מתפללים לדירה: מצוקת דיור קשה במגזר החרדי

בעוד מצוקת הדיור באוכלוסייה הכללית היא נושא שאינו יורד מסדר היום כבר תקופה ארוכה, התמקדות במגזרים ספציפיים מעלה לעתים מצוקה אפילו יותר קשה במקומות מסוימים. דוגמה אחת למקרה שכזה היא האוכלוסייה החרדית במדינת ישראל, שסובלת גם היא ממשבר דיור קשה, במיוחד לאור העובדה שבמציאות הנוכחית רבים מחברי הקהילה החרדית לא יעלו על דעתם לגור בסביבה חילונית.

דוח מיוחד שערך המכון החרדי למחקרי מדיניות מספק לראשונה קובץ מאוגד עם נתונים אקטואליים ואותנטיים על הקהילה החרדית, החושפים עוד טפח במצוקת הקהילה. במקביל, הוציאו גם המכון הישראלי לדמוקרטיה ומכון ירושלים לחקר ישראל את "שנתון החברה החרדית בישראל", שמנתח בין היתר את מצוקת הדיור במגזר.

מיליון שקל לדירה

ההוצאה החודשית של משקי הבית בציבור החרדי על סעיף הדיור נמוכה יותר מההוצאה החודשית אצל משקי הבית בקרב הציבור היהודי הלא חרדי. הדוח של המכון החרדי, בהובלת החוקר ד"ר נרי הורוביץ, מגלה כי בעוד חרדים מוציאים 3,607 שקל על דיור בחודש ממוצע, הרי שבציבור הכללי ההוצאה החודשית הממוצעת על דיור עומדת על 3,932 שקל. אולם, באופן יחסי, מתוך סך ההוצאות הכלליות של משק הבית, סכום זה מהווה אחוז גבוה יותר של הוצאה על דיור (29% מול 25%), בשל העובדה הפשוטה שההוצאות החודשיות נמוכות בהרבה אצל משקי הבית החרדים לעומת משקי הבית בציבור הכללי: 12,511 שקל לעומת 15,638 שקל בהתאמה.

"אצל החרדים", מסבירים במכון החרדי למחקרי מדיניות, "מתעצבת המגמה של חזקת בעלות על דירה גם מהסדרי הנישואין ורכישת דירות לזוג הצעיר. זאת לצד פעילות קהילתית המעודדת בעלות על דירות". בסופו של דבר, למרות שמשק בית חרדי מכניס פחות ממשק בית שאינו חרדי הרי ששיעור בעלי הדירות דומה (כ-75%).

בשנת 2013, כך לפי השנתון של המכון הישראלי לדמוקרטיה ומכון ירושלים, עמד מחירה הממוצע של דירה בחמשת היישובים החרדיים הבולטים - בני ברק, אלעד, בית שמש, מודיעין עילית (קרית ספר) וביתר עילית - בין 1.023 מיליון שקל (מודיעין עילית) ל-1.209 מיליון שקל (בני ברק). המחירים הללו נמוכים מעט מהממוצע של דירה בישראל, שעמד באותה שנה על 1.26 מיליון שקל. בשנת 2008, ערב נסיקת המחירים הגדולה, עמד מחירה הממוצע של דירה לציבור החרדי על 595 אלף שקל במודיעין עילית ועד ל-792 אלף שקל בבית שמש. המחיר הממוצע לדירה בישראל באותה עת עמד על 832 אלף שקל. בשורה התחתונה, הנה לכם מצוקת הדיור באוכלוסיה החרדית במספרים: בישראל כולה עלו מחירי הדיור בקצב שנתי ממוצע של 8.4%, ואילו במודיעין עילית ובביתר עילית, שתי "ברירות המחדל" הקלאסיות של הציבור החרדי בעשורים האחרונים, עלו המחירים בשיעור שנתי דו-ספרתי - 12% בביתר עילית ו-11% במודיעין עילית.

מחזיקים בדירה אבל גרים בצפיפות

מהנתונים עולה עוד כי שיעור הגרים בדירה בבעלותם קרוב אף הוא לנתונים מהציבור הכללי. 69% מן החרדים גרים בדירה בבעלותם, לעומת 70% מהיהודים הלא חרדים.

