עננים של חוסר ודאות בשוק הרכב: האם שוק האשראי יתקרר?

שוק הרכב הישראלי שבר בעשרת החודשים הראשונים את שיא המכירות השנתי של כל הזמנים ■ אבל בענף כבר מסתכלים בחשש לעבר 2017, אף שגורמי הרקע החיוביים עדיין במקומם

רכב, ליסינג, תניון / צילום: תמר מצפי
רכב, ליסינג, תניון / צילום: תמר מצפי

מיעוט ימי העבודה בחודש אוקטובר חולל שמות בהכנסות של כל המגזר העסקי בישראל, ולא פסח גם על ענף הרכב. באוקטובר נמסרו כ-13 אלף כלי רכב חדשים בלבד, כמחצית מהממוצע החודשי, אבל גם כך חצו המסירות המצטברות את השיא של השנה שעברה. אפשר להניח שעד סוף 2016 יסתכמו המסירות בכ-290 אלף כלי רכב, פלוס מינוס, עם פוטנציאל להפתעה.

בינתיים, רוב המשאבים של הענף כבר מופנים לעבר שנת העבודה 2017. יבואני הרכב נמצאים בימים אלה בדיונים נמרצים עם היצרנים על מחירים וכמויות אספקה לשנה הבאה, ובדרך כלל בשלב כה מאוחר לרבים מהם כבר יש הנחת עבודה די מגובשת ביחס להיקף המכירות השנתי החזוי ולמגמות העיקריות.

אבל נכון לרגע זה, רוב מקבלי ההחלטות מפגינים זהירות ומעדיפים שלא להתנבא. קיים קונצנזוס לא מפתיע שחודש ינואר 2017 יהיה חזק מאוד - בטווח של 35-37 אלף מסירות - וכנראה שגם פברואר ייהנה מ"אפקט ינואר", שיגלוש לתוכו כמו בשנים עברו. למעשה יבואנים רבים מחזיקים כיום בצבר הזמנות מאסיבי של לקוחות פרטיים ומוסדיים, שממתינים לקבל את רכבם החדש עם "שנת עלייה על הכביש" חדשה ברישיון הרכב. נזכיר שאפקט "ראש השנה למכוניות" יקבל השנה תגבור משמעותי בשל הקדמת רכישות לנוכח החשש מהתייקרות משמעותית כתוצאה מהעדכון התקופתי של המס הירוק (להערכתנו, חשש די מופרך). אבל מעבר לרבעון הראשון, העניינים מתחילים להיות מעורפלים.

גורמי רקע חיוביים

"שנת העסקים 2017 תהיה שנה משוגעת ובלתי צפויה", אמר לנו השבוע גורם בענף. "האפשרויות נעות בין שבירה של עוד שיא מכירות תוך חציה של רף ה-300 אלף - לבין קריסה דו-ספרתית. הכל יכול לקרות".

תיאורטית, גורמי הרקע החיוביים, שהובילו להתנפחות שוק הרכב החדש בישראל בשלוש השנים האחרונות, עדיין קיימים. הריבית במשק עדיין אפסית, והפדרל ריזרב האמריקאי ממשיך להסס. בהיעדר אלטרנטיבות להשקעה, צפויה הצריכה הפרטית להמשיך לזנק וההיצע האגרסיבי של הלוואות למשקי בית יימשך. גם המגזר העסקי והמגזר הציבורי ממשיכים להפגין יציבות (לפחות למראית עין), התעסוקה במשק יציבה והאג"חים שמנפיקות חברות הליסינג ממשיכים להיות אטרקטיביים על רקע הריבית הנמוכה. שילוב כל הגורמים הללו מבטיח המשך יציבות יחסית בביקוש של "המוסדיים" לכלי רכב חדשים בליסינג, שלבדו עומד על כ-80-90 אלף כלי רכב בשנה.

לביקוש המוסדי אפשר להוסיף ביקוש גובר והולך של חברות הליסינג לכלי רכב חדשים לצורך מכירה חוזרת - מה שמכונה "רכבי אפס קילומטרים". על פי הערכות, בשנה חולפת נרכשו כ-35-40 אלף כלי רכב למטרה הזו בלבד. כרגע, לפחות, נראה כי הסיבות לצמיחת שוק ה"אפס קילומטרים" ימשיכו להיות גם ב-2017. אנחנו מדברים על שילוב בין חוזקו היחסי של השקל ביחס למטבעות היבוא לבין עודפי כושר ייצור של יצרני הרכב, שנובעים מחוסר יציבות בביקושים לכלי רכב בשוקי מפתח בעולם כמו רוסיה, דרום אמריקה, סין ועוד.

בשנה הבאה יצטרף לתמונה גם ה"ברקזיט" המאיים, שגורם כיום ליצרני הרכב הגדולים לחשב מסלול מחדש. לפיכך, אפשר להניח שרוב יצרני הרכב ימשיכו להעניק ליבואנים בישראל מחירים נוחים, במיוחד לאור היקפי המכירות הכוללים של שוק הרכב הישראלי, שמשדרגים כיום את מעמדה היחסי של ישראל בתעשייה.

הוסיפו לכך את ה"ישראבלוף" הכמעט-נצחי של "מחירי המחירונים הרשמיים" של היבואנים בארץ ושל "מחירוני המשומשות", שנגזרים מהם, וקיבלתם פערי תיווך שמנמנים ועסיסיים ברבים מדגמי הרכב. כל אלה מזינים את שוק "האפס קילומטר" ובהיעדר מקורות אחרים משמעותיים לרווחיות, חברות הליסינג צפויות להמשיך ולהעמיק את התלות שלהן באותם פערי תיווך.

