הנקראות ביותר

הרמטכ"ל ימליץ ויאשר. מי ישלם?

דוח המבקר על מעללי הפנסיה הצה"לית מעלה תמונה של אדישות כספית

1.

שני דוחות מבקר מטרידים מאוד, כבר חודשים ארוכים, את ראשי צה"ל. האחד - דוח צוק איתן, בשאלת ההערכות והמוכנות למנהרות - ימשיך להסעיר את הצבא ואת המערכת הפוליטית (על מי מוטלת האחריות?) עד שהמבקר יתגבר על הלחצים ויפרסם אותו, מי יודע באיזו מתכונת ומי יודע מתי. הדוח השני שהטריד מאוד, ואפשר שאפילו יותר, את הצמרת הצבאית כולה הוא הדוח המתפרסם היום הנוגע במעללי הפנסיה הצה"לית.

מהדוח עולה תמונה של הסתרת מידע, אדישות כספית, התחייבויות חדשות של מיליארדים שאינם מדווחים, היעדר מוחלט של בקרה ושקיפות, ובעיקר - גילוי, חשיפה וביקורת אישית חד-משמעית נגד הרמטכ"לים בני גנץ (מפברואר 2011 עד פברואר 2015) ובמיוחד גדי איזנקוט. אלה חתמו במהלך שנות כהונתם, בכל שנה, על הגדלה יזומה ומשמעותית של הקצבאות לפורשי צה"ל, מעבר לסכומים שנקבעו - הידועים, המוכרים והנכבדים, וזאת "באופן גורף ובשיעורים גבוהים שהשפעתם המצטברת בתקציב המדינה נאמדת במאות מיליוני שקלים בשנה. זאת ללא הערכה של המשמעות הכספית של ההגדלות וללא פיקוח ובקרה חיצוניים".

2.

במילים מאופקות, כמה שיותר מכבדות, ובמאמץ בולט שלא לנפץ עוד יותר את הכלים העדינים והשבריריים שמהם בנוי אמון הציבור בצבאו ובמפקדיו, מתאר צחי סעד, מנהל החטיבה לביקורת כלכלית במשרד המבקר, התנהלות בעייתית ביותר של ראש המטה הכללי, עד כדי חשש ברור לפעולות שאינן תואמות את החלטות ממשלה, כלומר בניגוד להחלטות "הדרג המדיני".

3.

חגי טופולנסקי, אלוף, ראש אכ"א, קיים בחודשים האחרונים מפגשים עם עיתונאים שבמרכזם המסר: הפנמנו, אנחנו לגמרי שקופים, אנחנו מכבדים ביקורת ועוד. לפעמים הייתה מצגת מפוארת, אבל המטרה שמאחורי המפגשים הייתה הכנה, הקדמה לדוח מבקר המדינה, שהטיוטות שלו הלכו ובאו במהלך החודשים האחרונים, והכיוון הבעייתי שאליו הוא פונה היה ברור לראשי צה"ל ולרמטכ"ל. אם למישהו בצה"ל היה ספק בכיוון הדוח, הוא נגמר כבר במחצית יולי האחרון: בדוחות הכספיים של ממשלת ישראל, ציינה החשכ"לית מיכל עבאדי בויאנג'ו שאין לדעת בבירור מהם כלל ההתחייבויות הכספיות של המדינה, עניין של מאות מיליארדי שקלים, שכן צה"ל אינו מעביר את מלוא הנתונים הנדרשים לחישוב פנסיות אנשי הקבע. הצבא, אכ"א, התכחש, אגב, לטענה שלא מסר את הנתונים שנדרשו, באמצעות תירוצים, נימוקים מתפלפלים והתנסחויות סבוכות. אלא שהמבקר מאשר היום שהצבא, ראש אכ"א, אלוף צה"ל, לא מסרו את הנתונים הנדרשים. מדובר בנתונים שמשמעותם הכספית על תקציב המדינה אדירה בגודלה, לאורך שנים רבות. "משרד מבקר המדינה מעיר לאכ"א כי הוא פועל באופן לא שקוף ופוגע ביכולת של מטה השכר במשרד האוצר ושל אנשי הקבע לבצע בקרה על שיעור הגמלה הניתן במסדרת מדיניות הרמטכ"ל", נכתב.

4.

