לקראת יום הבוחר בארה"ב: במה כדאי להשקיע עד הבחירות?

ההיסטוריה מלמדת: בטווח הקצר לשוק ההון לא חשוב מי ינצח בבחירות לנשיאות ארה"ב, העיקר שכבר נהיה אחריהן

בורסות אסיה / צילום: רויטרס
בורסות אסיה / צילום: רויטרס

ההתמוטטות של הילרי קלינטון השבוע הזכירה לכל המשקיעים כי הכל עוד פתוח, ותוצאות הבחירות בארה"ב רחוקות מלהיות ברורות. קצת יותר משבעה שבועות לפני ה-8 בנובמבר, והסקרים צמודים יחסית, בעוד שבאתרי ההימורים קלינטון עדיין מובילה בפער גדול, אך הולך ומצטמצם.

ההיסטוריה של מערכות הבחירות בארה"ב מלמדת כי בכל פעם התנודתיות בשווקים גדלה ככל שהתקרבו הבחירות, בלי קשר להבטחות של כל מועמד, כאשר ניכרים פערים גם בביצועי הסקטורים השונים.

"הילארי קלינטון רעה לכלכלה ולחברות" ו"אם דונלד טראמפ ייבחר, השווקים יקרסו", הן רק שתיים מהאמירות הקיצוניות שמלוות את מערכת הבחירות הנוכחית.

ואולם, עד עתה שוק המניות האמריקאי התרכז בעיקר בציפיות בנוגע לריבית בארה"ב ופחות הגיב לתוצאות המסתמנות (למעט סקטור הבריאות שמגיב לחששות מרפורמה במחירי התרופות).

כך היה ביום שישי האחרון, לאחר החלטת הריבית באירופה ודברי נשיא הבנק הפדרלי של בוסטון שהובילו לירידות חדות, על רקע ההערכה בשווקים כי המדיניות המוניטארית המרחיבה קרובה למיצוי. כך היה גם עם פתיחת שבוע המסחר הנוכחי בעליות חדות, בעקבות ההתבטאות של חברת הפד, לאל בריינארד, שגרמה לשווקים להאמין כי האפשרות לעליית ריבית כבר החודש אינה נמצאת על הפרק. העובדה שבריינארד נחשבת למועמדת של קלינטון לתפקיד שרת האוצר, תרמה לא מעט לתגובת השוק לנאום, ולירידה הדרמטית בסיכוי שהשווקים מתמחרים לעליית ריבית (כ-20%).

מנצח דמוקרטי מביא לעליות חדות

ייתכן כי התנודתיות שהרגשנו בשבוע האחרון היתה רק יריית הפתיחה וככל שיתקרב מועד הבחירות, היא צפויה להיות מורגשת יותר. אחרי החלטת הריבית בארה"ב ב-21 בספטמבר, צפויים השווקים להתמקד ב-26 לחודש, המועד שבו יתקיים העימות הטלוויזיוני הראשון בין שני המועמדים לנשיאות ארה"ב, ושבו הם צפויים להציג רשמית את עיקרי התוכנית הכלכלית שלהם, כולל התייחסות למערכת הבריאות הציבורית, סקטור התרופות, שכר המינימום, מערכת החינוך, השקעה בתשתיות וכן הלאה.

העימות הזה, כמו גם שלושת העימותים הבאים שייערכו במהלך אוקטובר, יחשפו סוף סוף חלק מהתוכניות של כל מועמד ולכן הם צפויים להשפיע יותר על שוקי המניות.

ההיסטוריה מלמדת שהתנודתיות לקראת מערכות הבחירות גדלה כבר במהלך חודש ספטמבר ומגיעה לשיאה בנובמבר. האם יתממש התרחיש האפוקליפטי שמנסים לצייר חלק מהמשקיעים לגבי התוצאות אם ייבחר טראמפ? מבדיקה שערך גולדמן זאקס לגבי כל מערכות הבחירות בארה"ב מאז 1932, עולה אמנם כי בחודש שלאחר הבחירות רק במחצית מהמקרים הניב מדד S&P500 תשואה חיובית. אבל בטווח זמן ארוך יותר - של שלושת החודשים שלאחר הבחירות - אחרי שהשוק מעכל את התוצאות - ההיסטוריה נותנת כבר סיכוי של 70% לעלייה ממוצעת של 3% במדד. אגב, ברוב המקרים העליות החדות יותר הן כשמועמד מהמפלגה הדמוקרטית מנצח, בעוד שהירידות החדות ביותר הן כשהמנצח הוא נשיא חדש ממפלגה יריבה לזו של הנשיא המכהן.

