"מנדלבליט יקבל בקרוב הכרעה דרמטית על עתיד קצא"א"

כך מעריכים גורמים ממשלתיים ■ אתמול התקיימה אצל היועמ"ש ישיבה בנושא ■ במשרד המשפטים מתנגדים להארכת הזיכיון של החברה וסבורים שנכסי החברה צריכים לעבור למדינה

קצא"א / צילום: שלומי יוסף
קצא"א / צילום: שלומי יוסף

עתיד חברת קצא"א החשאית יוכרע בקרוב על ידי היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אביחי מנדלבליט, בתיאום עם שר האוצר משה כחלון - כך מעריכים גורמים ממשלתיים בעקבות ישיבה שנערכה אתמול בנושא אצל מנדלבליט. לדבריהם, "מנדלבליט יקבל בקרוב הכרעה דרמטית על עתיד קצא"א בתיאום עם שר האוצר".

בישיבה שנערכה אתמול השתתפתו המשנה לעניינים כלכליים ומיוחדים אבי ליכט, מנכ"ל האוצר שי באב"ד, החשבת הכללית באוצר מיכל עבאדי בויאנג'ו והנהלת קצא"א בראשות היו"ר ארז כלפון. הישיבה אתמול נועדה להציג למנדלבליט היבטים שונים בפעילותה של קצא"א ולתאר את חשיבותה המשקית והאסטרטגית. בימים הקרובים ייערכו ישיבות נוספות. בעוד שבקצא"א מזהירים מפני קבלת החלטה נמהרת שעלולות להיות לה השלכות ארוכות טווח על משק האנרגיה, טוענים במשרד המשפטים כי מדובר במהומה רבה על לא מאומה וכי אין שום סיבה שפעילות החברה לא תעבור לידי המדינה בתום הזיכיון, לכל היותר במסגרת הליך שיכלול הוראות מעבר.

בין הצדדים שוררת מחלוקת בשאלת הארכת הזיכיון של קצא"א ובשאלה אם יש להעביר את פעילויות החברה לחברה ממשלתית. בעוד הנהלת קצא"א מבקשת להאריך את הזיכיון של החברה לפרק זמן של 3 עד 5 שנים ומוכנה לשקול חלופה של העברת פעילות החברה לחברה אחות לפרק זמן זה, במשרד המשפטים שוללים על הסף את האפשרות של הארכת הזיכיון אפילו ביום וסבורים שיש להעביר את פעילויות החברה לחברה ממשלתית ברוח הצעת מחליטים שהוכנסה לטיוטת חוק ההסדרים - אך הוצאה ממנה לדרישת האוצר. גורמים ממשלתיים מעריכים שעדיין ייתכן שההצעה תחזור לחוק ההסדרים בגרסה מלאה או חלקית.

חברת קצא"א הרשומה בחו"ל פועלת מאז 1968 על פי זיכיון ל-49 שנה המעוגן בחוק. למרות שפקיעת הזיכיון הייתה ידועה מראש, החלה רשות החברות הממשלתיות רק בשנה האחרונה לבחון ברצינות את השלכות פקיעת הזיכיון ואת המתווה הרצוי להמשך הפעילויות העסקיות הנמצאות כיום בקצא"א. החברה אחראית בין היתר על מקטעים חיוניים במערך אספקת הדלק והגז לבישול של מדינת ישראל ולפי פרסומים זרים היא נמנית עם אחת מעשר החברות הגדולות בעולם לאחסון נפט גולמי.

נערכים לפקיעת הזיכיון

ההיערכות הארגונית לפקיעת הזיכיון קיבלה תנופה לאחר כניסתו של ארז כלפון לתפקיד יו"ר קצא"א באפריל, לאחר ששימש קודם לכן ראש מטה שר האוצר משה כחלון. לאחרונה חזר לקצא"א גם דוד שרן, ששימש ראש לשכתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו ולא מונה לתפקיד מזכיר הממשלה. שרן, ששימש בתפקיד מזכיר קצא"א, שהה בחופשה ללא תשלום מקצא"א במהלך עבודתו בלשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו.

הנהלת קצא"א גורסת שהפיכתה לחברה ממשלתית תפגע קשות בפעילות העסקית של החברה, תרחיק ממנה לקוחות פוטנציאליים ותסרבל את פעילותה. לטענת ההנהלה, לנזק שייגרם לחברה עשויות להיות גם משמעויות אסטרטגיות. ההנהלה גורסת כי יש לנהל הליך מסודר שבסיומו ייקבע חזון ברור לחברה ולא להיחפז ולקבל החלטה כעת שעלולה להתגלות כטעות שיהיה קשה לסגת ממנה. בנוסף גורסת הנהלת קצא"א כי יידרש פרק זמן ממושך כדי להסדיר סוגיות שונות הקשורות למעמד החברה ועובדיה.

עמדת משרד המשפטים, כפי שהוצגה בדיונים האחרונים, היא שהזיכיון של קצא"א מעניק לחברה מעמד מעל החוק ואין לו שום הצדקה במציאות המשפטית של ימינו. בנוסף גורס משרד המשפטים שנכסי החברה צריכים לעבור למדינה. בשאלה האם החברה החדשה צריכה להיות ישראלית, ממשלתית או זרה תומך משרד המשפטים בעמדה שהחברה צריכה להיות ממשלתית. אותה עמדה גורסת כי דווקא האפשרות לחתום על עסקאות מול ממשלת ישראל ככתובת ברורה מייצרת ודאות רבה יותר ללקוחות עסקיים לעומת העמימות השוררת כיום וחוסר הוודאות לגבי עתיד החברה.

במשרד המשפטים טוענים שלמעמד המיוחד של החברה אין משמעויות אסטרטגיות, בין היתר כיוון שהחברה צפתה את האפשרות שהזיכיון יסתיים. גם העברת הפעילות של החברה לחברה אחרת איננה מאתגרת או מורכבת במיוחד מבחינה משפטית.

במשרד המשפטים הציעו להכניס הוראת מעבר שתכיר רטרואקטיבית בכל הפעולות שעשתה קצא"א עד היום ותעניק לחברה תקופת מעבר לצורך התארגנות.

בין היתר, יש צורך בתיקון חוק התכנון והבנייה כדי להתאים את הבנייה שנעשתה במקרקעי קצא"א בתוך שימוש בפטור שהיה לחברה מהליכי תכנון ובנייה מסודרים.