סעיף 100 (א) לחוק הגמלאות קובע כי נציב שירות המדינה רשאי להורות בתנאים מסוימים על הגדלת סכום הגמלה של פורש בדרך של הגדלה מכוונת של שנות העבודה שבהן נצברת הפנסיה - וזאת על פי תנאים שנקבעים בממשלה ובאישור ועדת העבודה בכנסת (ולא נתייחס כאן לרעיון ולעיוות הציני שיש בסעיף הזה). בחוק גמלאות צבא הקבע יש סעיף דומה, 18 (ב), שמעניק לרמטכ"ל סמכויות להגדלת סכום כספי הקצבה של פורש, בדרך של הגדלה יזומה של שנות הקבע ששירת (למעשה הגדלה פיקטיבית, אבל זו אינה מילה שהמבקר משתמש בה). עם זאת, ככל שזה נוגע לכבוד הרמטכ"ל - המחוקק "סמך" על שיקול דעתו ולא קבע דרישה לשום אישור מגורם אחר - לא של הממשלה, לא של ועדת העבודה בכנסת, לא של ועדת החוץ והביטחון. הרמטכ"ל מחליט, הרמטכל מאשר, הציבור משלם. מדובר בהתחייבויות של מיליארדים לאורך שנים שהפכו לחתימה כל כך אוטומטית של הרמטכ"ל.

5.

בעבר עשה נציב שירות המדינה שימוש רב בסמכות ההגדלה היזומה, וזאת באישור הממשלה והכנסת. כך קרה שבעוד עובדי השירות הממשלתי והציבורי מקבלים בעת פרישתם 2% מהשכר האחרון כפול מספר שנות העבודה, הרי קבוצה גדולה מאוד של בכירי מגזרים מועדפים, רבי כוח ויכולת איום, נהנים מ-3% - וכל זה תחת בקרה של הממשלה והכנסת. בין השאר מדובר בשופטים, בפרקליטים, בראשי האקדמיה, בבכירים בביורוקרטיה, בחברות ממשלתיות, תאגידים ורשויות מקומיות, וכל הצמודים להם שהגמלה התקציבית שלהם מגיעה ליותר מ-50-60 אלפי שקלים בחודש (תשלומי הפנסיה התקציבית בשירות המדינה מגיעים לכ-24 מיליארד שקל מהתקציב, ובשירות הציבורי עוד כ-4-5 מיליארד דרל בשנה).

6.

אצל הרמטכ"לים, וזה התברר כבר לפני שנים, ההגדלה העצמאית, נטולת הדרישה לאישור, בקרה ושקיפות, פרצה את כל הגבולות. רמטכ"לים חתמו וחותמים בנדיבות על ההגדלות כאשר סכומי ההגדלות לא ידועים, ועיקר העיקרים: אין כל מידע, כנראה גם לא רישום, לגבי המשמעות הרב-שנתית שלהם לאורך חיי הפורש/ת ובני/ בנות הזוג (הפנסיה התקציבית בשירות המדינה נפסקה ב-1999 ובצבא ב-2004. אולם עלותה השנתית תימשך עוד עשרות שנים).

7.

נבהיר: לא רק שאנשי קבע פורשים בגיל צעיר יחסית, 40-45, לא רק שהם נהנים מפנסיית גישור שבה הצבא-תקציב המדינה מממן את הגמלה עד לגיל שבו קרן הפנסיה או הפנסיה התקציבית נכנסת לתוקף - בחישוב שנות העבודה לצורך קביעת הגמלה, מחושבים גם שנות השירות הסדיר, 2-3 שנים לגברים ונשים בהתאמה, וגם השנים של היות איש הקבע עתודאי, כלומר לפני שבכלל התגייס בפועל לשירות קבע, ומעל זה עוד כהנה וכהנה הגדלות, כמיטב רוחב לבו של הרמטכ"ל שבידיו ניתנו כמה סוגי הגדלות: הגדלה רגילה, הגדלה מרבית, הגדלה במקרים חריגים והגדלות נוספות מכל הבא ליד.

8.

בדוח ועדת לוקר (שהצבא יצא נגדו בכל כוחו ולכן למעשה נכחד) נכתב כי "לרמטכ"ל יש סמכות להגדיל את אחוזי הפנסיה של המשרתים בצה"ל בעת פרישתם עד 19% ורוב המשרתים זוכים להגדלה של כ-6%". בפועל, בבדיקת המבקר התברר שההגדלות גדולות בהרבה. המבקר מציין כי בשנים 2013-2015 קיבלו הגדלות רמטכ"ל כ-97% מהפורשים, ושיעור ההגדלה הממוצעת של הרמטכ"ל לפורשים הייתה 8.5%. החישוב האקטוארי, המתייחס אך ורק לשלוש השנים הללו, של גנץ ואיזנקוט, בהיוון של כל שנות התוספת, מציג עלות של 2.9 מיליארד שקל!

9.

אלא שמתברר עוד שלמרות כל הדיבורים, ההערות, הביקורת, הטענות של הצבא שהוא פועל בחסכנות ושיקול דעת כספי והעובדה שהמבקר החל לבחון בדיוק את העניין הזה, הרמטכ"ל הנוכחי גדי איזנקוט, שנכנס לתפקיד בפברואר 2015, אפילו הגדיל לעשות - ממוצע הגדלת הרמטכ"ל ב-2015, כך בדוח המבקר, גדל עוד והגיע ל-8.8%. כ-64% מהפורשים בשנה החולפת קיבלו הגדלה של 7% ויותר. וכל זה בלי שמישהו יודע על כך, מלבד הנהנים. כותב המבקר: "נתונים אלה גבוהים בשיעור ניכר מהנתונים שהיו ידועים לוועדת לוקר ולחשבת הכללית".

