מהו תקציב האגף שלא ידע על הקשר האיראני לצוללות?

העובדה שבמערכת הביטחון טוענים גם היום (א') כי לא ידעו על הקשר האיראני בעסקת הצוללות, מעוררת שאלות לגבי הפעילות של אחד האגפים היותר סודיים במערכת הביטחון: המלמ"ב. מדובר באגף שאחראי על ביטחון המידע, שהחל לפעול במקביל להקמת הכור הגרעיני בדימונה.

איך קרה שהמלמ"ב, כפי שנטען, לא ידע לכאורה כי חברת השקעות בבעלות ממשלת איראן מחזיקה מניות בתאגיד הגרמני טיסנקרופ ממנו הוחלט לרכוש צוללות וספינות טילים? לפחות לפי יוסי יהושוע, הכתב הצבאי של "ידיעות אחרונות" שחשף את הקשר הזה, אפשר היה ללמוד על כך באמצעות חיפוש פשוט ב"גוגל".

אז שאלנו את משרד האוצר וגם את משרד הביטחון שאלה אחת פשוטה על פניו: מהו התקציב השנתי של המלמ"ב, מתוך סך התקציב של מערכת הביטחון. לא שאלנו כמה מהתקציב מופנה למניעת סחר עם איראן או באיזה טכנולוגיות משתמש האגף, אלא רק מהו הסכום הכולל שעומד לרשותו - נתון שספק רב אם יש בו כדי לפגוע בביטחון המדינה (בטח לא כמו רכישת צוללות מתאגיד שנמצא בשותפות עם ממשלת איראן, למשל).

במשרד הביטחון מסרו לנו בקצרה: "תקציב המלמ"ב מסווג ולכן לצערנו לא נוכל לסייע". במשרד האוצר היו מעט נדיבים יותר במילים: "מטעמי ביטחון מידע תקציב אגף המלמ"ב נכלל בתקציב הביטחון המסווג, ולא נמנה עם הרכיבים הבלתי מסווגים המפורסמים לציבור".

במשרד הביטחון הבהירו כי העסקה עם טיסנקרופ כוללת הסדרי סודיות, כך שאין חשש לכאורה שפרטים הנוגעים לגוף הצוללות או למערכות שמותקנות עליהן דלפו לגורמים שונים ובהם האיראניים. עם זאת, מתברר כי נציג החברה האיראנית ששותפה בתאגיד הגרמני, חבר בהנהלת טיסנקרופ כך שאין מניעה לכאורה שמידע זה או אחר לא יגיע אליו.

העובדות החדשות עוררו מהומה גם במערכת הפוליטית, בעיקר בקרב חברים בוועדת החוץ והביטחון. אלה דורשים לבחון מחדש את עסקת הצוללות וטוענים כי בכל אחד מהתרחישים עולה חשש כבד לתקלה חמורה לכאורה - בין אם מערכת הביטחון לא ידעה על הקשר האיראני, ובין אם היא ידעה על הקשר אך המשיכה לחתור להשלמת העסקה למרות המידע שהגיע. חבר הכנסת אראל מרגלית (המחנה הציוני) דרש לקיים דיון חוזר גם בעסקה לרכישת ספינות להגנה על אסדות קידוח הגז, גם הן מהתאגיד הגרמני טיסנקרופ.