בשבועות האחרונים התפתחה מגמה של עליית תשואות לפדיון בשוקי האג"ח בעולם, שהלכה והחריפה ביומיים האחרונים עם בחירתו המפתיעה של דונלד טראמפ לנשיאות ארה"ב. מאז תחילת ספטמבר, התשואות לפדיון של איגרות החוב ל-10 שנים בארה''ב ובגרמניה עלו בכ-50 ו-30 נקודות בסיס בהתאמה ומחיריהן ירדו בשיעורים של 4.5% ו-3% בהתאמה.
העלייה החדה ביותר בתשואות לפדיון בחודש האחרון מבין כלל המדינות המפותחות, נרשמה בבריטניה, בה איגרת החוב ל-10 שנים ירדה בכ-5.8%, לאחר הצהרת ראש ממשלת הממלכה, תרזה מיי, על כוונתה ליישם את היציאה מהאיחוד האירופי, דבר שהביא בנוסף לפיחות חד בפאונד. מחיריהן של איגרות החוב ל-30 שנה בארה''ב וגרמניה, רשמו ירידות חדות אף יותר, של כ-13% ו-8% בהתאמה.
בדרך לאינפלציה?
ירידות השערים נבעו משילוב של מספר גורמים:
1. שיפור בנתונים הכלכליים בעולם. מדדי מנהלי הרכש הגלובליים, הן בתחום השירותים, ובעיקר בתעשייה, רשמו עליות בחודשיים האחרונים ונמצאים במגמה של התרחבות.
2. עלייה בהסתברות להעלאת ריבית בארה''ב על-ידי הפד בחודש דצמבר מ-50% ל-70%, בעקבות הנתונים הכלכליים החיוביים בארה''ב והתבטאויות ניציות של מספר חברי הפד בזכות העלאת ריבית, תרמה אף היא לעלייה בתשואות.
3. צפי להרחבות פיסקאליות בארה''ב ובאירופה. עם סיום הבחירות בארה''ב, הצפי הוא שטראמפ יבצע הרחבה פיסקאלית בארה''ב בהיקף של כחצי טריליון דולר בשנים הקרובות, מדיניות עליה חזר והצהיר בנאום הניצחון שלו, תוך גידול ניכר בהשקעה בתשתיות ובתעשיות הביטחוניות. בנוסף, גם באירופה הבנק המרכזי, ה-ECB מאותת תקופה לא קצרה על כך שהממשלות ביבשת אמורות להירתם "לחילוץ" הכלכלה באמצעות ביצוע הרחבות פיסקאליות. מדיניות פיסקאלית מרחיבה אמורה להחליף בהדרגה את המדיניות המוניטארית המרחיבה של הבנקים המרכזיים, שמהווים כיום את השחקנים העיקריים במאמץ להבראת הכלכלות. הרחבות פיסקאליות לרוב אינן ידידותיות לשוק האג''ח ואמורות להביא לעלייה באינפלציה, בצמיחה, וכן לעיתים, לקפיצה ברמת הגירעון.
4. הסיבה העיקרית, להערכתנו, לעלייה בתשואות לפדיון נובעת מהעלייה בציפיות האינפלציה ובפרמיית הסיכון האינפלציונית המתומחרת באיגרות החוב הארוכות במרבית המדינות המפותחות. כך לדוגמה, ציפיות האינפלציה ל-5 ול-10 שנים בארה''ב עלו בכ-30 נקודות בסיס, לרמות של 1.65% ו-1.8% בהתאמה. העלייה בציפיות היא תוצאה טבעית של השיפור בכלכלה וכן על רקע הסימנים המעידים על התעוררות האינפלציה בפועל במדינות שונות. חלק מזה נובע מכך שחלקים ניכרים בתוכניתו הכלכלית של טראמפ "מבטיחים" עלייה באינפלציה, אם אכן יבצע אותה. בתוך כך - גירוש מהגרים, והנהגת מדיניות של הטלת מכסי מגן.
השאלה העיקרית היא האם האינפלציה לה משוועים הבנקים המרכזיים, עומדת להגיע בקרוב, או שזו סנונית חולפת שעומדת להיעלם תוך פרק זמן קצר?
להערכתנו, תחת הנחה שלא נחווה משבר בתקופה הקרובה, אנו צפויים לראות בשנה הקרובה מגמה של אינפלציה עולה בפועל במרבית המדינות המפותחות ובראשן בארה''ב. זו תושפע מגורמים טכניים וכן מאינפלציה אשר "מבעבעת" בפועל.
