כמה הם 8% מ-2 מיליארד דולר? תשאלו את טייסי אל-על

למרות ניסיונות המנכ"ל להרגיע את הרוחות, המשך הקרב בין אל-על לטייסיה עלול לפגוע במוניטין החברה ■ בשנת 2015 הכניסה אל-על 2 מיליארד דולר ■ שכר הטייסים - 165 מיליון דולר

מטוסים של חברת אל על / צילום: סיון פרג'
מטוסים של חברת אל על / צילום: סיון פרג'

ההתגוששות בין הנהלת אל-על לטייסי החברה מושכת תשומת-לב ציבורית רבה בימים האחרונים. מניית אל-על  לא נותרה אדישה לאסקלציה בתחום יחסי העבודה בין החברה לבית טייסיה, ואיבדה כ-20% משווי השוק בתוך פחות מחודש.

הירידות החדות במחיר המניה, אשר גילחו משווי השוק של החברה כ-350 מיליון שקל, הן פועל יוצא של השילוב הרעיל בין התייקרות עלויות התפעול של החברה, בשיעור רבעוני מצטבר של כ-55 מיליון דולר, לבין הפגיעה המצטברת במוניטין של אל-על.

למרות הראלי במחיר המניה בשנתיים האחרונות, הוא עדיין נמוך ביחס לרווחי החברה, ומשקף מכפיל רווח הקטן מ-5. מדובר במכפיל רווח הנמוך בעשרות אחוזים ויותר בהשוואה לתמחור חברות תעופה גלובליות מקבילות.

הסיבה המרכזית לדיסקאונט שבו נסחרת המניה, מעבר לקוטנה ביחס לחברות התעופה הגלובליות, היא חוסר היעילות של אל-על - בדגש על מערכת יחסי העבודה הסבוכה - ולפיכך טיפול מושכל בשומנים במערך התפעולי של החברה עשוי להיטיב עם בעלי המניות לטווח ארוך, גם במחיר של סבל לא מבוטל בטווח הקצר.

הירידה במחירי הדלק שינתה את מצבה הפיננסי של אל-על

אל-על נהנית מסביבה חיובית יוצאת דופן בכל האמור במחיר דלק סילוני בשנתיים האחרונות, וזו מחפה במידה רבה על צרותיה התפעוליות, ומאפשרת לה גמישות גבוהה יחסית במאבק הקשה להתייעל, גמישות אשר אינה קיימת בחברה זו בסביבת מחירי אנרגיה גבוהים. כל ירידה של סנט במחירו של גלון דלק סילוני במשך שנה מקטינה את הוצאות החברה לדלק ב-2.5 מיליון דולר, ולפיכך, ירידה של עשרות רבות של סנטים במחיר הגלון בשנתיים האחרונות שינתה את מצבה הפיננסי של החברה מקצה לקצה.

במציאות זו, חוסר היעילות של החברה גובה מחיר נסבל מבעלי המניות בשנתיים האחרונות, אולם גם בדירקטוריון אל-על מבינים כי הכוח האקסוגני אשר מיטיב בצורה דרמטית עם החברה עשוי להתפוגג בכל זמן נתון, ולהותיר את אל-על פועלת בשוק תחרותי שבו מחירי הכרטיסים נשחקים משנה לשנה ועלויות ההפעלה גדלות. עלייה חדה במחירי הדלק הסילוני תציב את אל-על שוב במאבק הישרדותי, ולפיכך מנהליה עמלים לנצל את תקופת השפע, במטרה להכין את החברה לתקופות קשות.

שכר הטייסים מהווה כ-8% מהכנסות החברה

אל-על העסיקה בתום הרבעון השלישי של השנה כ-6,100 עובדים, מתוכם כ-550 טייסים אשר הטיסו 39 מטוסים. אם נניח בחישוב גס כי עלות השכר הממוצעת של טייס אל-על היא 25 אלף דולר לחודש, קרי 300 אלף דולר בשנה, ונכפיל סכום זה במספר הטייסים המוערך, אזי ניתן להעריך כי שכר הטייסים המצרפי בחברה הוא כ-165 מיליון דולר בשנה.

ההכנסות השנתיות של אל-על בשנת 2015 היו כ-2 מיליארד דולר, כלומר הוצאות שכר הטייסים מהוות כ-8% מהכנסות החברה. הרווח השנתי של אל-על אשתקד הסתכם ב-106 מליון דולר, כך שעלות השכר של הטייסים גבוהה בכ-50% מהרווח המצרפי של החברה באחת משנות השיא שלה, ולפיכך ברור כי יש מקום להתייעלות לא מבוטלת בעלויות השכר שלהם.

אל-על היא חברת תעופה קטנה בהשוואה גלובלית, אשר מתחרה בשתי חברות תעופה ישראליות ובכ-60 חברות תעופה זרות אשר מפעילות טיסות סדירות, ועוד 50 שמפעילות טיסות שכר. חברות התעופה מתחרות בתחומים שונים, כמו מחירים, תדירויות ומועדי טיסה, סוג המטוסים, שירות לנוסע ועוד.

האס ההיסטורי בחבילת הקלפים של אל-על היה ונשאר השילוב המנצח בין ביטחון לטיסה כחול-לבן. קלף זה, אשר אינו מצוי בחבילת הקלפים של הרוב המכריע של המתחרים, הביא את החברה לנתח שוק של 31.5% בנתב"ג, הרחוק מלהיות מובן מאליו בסביבה התחרותית שבה פועלת החברה.

עד כמה ישפיע הסכסוך הנוכחי על המוניטין של אל-על?

אם הסכסוך הנוכחי עם הטייסים של אל-על וסכסוכי עבודה אחרים עם ארגוני עובדים אחרים בחברה יימשכו לאורך זמן, עשוי המותג של אל-על להיפגע קשות, ולפגוע באופן פרמננטי בשווי הכלכלי של החברה. בעולם הרשתות החברתיות, חרמות וכעס עשויים להפוך לאש בשדה קוצים, ולפגוע קשות במיצוב של חברה, אשר כל ההצדקה הקיומית שלה היא חיבור לישראלי ולישראליות. די לבחון את הנזקים שספגו הרשתות הקמעוניות בימי המחאה החברתית כדי להבין את הסיכון שבקרב הורדות ידיים ארוך בן הנהלת החברה לבין עובדיה.

 

מנכ"ל אל-על טען בשיחת הוועידה שנלוותה לפרסום הדוחות הכספיים, כי לפי שעה אין פגיעה משמעותית בשורת ההכנסות של החברה בחודש נובמבר, למרות השיבושים הקשים של הטייסים. אולם לא לעולם חוסן. המשך הקרב המכוער בין הטייסים להנהלת החברה עלול לפגוע במוניטין החברה באופן מהותי, ולגרום מיאוס של לקוחותיה בחברת התעופה הלאומית.

יחד עם זאת, הטיפול בשומנים של החברה צריך להתנהל במהירות, כדי לא לשפוך את התינוק הקרוי מותג אל-על עם המים, ולפיכך רצוי מבחינת החברה להגיע לפשרה אשר קושרת קשר ישיר בין רווחיות החברה לבין תגמול העובדים באמצעות תגמול מבוסס מניות, כך שבתקופות שבהן רווחי החברה נשחקים כפועל יוצא של עליית מחירי האנרגיה, יתכווצו עלויות השכר של החברה, ולהיפך. במציאות הנוכחית תמחור המניה מהווה כלי ניהולי יוצא דופן לגיבוש פתרון ארוך-טווח לבעיית היעילות של החברה.

■ הכותב הוא האסטרטג הראשי של קבוצת איילון.