"בנקים המליצו לרכוש נכסים עם פוטנציאל תשואה נמוך מעלותם"

רשות ני"ע בביקורת על מערכי ייעוץ ההשקעות בבנקים אגב הבריחה מהקרנות הכספיות

 שמואל האוזר / צילום: תמר מצפי
שמואל האוזר / צילום: תמר מצפי

"מערכי ייעוץ ההשקעות בבנקים הובילו בשנתיים האחרונות את הציבור לנהור החוצה מהקרנות הכספיות כתוצאה מהריביות האפסיות, תוך שהיו מספר מקרים בהם. היועצים לא כללו בשיקולים הנוגעים לכדאיות העסקה המומלצת על ידם את העלות הכוללת ללקוח (לרבות עמלות, דמי ניהול קרן, שיעור הוספה ודמי ניהול חשבון), והמליצו ללקוחותיהם על רכישות נכסים באפיקים שפוטנציאל התשואה בהם נמוך מעלותם - בפרט אפיקים סולידיים קצרים, בעלי רמת סיכון נמוכה", כך מצאה מחלקת ההשקעות ברשות ני"ע בבדיקות מדגמיות שערכה בחלק ממערכי הייעוץ במערכת הבנקאית.

הפגיעה בחלק מהלקוחות נבעה גם ממקרים בהם "יועצים הפנו לקוחות מיועצים אשר בתיקם נכסים סולידיים נזילים המניבים תשואות נמוכות במיוחד, לקבלת אשראי מהבנק, מבלי לבחון אפשרות של מימוש הנכסים המניבים תשואות נמוכות במקום לקיחת אשראי".

ממצאי הבדיקות המדגמיות שערכה מחלקת השקעות ברשות ניירות ערך, בראשות דודו לביא, פורסמו תחת הכותרת "תובנות מביקורות שנערכו בתאגידים בנקאיים בשנים 2015-2016, בנושא ייעוץ השקעות בסביבת ריבית נמוכה". ואולם, ברשות מציינים כי בהכללה, הבדיקות שנעשו על ידה "לא הצביעו על כשלים מערכתיים בתפקוד מערכי הייעוץ בהקשר זה".

עוד נמצא בבדיקת הרשות כי "היו יועצים אשר הסתמכו על תשואות עבר בהמלצות הנוגעות לקרנות אג"ח ממשלתיות במח"מ קצר, שהושגו בעת שבה הריבית במשק הייתה גבוהה, על אף שאלו אינן יכולות לשקף את תשואת העתיד, בפרט ביחס לתקופה בה הריבית במשק נמוכה". באותם המקרים, מדגישים ברשות, "לא היה הגיון כלכלי בהשקעה בקרנות מח"מ קצר, משום שפוטנציאל התשואה של הקרן היה נמוך מעלויות החזקתה על ידי הלקוח".

בבדיקות נמצאה התנהגות לא ראויה אחרת של יועצים בבנקים, כאשר "נמצאו מספר מקרים בהם יועצים הסתמכו על מידע בעל פה שנמסר להם על ידי מנהל קרן נאמנות, מבלי שתהיה להם או לבנק יכולת לבחון את נכונותו, ולוודא כיצד חושב והאם בוקר". לצד זאת נמצאו "מספר מקרים בהם יועצים העלו ללקוחותיהם, על דעת עצמם, את רמת הסיכון, לעיתים כחלק מ'מקדם ביטחון' לחריגה עתידית מרמת הסיכון שנקבעה ללקוח, על רקע סביבת הריבית הנמוכה". זאת בשעה ש"כל שינוי בהגדרת רמת הסיכון, מהווה למעשה שינוי ההסכם בין הצדדים, אותו יש לבצע תוך שיתוף פעולה ביניהם ובהסכמת הלקוח".

הרשות החלה לבחון את התנהלות מערכי הייעוץ בבנקים לאחר שקיימה פגישה בנושא עם בכירים במערכים אלה כבר לפני יותר משנה וחצי. כבר אז הרשות נדרשה לנושא הבריחה מקרנות הנאמנות הכספיות, והיום היא מסבירה כי "עיקר המפגש (במארס 2015, ר' ש') עסק בבחינת השיקולים הרלוונטיים שאמורים להיבחן על ידי היועץ, בבואו להמליץ ללקוח על מכירת נכס שרמת הסיכון בו נמוכה, כדוגמת קרן כספית, ורכישת נייר ערך אחר ברמת סיכון דומה, תחתיו".

ברשות ני"ע מזכירים כי "באותו מפגש דובר על שיקולים הנוגעים לעלויות הכרוכות בעסקה, דוגמת תשלום עמלות, לרבות עמלת דמי ניהול חשבון ("דמי שמירה") שאינה משולמת בשל החזקת קרנות כספיות, התשואה הפנימית של נכסים תחליפיים, תחזית האינפלציה ושיקולי מס".

ב"גלובס" הסברנו בזמנו כי עבור חלק מהמשקיעים מדובר באפשרות להפסד תשואה, שמקורה באובדן היכולת להקטין את המס שהם יידרשו לשלם, וזאת מאחר שהמיסוי בקרנות הכספיות הינו על הרווח הריאלי, וכתוצאה מכך הוא מושפע ממדדי המחירים לצרכן.

כיום מנוהלים בקרנות הכספיות כ-19.9 מיליארד שקל, המהווים כ-9.3% מסך נכסי קרנות הנאמנות. זאת, לעומת 27.4 מיליארד שקל נכון לסוף 2015 (כ-12% מסך נכסי הקרנות); 54 מיליארד שקל בסוף 2014 (20.7% מסך הנכסים); ויותר מ-61 מיליארד שקל בסוף 2013 (26.5% מסך הנכסים).

צרו איתנו קשר *5988