פרס ותוכנית הייצוב: המהלך הכלכלי הדרמטי והמוצלח אי-פעם

זה התחיל בצוותי העבודה שנפגשו בדירת מסתור של השב"כ - והסתיים בהישג אדיר ובלתי נשכח ■ וגם: הטור היומי של מתי גולן - מדינת ישראל בזבזה את פרס בצורה מחפירה

ישיבת ממשלה ב-1985 / צילום: חנניה הרמן, לע"מ
ישיבת ממשלה ב-1985 / צילום: חנניה הרמן, לע"מ

התוכנית הכלכלית לייצוב המשק, שהופעלה בחצות הלילה שבין ה-1 ל-2 ביולי 1985, נחשבת גם היום למהלך הכלכלי הדרמטי והמוצלח ביותר שבוצע בישראל אי-פעם. נערי האוצר, שעבדו על התוכנית בחשאיות רבה, התבגרו מאז והתקדמו לתפקידים בכירים במשק. במבט של 30 שנה לאחור הם מציינים את שמעון פרס ואת עמנואל שרון, אז מנכ"ל האוצר, כשני האישים שלזכותם נזקפת הצלחת המהלך.

ממשלת הרוטציה של שמעון פרס ויצחק שמיר הושבעה בספטמבר 1984 על רקע היפר אינפלציה וגירעון תקציבי של 12% תוצר - סכום בלתי נתפש השווה ל-140 מיליארד שקל במונחי היום. פרס, שכיהן בשנתיים הראשונות כראש ממשלה, ניסה בחודשים הראשונים לייצב את המשק ולבלום את האינפלציה באמצעות שתי "עסקאות חבילה" עם התעשיינים וההסתדרות. אבל אחרי מדד אחד או שניים נמוכים, חזרה האינפלציה והרימה ראש.

"מה שהכשיל את כל התוכניות הקודמות היו תוספות השכר", אומר יונתן כץ, כיום הכלכלן הראשי של בית ההשקעות לידר ואז רפרנט צעיר באגף התקציבים באוצר. "עמנואל שרון, שהיה לו קשר מיוחד עם פרס, שכנע אותו שלא יהיה מנוס מבלימה כואבת שתיתן מכה לרמת החיים. פרס נתן לזה אור ירוק, שזה לא דבר טריוויאלי מצד פוליטיקאים".

"האינפלציה הייתה רק סימפטום"

"הצורך בתוכנית הייצוב לא נוצר בגלל אינפלציה של 400% - זה היה רק סימפטום", אומר ד"ר יורם גבאי, אז סגן הממונה על הכנסות המדינה. "הבעיות העיקריות היו יתרות מטבע החוץ שהספיקו ללא יותר משלושה-ארבעה חודשי יבוא, בריחת הון וגירעון תקציבי ענק. עמדנו בפני משבר נזילות ודאי. נעשו שני ניסיונות למהלכים משותפים עם ההסתדרות של הקפאת מחירים והקפאת שכר - שנכשלו".

למרות הקשר ההדוק בין המערך להסתדרות הסכים פרס לצאת למהלך חד-צדדי שיהיה מבוסס על קצוץ עמוק בסובסידיות ופגיעה של 15% בשכר (לעומת התוספות שהובטחו). במקביל הוא יזם פנייה לממשל רייגן בבקשה לקבל סיוע חירום שיעניק לישראל חמצן במטבע חוץ ויצהיר על מחויבות ארה"ב לשמירת יציבות הכלכלה הישראלית. האמריקאים הסכימו לתת לישראל מענק של 1.5 מיליארד דולר אך מזכיר המדינה האמריקאי ג'ורג' שולץ דרש שכלכלנים אמריקאים יהיו מעורבים בפרטי התוכנית הייצוב ושיגר לישראל את הפרופסורים הרב שטיין וסטנלי פישר.

החשאיות היתה תנאי נוסף שנשמר בקפדנות רבה. הפחד הגדול ביותר של שרון ופרס היה מהדלפת פרטי התוכנית לכלי התקשורת. העיתונאים התרגלו להתחיל לרחרח בכל פעם שהאורות במשרד האוצר נותרו דולקים כל שעות הלילה. הפתרון שנמצא - שלא זכה לפרסום עד כה - היה לערוך את המפגשים של צוותי העבודה בדירות מסתור של השב"כ. נערי האוצר הצייתנים נאלצו לעבוד לפי כללים המקובלים בארגוני ביון: לא להסתובב ביחד מחוץ למשרד, להגיע לנקודות המפגש בדרכים שונות ולהישאר צמודים כל שעות היממה למכשיר הטלפון. "אסרו עליי לדווח לממונה הישיר שלי, הממונה על הכנסות המדינה", נזכר היום גבאי. "לא היה לו מושג מה אני עושה במשך 30 יום".

