בסביבת יעלון טוענים כי רכישת הצוללות מגרמניה לא הייתה נחוצה

הודעת ההבהרה שפרסם הבוקר (ה') דובר צה"ל מיישרת קו עם עמדת המועצה לביטחון לאומי (מל"ל) שבמשרד ראש הממשלה בפרשת רכש הצוללות מגרמניה: חיל הים היה בסוד העניינים של רכישת הצוללות החדשות (נוסף על 6 צוללות שכבר נרכשו מגרמניה החל משנות ה-90' - האחרונה תגיע לישראל רק ב-2019, והרכישה עונה על הצרכים הביטחוניים של ישראל לשנים הבאות.

בהודעתו מבהיר דובר צה"ל כי "מדובר ברכש עתידי, בעוד יותר מעשור, של 3 צוללות שיחליפו צוללות שיתיישנו. הצורך הוצג על-ידי צה"ל בדיון קבינט שנערך באחרונה, בהמשך לשיח השוטף המתקיים בדרגים השונים ובהם ראש הממשלה, שר הביטחון, דיונים בקבינט ובוועדת החוץ והביטחון של הכנסת בנושאים מעין אלה".

אלא שבסביבתו של שר הביטחון לשעבר, משה (בוגי) יעלון, שהודח מתפקידו באי האחרון, נטען בימים האחרונים כי הוא התנגד בתקיפות לרכש כזה, מה גם שנודע לו על המהלך שלא בצינורות הרשמיים. לפי אחת הטענות, לאחר שנודע לו על כך, התפתח בינו לבין ראש הממשלה בנימין נתניהו, ויכוח שעלה לטונים גבוהים. ברקע של הדברים, כך לפי גורמים שמעורבים בנושא, עמדת הצבא שהובעה בעבר בפורום ביטחוני סגור בידי קצין בכיר, לפיה ישראל לא צריכה יותר מחמש צוללות, וכי גם הצוללת השישית שתימסר לחיל הים בעוד כשנתיים היא כנראה יותר מדי.

גורמים המעורבים בנושא דווקא מצביעים על היגיון ברכש הצוללות החדשו: הן עתידות להחליף חלק מהצוללות שכבר משמשות את חיל הים ועד המחצית השנייה של העשור הבא - יתיישנו ולא יתאימו לצרכים המבצעיים של החיל. באותה עת, לפחות 3 צוללות מצי הצוללות של ישראל יהיו בנות 25-30 שנה. לפי אותם גורמים, אף שניתן היה לעשות את העסקה הזאת בפחות בהילות, אולי גם בעוד שנתיים-שלוש, היא עדיין נראית לגיטימית.

"ניגוד עניינים גמור"

אלא שהמהלך כולו החל לצבור תאוצה דווקא בחצי השנה האחרונה, אחרי הדחת יעלון מתפקיד שר הביטחון. בתקופת כהונתו לא התקיים על הנושא דיון רציני, וזה החל רק לאחר מינויו של יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, לתפקיד. סיפור הצוללות הופך מסיפור של עוד עסקה ביטחונית לפרשה שמטלטלת את המערכת הפוליטית, עת התברר שמקורבו, איש סודו ועורך דינו של ראש הממשלה נתניהו, עו"ד דוד שמרון, מייצג את מספנות HDW בקיל שבגרמניה. מדובר באותה חברה שבונה את צוללות הדולפין של חיל הים ועתידה לבנות גם את הצוללות העתידיות שלו, שעומדות בלב הפרשייה.

עו"ד שמרון היה הרוח החיה מאחורי המו"מ הקואליציוני של נתניהו עקב הקמת ממשלתו הרביעית, וכן היה מעורב במו"מ שבמסגרתו מפלגת ישראל ביתנו נכנסה לקואליציה ושבסופו היו"ר שלה, ליברמן התמנה לתפקיד שר הביטחון ויעלון מצא את עצמו מחוץ לקריה.

"יש כאן מצב בעייתי מדרגה ראשונה, ניגוד עניינים גמור", אומר גורם המוערה בפרטים. יש כאן לכאורה מקרה של עו"ד שתופר הסכם פוליטי, המאפשר את כניסת ליברמן לתפקיד שר הביטחון, דיונים בעניין הצוללות שמתקיימים אחרי מינויו של ליברמן ובסופו של דבר - עו"ד שמרון מרוויח לכאורה, כמי שמייצג את המספנה הגרמנית ואת נציגה בישראל, מיקי גנור".

