הבחירות בארה"ב: אפל מחכה לטראמפ, סיסקו לקלינטון

הבחירות לנשיאות ארה"ב בישורת האחרונה: אילו חברות ירצו לראות את הילארי קלינטון הופכת לנשיאה, ולאילו כדאי להעדיף את דונלד טראמפ?

הילארי קלינטון ודונלד טראמפ, העימות השלישי (צילום: רויטרס)
הילארי קלינטון ודונלד טראמפ, העימות השלישי (צילום: רויטרס)

שתי שערוריות, שלושה עימותים והרבה התרחשויות היו לקראת הבחירות בארה"ב. וכעת הסקרים צופים התמודדות צמודה עם יתרון מזערי להילארי קלינטון על דונלד טראמפ. לקראת הבחירות, נבחן רעיונות מרכזיים במצע של המתמודדים ובהתאם נסיק אילו חברות וסקטורים ייהנו מבחירת כל אחד מהם לנשיאות ארה"ב.

התפוח נפל רחוק מהמס

מיסוי: קלינטון רוצה למסות את המולטי-מיליונרים במס נוסף כדי למזער את האפקט של תכנוני מס. נושא מהותי נוסף במצעה הוא הפחתת המס לעסקים הקטנים. טראמפ תומך בהורדת מס החברות מ-35% ל-15%, ובמיסוי חד-פעמי של 10% על רווחי חברות אמריקאיות שנמצאים בחו"ל ויחזרו לארה"ב.

החברות הגדולות נוהגות להגדיר פעילויות שלהן מחוץ לארה"ב ומחזיקות שם מזומנים בהיקף של מעל 2 טריליון דולר. הדוגמה שעלתה לכותרות לאחרונה היא דרישת המס של האיחוד האירופי מחברת אפל, שמחזיקה כספים באירלנד, בה היא נהנית מיתרונות מס.

אם כך, בעוד מדיניות המס של קלינטון תומכת בעיקר בעסקים הקטנים, אם טראמפ ייבחר, זה יכול להשפיע על חברות ענק כמו אפל (AAPL), המחזיקה 215 מיליארד דולר מחוץ לארה"ב, המהווים כשליש משוויה; ג'נרל אלקטריק (GE), עם 119 מיליארד דולר, המהווים כ-45% משוויה; ומיקרוסופט (MSFT), עם 108 מיליארד - כרבע משוויה.

תשתיות: קלינטון מעוניינת להגדיל את ההשקעה בתשתיות ב-50 מיליארד דולר בשנה לאורך 5 שנים. השקעה זו כוללת השקעה בתחבורה ציבורית ומודרניזציה של שדות התעופה, חיבור כל ארה"ב לאינטרנט ותשתית Wi-Fi חינמית במבני הציבור ובתחבורה הציבורית.

טראמפ גם מכוון להגדלת התשתיות והתבטא כי ישקיע סכום כפול מזה בכבישים, גשרים, תשתיות אינטרנט וגם בניית חומה בגבול מקסיקו.

תוכנית האינטרנט האלחוטי החינמי של קלינטון יכולה להייטיב עם חברות תשתיות האינטרנט, כמו ענקית ציוד התקשורת סיסקו (CSCO) והמתחרה הקטנה ג'וניפר (JNPR). אם טראמפ ייבחר, ניתן לצפות לעליות בקרב חברות הנדסה ותשתיות כגון Jacobs Engineering Group (JEC), שנותנת שירותי ניהול פרויקטים ובנייה עם חוזה ממשלתי של 1.5 מיליארד דולר ו-Aecom ((ACM העוסקת בתכנון, בנייה והנדסה ולה חוזים במיליארד דולר עם הממשל.

לוקהיד תמריא עם טראמפ

הוצאות ביטחון: שני המועמדים תומכים בהגדלת ההוצאה הממשלתית על ביטחון. קלינטון מבקשת לקבוע תקציב מוגדר עם פיקוח ברור, מיקוד בחדשנות והתאמה למציאות של הלחימה המודרנית.

טראמפ, לעומתה, מכין הצעה שתסיר חסם עליון מתקציב הביטחון ותבנה את הצבא האמריקאי מחדש. תוכניתו כוללת חיל ים של 350 כלי שיט וצוללות, חיל אוויר של לפחות 1,200 מטוסי קרב ומערכת הגנת טילים משוכללת, המתבטאת בהוצאות של מאות מיליארדים בעשור הקרוב, וכן לחזק את תחום הסייבר של הצבא והממשלה.

בחירת טראמפ תיטיב יותר עם סקטור ה-Aerospace and defense ועם חברות כגון יצרנית מטוסי הקרב לוקהיד מרטין (LMT), שהיא הספקית מספר אחד של הממשל הפדרלי, עם חוזים בשווי 36 מיליארד דולר; ויונייטד טכנולוג'יס (UTX), המייצרת מסוקים ומערכות אוירונאוטיקה וגם לה מכירות במיליארדים לממשל. גם חברות המחזיקות חוזים ממשלתיים מסקטור הסייברסקיוריטי כגון Science Applications International (SAIC), המספקת שרותי ייעוץ ותוכנות הגנה ל-NASA; ו-Homeland Security, תוכלנה להגדיל את מכירותיהן.

