האם הסקרים אמינים ולמה טראמפ קורא לעצמו "מיסטר ברקזיט"?

עוד שאלות שיכריעו את המירוץ: איפה מתחבאים גדודי "המצביעים הביישנים" שיתנו את קולם לטראמפ רק מאחורי פרגוד, ומהי חשיבות הקול ההיספני בבחירות 2016?

הילארי קלינטון ודונלד טראמפ, העימות השלישי (צילום: רויטרס)
הילארי קלינטון ודונלד טראמפ, העימות השלישי (צילום: רויטרס)

 

מחרתיים (ג') יילכו האמריקאים לבחור נשיא (ומחוקקים). להלן ארבע שאלות ותשובות לגבי הבחירות בארה"ב.

1. האם הסקרים בבחירות 2016 בארה"ב משקרים, כפי שטוען מחנה טראמפ?

תשובה: לא, אם כי הסקרים אינם מושלמים ומידת האמון בהם יורדת. אילו סקרי דעת קהל והתחזיות שמבוססות עליהן היו נתפסים כדברי אלוהים חיים, הדמוקרטים בארה"ב היו יכולים לישון בשקט ולהיערך בחדווה לארבע שנים נוספות של ממשל אובמה, עם הילארי קלינטון בלשכה הסגלגלה. אבל, הפעילים הדמוקרטים דווקא "מרטיבים במיטה בלילה" מרוב פחד, כדברי דייוויד פלאוף, שניהל את קמפיין הבחירות לנשיאות של אובמה ב-2008.

אם הסקרים היו מגובים בתו איכות של איזה מכון תקנים אמריקאי, מומחי הבחירות במטה טראמפ כבר מזמן היו מתחילים לחפש את הג'וב הבא שלהם בבחירות הביניים לקונגרס בעוד שנתיים. אבל נראה שהטראמפיסטים דווקא מושקעים עמוקות בקמפיין הנוכחי ומשוכנעים (אם להאמין להצהרותיהם), שמועמדם אכן יגיע לבית הלבן וייקח אותם אתו, ולעזאזל הסקרים.

במערכת הבחירות לנשיאות ארה"ב ב-2016, שמשגעת את האמריקאים כבר יותר משנה, חשיבותם של הסקרים התעצמה, אם כי, בה בעת, ובאופן פרדוקסלי, נראה שהציבור מאמין בהם פחות. הסקרים הפכו מכלי עזר טכני לאיזו יישות כבירה, חורצת גורלות. הם נתפסים כמקני תוקף למועמד המוביל וכאבן ריחיים על צווארו של המועמד שמדשדש מאחוריו. הצלחה נוטה להנציח את עצמה ואנשים נטולי אידיאולוגיות נוטים להזדהות עם מי שנתפס כמנצח. הסקרים, אפוא, לא רק משקפים את המציאות אלא גם קובעים אותה. המגמה זו הסתמנה כמובן בשנים קודמות, אך עתה היא הרבה יותר מודגשת.

סקרי דעת קהל משמשים בבחירות הנוכחיות מטרה להתקפות של שני הצדדים, בעיקר מצד טראמפ. המתודולוגיות שלהם נסרקות בקפידה. אם הסקרים אינם עונים על הציפיות של המועמד - כן, אני מתכוון בעיקר אליך, דונלד - הם מותקפים כ"לא אמינים", "מוטים", "שקריים", ומוצגים כמוצרים פגומים שרק משקפים את האידיאולוגיות של עורכיהם. בכל זאת, טראמפ מעולם לא הביא שום ראיה שסקר כלשהו תוכנן ונערך באופן שהביא לפגיעה בו.

 

2. עד כמה אמינות טענותיו של טראמפ, כי קיימים המוני אהודים סמויים שתומכים בו אך הסקרים אינם חושפים אותם?