אבל אולי ההגדרה של "דירת מגורים" מטעה מעט. מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עולה כי מרבית האוכלוסייה החרדית (66%) מתגוררת בדירות בנות 2 עד 4 חדרים, בעוד בקרב האוכלוסייה היהודית שאינה חרדית נמצא כי רובה (67%) מתגוררת בדירות בנות 3.5 חדרים ומעלה. עוד על פי הנתונים, רק 26% מהמגזר החרדי מתגוררים בדירות 4.5 חרדים ומעלה - לעומת 35% במגזר הכללי. שיעור המתגוררים בדירות קטנות בנות 2 חדרים לכל היותר דומה בשני המגזרים ועומד 8% במגזר החרדי ו-9% במגזר הכללי.

במסגרת הדוח של המכון החרדי למחקרי מדיניות נעשתה גם בחינה של נתונים הנוגעים למספר הנפשות הממוצע לחדר. על פי נתוני הסקר החברתי של הלמ"ס לשנת 2014 עולה, כי 24% מהמגזר החרדי מדווחים על מגורים בצפיפות גבוהה של שתי נפשות ומעלה בחדר, לעומת 2% בלבד בציבור הכללי. הנתון הגבוה ביותר בציבור הכללי דווח בקטגוריה של 0-1 נפשות לחדר, עליו דווחו 57%. בציבור החרדי לעומת זאת רק 20% דיווחו על רמת מגורים שכזו.

"לקובעי המדיניות יש ענין מיוחד להכיר את הנתונים הנוגעים לפרמטרים מרחביים של דיור בקהילה החרדית, כמו גם לנתונים המתייחסים אל קטגוריות אוניברסליות כמו גודל דירה, צפיפות והעדפות דיור", מדגיש אלי פלאי, יו"ר המכון החרדי למחקרי מדיניות. "הנתונים האלה מתווספים לעבודת המחקר שהכנו עבור משרד השיכון שעסקה במיפוי הצרכים הנדל"ניים של הקהילה החרדית בראייה ארוכת טווח. מאחר שהצורך ביחידות דיור בחברה החרדית מתעורר בעיקר עם נישואי זוג צעיר, צפי דמוגרפי של שכבות גיל רלוונטיות סייע לחישוב האומדן של הצרכים העתידיים של החברה החרדית. לצורך תכנון אסטרטגי המיטיב עם צרכי האוכלוסייה החרדית כמו גם כלל האוכלוסייה בישראל, דרושה, על פי המלצות המסמך המשותף, עבודה מערכתית ושיטתית, קביעת יעדים, פתרון משפטי וקשר מתמיד בין נציגי משרדי הממשלה לנציגים החרדים".

15 אלף דירות בשלוש שנים

במשרד השיכון והבינוי ובמשרד האוצר לא אדישים למצוקת הציבור החרדי בכל נוגע לתחום הדיור. ראשית, כבר במכרזי מחיר למשתכן ניתן לזהות מכרזים שהופנו לאוכלוסייה זו. בנוסף, לפני חודשים מספר אישרה הממשלה את החלק הראשון של תוכנית ממשלתית חדשה להגדלת היצע הדירות במגזר החרדי, שקודמה עוד בימי הממשלה הקודמת ונחשפה בעבר ב"גלובס".

על פי התוכנית, בכוונת הממשלה לקדם תכנון של 19.5 אלף יחידות דיור ולקדם שיווק של 15 אלף יחידות דיור, ביישובים חרדיים או במתחמים שיוגדרו בעלי צביון חרדי בשלוש השנים הקרובות. את הצעת ההחלטה גיבשו במשרד הבינוי והשיכון יחד עם המכון החרדי למחקרי מדיניות בהסתמך על עבודה שמיפתה את צרכי הדיור במגזר החרדי עד לשנת 2035.