אנרגיה: קלינטון מעוניינת להפוך את אמריקה למעצמת אנרגיה נקייה ולהפנות משאבים למניעת ההתחממות הגלובלית על-ידי השקעה בטכנולוגיות ירוקות וביטול סובסידיות לתעשיית האנרגיה המסורתית.

טראמפ תומך בסקטור האנרגיה. הוא מעוניין להסיר מגבלות מהסקטור ולהקל את הרגולציה עליו. טראמפ מעוניין להציל את תעשיית הפחם ותעשיות מזהמות נוספות ואינו שם דגש על איכות הסביבה ואג'נדות "ירוקות", אלא על הורדת מחירי האנרגיה ותוספת מקומות עבודה. הוא אף הצהיר שבכוונתו לבטל את הסכם האקלים של פריז על הגבלת התחממות כדור הארץ.

אם קלינטון תיבחר, חברות העוסקות באנרגיה חלופית, כגון ג'נרל אלקטריק (GE), שלה חטיבה חדשנית של אנרגיית רוח; או חברת האנרגיה המייצרת פאנלים סולריים First Solar (FSLR), תוכלנה ליהנות מסובסידיות ותקציבי פיתוח למוצריהן. בחירתו של טראמפ תיטיב עם חברות שירותים לתעשיית האנרגיה, כגון שלומברגר (SLB), החברה הגדולה בתחום, עם מכירות שנתיות לתעשייה של כ-30 מיליארד דולר; או חברות מתעשיית הפחם, כגון שותפות Alliance Resource Partners (ARLP), המפיקה ומשווקת פחם; ו-Consol Energy ((CNX, המתפעלת מכרות פחם בבעלותה ברחבי ארה"ב.

סקטור הבריאות: קלינטון מעוניינת להרחיב את מדיניות אובמה בבריאות הציבורית ולאפשר לכל אמריקאי סל ביטוח בריאות ראוי. טראמפ מעוניין להקטין את הרגולציה על חברות בכלל, כולל סקטור התרופות. הוא מתכוון לבטל את ה-Obamacare, ולחזור למצב של שוק חופשי.

אם קלינטון תיבחר, זה ייטיב עם מבטחות כמו WellCare Health Plans (WCG), הנותנת שירותים לתוכניות בריאות ממשלתיות; ומפעילות בתי חולים כגון HCA Holdings (HCA), המתפעלת מרפאות שונות, בתי חולים ומתקני מרפאות חוץ.

אם טראמפ ייבחר, זה ייטיב עם חברות התרופות בכלל. סגן הנשיא המיועד של טראמפ, הוא מושל מדינת אינדיאנה, וחברת התרופות Eli Lilly ((LLY, שמושבה באינדיאנפוליס, היא מהמעסיקות הגדולות והמשפיעות במדינה. חברות ביוטק שמפנות משאבים רבים למחקר ופיתוח כגון Gilead (GILD) Sciences, יצרנית תרופות מובילות לטיפול בצהבת C ובנגיף האיידס, גם ייהנו מירידת הלחץ על הסקטור.

פיננסים: לקלינטון תוכנית לרפורמה בוול סטריט, כאשר היא מתכוונת להטיל "מס סיכון" שהבנקים יישאו בו בהתאם לגודלם ורמת הסיכון, הטלת אחריות אישית על ההנהלה בבנקים עם ביטול בונוסים במקרה של הפסדים, ומיסוי של מסחר בתדירות גבוהה.

טראמפ מתנגד לעודף רגולציה על הסקטור ומעוניין לבטל את חוק Dodd-Frank, המגביר את הפיקוח על מוסדות פיננסים גדולים. טראמפ אומר שהבנקים לא יכולים לתפקד בגלל החוק הזה שמקשה עליהם לתת הלוואות וכתוצאה לייצר מקומות עבודה.

מי ייהנה? ביטול החוק יכול להשפיע לטובה על גמישות יכולת המימון של הבנקים וכתוצאה על מחיר מניות הבנקים, ובעיקר הבנקים הגדולים עם הפעילות המבוזרת בין קמעונאות, פעילות מוסדית ומסחר בניירות ערך, כגון סיטיגרופ (C) ובנק אוף אמריקה (BAC). לעומת זאת, זה יגביר את הסיכון בהשקעה בחוב שלהן, כשמשקיעי אגרות החוב של הבנקים יעדיפו את עליית קלינטון לשלטון.

 

תמונת המאקרו

התמונה נוטה לטובת קלינטון, הנתפסת כאופציה יציבה ובטוחה, שכן תוכניות טראמפ להגדלת ההוצאות, לא מגובות במספיק מקורות, ולכן המספרים מצביעים על גידול משמעותי בחוב הלאומי. השפעות המאקרו של בחירתו לטווח ארוך יכולות להיות עלייה בתשואות האג"ח הממשלתיות וירידה בערך הדולר.

המניות שצפויות ליהנות
 המניות שצפויות ליהנות

*** הכותב הוא מנהל דסק נכסים גלובליים ומט"ח ירושלים ברוקראז'. אין באמור ייעוץ/שיווק השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים האישיים של כל אדם ו/או תחליף לשיקול דעתו של הקורא ואין באמור משום עצה ו/או המלצה לרכישה או למכירת ני"ע או מוצר פיננסי כלשהו

צרו איתנו קשר *5988