הגורמים העיקריים לירידה באינפלציה בשנתיים האחרונות, היו מחירי הסחורות, ובראשן הנפט, שרשם ירידה חדה (מ-100 דולר לכ-30 דולר). בחצי השנה האחרונה נרשמה התאוששות ולאחריה התייצבות במחיר הנפט, סביב כ-50 דולר לחבית. תחת ההנחה שמחיר החבית יישאר ברמתו הנוכחית, השפעת הירידה במחירי הנפט תתפוגג בחודשים הקרובים. הדבר אמור להביא לעלייה מסוימת בסביבת האינפלציה של כ-0.3%-0.5% במדינות השונות. בתחומי השירותים השונים, דוגמת בריאות, חינוך ודיור, אנו מעריכים המשך עלייה במחירים, ובעיקר בארה''ב, מה שבא לידי ביטוי בעלייה באינפלציית הליבה.
בנוסף, אם נבחן את מדד המחירים ליצרן בארה''ב, באירופה ובסין, המייצג את שרשרת הייצור וחומרי הגלם, נגלה שבעוד שבשנים האחרונות הוא היה במגמה של ירידת מחירים, הרי שזו הלכה ופחתה עם הזמן. בתקופה האחרונה אף נרשם במדד זה שינוי מגמה ועליות במחירים ליצרן לכיוון של עלייה במדד.
כל אלה אמורים להביא לעלייה באינפלציה בפועל במדינות המפותחות בכלל ובארה''ב בפרט, שם אנו צופים שהאינפלציה תחזור לרמות של כ-2% ואף יותר.
יחד עם זאת, חשוב לזכור שאחד מהגורמים שמרסנים את האינפלציה בשנים האחרונות ואמור להמשיך לרסנה בעתיד, הוא השיפורים הטכנולוגיים שמאפיינים את העולם המערבי. על כן, קשה לצפות להתפרצות אינפלציונית משמעותית בשנים הקרובות.
אין-פלציה בישראל
ומה באשר לאינפלציה ולשוק האג"ח בישראל?
שוק האג"ח המקומי לא התרגש מדי מעליית התשואות בעולם, ועליית תשואת האג''ח ל-10 שנים בישראל הייתה בין הנמוכות בעולם. זאת עד לשבוע האחרון. החל מיום רביעי האחרון, בעקבות בחירתו של טראמפ והירידות בשוקי האג''ח בעולם, נרשמה ירידות חדות גם בשוק האג''ח המקומי ובעיקר באיגרות החוב הארוכות. גם המרווח בין האג''ח הישראלית לאג''ח האמריקאית ל-10 שנים שהיה חיובי, התאפס.
באשר לציפיות האינפלציה, הרי שבניגוד למגמה העולמית, בישראל לא ראינו כמעט עלייה בפרמיה האינפלציונית באג''ח לטווחים בינוניים וארוכים, כפי שניתן לראות בגרפים המצורפים.
הסיבה לכך שציפיות האינפלציה הנגזרות בישראל הינן נמוכות יחסית בהשוואה לארה''ב, נובעת מכך שסביבת האינפלציה במשק המקומי ממשיכה להיות מתונה, תוך מגמה של דפלציה בשנתיים האחרונות. האין-פלציה בפועל בישראל נובעת כיום בעיקר מצד ההיצע ומהפוקוס של הממשלה בטיפול בנושא יוקר המחייה. בהיעדר אינפלציה בפועל ועל רקע שקל חזק, המשקיעים אינם מעוניינים לשלם כרגע פרמיה אינפלציונית גבוהה בטווחים הבינוניים-ארוכים.
להאריך את המח"מ?
האם עליית התשואות לפדיון כבר מוצתה ולפיכך אולי כדאי לשקול הארכה של מח''מ התיק?
להערכתנו, לאור השינוי בסביבת האינפלציה בארה''ב וההסתברות הנמוכה שהשוק נותן כיום להעלאת ריבית נוספת ב-2017, מעבר להעלאה בדצמבר השנה, התשואות אמורות להמשיך ולטפס בהדרגה לכיוון 2.2%-2.3% בארה''ב.
מעבר לכך, להערכתנו, זכייתו של דונלד טראמפ לנשיא ארה''ב הינה חדשות רעות עבור שוק האג''ח. התבטאויותיו על כך שהריבית נמוכה מדי, דבריו על הצורך בהחלפתה של ג'נט ילן, יו''רית הפד, שמסמנת את הכיוון היוני בקרב חברי הבנק, ובנוסף הגירעון התקציבי האמריקאי שצפוי לגדול מאוד בעקבות תוכניתו הכלכלית של טראמפ, עשויים להביא לחששות משקיעים שקצב העלאות הריבית יתגברו.
במידה שהתשואות ימשיכו לטפס לכיוון ה-2.4%, ויתחילו להשפיע גם על שוק האג"ח הממשלתי בישראל, עולה הכדאיות לשקול הארכה מסוימת, מתונה והדרגתית במח''מ התיק.
*** צבי סטפק הוא יו"ר בית ההשקעות מיטב. גיא מני הוא מנהל השקעות בקרנות הנאמנות במיטב. אין לראות בכתבה המלצה או תחליף לשיקול-דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
