"חברות ביטחוניות קטנות בישראל ייקלעו למלחמת הישרדות"

חשש כבד בחלק מהחברות הביטחוניות מההסכם המתהווה בין ישראל לארה"ב על היקף הסיוע הביטחוני לשנים הבאות

מטוס חמקן F–35 של לוקהיד מרטין האמריקאית / צילום: רויטרס
מטוס חמקן F–35 של לוקהיד מרטין האמריקאית / צילום: רויטרס

חשש כבד בחלק מהחברות הביטחוניות מההסכם המתהווה בין ישראל לארה"ב על היקף הסיוע הביטחוני לשנים הבאות; על פי הערכות, הסכם זה ייחתם בקרוב. לפי גורם בכיר באחת החברות, נוכח ההתעקשות של האמריקאים שלפיה בכמחצית מתקופת ההסכם לא ניתן יהיה להמיר חלק מכספי הסיוע מדולר לשקל באופן שיאפשר לישראל לקיים רכש בחברות הישראליות - "לא יהיה מנוס מהגדלת תקציב הביטחון".

על פי הדרישה של ארה"ב, כל הרכש הביטחוני שמבוסס על כספי הסיוע יעשה החל באמצע העשור הבא בחברות אמריקאיות בלבד. "ההסכם יעמיד את החברות הביטחוניות בפני אתגר משמעותי: הגדולות הן חברות יציבות, והן ילמדו להסתדר. הבעיה היא עם החברות הקטנות, שיעמדו בפני מצב קשה וייקלעו למלחמת הישרדות. חברה קטנה מאשדוד שמוכרת רכיבים למערכת הביטחון תעמוד לפני מצב בלתי-אפשרי, במקרה שבמערכת הביטחון יעדיפו לרכוש את אותם רכיבים מחברה אמריקאית בפלורידה, באמצעות כסף אמריקאי", אמר גורם בכיר באחת החברות.

לקראת פיצוי שקלי?

במשרדי הממשלה השונים שומרים על דממת אלחוט בנוגע להסכם הסיוע המתהווה בין ישראל לארה"ב: לפי שגריר ארה"ב בישראל דן שפירו בתחילת השבוע בכנס במרכז הבינתחומי בהרצליה, ההסכם עתיד להיחתם בקרוב והוא יהווה את חבילת הסיוע הגדולה ביותר שהעניקה ארה"ב אי-פעם למדינה זרה. לפי ההסכם, ישראל תקבל מארה"ב חבילת סיוע של 38 מיליארד דולר לעשור הקרוב, והוא ייכנס לתוקף בחודש אוקטובר 2018.

בשונה מהסכם הסיוע הביטחוני שקיים כיום, מתוקף ההסכם החדש ישראל לא תוכל להמיר 26% מתקציב הסיוע השנתי מדולר לשקל - באופן שיאפשר לה לקיים בכספים אלה רכש של נשק ושל מערכות מהחברות הישראליות. מדובר בסכום שמוערך ב-1.2 מיליארד דולר. "לפי ההסכם המתהווה יעמוד לרשות ישראל סכום דולרי גדול לרכש בארה"ב, אך התקציב השקלי שלה לרכש מקומי יצטמצם משמעותית ומשרד האוצר יצטרך לחשוב על פיצוי שקלי, כך שהחברות הביטחוניות ימשיכו לפתח, לייצר ולהעסיק אנשים", אמר גורם באחת החברות.

לפי ההסכם המתהווה, מענק הסיוע הביטחוני השנתי של 3.8 מיליארד דולר יכסה גם את ההשתתפות של ארה"ב במיזמים שמובילה ישראל להגנה מפני טילים. מדובר בעיקר במערכות הגנה של טילי חץ וסוללות שרביט קסמים. כך, מתוקף ההסכם ישראל מתחייבת שהיא לא תפנה, כפי שעשתה עד כה, אל הקונגרס בבקשה לקבלת תוספות תקציביות לקידום תכניות אלה. גובה הסיוע, כך לפי ההסכם, יהיה קבוע - אך ישתנה במקרה שישראל תעמוד במצב של מלחמה.

 

"זה נורא"

בחברות הביטחוניות עוקבים כבר זמן רב בדאגה אחר התפתחות המו"מ לגיבוש חבילת הסיוע הביטחוני, שהחל בין ישראל לארה"ב בחודש נובמבר 2015. הסיכום, שלפיו ההגבלה על המרת חלק מכספי הסיוע מדולר לשקל תוחל רק כ-6 שנים אחרי כניסת ההסכם לתוקף, מעמיד לחברות הביטחוניות בארץ תקופת הסתגלות ארוכה של כ-7 שנים. בתקופה זו, כך לפי גורמים המקורבים לנושא, חברות ביטחוניות יוכלו לפתח לעצמן מנועי צמיחה נוספים, להתבסס בשווקים חדשים ולפצות על ירידות הכנסה בהיקף של כ-1.2 מיליארד דולר באמצעות חדירה לשוק האמריקאי, תוך הקמת חברות-בנות בארה"ב, או חברות המשותפות לחברות אמריקאיות. "בסוף יהיה בסדר. נלמד לחיות עם זה. זה אולי לא נעים - אבל בהחלט לא נורא. חוץ מזה, 7 שנים הן נצח במציאות הפוליטית הזאת", אמר גורם באחת החברות.