10.

כשמבקר המדינה ביקש מראש אכ"א ומראש אגף התקציבים במשרד הביטחון, שהוא כידוע במקביל (עוד עיוות מתמשך) גם היועץ הכספי לרמטכ"ל, לקבל את דרכי החישוב ואת אומדן העלות התקציבית של ההגדלות, בשנת ההגדלה ולאורך חיי הגמלה המוגדלת, השיב אגף כוח אדם בצבא למבקר כי "אין ביכולתנו להפיק נתון מדויק של העלות התקציבית של הגדלות תקופת השירות משום שאין בידינו מידע מדויק בנוגע להגדלות האחוזיות שניתנו... בירור המידע בצורה מדויקת מחייב פתיחתם של אלפי תיקים של פורשים לאורך השנים".

11.

מה זה אומר? זה אומר שאצבעו של רמטכ"ל בכל הנוגע לכספי ציבור קלה על ההדק. הם הגדילו והם מגדילים יותר ויותר את הפנסיה באופן עצמאי וכמעט אוטומטי לפורשים, בלי סיבה ברורה, בלי שיקול דעת ציבורי שקוף, בלא חישוב נדרש, בלא רישום ההתחייבויות, בלי הערכת מחיר, ללא חישוב העלות התקציבית לאורך עשרות שנות החיים לאחר הפרישה. "משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את התופעה של הגדלה גורפת של הגמלאות לאנשי הקבע בלא שתועדה סיבת ההגדלה וללא יכולת לבצע בקרה נאותה על ההגדלות, למרות השפעתן המשמעותית על תקציב הגמלאות של מערכת הביטחון", נכתב בדוח. יותר מזה, הצבא, במודע, לא מסר את המידע הנדרש, "הערים קשיים" בשפת המבקר, למשרד האוצר, לחשב הכללי, כדי שהמדינה תוכל לבחון ולחשב את מלוא ההשלכות התקציביות והאקטואריות של ההגדלות האחוזיות של הרמטכ"ל, וזאת לפני קבלת החלטות על ידיו, נוכח ההשלכות התקציביות והאקטואריות ארוכות השנים.

12.

פצצת המיליארדים המתקתקת העירה אפילו את הממשלה מתרדמתה. כך קרה שמאז 2002 קיבלו הממשלות סדרה של החלטות שמגבילות את סמכות הרמטכ"ל, נציב שירות המדינה וראשי גופים אחרים להגדיל את תקופת חישוב השירות אל מעבר לתקופה בפועל, האמיתית. המבקר נוכח לדעת כי גם סדרה של החלטות הממשלה על הגבלת ההגדלות של הרמטכ"ל "אינה מונעת הגדלות רמטכ"ל בשיעורים גבוהים".

13.

דבר הרמטכ"ל למבקר המדינה: "נושא הדוח וממצאיו חשובים מאוד והביאו אותי לערוך סדרת דיונים והחלטות בנושא. חלק מהתהליכים שהנחיתי עליהם, ובהם: א. אישור גובה ההגדלה על ידי ראש אכ"א בלבד; ב. העברת דוח חודשי לעיוני; ג. הנחיה על גיבוש מתווה לצמצום חד בהגדלות בתוך שלוש שנים; ד. הנחיה ברורה על יצירת שקיפות מלאה בנתוני הגדלות בגין תקופת שירות; ה. הצגה עונתית של החובות האקטואריים על ידי היועץ הכספי לרמטכ"ל".

14.

מעבר לעובדת היעדר הנתונים ושמירתם כסוד צבאי, הרי הבעיה העיקרית והמרכזית היא שלא קיימת מסגרת תקציבית ל"הגדלות הרמטכ"ל". זכותה של ממשלה לאפשר לראש הצבא גמישות החלטות הנוגעות בשכר ופנסיה, אבל זה חייב להיות במסגרת תקציב קבוע וסגור מראש.

המצב הנוכחי הוא נוח ונעים: הרמטכ"ל מגדיל כרצונו, מוסיף לפורש שנות קבע פיקטיביות לגמלה למי שהוא רוצה - ותקציב הצבא לא מרגיש את זה, בטח לא בשנת ההגדלה. העלות הכבדה היא ארוכת שנים, וכל כולה מוטלת על הציבור. ראוי לממשלה, ראוי לצבא ובעיקר לרמטכ"ל להגביל עצמם בסכום שנתי מסוים, בעוגת הגדלות בסכום קבוע מראש, שאותה יחלקו כרצונם.

stella-k@globes.co.il

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות
לכתבה הקודמתדמוקרטיה? חופש עיתונות? נו, באמת!