תשובה: זו אכן שאלה הוגנת, שראוי לבחון אותה. אם נתעלם לרגע מהאפיונים הבלתי אטרקטיביים של הקבלן מניו-יורק, אולי הוא צודק? אולי, בגלל עיוותים מדגמיים, הסקרים באמת מגמדים את היקף התמיכה בו וממילא מכתימים אותו בדימוי של מפסידן בטרם עת?

אחרי הכל, מההיסטוריה של סקרי דעת קהל אנחנו יכולים ללמוד שאורים ותומים הם לא. שמעון פרס ז"ל אמר פעם שסקרים הם כמו בשמים. נעים להריח אותם, אסור לשתות אותם. הוא דיבר מניסיון. ב-1996 הבטיחו לו הסקרים את ראשות הממשלה, אך בנימין נתניהו עלה לשלטון. ב-2015 מינו הסקרים את בוז'י הרצוג לראש הממשלה, אך הבוחרים חשבו אחרת. עכשיו, לאחר שהסקרים ביוון לא חזו את ההתנגדות העממית הרחבה לתכנית החילוץ שהציע האיחוד האירופי לאתונה, ב-2015, ולאחר כשל הסקרים בניבוי הברקזיט בבריטניה השנה, אולי יש מקום לתמיהה: האם מהפך נוסח ברקזיט יניף את טראמפ לבית הלבן, על אפם ועל חמתם של הסקרים?

המציאות הסטטיסטית היא חד-משמעית: הילארי קלינטון מובילה ברוב הסקרים הארציים וברוב הסקרים שמודדים את הלכי הרוח במדינות מתנדנדות, שיכריעו את גורל המאבק. למרות זאת, מתחת לפני השטח, תוססת האנרגיה של תומכי טראמפ, שאפשרה למועמד הרפובליקאי לצמצם פערים עוד לפני שפרצה שערוריית המיילים החדשים של המועמדת הדמוקרטית.

מה שמכעיס את טראמפ ותומכיו הוא, שצמצום הפער לא הקפיץ את טראמפ מעל קלינטון. היא עדיין מובילה, בהפרש גדול או קטן, תלוי איזה איזה סקר בודקים. לדעתם, העובדה שטראמפ אינו מוביל בסקרים אינה משקפת את המציאות שהם חווים.

בתמצית, טיעונם הוא שהסקרים מטעים את כולנו מפני שהם אינם נותנים ביטוי ל"קולות החבויים", ל"רוב השקט" שתומך בטראמפ אך נמנע מלהצהיר על כך, אפילו בשיחות עם סוקרים. אמצעי התקשורת הליברליים הצליחו להדביק סטיגמה על תמיכה בטראמפ, להפוך אותו למוקצה מחמת מיאוס, בגלל הסטנדרטים של תקינות פוליטית, טוענים הטראמפיסטים. אבל, מאחורי הווילון של תא הקלפי, האוהדים הסמויים האלה, "הביישנים", יידעו בדיוק למי לתת את קולם - וזו לא תהיה הילארי.

"התנועה ההיסטורית הנהדרת שלנו הפתיעה את העולם והיכתה את הציפיות פעם אחר פעם", אמר בשבוע שעבר טראמפ בעצרת בחירות בפלורידה. "כעת, ביום ג', אנו מכינים הפתעה כבירה נוספת לכל הפרשנים, הפוליטיקאים והאינטרסים המיוחדים כאשר נזכה ונחזיר את השלטון לידי העם". למעשה, טראמפ בונה על תקדים כשל הסקרים בבריטניה ומכנה את עצמו "מיסטר ברקזיט" בציפייה למהפך שיכתוש את מציאות הסקרים.

יש תקדים אמריקאי למהפך כזה: ב-1982, חזו הסקרים שראש העיר השחור של לוס-אנג'לס דאז, טום ברדלי, ייבחר מחדש. במקומו נבחר ראש עיר לבן. מתברר שהבוחרים בעיר הליברלית לא רצו להודות לפני הסוקרים שהם מעדיפים ראש עיר לבן על פני שחור. טראמפ מייחל למהפך דומה, בכיוון אידיאולוגי הפוך כמובן.

