רעיונות טובים נולדים דווקא כשאנחנו כנועים

יש אנשים עם פלפל בישבן, כאלה שבזמן שאנחנו, ה'רגילים', מתעוררים עם הקפה, הם כבר בראו עולם, הקימו מיזם חדש. אנחנו רק מתחילים את היום, והם כבר משאירים לנו אבק על הפנים, ככה, בלי להתכוון. כזו היא עינת גז, 36, שבגיל חמש כבר ידעה לשאול את אביה למה הוא עובד בשביל אחרים. "היה לי ברור תמיד שאהיה יזמית", היא אומרת, ומספרת על שלוש חברות הסטארט-אפ שהקימה בעשור החולף, האחרונה שבהן היא פאפאיה גלובל, שמתמחה בניהול כוח אדם.

היא נולדה בצרפת, ועלתה לארץ עם הוריה כשהייתה בת ארבע. בגיל הצעיר הזה גילתה שאמה חולה מאוד, ולא תשוב להיות האמא שהכירה. "במקום לשחק בבובות ובעולם של נדמה לי, למדתי להיות עצמאית, לקום בבוקר וללכת לגן, אפילו לקנות לעצמי בגדים ודברים אחרים שהייתי צריכה או שרציתי.

"החיים לצד אמא משותקת, שנוכחת, אבל לא לגמרי נמצאת שם, פיתחו בי הרבה כעסים על חוסר הפייריות של החיים, ועל התמימות של הילדות שנלקחה ממני. ידעתי דבר אחד: אני לעולם לא רוצה להיות תלויה באף אחד אחר. אני רוצה להיות מסוגלת לדאוג לעצמי. הדבר היחיד שחזק מאיתנו בחיים זה בריאות. מעבר לזה, הכול תלוי בנו. מילדות למדתי להפסיק לפחד מהפחדים, ולהתחיל לנצח אותם. היום אני לא מפחדת מכלום".

18 שנה במצב דומם, ואמה נפטרה יום בהיר אחד. "בגיל 51 היא הלכה לישון ולא התעוררה, ואני התחלתי תהליך אל עצמי, למצוא את השקט שלי, ללמוד להתחבר מחדש, להשתחרר מהכעסים והחומות, לסלוח לעצמי ולאמא, ובעיקר, לקבל את הכול, לאהוב את מה שהחיים מביאים לך, ולא לחפש את הסיבות למה".

עם הפנים לאסיה

בגיל 22 הצטרפה גז לחברת אחזקות שמבצעת פרויקטים במאות מיליוני דולרים במדינות מתפתחות, בעיקר באפריקה. תוך זמן קצר התקדמה למשרת סמנכ"לית תפעול ומשאבי אנוש. "שם למדתי על רילוקיישנים, ונחשפתי לאופן שבו מנהלים פרויקטים בינלאומיים חוצי מדינות". בסוף 2008 התבשל אצלה הצורך להקים מיזם עצמאי, והיא עזבה את אפריקה. "הייתי בדרכי להקים סטארט-אפ בתחום הרפואי עם שני שותפים, אבל אז פרץ המשבר הכלכלי בארה"ב, והמיזם נגנז. ישבתי בבית מובטלת, לראשונה זה זמן רב, והתחלתי לשחק עם רעיונות. הרבה רעיונות טובים נולדים דווקא כשאנחנו כנועים. מתוך מקום של ריק, הדברים מתחילים להתמלא".

מתוך הישיבה הסיזיפית בבית נולדה 'רילוקיישן סורס', החברה הראשונה שהקימה. "עשיתי הכול במודל בוט סטראפ (מימון עצמאי ללא משקיעים). בלילות הקמתי את אתר האינטרנט של החברה, ובימים הייתי עסוקה במכירות ובפגישות עם לקוחות".

החברה גדלה מהר, וב-2014 גז כבר תפסה אחיזה בשוק הסיני. "העברתי את ניהול החברה למנכ"לית, והתפניתי להרחבת הפעילות באסיה. כך הקמתי את החברה השנייה שלי, אקספרט סורס, שמסייעת לחברות אמריקאיות להתרחב לשוק האסיאתי בקלות. היום החברה פועלת בש מדינות, אבל חלום הסטארט-אפ לא נגוז, וככה הגעתי לפאפאיה גלובל".

