מבול התביעות הייצוגיות והחשש הגובר של ענף הביטוח

לפני ימים אחדים אישר ביהמ"ש המחוזי תביעה ייצוגית נגד חברות הביטוח, וסימן שהפיצוי שמגיע ללקוחות גבוה בהרבה ממה שהחברות הסכימו לשלם ■ האם ראוי שתיקון עוול שנגרם לציבור מסוים ייפול במלואו על החברות?

אולם בית משפט דין / צלם: איל יצהר
אולם בית משפט דין / צלם: איל יצהר

לפני ימים מעטים נודע שביהמ"ש המחוזי מרכז אישר בקשה לתביעה ייצוגית רחבת-היקף נגד חברות ביטוח גדולות, תוך שהשופט עופר גרוסקופף דחה הסדר פשרה באותה תביעה, שהוגשה נגד חברות הביטוח מגדל, כלל ביטוח, מנורה מבטחים, הראל, איילון והכשרה ביטוח, בעניין "גורם הפוליסה", ובכך סימן שמבחינתו - על החברות לשלם הרבה יותר מסכום הפשרה, שעמד על 100 מיליון שקל. ההכרעה האמורה של השופט אמנם אינה סוף פסוק. דיון בנושא עוד אמור להיערך בפניו, ועוד קודם לכן היא גם תגיע לדיון בערכאה גבוהה יותר, בניסיון לשנות אותה בהקדם. אולם היא כוללת כמה אמירות קשות וברורות שהשמיע השופט נגד חברות הביטוח, וגם נגד הבנקים, חברות התקשורת ועוד.

כך או כך, החלטת השופט גרוסקופף כבר עוררה כמה מהפחדים הגדולים ביותר של מנהלי החברות ובעלי המניות בענף הביטוח, כמו גם בענפי פעילות שירותיים-קמעוניים אחרים במשק. מדובר בפחד מכך שמבול הבקשות לאישור תביעות ייצוגיות או תביעות נגזרות יהפוך מתישהו למציאות של תביעות ייצוגיות שניצחו בביהמ"ש, ולא נעצרו בדרך אפילו במחיר הסכם פשרה מוגבל בהיקפו, ושבגינן יידרשו הגופים העסקיים להשיב לציבור סכומי עתק, שיהוו חלק ניכר מההון שלהם, ושיהיו גדולים מרווחיהם.

למעשה, כבר כמה שנים שחברות הביטוח, בדומה לחברות מענפים אחרים, ניצבות מול מבול של בקשות לבתי המשפט לאשר תביעות ייצוגיות נגדן, בהיקפים של מיליארדי שקלים, אך עד היום טרם אושרה תביעה משמעותית שכזו. זאת כחלק ממגמה ברורה של גידול בתביעות שכאלה בכלל המשק. מדובר בכלי צרכני שהמדינה מספקת לציבור הלקוחות, המוחלש בעיקר ביחס לחברות נותנות השירותים.

ואולם, בשוק הביטוח, ובענפים דומים אחרים, חוששים שהשימוש בכלי הצרכני הזה רב מדי , וגם אם החלטה נקודתית של שופט זה או אחר תהיה נכונה ביחס לעוול מסוים שנגרם בעבר, ואף לאורך שנים, לקבוצת לקוחות, הרי שתשלום הפיצוי שייגזר בגינו עלול להיות כבד מדי, ולהשפיע על כלל קהל הלקוחות שלהם. על זאת מוסיפים בענף הביטוח, כי לא אחת הפיקוח על הביטוח, שאחראי על יציבות החברות בענף, הוא זה שמפיח רוח גבית בתובעים, וזאת משום שהוא מוציא הנחיות שמגדירות מחדש את תנאי המשחק בשוק, תוך שהוא אף קובע כי הענף שעליו הוא מפקח פירש לא נכון את הוראותיו, עד אותה נקודת זמן.