"הנורמות החברתיות מכתיבות שאם אתה אמריקאי בעל תואר אקדמי, אין זה מקובל להכריז שאתה תומך בדונלד טראמפ", אמרה מנהלת הקמפיין של הטייקון, קליאן קונוויי. "הם לא יאמרו זאת למראיין בטלפון, אך בסקר מקוון הם לא יתביישו להודות שהם תומכים בטראמפ".

ובכן, לא כצעקתה. סקר חדש של האתר "פוליטיקו" העלה, שאין חיה כזו. אין גדודי צללים של אוהדים סמויים שמחכים להוראה מהמפקד העליון טראמפ להגיח לקלפיות. הסקר לא אבחן הבדל בעל משמעות סטטיסטית בין תשובות הנסקרים במדגם טלפוני לבין תשובות של נסקרים במדגם מקוון לגבי התמיכה במועמדים. המסקנה היא שמדגמי הסקרים מכסים פחות או יותר את האוכלוסייה האמיתית. מה שרואים הוא מה שיש.

3. אז מי יחגוג ביום ד' בבוקר?

תשובה: למרות הנהי ממחנה טראמפ, קרוב לוודאי שזו תהיה הילארי קלינטון. הנה ההערכות האחרונות: על פי חלק גדול מאוד מהתרחישים הסבירים - לא כולם - תשיג המועמדת הדמוקרטית לפחות 270 אלקטורים - המספר המינימלי שדרוש כדי להיבחר לנשיאות - וקרוב לוודאי הרבה יותר. כל אתרי החיזוי החשובים מעניקים לה סיכוי גדול לניצחון: 84%, על פי Upshot של "ניו-יורק טיימס"; 64.7%, על פי אתר החיזוי "538"; 98%, על פי דף החיזוי של "האפינגטון פוסט"; 86%, על פי אתר החיזוי PredictWise, שנשען על אתרי הימורים מקוונים; 99%, על פי Princeton Election Consortium של פרופ' סם וואנג (כל הנתונים נכונים ליום א' בבוקר, שעון ישראל).

מה שקובע כמובן הוא איזה מועמד יצליח לצבור לפחות 270 אלקטורים. בארה"ב אין בעצם בחירות ישירות, האלקטורים בוחרים את הנשיא. מועמד שזכה ברוב במדינה מסוימת, יקבל את כל האלקטורים שלה, כאשר מספר האלקטורים בכל מדינה זהה למספר הסנטורים וצירי בית-הנבחרים של. בסך הכל, יש 538 חברים בחבר האלקטורים, והמספר 270 מייצג מחצית מסכום זה פלוס 1.

לפי המודל של "ניו-יורק טיימס", מובטחים לקלינטון, כמעט אוטומטית, 268 אלקטורים ממדינות שנמצאות במגרש הדמוקרטי מאז ומתמיד. אלה מדינות שלא ייתכן בהן רוב למועמד רפובליקאי. רובן נמצאות לאורך החופים ובמערב התיכון, כניו-יורק, קליפורניה, מסצ'וסטס, מרילנד, וושינגטון (המדינה), וושינגטון (הבירה), אילינוי, ניו-ג'רזי ואחרות, ומדינות שנוטות להצביע למועמדים דמוקרטים, כפנסילווניה, מישיגן , וויסקונסין או מיניסוטה.

לפי אותו מודל, מונחים בכיסו של טראמפ 157 אלקטורים ממדינות שנמצאות במחנה הרפובליקאי ושלא ייתכן בהן רוב למועמד דמוקרטי, כמו מיזורי, לואיזיאנה, טנסי, אינדיאנה, איידאהו, מיסיסיפי ואחרות.