"סיפור הצוללות נראה לא טוב", אמר היום ל"גלובס" האלוף (במיל'), ח"כ איל בן ראובן (המחנה הציוני), החבר בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת. "עורך הדין של ראש הממשלה ומשפחתו, שעוסק גם ברכש של צוללות במיליארדים - וזו גם החלטת ראש הממשלה - מריח רע. דרשתי לקיים בדיקה מקיפה ורצינית בוועדת החוץ והביטחון, ואני קורא לפרקליטות לבחון לעומק את הליך קבלת ההחלטות מסביב לרכישת הצוללות. אם יתברר שהפרסומים בנושא מדויקים, יש פה התנהלות חמורה ופגיעה בביטחון המדינה".

חלק מהביקורת שמופנית בימים האחרונים כלפי לשכת ראש הממשלה קשור בין השאר לתהליך שקדם להחלטה לרכוש את הצוללות: לא ברור אם נבחנו חלופות זולות יותר; לא ברור מדוע הזמן דחק לראש הממשלה נתניהו לקבל החלטה על רכש לעוד שנים ארוכות באופן שישעבד חלק מתקציב הביטחון שנים קדימה; ולא ברור אם בכלל התקיים דיון עקרוני מסביב למספר הצוללות שישראל צריכה.

על-פי הערכות, הרכש של 3 הצוללות החדשות, ייעשה מתקציב שקלי, כלומר מתוך תקציב הביטחון. מדובר בעסקה שהיקפה כ 1.5 מיליארד אירו - ובשונה מעסקת מטוסי החמקן שבהם ישראל תצטייד החל מהשבועות הקרובים - עסקת הצוללות תמומן בשקלים ולא בכספי הסיוע האמריקאי.

"תהליך מקצועי"

מהמועצה לביטחון לאומי נמסר בהתייחס לסוגיית רכש הצוללות הנוספות מגרמניה כי "הרכש נעשה בתהליך מקצועי וסדור, ללא שום השפעה חיצונית ובהמלצת כל גורמי המקצועי במשרד הביטחון, צה"ל והמל"ל - כפי שעולה ממסכים ומדיונים רבים. במסגרת תהליכי בניין הכוח של צה"ל ותכנון רב-שנתי לריענון וחידוש סד"כ הצוללות, הוחלט על רכש של 3 צוללות. בשל שיתוף הפעולה בין ישראל לגרמניה בתחום הצוללות, הנמשך משנות ה 90' לשביעות רצונם המלאה של צה"ל ומערכת הביטחון - הוחלט להמשיך את הרכש מגרמניה".

במל"ל הוסיפו וציינו כי "בשום שלב לא העלו הגורמים המקצועיים אפשרות לרכש צוללות מגורם אחר, וזאת משיקולים מקצועיים, מבצעיים ומדיניים - ובראשם היחסים הקרובים בין ישראל לבין גרמניה. גם שיקולים כלכליים-לאומיים תמכו בהחלטה - שכן ישראל זכתה למענק גבוה מטעם ממשלת גרמניה בשווי של מאות מיליוני אירו. ראש הממשלה העלה את הבקשה לרכש הצוללות והמענק מגרמניה בפני הקנצלרית, אנגלה מרקל, ולאחר מכן נוהלה עבודת מטה בין משרדית של כל הגורמים המקצועיים הרלבנטיים שהביאה לסיכומים".

הקשר של בר-יוסף

במסגרת פרשת הצוללות עלה גם שמו של סגן ראש המל"ל לשעבר, אבריאל בר-יוסף, שנחקר באחרונה בחשד לקבלת שוחד תמורת קידום ענייניו של איש עסקים. בר-יוסף יועד על-ידי נתניהו לתפקיד ראש המל"ל בתחילת השנה, אך מינויו לתפקיד בוטל בשל חשדות שהועלו נגדו על ניגוד עניינים. לפי גורמים המעורים בפרטים, בר-יוסף היה מעורב בתכנית רכש הצוללות הנוספות, כמי שהוביל את המגעים בנושא עם גרמניה - מטעם ראש הממשלה, אך עיקר החשדות נגדו קשורים לניסיונותיו להוביל להקמת מתקן ענק ליצוא גז טבעי במרחק של כ-10 קילומטר מחופי ישראל. לבר-יוסף יש גם היכרות קודמת עם גנור, הנציג של HDW בישראל, בשל שירותם המשותף בחיל הים.