 

התשתיות ממתינות להבטחות הבחירות

ומה בנוגע לביצועי הסקטורים השונים? ההיסטוריה אינה חד-משמעית בנוגע אליהם. מבדיקה של 10 מערכות הבחירות האחרונות בארה"ב, עולה כי הסקטורים הבולטים ביותר לחיוב בשלושת החודשים שלאחר הבחירות הם הבריאות והטלקום, שניים מהתחומים הנתונים לרגולציה הנרחבת ביותר ואשר מרכזים גם במערכת הבחירות הנוכחית עניין רב מצד המועמדים. בתחום הבריאות קלינטון נתפסת בעיקר כמי שמאיימת על חברות התרופות והביוטכנולוגיה בשל תוכניתה לפעול להורדת מחירי התרופות. ההתבטאויות של טראמפ בעד הקטנת רגולציה על חברות עשויה לפעול דווקא לטובתן.

שני סקטורים נוספים שלרוב מניבים ביצועים חיוביים בשלושת החודשים שלאחר הבחירות, הם הפיננסים והתעשייה. כמו שהדברים נראים כעת, כך עשוי להיות גם הפעם. הפיננסים, ובמיוחד הבנקים, נמצאים במוקד על רקע הציפיות לעליית ריבית בארה"ב, אולי כבר בדצמבר. עליית הציפיות הזו הפכה את הבנקים לאחד הסקטורים עם הביצועים החזקים ביותר בוול סטריט בשלושת החודשים האחרונים. יציאת תחום הריט מסקטור הפיננסים הופכת את הסקטור הזה ל"טהור" יותר במובן זה שעליית ריבית צפויה להשפיע בחיוב על כל החברות בו, לאור עליית המרווח הפיננסי שלהן (במיוחד ככל שעקום התשואות הופך תלול יותר, כפי שקרה בשבוע האחרון לאחר עליית התשואות בחלק הארוך).

הבולטות בסקטור התעשייה תבוא על רקע חלק מההבטחות שכבר פרסמו המועמדים להגדלת ההשקעה בתשתיות. קלינטון דיברה על תוכנית להשקעה של 50 מיליארד דולר על פני חמש שנים, בעוד שטראמפ לא נקב במספרים אך אמר כי ישקיע עוד יותר (כולל בהקמת החומה בגבול מקסיקו בהיקף שנאמד ב-10 מיליארד דולר). בשני המקרים חברות הנדסה ותשתיות יושפעו לטובה, כאשר אם תיבחר קלינטון, צפויה הגדלה של השקעה גם בתחומי אנרגיה ירוקה ומתחדשת, אך פגיעה בחברות מזהמות. שני המועמדים גם צפויים להגדיל השקעה במערכות הגנה וביטחון, מה שיסייע לתת הסקטור הזה. בשורה התחתונה נראה כי בסקטור הזה יש עדיפות להשקעה ספציפית במניות או בתתי סקטורים דרך ETF.

שני הסקטורים האלה - הפיננסים והתעשייה - הם גם הזולים ביותר מבין הסקטורים השונים ב-S&P500. מכפיל הרווח הנוכחי של הפיננסים הוא 14 ושל התעשייה 17, לעומת מכפיל 20 ל-S&P500. בשני המקרים המכפילים נמוכים מהמכפיל ההיסטורי הממוצע שלהם בחמש השנים האחרונות.

ההתבטאויות עד כה של שני המועמדים צפויות לתמוך גם בחברות שעיקר פעילותן מרוכזת בתוך ארה"ב. שניהם דיברו על תוכניות לרפורמה במס ולכך שיותר חברות ישלמו יותר מס בארה"ב וישאירו שם יותר רווחים - מה שעשוי אולי לפגוע בחלק מהחברות הגלובליות הגדולות ולתמוך יותר בחברות הקטנות. התוכניות האלה עשויות לתמוך באחת התופעות המרכזיות שאנו רואים בתקופה האחרונה ושבמסגרתה יותר ויותר משקיעים נוהרים לקרנות סל ולמניות של חברות בינוניות (Mid Cap) וקטנות (Small Cap) בארה"ב.

לחובבי ההיסטוריה והסטטיסטיקה, כדאי לקחת בחשבון כי בלי קשר לזהות המנצח, השנה הראשונה של הנשיא החדש טובה לרוב לשוקי המניות. מבדיקה שערך בנק אוף אמריקה מריל לינץ' עולה כי מאז הבחירות של 1928, בשנה הראשונה של נשיא מכהן עלה שוק המניות האמריקאי בשיעור ממוצע של 6%. זה אמנם פחות מהתשואה הממוצעת השנתית הכללית בכל שנה, העומדת על 7.5%, אך בכל זאת מעודד את מי שחושש מזהות המנצח.

הכותבים הם מנהל מחקר יועצים בהראל פיננסים ומנהל קרנות מניות חו"ל בהראל פיא. אין לראות בכתוב שיווק השקעות או תחליף לייעוץ מס עצמאי. הכותב, החברה, חברות קשורות ובעלי עניין בהן עשויים להחזיק או לסחור בניירות הערך המצוינים בכתוב

היסטוריה קצרה, היסטוריה ארוכה
 היסטוריה קצרה, היסטוריה ארוכה

צרו איתנו קשר *5988