בוגרי אוניברסיטת ת"א גייסו יותר מ-5 מיליארד דולר בעשור

מחקר חדש בחן את השתלבותם של סטודנטים לשעבר בהקמת סטארט-אפים ■ אוניברסיטת ת"א מדורגת במקום התשיעי בדירוג האוניברסיטאות מעודדות היזמים של חברת PichBook 

אוניברסיטת תל אביב / צילום: רפי קוץ
אוניברסיטת תל אביב / צילום: רפי קוץ

אוניברסיטת תל-אביב הגיעה למקום התשיעי בדירוג האוניברסיטאות מעודדות היזמים של חברת PichBook. מדובר בדירוג האוניברסיטאות שבוגריהן הם הפעילים ביותר בהקמת סטארט-אפים מגוביהון סיכון. הטכניון הגיע למקום ה-16 והאוניברסיטה העברית, למקום ה-33. תל אביב היא האוניברסיטה הלא-אמריקנית היחידה שהצליחה להתברג לעשיריה המובילה.

Pichbook היא חברת ייעוץ אשר מתחזקת מאגר מידע מקיף לגבי סטארט-אפים וגיוסי הון, בעיקר בארה"ב.

במקום הראשון בדירוג נמצאת אוניברסיטת סטנפורד, אחריה אוניברסיטת ברקלי בקליפורניה ובהמשך נמצאות MIT, הארוורד ואוניברסיטת פנסילבניה. רק במקום 20 ניתן למצוא אוניברסיטה שאיננה אמריקנית או ישראלית (ווטרלו הקנדית) וב-50 המקומות הראשונים, לא ניתן למצוא ייצוג של אוניברסיטה שאינה בצפון אמריקה, למעט השלוש הישראליות שצוינו.

המתודולוגיה בה השתמשו כותבי הדוח היא לספור את כל היזמים בחברות שיזמיהן קיבלו השקעת הון סיכון כלשהי בשנים 2006-2016, ולשקלל את מספר החברות מול היקף ההשקעה הכולל בהן. מסטנפורד, למשל, בגרו בתקופה זו 1,006 יזמים, שהקימו 850 חברות שגייסו עד היום מעל 18 מיליארד דולר. מתל אביב בגרו 515 יזמים הקימו 429 חברות וגייסו מעל 5 מיליארד דולר.

אוניברסיטת תל אביב הגיעה במקביל למקום השמיני בדירוג האוניברסיטאות שבוגריהן יזמו חברות שביצעו אקזיטים משמעותיים. חברות שייסדו בוגרים של אוניברסיטת תל אביב ביצעו אקזיטים בהיקף של מעל 5 מיליארד דולר בתקופת הדוח.

דירוג זה אינו משקף את מאמצי המסחור של האוניברסיטאות והוא לא נועד לספור את מספר החברות שנוסדו על ידי אוניברסיטאות, או את מספר ההמצאות שפותחו בתוך האוניברסיטאות ומוסחרו לגופים אחרים, אלא את ההצלחה של האוניברסיטה בטיפוח של סטודנטים שהופכים לאחר מכן, מחוץ לאוניברסיטה, ליזמים מצליחים.

החברות שהעניקו את הזכייה לסטנפורד הן סנאפצ'ט, Solyndra, SunRun, Flipboard ו-Okta. החברות שהעניקו לאוניברסיטת תל אביב מקום בעשיריה הן Houzz, זרטו, איירון סורס, קלטורה וסטרטוסקייל. הטכניון התברג במקום ה-16 בזכות בטר פלייס, ביטמד, גוסטו, קמינריו ומודו (הכללת בטר פלייס ומודו, שתי חברות שנכשלו ונסגרו, היא עדות לכך שהצלחת החברות היא לא הקריטריון החשוב להכללת חברות בדירוג זה, אלא עצם הגיוס מהון סיכון).

הדוח כולל דירוג ספציפי למחלקות מנהל העסקים שמצליחות לייצר את מספר היזמים המצליחים הגדול ביותר. כאן הארוורד מובילה, ואחריה סטנפורד, אוניברסיטת פנסילבניה, אוניברסיטת נורת'ווסטרן והנציגה האירופאית הראשונה, INSEAD.

הדוח כולל גם דירוג נפרד לאוניברסיטאות שהצליחו לייצר את מספר היזמיות (נשים) הרב ביותר. כאן אין אוניברסיטאות ישראליות ברשימה, ובצמרת נמצאות סטנפורד, פנסילבניה, ברקלי, הארוורד וניו יורק. מבחינת תוכניות MBA, אלה של הארוורד, סטנפורד, קולומביה, פנסילסניה ו-MIT, הן אלה שהצליחו לייצר הכי הרבה יזמיות.

כמו כן ישנו דוח נפרד המדרג את האוניברסיטאות לפי מספר היזמים מתוכן שהצליחו ליצור חברות "יוניקורן", כלומר כאלה ששוות כמיליארד דולר ומעלה בעת הגיוס מהון סיכון. כאן מופיעה לראשונה אוניברסיטה סינית, Zhejiang University. אוניברסיטת תל אביב מוזכרת כמי שבוגריה היו שותפים בשני חדי קרן. תל אביב נמצאת גם במקום ה-11 בדירוג האוניברסיטאות שמפיקות יזמים סדרתיים.

מהאקדמיה להון סיכון
 מהאקדמיה להון סיכון