התפטרות בורגס - הסיפור האמיתי: מה קרה עם העובדת?

(עדכון) כיל מינתה את אשר גרינבאום כממלא מקום מנכ"ל החברה ■ תמרוץ מקומם: התפטרותו של בורגס תעניק לו שישה חודשי שכר נוספים

מנכ"ל כיל, סטפן בורגס, הודיע לדירקטוריון החברה על כוונתו לסיים את תפקידו, ומועצת המנהלים של החברה קיבלה את ההודעה. בורגס עוזב את תפקידו לאלתר, ובמקומו ימונה לתפקיד ממלא מקום המנכ"ל אשר גרינבאום, ששימש כמשנה למנכ"ל וכמנהל התפעול הראשי של כיל (ואשר אמור היה לעזוב את תפקידו עד סוף השנה הנוכחית).

כך, בהודעה לקונית וקצרה שנשלחה לבורסה ביום חמישי בערב, מסתיימת תקופת הכהונה המאתגרת בת ארבע השנים של בורגס בראשות ענקית הדשנים הישראלית, תקופה שבמהלכה התמודדה החברה עם צניחה במחירי האשלג בעולם, עם שביתה ממושכת של עובדי החברה, עם צעדי רגולציה חריפים מצד המדינה, שחייבו אותה להשקיע מיליארדי שקלים בקציר מלח, ועם תוכנית התייעלות מקיפה שבורגס הוביל בשנתיים האחרונות.

מניות כיל
 מניות כיל

אז מה באמת קרה שם?

אלא שברקע להודעת ההתפטרות, עומדת ככל הנראה סיבה שונה לגמרי: תלונה על הטרדה מינית לכאורה, שהוגשה נגד בורגס לפני מספר חודשים על-ידי עובדת בכירה בהנהלת כיל, אשר בהמשך פוטרה מתפקידה. אירוע ההטרדה לכאורה התרחש בתום ארוחת ערב, שבה סעדו בכירי כיל באחת מהמסעדות בתל אביב.

ככל הידוע, לאחר הארוחה, ליווה בורגס את העובדת לביתה המרוחק כמה עשרות מטרים בודדים מביתו. בורגס ביקש מהעובדת לעלות לדירתה, כדי להתרשם מהדירה. בעת שנפרד ממנה נישק בורגס את העובדת, לדבריה שלא ברצונה, והיא חשה נסערת מכך.

בורגס מנגד טוען, כי מדובר היה בנשיקה תמימה, חברית ונהוגה, ותו לא. "מדובר בנשיקת פרידה תמימה שמתרחשת הרבה פעמים מדי יום בחברות. אם העובדת הרגישה מוטרדת, אני מצטער ומתנצל על כך. אין למקרה שום קשר להתפטרותי מתפקיד מנכ"ל כיל", מסר בורגס.

חודשיים לאחר פיטורי העובדת, ובמהלך המשא ומתן על תנאי פרישתה, נודע לדירקטוריון כיל על האירוע, שהתרחש בתחילת דרכה של העובדת בכיל.

הדירקטוריון, שהיה אז בראשות ניר גלעד, החליט להעביר את הנושא לבדיקה של השופטת בדימוס אורנית אגסי. ביום שלישי האחרון הגישה אגסי את מסקנותיה. תוצאת הבדיקה הייתה, כי מדובר בהטרדה מינית, גם אם ברף הקל של המושג.

למחרת הודיע הדירקטוריון על כינוס הדירקטוריון ביום חמישי בערב, בין היתר כדי לדון במשמעות הדוח. מבחינתו של בורגס, דוח השופטת אגסי היה בבחינת האקדח שהניחה כיל על שולחנו, ואף שהוא חולק על מסקנותיו, הבין בורגס מיד כי אין לו ברירה אלא להודיע על התפטרותו. הוא הקדים תרופה למכה, והודיע על החלטתו להתפטר - זמן קצר לפני שהדירקטוריון היה אמור לדון בממצאי הדוח. לאחר קבלת הודעת ההתפטרות קיים הדירקטוריון דיון ואימץ את דוח הבודקת כלשונו.