המסים העקיפים כגורם מייצב

ואם כבר מדברים על תלות והתמכרות, אי אפשר שלא להזכיר את "השותף העסקי" הגדול ביותר של ענף הרכב הישראלי: האוצר. כבר עסקנו בכך רבות, אבל הנה נתון כלכלי שחייב להדליק אור אדום: במחצית הראשונה של 2016 גדל היקף הכנסות המדינה ממסים בשיעור של יותר מפי שניים מקצב הצמיחה במשק. לחלק נכבד מהעיוות אחראי הזינוק בהכנסות ממסים עקיפים, שנובע מצמיחה מואצת בצריכה הפרטית ומצמיחה בהכנסות ממיסוי רכב, דלק ואגרות.

באוצר לא רואים בכך סימן מדאיג או חס וחלילה עדות לחוסר מוסריות שלטונית. נהפוך הוא: אם כל הרבה אזרחים מוכנים לשלם בחפץ לב כל כך הרבה מסים על רכב ועל השימוש בו, אז למה לא לנצל אותם עד הסוף. הנחת העבודה התקציבית של האוצר היא שב-2017 גביית המסים תהיה גבוהה ב-11.2 מיליארד שקל מהשנה הנוכחית, שגם היא שנת שיא. לפיכך רבים בענף הרכב מניחים שהמדינה תמשיך לטפח את האווזה שמטילה ביצי זהב ולשמור עליה מכל משמר, בגלוי או בסתר.

סימנים מדאיגים באופק

מנגד נערמים כיום באופק גם עננים קודרים, שעלולים להטיל צל כבד על חגיגת המכירות. ענן אחד הוא האפשרות של קירור יזום של שוק האשראי לרכב. את מה שהאוצר מסרב לעשות (אולי מנימוקים של הגנה על האווזה המטילה ביצי זהב, ע"ע) עושה כיום בנק ישראל.

בבנק עובדים בימים אלה על דו"ח מחקר ראשון מסוגו לניתוח רמת הסיכון של האשראי הצרכני לרכב, שמוערך כיום ב-12-13 מיליארד שקל, והמלצות המחקר הללו עשויות להפוך להמלצות אופרטיביות שיצננו את השוק.

לכך אפשר להוסיף גם את חוק נתוני האשראי שנמצא כיום על שולחנה של הכנסת. לחוק הזה יש השלכות רחבות אבל הוא יאפשר למלווים - בנקאיים או חוץ בנקאיים - גם לדעת כמה ומי מהלווים נמצא בדירוג סאב-פריים מסוכן. זהו תחילתו של תהליך ארוך, שבסופו של דבר יביא ל"אמריקניזציה" של שוק הרכב ולהתפכחות מאשליית "כסף זול לכל".

לא נשכח את התוצאות של מערכת הבחירות הסהרורית שמתנהלת כיום בארצות-הברית, שעשויות להכניס גורם לא מבוטל של חוסר ודאות לשנת העבודה הבאה. אמנם שוק הרכב הישראלי הוא פקטור זניח במכלול ההשפעה הפוטנציאלי של הבחירות הללו על כלכלת העולם, אבל כשיורד גשם - כולם נרטבים.

ובלי קשר לאשראי ולהשפעות חיצוניות, לשוק הרכב הישראלי יש מספיק סיבות מבניות ופנימיות, שצריכות לעורר דאגה בשנת העבודה הבאה.

בענף מעריכים ששוק הרכב החדש כבר מתקרב לנקודת רוויה, ושבעיית הרכב המשומש הולכת ומחמירה. "בכל שוק חייבת להיות נקודת איזון סבירה בין הביקוש לרכב חדש למשומש", אמר לנו גורם בכיר. "כאשר האיזון הזה מופר - כפי שקורה אצלנו בשנתיים האחרונות, שוק הרכב החדש מושך לקוחות מסורתיים של המשומשות ועודף ההיצע בשוק היד השנייה מביא לקריסה במחירונים. ברוב העולם קיים 'שסתום שחרור לחץ' בדמות יצוא רכב משומש. אצלנו אין שסתום כזה ויש גבול לכמה משומשות השוק יכול לקלוט".

נזכיר שבמהלך 2017 גם יתחילו "להבשיל" הרבה מכוניות, שנרכשו לפני כשלוש שנים באשראי, בליסינג פרטי ו/או בהלוואות "בלון" (שההחזר שלהן מבוסס על ההכנסות ממכירת הרכב בתום התקופה), מה שיגביר את הלחץ על שוק המשומשות.

כל זה בלי להזכיר את האיומים "הרגילים" על שוק הרכב הישראלי, שברוב שוקי העולם לא מכירים, כמו סיכון לחוסר יציבות ביטחוני אזורי ו/או פנימי, שיכול להשפיע על "מצב הרוח של הצרכנים" ועל הביקוש לרכבי השכרה עבור תיירות נכנסת.

שכחנו משהו? אה, כן. חוק שירותי הרכב של משרד התחבורה. במשך חמש שנים מנסים לשכנע אותנו יוזמי החוק שהוא יביא למהפכה בענף ולהורדת יוקר המחיה. שנת 2017 תהיה השנה המלאה הראשונה לתחולתו. אולי זה רק אנחנו, אבל לא היינו מהמרים על ירידת מחירים בענף הרכב כתוצאה מאותו חוק לפחות עד 2018, אם בכלל.

מנגד, עשוי לשכוח שהחוק גם מעניק סמכויות רבות ואישיות ששר התחבורה ישראל כץ יכול להשתעשע בהן - וזה תמיד היה גורם מאוד בלתי צפוי ובלתי חזוי. שנה טובה.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988