שרון ריכז את העבודה על התכנית לצד פרופ' מיכאל ברונו. שר האוצר יצחק מודעי, לעומת זאת, מילא תפקיד מינורי. "מודעי לא אהב את זה שהיינו בקשר עם פרס, באמצעות יוסי ביילין ואמנון נויבך", אומר גבאי.

"היו שעצמו עיניים לכמה דקות"

תוכנית הייצוב הורכבה משלושה חלקים. במטרה לסגור את הגירעון התקציבי בוצע קיצוץ עמוק בתקציבי משרדי הממשלה ובסובסידיות. במטרה לבלום את האינפלציה בוצע פיחות של 18.8% בשער השקל והקפאה מוחלטת - באמצעות צווי חירום - של המחירים במשק, השכר ושערי החליפין של המטבע. בנוסף ננקטו צעדים משלימים כמו החלפת השקל בשקל חדש, הנהגת חוק ההסדרים לביצוע רפורמות מבניות במשק והטלת איסור על בנק ישראל להלוות כסף לממשלה. "חשבנו על חוק ההסדרים כעל פתרון זמני לכמה שנים שיאפשר להעביר חוקים בלי דיון רציני", אומר גבאי "אבל הוא הפך לכלי יעיל כל כך שהאוצר לא מוכן לוותר עליו".

המהלך הגדול האחרון של פרס היה בישיבת הממשלה הדרמטית שהתכנסה לאשר את תוכנית הייצוב. על הפרק עמד קיצוץ של 750 מיליון דולר, רובו בתקציבי הביטחון והחינוך. שר הביטחון יצחק רבין, שהתנגד לקיצוץ נחרצות, הסכים בסופו של דבר להימנע בהצבעה. פרס התיש את השרים במשך כמעט 24 שעות ולא התאמץ להכחיש את האגדות שנפוצו אחרכך כי נמנע מלצאת לשירותים במשך כל הישיבה.

"היו גם שרים שעצמו את העיניים לכמה דקות בישיבה בלילה - וזה עלה להם ביוקר", אמר פרס לפני שנה בשיחה עם העיתונאי נחמיה שטרסלר. "בסוף הורדנו כ-20% מהוצאות הממשלה. אני הייתי היחיד שלא נרדם".

המבחן הגדול של תוכנית הייצוב היה מול ההסתדרות בראשותו של ישראל קיסר - אבל זו נכנעה לאחר שביתה כללית בת יממה והסתפקה בפיצוי חלקי לעובדים.

תוצאות הבלימה ניכרו כמעט מיד: מדד יולי זינק אמנם ב-27% אבל המדדים הבאים נעו בין 3% ל-4% וקצב האינפלציה ירד ל-20% לשנה. 1986 הסתיימה בגירעון תקציבי אפס. עצירת האינפלציה העלתה את ההכנסות ממסים. הורדת השכר ושער השקל חיזקו את הייצוא, עצרו את בריחת המט"ח וההון מישראל והפסיקו את הנוהג של פיחותים יומיים.

"לא האמנו שזה יצליח בצורה מוחלטת כל כך, במיוחד אחרי שכל התכניות הקודמות נכשלו",אומר כץ. "התרגלנו לחשוב שהיפר-אינפלציה זה חלק מהמציאות הישראלית. זה היה שינוי פרדיגמה מאד עמוק".

לדברי גבאי, "בזכות תוכנית הייצוב והגיבוי של פרס, האוצר שלט בכלכלה הרבה שנים אחר כך והצליח להעביר מהלכים ורפורמות מרחיקי לכת".

"התוכנית נהפכה לקלאסיקה. באו ללמוד אותה", אמר פרס באותו ראיון לפני שנה. "אני לא המצאתי את הגלגל, אבל יש מעט מאוד אנשים שהפכו תיאוריה למעשה. הגדולה היא שלקחנו את הדברים הכי חריפים בתיאוריה וביצענו אותם. הכי חשוב זה מבחן הביצוע, ועשינו מה שהבטחנו. באמת לא הדפסנו כסף, באמת ביטלנו את הסובסידיות, באמת קיצצנו את התקציב. והאינפלציה ירדה בבת אחת, אף דולר לא ברח, וגם לא היתה אבטלה.

"כל ההפחדות היו לשווא. בגלל זה בדיוק אין לי אמון בכלכלנים. הם הפכו את הכלכלה לתכונה, לפסימיות. ככל שאתה כלכלן יותר פסימי, אתה נחשב לכלכלן יותר טוב. ואני בדיוק ההפך: אני לא מסוגל להיות פסימי, אני תמיד אופטימי".

ההישגים של פרס בתוכנית הייצוב

■ מתן גיבוי פוליטי לתוכנית הגזירות של האוצר ובנק ישראל

■ כיפוף ההסתדרות ומניעת השבתה כללית במשק

■ השגת מענק חירום אמריקאי של 1.5 מיליארד דולר

■ השגת רוב בממשלה לקיצוץ של 20% בתקציבי המשרדים ובראשם הביטחון

 

צרו איתנו קשר *5988