בכיל טוענים, כי בשל ייעוץ משפטי, ההודעה של החברה לבורסה על התפטרות המנכ"ל לא כללה את המידע על המקרה, אלא רק נאמר בה שבורגס נימק את התפטרותו ב"נסיבות אישיות". ההודעה הלקונית החביאה את העיקר, ולא חשפה לעיני הציבור בשלב הראשון את הטעמים האמיתיים שעמדו מאחורי החלטת בורגס להתפטר.

מכיל נמסר היום: "על פי החוק למניעת הטרדה מינית חל איסור על החברה למסור כל פרט ומסמך הנוגעים לפרטי התלונה או על עצם קיומה". התפטרותו של בורגס תעניק לו שישה חודשי שכר נוספים על פי הסכם ההעסקה שלו. לו היה מפוטר בעקבות דוח הבודקת, לא היה בורגס זכאי לתשלום השכר הנוסף.

אירוע ה"התפוטרות" של בורגס ממנכ"לות כיל צירף אותו לרשימה לא מכובדת במיוחד של גברים חזקים ומוכרים, שהקריירה שלהם נגדעה באחת בשל טענות להטרדה מינית, או להתנהגות לא הולמת כלפי נשים. חבר הכנסת ינון מגל, העיתונאי עמנואל רוזן ושר החוץ לשעבר סילבן שלום הם רק שלוש דוגמאות לאותם גברים שלא הפנימו עדיין את מה שהמחוקק, בתי המשפט, ובתי הדין לעבודה קבעו כבר מזמן: שיחסים בעלי אופי מיני בין מנהל לעובדת הכפופה לו הם כמעט תמיד אסורים, וכאשר יש ספק - אין ספק. ניתן לטעון כי מערכת החוק והמשפט הולכת כאן לעתים צעד אחד רחוק מדי, וכי המציאות החוקית הזו עלולה, ולו במידה מסוימת, לדכא חיזור לגיטימי בין גברים לנשים. אבל זו המציאות.

ראה את מחיר האשלג נחתך בחצי

בורגס קיבל את כיל בתקופה נוחה יחסית, וכאמור עבר איתה ארבע שנים סוערות, שבמהלכן אף פרצה שביתת עובדים שנמשכה כארבעה חודשים ב-2015. מחיר המניה בתקופת כהונתו צנח בכ-60% (היום הגיבה כיל להודעה שהתפרסמה בסוף השבוע בירידה של 2%) מה שכמובן פגע בחבילת השכר הנדיבה אשר לה זכה. ועדיין, עלות שכרו בארבע שנות הכהונה הסתכמה ביותר מ-14 מיליון דולר.

בחודש מאי השנה חשף "גלובס" כי בורגס ועוד ארבעה בכירים בחברה קיבלו בונוסים בשנים 2014 ו-2015 שלא כדין. על פי הסכם ההעסקה של בורגס, תנאי הסף לקבלת בונוס הוא שהחברה תציג רווחים בשיעור שלא יפחת מ-60% מהממוצע של הרווחים בשלוש השנים האחרונות. בשנת 2014, ובשנה שלאחריה, ביצועיה של כיל תחת ניהולו של בורגס לא הצדיקו תשלום בונוס לפי הסכם ההעסקה שלו. הרווחים היו נמוכים מדי, ולא עמדו ביעדים שהציבו בעלי המניות, ולכן, כיל לא הייתה אמורה לשלם בונוס לבורגס ולשאר בכירי החברה. אבל זה לא הפריע להם למשוך בונוס, כאילו השיגה החברה רווחיות שעמדה ביעדים.