גורמים אחרים לא הסתירו בשיחות עם "גלובס" את מורת רוחם מההסכם החדש, והזהירו כי המחיר שישראל תשלם יבוא בצורה של גל פיטורים נרחב בתעשיות הביטחוניות. "אם מחשבים תפוקה ממוצעת של 300 אלף דולר לעובד בחברה ביטחוניות, הרי שההגבלה על המרת דולר בשקל תוביל לפיטורים של כ-4,000 עובדים בחברות הביטחוניות. זאת מכה. אם באיזה משרד ממשלתי באים ואומרים 'אל דאגה, נייצר עבודות לאלפי העובדים האלה', זו יכולה להיות אמירה יפה לעיתון אבל הלכה למעשה - זה בלתי אפשרי. חברה ישראלית שתרצה לפצות על הירידה במחזור של 1.2 מיליארד דולר תוך הקמת חברה בארה"ב ולחדור לשוק האמריקאי תצטרך להשקיע בכך את אותו הסכום. זה בפירוש אחד לאחד. וגם אז, מי מבטיח שהחברה הזאת תזכה במכרזים שמפורסמים בארה"ב? מי בישראל לא יודע שהאמריקאים יעדיפו, תמיד, את התעשיות שלהם?", אמר הגורם.

עוד אמר הגורם בשיחה עם "גלובס": "מי שטוען שלהסכם כזה לא יהיו משמעויות נרחבות על המשק בצורה של פיטורים ופגיעה קשה בתעשייה - במקרה הטוב הוא לא מבין את החומר, או שבמקרה הרע הוא משקר במצח נחושה, ואני אומר את זה עם שלושה סימני קריאה. יש כאן התנהלות הזויה, של 'אחריי המבול' ושל 'יהיה בסדר'. זה נורא".

התחשבנות פוליטית אישית?

בכירים בחברות הביטחוניות קושרים את ההגבלה על המרת חלקים מכספי הסיוע מדולר לשקל להתחשבנות פוליטית אישית בין הנשיא האמריקאי ברק אובמה לראש הממשלה בנימין נתניהו. זאת, בתקופה שבה המו"מ על היקף הסיוע התקיים בעת מתוחה שהתאפיינה בשפל ביחסי שתי המדינות והתבטאויות טעונות מצד ישראל כלפי ארה"ב. אחת מהן הייתה באחרונה, אז הודעה של משרד הביטחון השוותה את הסכם הגרעין של המערב עם איראן להסכם מינכן. מאוחר יותר משרד הביטחון חזר בו מהדברים.

אחרים קושרים את ההגבלה ללחץ הכבד שמפעילות התעשיות הביטחוניות בארה"ב על הממשל האמריקאי בניסיון "לרסן" את התעשיות הביטחוניות הישראליות. "מטרת הסיוע האמריקאי לישראל הייתה לחזק את התעשיות הביטחוניות שלה, ביתר שאת אחרי ביטול מיזם 'הלביא' באמצע שנות ה-80 של המאה הקודמת. המטרה הזאת הושגה: התעשיות הביטחוניות הישראליות באמת התחזקו, אפילו התחזקו מאוד ובאופן שמעיק על הרבה מאוד חברות אמריקאיות בתחרויות על מכרזים בעולם. החברות האמריקאיות האלה פונות אל הסנאטורים השונים, והן לוחצות", אמר בכיר בחברה ביטחונית גדולה. "אף אחד לא יגיד לך את זה בצורה גלויה - אבל קיימת ציפייה סמויה אצל כולם, שעוד במהלך שנות ההסכם הראשונות תיווצר קונסטלציה פוליטית, כמו חילופי הממשל בבית הלבן ואז יתכנו גם הקלות בחלק מסעיפי ההסכם", אמר היום אחד הגורמים.

ועדיין - בכמה חברות ביטחוניות מרכזיות שומרים בימים האחרונים על איפוק נוכח ההסכם המתהווה ואומרים כי בכל מקרה, פעילויות שהן כבר מקיימות בארה"ב, יאפשרו למערכת הביטחון לקיים את הרכש של מוצריהן על בסיס כספי הסיוע, באמצעות דולרים.

עיקרי ההסכם*
 עיקרי ההסכם*