ארבע מדינות אנגלו-סקסוניות גדולות מרכזות יותר ויותר עובדים מהגרים בעלי מיומנויות גבוהות - ארה"ב, בריטניה, קנדה ואוסטרליה, כך לפי מחקר חדש של הבנק העולמי, המשקף גם את האתגרים של בריחת המוחות מהמדינות שאינן דוברות אנגלית והמדינות המתפתחות.
הירידה בעלויות הנסיעות והתחרות הגוברת על כוח עבודה מיומן גרמו לעלייה של 130% במספר העובדים המהגרים המיומנים השוהים במדינות OECD בשנים 1990-2010, ל-28 מיליוני עובדים כאלו, לפי המחקר. מספר העובדים המיומנים שהיגרו ממדינות שאינן חברות OECD (בדרך כלל מדינות עניות יותר) עלה ב-185%, ל-17.6 מיליון.
העלייה הזאת נרשמה למרות ירידה חדה בעלויות התקשורת העולמית, וזה מאותת על גורמים כמו פערי שכר ותרבות, הביקוש של חברות רב-לאומיות לכוח עבודה מיומן או המשיכה של חיים בקרבת מקום לעובדים מיומנים אחרים.
"הנתונים מצביעים על כך שעובדים בדרגת מיומנות גבוהה מקפיצים את החדשנות והפריון, בעיקר על ידי הגדלת כוח העבודה המיומן שמעורב בעבודה חדשנית", כתבו עורכי המחקר והוסיפו ש"העובדים המיומנים מאוד של הדור הבא נראים פחות קשורים למיקום או לזהות לאומית מסוימים, ויש להם מנטליות וקשרים שהם גלובליים הרבה יותר מטבעם". החוקרים ציינו גם את העלייה המרשימה במספר הנשים המשכילות המהגרות. מספר המהגרות הללו השוהות במדינות OECD עלה ב-150% ל-14.4 מיליון בשנים 1990-2010. המקורות הגדולים ביותר להגירה הזאת היו אפריקה ואסיה, וכנראה הדבר שמניע את ההגירה שלהן הוא גורמים כמו אי-שוויון מגדרי ואתגרי שוק עבודה במדינות המוצא.
ספקיות הטאלנטים -
סין, הודו והפיליפינים
"אובדן של נשים משכילות ובעלות ראש פתוח הוא בעיה במדינות הללו", אמר קגלאר אוזדן, כלכלן בבנק העולמי ואחד מעורכי המחקר. "לאימהות יש ההשפעה הגדולה ביותר על ההתפתחות של הילדים, הגידול הטבעי ורמת ההתפתחות של חברה אנושית".
שיעור המגרים בעולם - אלו שחיים מחוץ למדינות המוצא שלהם - נשאר כ-3% מאז שנות ה-60, אך הרכיב של המהגרים המשכילים או המיומנים, אלה שמאחוריהם לפחות שנת השכלה גבוהה אחת, עלה פי שלושה ויותר מהר יותר בהשוואה לעובדים לא מיומנים. סין, הודו והפיליפינים הפכו לספקיות הגדולות ביותר של עובדים משכילים, ודחקו את בריטניה למקום הרביעי.
למרות המאמצים של המדינות הלא אנגלו-סקסוניות למשוך עובדים מהגרים באיכות גבוהה, כמעט 75% מסך כוח העבודה המהגר המיומן בשנת 2010 היה מרוכז בארבע המדינות שהזכרנו - ארה"ב, בריטניה, קנדה ואוסטרליה. כמעט 40% מהם התגוררו בארה"ב. כ-70% מהמהנדסים בעמק הסיליקון, ו-60% מהרופאים בעיר פרת בדרום מערב אוסטרליה היו זרים באותה שנה.
"ארה"ב קולטת עודפי שיא של ממציאים מחו"ל, וסין והודו היו מדינות המוצא העיקריות", ציין המחקר. בשליש האחרון של המאה ה-20, לדוגמה, מהגרים זכו ב-31% מפרסי נובל, ויותר ממחציתם עבדו במוסדות אקדמיים אמריקאיים.
לא ברור אם המגמות הללו יימשכו. העלייה ברמת החיים במדינות המתפתחות מרסנת את הדחף להגר, אך היתרונות של ריכוזי עובדים מיומנים במיקומים גיאוגרפיים מסוימים, כמו עמק הסיליקון, ניו יורק או לונדון, צפויים להישמר. "הריכוז העצום של שחקנים ושחקניות בהוליווד מדגים את נהירת הכישרונות הזו למיקום אחד, בייחוד הכישרונות הגדולים ביותר", כתבו החוקרים.
הממשלות במדינות הקולטות ימשיכו לנסות לשלוט בזרם ההגירה של העובדים המיומנים, לפי המחקר. בתחום זה קיימות שתי אסכולות עיקריות. האחת, שאומצה באוסטרליה ובקנדה, מתירה כניסת עובדים על פי כישוריהם הספציפיים והרקע שלהם. השנייה, שנהוגה בארה"ב, היא מבוזרת, כלומר מתירה למעסיקים לבחור אלו עובדים מהגרים הם מעוניינים לקלוט.
אבל המגבלות הפורמליות הן אולי פחות אפקטיביות מכפי שנראה. "עובדים מיומנים בעלי מוטיבציה גבוהה מוצאים בדרך כלל את דרכם למדינות שבהן הם רוצים להשתקע, גם אם פירוש הדבר הוא להינשא לאמריקאים", מציינים החוקרים, ומצביעים על ניסיונם האישי.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