בעבר דובר על הקמת עיר חרדית חדשה בחריש, והעיר כבר תוכננה עם מאפיינים ייחודיים לקהל היעד (בתי ספר נפרדים, בנייה נמוכה ועוד). בסופו של דבר, לאחר שהמכרזים נפתחו לקהל הרחב והעובדה שקבוצות רוכשים גדולות במגזר החרדי תיאמו ביניהן את ההצעות למכרזים והצעותיהן נפסלו, העיר לא הוקמה כעיר חרדית ומצוקת הדיור במגזר הלכה והתעצמה.

נכון להיום ישנן תוכניות נוספות כמו הרחבת העיר אלעד, הקמת עיר בדרום הארץ בסמוך לערד, עיבוי משמעותי של השכונות החרדיות בערד עצמה ואפשרויות נוספות. צוות מיוחד שיוקם למטרה זו אמור לקבוע היכן ישווקו 15 אלף יחידות הדיור לחרדים. בהצעה המקורית הוצגו שלושה פתרונות אפשריים להגדלת ההיצע במגזר החרדי. ציפוף האזורים החרדיים והרחבתם, הקמת שכונות חרדיות בערים הטרוגניות וגם הקמת ערים חרדיות או שכונות חרדיות צמודות דופן לערים קיימות. עם זאת, לאחר דיונים בקבינט הדיור הוחלט כי עיבוי השכונות ייעשה באופן מוגבל, והשכונות החרדיות יעובו רק אם שיעור החרדים בערים אלו אינו עולה על 15%.

תוכנית המסגרת הגדולה אושרה בקבינט הדיור ביולי ואושרה כהחלטת ממשלה באוגוסט (החלטה מספר 1823). ממשרד השיכון והבינוי נמסר כי נכון להיום, לאחר אישור ההחלטה, הוקמו צוותי עבודה לביצוע סקרי קרקע, בחינת תב"עות והמלצה על מתחמים מתאימים לאוכולוסייה החרדית.

במסגרת התוכנית מוצע גם לאפשר שיווק מכרז לצביון חרדי, שיכלול הגבלת גובה הבניינים בשל אי השימוש במעלית שבת, תשתית ענפה לתחבורה ציבורית, היקף גדול של מוסדות ציבור ועוד. החלטה זו כפופה לאישורו של היועץ המשפטי לממשלה, בשל עקרון השוויון על פיו אמורה לפעול המדינה בשיווק הקרקע. כיום לא ניתן לשווק קרקע עם צביון מסוים, ובאם הממשלה תעשה זאת, היא צפויה לעמוד בפני תביעות ועתירות משפטיות. הפתרון שהוצע הוא לשווק את המתחמים האמורים לכלל האוכלוסיה, כך שיהיו פתוחים לכולם, בהנחה שהתכנון המיועד לאוכלוסייה החרדית יוביל בסופו של דבר לשיווק בפועל לאוכלוסייה זו.

7% מחזיקים דירה נוספת

התוכנית של שר האוצר משה כחלון למיסוי בעלי 3 דירות ויותר, שכבר אושרה בממשלה במסגרת תקציב 2016-2017 וחוק ההסדרים, מגיעה בימים אלו לדיונים בכנסת. באוצר חוששים מאוד מוועדת הכספים בראשות משה גפני, שכבר התבטא נגד החוק. שלא לציטוט מדברים שם על המשקל הגדול של חרדים המחזיקים ביותר מדירה אחת, ומפעילים לחץ על הפוליטיקאים החרדים להכשיל את המהלך. נתוני שנתון החברה החרדית בישראל מגלים כי שיעור החרדים בעלי יותר מדירה אחת אמנם קטן מהאוכלוסיה הכללית בישראל, אולם מגמת רכישת הדירות הנוספות במגזר החרדי צברה תאוצה בקצב מסחרר בשנים האחרונות.

על פי הנתונים, בשנת 2003 החזיקו 9% מהיהודים הלא חרדים דירה נוספת בבעלותם - שיעור שטיפס ל-10% בשנת 2014 (בכלל האוכלוסיה בישראל מדובר על 9% שיש בבעלותם יותר מדירה אחת). בקרב האוכלוסיה החרדית, רק 3% החזיקו בדירה נוספת בשנת 2003 - שיעור שקפץ ל-7% בשנת 2014.

 שינוי שנתי