכת מזומן מכספומט הבנק מוצגת בדוח מקינזי כיקרה יותר בישראל, אולם עיון בקובץ האקסל מגלה כי המדינה היחידה שאליה הושוותה עמלה זאת היא צ'כיה", כותבים באיגוד.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "נראה כי מטרת איגוד הבנקים היא להסיט את הדיון מהשינויים החשובים להגברת התחרות בשוק הבנקאות שצפויים להתממש בקרוב בעקבות מהלכים שיזם משרד האוצר. בנוסף, נבהיר כי חברת מקינזי ערכה עבודה לבקשת משרד האוצר בנוגע לשוק הבנקאות בישראל, והיא פורסמה באתר המשרד בדצמבר האחרון. צר לנו שאיגוד הבנקים מסלף עובדות ונתונים כדי להשפיע על דעת הקהל. בניגוד לטענת איגוד הבנקים, מטרת משרד האוצר היא להוריד את מחיר האשראי הצרכני ולסייע בהנגשתו לציבור הרחב. משרד האוצר רואה חשיבות רבה ליציבות הפיננסית של משקי הבית בישראל ולבחינת סך האשראי שנוטל הציבור".

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988