הבדיקה שהאוצר מסתיר: העלאת מס לא מביאה לפיטורים

בדיקה שערכו באוצר מעלה שדווקא חברות שהעלו להן את שיעורי המס הגדילו את מספר עובדיהן בקצב מהיר יותר מחברות שהמיסוי עליהן לא עלה

משה כחלון, שר האוצר (צילום: תמר מצפי)
משה כחלון, שר האוצר (צילום: תמר מצפי)

ארבע היצואניות הגדולות במשק משלמות למדינה מס בשיעור של 4% בלבד, לעומת 12.4% לפני עשור - כך מגלה האוצר בפרק שהוכנס באחרונה בחשאי לתוך דוח הכנסות המדינה שפורסם לפני שנה. נוסף על כך מתברר מהבדיקה שחברות שהמיסוי עליהן עלה דווקא הגדילו את מספר עובדיהן בקצב מהיר יותר מחברות שהמיסוי עליהן לא עלה. "יש בממצאים כדי להטיל ספקות בטענה שלפיה העלאת שיעורי המס תביא לצמצום משמעותי של פעילות אלה בישראל" כותבת עורכת המחקר, גלית בן-נאים, מהכלכלניות המובילות ביחידת הכלכלן הראשי באוצר.

המסקנה המהפכנית של בן-נאים הוסתרה על-ידי האוצר, שלא דיווח על המחקר החדש ובחר להכניס אותו כפרק בתוך דוח הכנסות המדינה שפורסם כבר לפני כשנה. המסקנה מתבססת על בדיקה שערכה בן-נאים בקרב 57 חברות שהמיסוי עליהן עלה בעקבות הכנסתו לתוקף של תיקון 68 לחוק לעידוד השקעות הון ב-2011. התיקון קבע שלוש מדרגות מס חדשות: 16% מס ליצואן שמחזיק מפעל מועדף במרכז, 9% מס למפעל מועדף בפריפריה, ו-5% מס בלבד ל"מפעל מוטב מועדף מיוחד" (הכוונה לאינטל).

מדרגת המס המופחתת בפריפריה נועדה לעודד את המפעלים לגייס עובדים המתגוררים בפריפריה, אך הבדיקה מעלה כי מספר העובדים תושבי הפריפריה המועסקים בתעשייה נותר ללא שינוי: כך למשל, עובדים המתגוררים במחוזות ת"א והמרכז נהנים מ-44.5% מהטבת המס, בה בשעה שעובדים תושבי הצפון נהנים רק מ-9.2% מההטבה.

כתוצאה מהתיקון עלה המס הממוצע בקבוצה שבדקה בן-נאים - מ-8.9% בממוצע ב-2010 ל-13.7% בשנים 2012-2013. למרות זאת מתברר כי מספר העובדים בקבוצת החברות הזו גדל בשנים 2011-2014 בכ-40%, בה בעת שמספר העובדים בקרב החברות שנטל המס עליהן לא עלה גדל באותן שנים ב-33%. הפערים בפועל גדולים אף יותר, כשמכניסים להשוואה את החברות הגדולות, שנהנו מהטבות המס הגדולות ביותר - אך הגדילו את מספר עובדיהן בשיעור נמוך יותר.

הבדיקה מאשרת את הנתון שנחשף בעבר ב"גלובס", שלפיו חברת טבע גרפה במצטבר הטבות מס בכ-20 מיליארד שקל ב-2005-2013 (בהנחה שלא הייתה מפחיתה את פעילותה בישראל אילו הייתה מחויבת בתשלום מס גבוה יותר - ע.ב). טבע נהנתה ממסלול מיסוי "אסטרטגי מיוחד" שהעניק לה בפועל שיעורי מס אפסיים "עד הבית" (כולל במשיכת דיבידנד). המסלול שנועד למשוך לישראל חברות בינלאומיות בוטל בעקבות תיקון 68 לחוק.

למרות התיקון מגלה האוצר כי שיעור המס האפקטיבי ששילמו 4 החברות הגדולות ביותר (אינטל, צ'ק פוינט, כיל וטבע) ירד מ-12.4% ב-2003 ל-4% בלבד ב-2013. בד בבד חל גידול מטאורי בהכנסות המדווחות של אותן חברות - מ-3.2 מיליארד שקל ב-2003 ל-23.2 מיליארד ב-2013.כתוצאה משני תהליכים אלה הגדילו 4 הגדולות את חלקן בעוגת הטבות המס שחילקה המדינה עד ל-70% מסך ההטבות שחולקו ב-2010 ו-65% מההטבות ב-2013, לעומת 32% בלבד ב-2003.

עד כמה גדול חלקן של ארבע החברות הגדולות ברווחי המשק אפשר ללמוד מהנתון הבא: שיעור המס הממוצע ששילמו ב-2013 יותר מ-1,000 חברות שנהנו מהטבות המס עמד על 7.3%, אך בפועל יותר מ-90% מהחברות שילמו מס של יותר מ-10%. המס ששילמו ארבע הגדולות - 4% בממוצע - הוריד את הממוצע הכללי בכ-50%.

עשר חברות התעשייה הגדולות ביותר במשק זכו ב-2012 במחצית מהטבות המס שניתנו לכלל החברות במשק בשווי כספי כולל של 4.1 מיליארד שקל. בסך הכול חילקה המדינה באותה שנה הטבות מס ב-8 מיליארד ל-1,100 חברות. עשר הגדולות שזכו כאמור במחצית העוגה העסיקו יחדיו רק 4% מסך המועסקים בענפי התעשייה והתוכנה (שזכאים להטבות המס). בשנים 2009-2012 גדל כוח האדם של אותן חברות בשיעור מתון יחסית של 23%. בשנים 2005-2013 חילקה המדינה הטבות מס לחברות בענפי הייצוא התעשייתי ב-58 מיליארד שקל. גובה ההטבות היה מגיע לכ-80 מיליארד שקל במצטבר - אלמלא ירידת מס החברות באותן שנים מ-36% ל-25%.