על כל פנים, מהם ממדי התופעה? מוקדם יותר השנה הוצגו בכנס השנתי השישי לתובענות ייצוגיות נתונים, שלפיהם בשנת 2015 הוגשו 1,385 בקשות לתביעות ייצוגיות, וזאת לעומת 1,233 תביעות ב-2014 ו-1,132 תביעות שהוגשו בכל שנת 2013. מעבר לקצב של מעל ל-5.5 תביעות ייצוגיות שהוגשו מדי יום עבודה באותה שנה, הנתונים מלמדים גם על כך שחלק ניכר מהן הוגש (כצפוי וכמתבקש) בענייני צרכנות, ורק מיעוט מהתביעות שהטיפול בהן הסתיים אושרו כתביעה ייצוגית, בעוד שפסק דין ניתן לגבי בקשות בודדות בלבד.

בכל אופן, בענף הביטוח מתייחסים לסוגיה זו כאל איום עסקי שלרוב מוגבל בהיקפו, אך שעלול להתבטא יום אחד בהוצאה אדירה שתשפיע על האיתנות של מי מהחברות בענף. מבחינתם מדובר על שימוש עודף ורב הרבה יותר מדי בכלי שאין חולק על חשיבותו הבסיסית עבור הצרכן - ושיכול להוביל לשיפור של ממש במצבו מול החברות, החזקות הרבה יותר.

כך או כך, לידינו הגיעה טבלה שהכין אחד הגופים המוסדיים, אשר מרכזת את נתוני התביעות הייצוגיות הרבות שמתנהלות נגד גופי הפיננסים הגדולים במשק, על סמך דוחות 2015. מהנתונים אנו למדים בראש ובראשונה שלחברות הביטוח הגדולות יש הרבה יותר כאבי ראש מסוג זה, עם מספר תביעות ייצוגיות גבוה בהרבה מזה שיש נגד הבנקים, ובוודאי יותר מזה שיש נגד בתי ההשקעות.

זאת במידה רבה של צדק, בגלל "העבודה הקשה" והעקבית של ענף הביטוח לאורך שנים רבות "להרוויח" את המוניטין של ענף שמחפש (ומוצא) כיצד לקחת עוד ועוד מהלקוח, ולתת לו פחות ופחות.

בכל אופן, ענף הביטוח של היום הוא ענף שונה מזה שהיה פה לפני עשור, ובטח שלפני שני עשורים ויותר. סטנדרטים נכלוליים שהיו נהוגים בו בעבר - באופי המוצרים, בתמחור או במתודות המכירה - כבר לא מאפיינים אותו כיום, והפכו למוקצים. השאלה היא האם העבר ירדוף את חברות הביטוח, ועוול שהן גרמו בעבר יפגע ביציבותן ובבעלי המניות בהן כיום. בינתיים נראה שהתביעה הגדולה שתאושר אולי כבר בדרך. אם וכאשר זה יקרה, ייתכן שיהיו לכך השלכות וגלי הדף שישפיעו על בעלי המניות (כולל הציבור עצמו, דרך חסכונותיו) ועל הלקוחות שאולי ישלמו חלק מהמחיר.

אבל חשיבה רק על גלי ההדף שיגולגלו אולי לציבור הרחב, כדי לפצות ציבור כלשהו, לא אמורה להניא אותנו מלטפל בחוסר צדק. וכזה יש - ולראייה הסכמי הפשרה הרבים שבהם משולמים לתובעים מיליוני שקלים רבים מאוד, ומהווים הודאה בחוסר צדק שנעשה כלפיהם. לכן, אולי כדאי לחשוב על גלגול נוסף ומשמעותי, וגם רטרואקטיבי, של אחריות על צדק מול הלקוחות אל כתפי המנהלים והדירקטורים, ולהסיט זאת מכתפי החברה בע"מ.

התובענות הייצוגיות
 התובענות הייצוגיות