את חברת כוח האדם הייחודית הקימה עם ראובן דרונג ועופר הרמן בתחילת 2016. הם פועלים בשוק שמגלגל כ-400 מיליארד דולר בשנה, וכעולה מהשם שבחרו, אין להם גבולות (פיזיים). הם פועלים ב-70 מדינות באירופה, ארה"ב, דרום אמריקה, אסיה ואפריקה, ועד כה גייסו 1.2 מיליון דולר ממשקיעים פרטיים בישראל ובארה"ב. "המטרה שלנו היא לנהל כוח עבודה גלובלי של חברות, על מנת לעזור להן להתרחב בצורה הכי קלה שיש. בעזרת פלטפורמת SAAS, שזהה לבסיס של Airbnb, אנחנו עושים אימות, בדיקת המלצות ודירוג לספקים מקומיים בתחומים כמו העסקה, אאוטסורסינג, שירותי הגירה ופיירול. הלקוחות שלנו מתחברים ישירות לספקים המקומיים, מבלי לעבור חברות מתווכות בדרך, כשאנחנו מביאים מודל שירות חדשני לתחום מאוד מיושן".

אילו טעויות עשית בדרך?

"שתי טעויות עיקריות. הראשונה, הגדרתי לעצמי לחיות שלושה חודשים בלי משכורת. זה יעד לא הגיוני, ואני חושבת שהמחיר האישי בלחץ הנפשי, והעצבים שהוא גבה ממני, היו מאוד לא בריאים. צריך לעבוד בלחץ, אבל צריך גם אורך נשימה לדברים שיקרו ויבשילו.

"הטעות השנייה היא שמכרתי 30% מהחברה למישהו שתחושת הבטן שלי לגביו לא הייתה טובה. השותפות הזו הסתיימה באקורד צורם אחרי שנתיים, כשהבנתי שמבחינתו הוא מנסה למקסם רווח ובכלל לא רואה אותי כבן אדם. ניהלתי מאבק על החברה שלי ויכולתי גם להפסיד בו, ולהפסיד את החברה".

מה התפקיד של מנהל טוב, בעינייך?

"יש משפט שפעם שמעתי בהרצאה על יזמות: תאפה את הלחם שלך. מבחינתי, זו תמצית הניהול. תהיה אותנטי, ותגרום לעובדים שלך להתפתח למקומות חדשים, כדי לא להיעצר בגבולות הפחד שלהם".

מה העצה הטובה ביותר שאת קיבלת?

"הבוס שלי לשעבר נתן לי שתי עצות. האחת, אף פעם אל תחתמי ערבות אישית. לך ולחברה שתבני יש נשמות וישויות עצמאיות ונפרדות. השנייה, תמיד תעסקי ב-20% אסטרטגיה, גם כשהשוטף מציף אותך. חשוב לפנות זמן לחשוב על המטרות העתידיות".

מה התובנה שמובילה אותך בחיים?

"החיים שבריריים. ראיתי את זה. אמא שלי, או יותר נכון היעדרותה, היו לי למנוע רב עוצמה. האני מאמין שלי הוא להעריך כל יום מחדש את הדברים הטובים".

עצות ליזמים מתחילים

לוותר על אזורי הנוחות. "כשהתחלתי עם החברה הראשונה שלי, הסלון היה המשרד, חדר השינה והחמ"ל של החברה. אני מכירה יזמים שחזרו לגור עם ההורים כדי להגשים חלום. אם זה מספיק חשוב, תעזו לעשות את זה. אם לא, אל תבזבזו זמן על 'כאילו'. אי אפשר לזייף את ההתרגשות והתשוקה".

להסתכל אל האופק. "אחד התחביבים שלי הוא לרכוב על אופני שטח. כשמתחילים לרכוב, הדבר הראשון שמלמדים אותך זה שכדי לעבור מכשול בדרך חייבים להסתכל רחוק לפנים, ולא קרוב לפני השטח. רק אז האופניים יגיעו לאן שתרצו. גם ביזמות - לא להסתכל קרוב מדי, אלא לאן שרוצים להגיע".

יזמות היא מאניה דפרסיה. "יש תקופות שאת מרגישה כאילו הכול מסתדר הכי טוב שיש, ויש תקופות שהכול קורס כמו מגדל קלפים. חבקו את המאניה, קבלו את הדפרסיה. רק יציאה ממנה תגרום לכם להגיע להישג המשמעותי הבא".

יזמות מתפתחת. "לא חייבים לסכן הכול, ולהיות יזם שחי מהיד אל הפה. אפשר להתחיל במקומות קלים יותר - אירועי צדקה, עמותות, מפגשים חברתיים - ולראות אם זה נוח לכם להוביל".