טענת כיל ובורגס הייתה כי בדוחות החברה קיימים רכיבים חד-פעמיים, שהשפיעו לרעה על דוחות החברה, והיו הסיבה שלכאורה לא אפשרה תשלום בונוס למנהלים. פרשת הבונוסים שקיבלו בכירי כיל בתקופה שבה החברה מתמודדת עם ירידה חדה בהכנסות וברווחים הביאה להגשת תביעה נגזרת בחודש יולי על-ידי בעלי מניות מיעוט בחברה, שטענו כי הם קיבלו תשלומים פסולים ובלתי חוקיים לבכירי החברה. הפרשה לא תרמה כמובן ליחסים בין עופר לבורגס ובין בורגס לשוק ההון הישראלי.

בורגס החליף את עקיבא מוזס, המנכ"ל המיתולוגי של כיל, שהוביל את החברה 13 שנה והפך אותה לחברה רווחית מאוד ולפרת מזומנים שהניבה לבעלים עידן עופר הרבה נחת (ורווחים) בשנות כהונתו. מוזס נהנה מהגאות בשוק הדשנים העולמי (בעיקר בשנים 2007 ו-2008), שהקפיצה את הכנסות כיל ואת רווחיה, ולעומתו בורגס נאלץ להתמודד עם שנים שחונות בשוק הסחורות, ובעיקר בשוק הדשנים.

בראשותו של בורגס צמצמה כיל בהדרגתיות את הפעילות בישראל, ובמקביל ביצעה השקעות ענק במיזמים באפריקה, בסין ובאירופה, בתקופה שבה נרשמה ירידה חדה במחירי הדשנים, שפגעה כמובן גם בתוצאות החברה. בורגס ניסה לצמצם את הפגיעה, כאמור, על-ידי תוכנית התייעלות מקיפה ופיטורי עובדים בישראל (שהביאו לשביתה הגדולה), אולם מבחינה עובדתית, שנותיו בחברה היו שנים של הידרדרות בתוצאות.

להגנתו של בורגס ייאמר ששוק האשלג העולמי, כאמור, נמצא בהאטה חריפה, המשתקפת היטב גם בתוצאות של החברות הגדולות הפועלות בתחום, ביניהן פוטאש הקנדית, המחזיקה ב-13.8% ממניות כיל.

מחיר האשלג, המוצר העיקרי של כיל, נחתך בחצי, מ-470 דולר לטונה בעת כניסתו של בורגס לתפקיד לפני ארבע שנים, ל-220 דולר לטונה בחוזים שנחתמו לאחרונה מול לקוחות בסין והודו. בחודשים האחרונים, אגב, ניכרת התאוששות מסוימת בשוק הדשנים, ואם היא תימשך גם בחודשים ובשנים הקרובות, בהחלט ייתכן שמחליפו של בורגס בתפקיד ייהנה משנים שקטות יותר, מלבד המאבקים מול העובדים והמדינה, גם בחזית מחירי הדשנים.

פרישתו של בורגס מתרחשת זמן קצר לאחר שבאפריל השנה החליף יוחנן לוקר את ניר גלעד בתפקיד יו"ר כיל. גלעד היה מי שמינה את בורגס לתפקיד המנכ"ל. סביר להניח כי עידן עופר, בעל השליטה בחברה לישראל (החברה האם של כיל), לא נרתם בכל כוחו להנאת בורגס מההתפטרות, על רקע אובדן הערך הדרמטי בשווי החזקותיו בכיל.

עידן עופר מתמודד בשנים האחרונות מול קשיים ברוב עסקיו האחרים, בעיקר על רקע השפל בעסקי הספנות והקידוחים הימיים שבהם הוא מעורב, והכישלון המהדהד בניסיונותיו להשיג דריסת רגל בשוק הרכב העולמי - תחילה עם מיזם הרכב החשמלי בטר פלייס, וכיום עם יצרנית הרכב הסינית קורוס - שני מיזמים ששאבו מיליארדי שקלים מקופת החברה לישראל וקנון שבשליטתו.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא שוק ההון?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988