113 אלקטורים, מ-11 מדינות שמוגדרות כמתנודדות, לפי המודל הזה, פתוחים לתחרות. קלינטון זקוקה רק לעוד שני אלקטורים כדי להגיע ל-270. טראמפ זקוק ל-113. תיאורטית, הוא יכול להגיע למספר הזה, אך יצטרך לזכות בכל המדינות המתנודדות, לרבות מדינות כקרוליינה הצפונית, פלורידה, נוואדה ניו-המפשיר, שבהן, על פי סקרים רבים, מסתמן יתרון לקלינטון. זו תהיה משימה הרקוליאנית. האתר "538", שמגדיר עצמו זהיר יותר מאחרים לגבי סיכויי קלינטון, מעריך שהיא תקבל 291 אלקטורים, וטראמפ - 246 (בגלל שיקולים סטטיסטיים, שמור אלקטור אחד למועמד של המפלגה הליברטאריאנית).

אתר החיזוי של "האפינגטון פוסט" הרבה יותר נחרץ: "עשינו סימולציות ל-10 מיליון תרחישים על סמך אינדקסים של ממוצעי הסקרים בכל אחת ממדינות ארה"ב. ב-9.8 מיליון סימולציות, יצאה קלינטון מנצחת, כלומר עם 270 או יותר אלקטורים. לכן, אנו קובעים שלקלינטון יש סיכוי של 98.3% לזכות בנשיאות; הסיכוי של טראמפ הוא 1.4%".

צריך להדגיש: היתרון הגדול של קלינטון על טראמפ בסקרים הארציים התכווץ משמעותית בימים האחרונים. על פי האתר הפופולרי Real Clear Politics, הצטמק היתרון ל-1.7% באינדקס ממוצעי הסקרים של האתר (46.6% לעומת 44.9%).

נייט קוהן, הסטטיסטיקאי של "ניו-יורק טיימס", כתב אמש: "להילארי קלינטון יש יתרון עקבי וברור במדינות עם לפחות 270 אלקטורים, אף שהפער בינה טראמפ התכווץ ללא ספק בשבועות שחלפו. אפילו האמירה הזו אינה מדגישה מספיק את האתגר של טראמפ: לא ברור היכן יש לו סיכוי לפריצת דרך כלשהי. זה לא אומר שהוא אינו יכול לזכות. ייתכן שכל הסקרים טועים. אבל, אפילו אם ינצח בשורת ארוכה של מדינות כאריזונה, אייווה, יוטה, קרוליינה הצפונית, פלורידה וניו-המפשיר - הוא לא יגיע למספר המיוחל 270".

4. מה הקלף המנצח של קלינטון, שיאפשר לה לסגור עסקה עם העם האמריקאי?

תשובה: בשלוש מילים - היספנים, היספנים, היספנים. בוחרים יוצאי אמריקה הלטינית, ממקסיקו דרומה, הציפו בשבוע שחלף את הקלפיות במדינות שמאפשרות הצבעה מוקדמת והם יחסמו כנראה כל נתיב אפשרי של טראמפ לבית הלבן. כבר עתה נראה שהם מבטיחים לקלינטון רוב במדינת נוואדה, אחת ממדינות המפתח במאבק על הבית הלבן, ויש הערכות שהם יטו את הכף לטובת המועמדת הדמוקרטית בפלורידה. אם טראמפ לא יזכה לפחות באחת משתי מדינות אלה, דרכו ללשכה הסגלגלה - חסומה.

מתברר, שכאשר מועמד מגדף מהגרים שנמנים עם פלח אתני ענקי כ"רוצחים ואנסים", כפי שטראמפ כינה מהגרים נטולי ניירות ממקסיקו בפריימריז, הוא לא יכול לצפות לתמיכתם אחיהם בקלפי. מועמד שלא הבין דבר כל כך אלמנטרי, לא ראוי להיות נשיא. אם השחורים היו תשתית הקואליציה של אובמה ב-2008 ו-2012, ההיספנים מסתמנים עתה כעמוד השדרה של הקואליציה של קלינטון.