דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

גמליאל: "מרחק גיאוגרפי לא יכול להוות סיבה לאי שוויון חברתי"

את הדברים אמרה היום השרה לשיוויון חברתי, גילה גמליאל, בפאנל הפריפריה במרכז שהתקיים בוועידת ישראל לעסקים ■ "היכולת להשתמש בכלים הדיגיטליים היא זכות יסוד בדומה לזכות לדעת קרוא וכתוב"

גילה גמליאל / צילום: כפיר זיו
גילה גמליאל / צילום: כפיר זיו

"בעולם הדיגיטלי של ימינו, מרחק גיאוגרפי אינו יכול להוות סיבה לאי שוויון חברתי". כך אמרה היום (א') השרה לשיוויון חברתי, גילה גמליאל בפאנל הפריפריה במרכז (תעסוקה חינוך ותשתיות) שהתקיים בוועידת ישראל לעסקיםבהנחיית משה ליכטמן.

לדברי גמליאל, "ההתפתחויות הטכנולוגיות של הדור האחרון יצרו הזדמנויות חדשות לשינוי פני מרחב הלמידה בישראל - עבור בתי ספר ברחבי הארץ, עבור עולם ההכשרות המקצועיות וקורסי ההעשרה ועבור העולם האקדמי, אשר יאפשרו למידה איכותית תוך שימוש בקורסים מקוונים שיועברו על ידי מיטב המרצים מרחבי הארץ והעולם. קורסים אלה נתפסים כדרך לשנות את המודל הרווח של למידה והשכלה גבוהה ובעיקר כאפשרות להגדיל את נגישות ההשכלה לציבור הרחב ולהפוך את תהליך הלמידה למתמשך על פני כל חייו של האדם.

עוד הוסיפה גמליאל כי "טכנולוגיה של למידה מרחוק יכולה ליצור הזדמנויות חדשות עבור תלמידים ברחבי הארץ, שיוכלו ללמוד מגוון של קורסים בצורה מקוונת ממורים ומומחים המתגוררים במרכז הארץ.

"כיום, היכולת להשתמש בכלים הדיגיטליים היא זכות יסוד בדומה לזכות לדעת קרוא וכתוב. יכולת זו עשויה לאפשר מוביליות חברתית, לצמצם פערים חברתיים ולעודד צמיחה. המסקנה ברורה: צמצום הפער הדיגיטלי מהווה יעד חברתי וכלכלי אסטרטגי למדינת ישראל".

אשל ארמוני, מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון, אמר: "הפריפריה מתחילה להיות אלטרנטיבה למרכז. מי שרוצה להגיע רחוק צריך ללכת ביחד. מה שנעשה היום בעיירות הפיתוח - זאת עבודת קודש. האנשים שמובילים את המוניציפלי בפריפריה ומצליחים להוציא את העיירות פיתוח ולהפוך אותם לאלטרנטיבה למרכז עושים עבודה מדהימה".

ח"כ איציק שמולי, מסיעת המחנה הציוני, הדגיש כי "המושג פריפריה הוא גם תודעתי וגם גיאוגרפי. זה לא רק ביטוי גאוגרפי. יש פריפריה חברתית בישראל והמקום שאני גר בו הוא הוכחה לכך. ביום בהיר אומנם רואים ת מגדלי עזריאלי, אבל זה לא הופך אותנו לקרובים לשם".

על תוכנית מחיר למשתכן אמר שמולי כי "בלוד אנשים ויתרו על הזכאות שלהם בפרויקט". לדבריו, "אני חושב שזה צעד יותר טוב יותר טוב מתוכנית לפיד אך עדין אם זאת ספינת הדגל זה גם לא יעזור. זה יגדיל את הפערים בחברה וגם לא יוריד את המחירים. בבלוק שלי בשכונת הרכבת בלוד, שר הבינוי בא לחנוך 4 פעמים פרויקט אבל היזם הלך כי הוא לא משתלם לו ואנחנו עדיין עם הביוב החשוף".

ד"ר יאסר חוגי'ראת, מנכ"ל אלפנאר, מבהיר כי "בנייה רוויה זה עניין תרבותי. אורח החיים כפרי וזה ייקח זמן עד שיהיה שינוי בחשיבה.
"בנוסף, את מספר הישובים הערביים שיש להם תוכניות מתאר מאושרות, אפשר לספור על כף יד אחת. צריך לשנות חשיבה וקונספציה בציבור הערבי אבל אני בטוח שבסוף זה יהיה. יש לשכנע את הציבור מכיוון שזה צורך שלהם ושל הישובים הדבר יביא לאפשרות לבנות בתים לזוגות הצעירים".

גם ד"ר יעלה רענן, מהמחלקה למנהל ומדיניות ציבורית, מכללת ספיר, תנועת הפריפריות החדשה, מתייחסת למתרחש מחוץ לערים הגדולות: 

"מטרתנו לייצר מה שאפשר על מנת לתקן עוול היסטורי של מה שקרה לפריפריה בישראל. אין במי לבחור בישראל. כל ממשלות ישראל לא עשו דבר כדי לתקן את ההפרשים בין הפריפריה למרכז. נכון, יש לציין לשבח את ראשי הערים, אבל זאת בדיוק הבעייה - צריך להיות מדהים, צריך להצטיין, כדי שהעיר בפרריפיה תצליח.

"יש להבין שהצרה היא של כולנו. התפיסה היא שמי שנולד בפריפריה נשאר תקוע בפריפריה. מי שנולד עני נשאר עני. למה במרכז הארץ אין דיור ציבורי, כדי שגם מהפריפריה יגיעו לתל אביב?"

אלון דווידי, ראש עיריית שדרות, גרס כי " בשדרות 6,000 יח"ד ורבע מהאוכלוסיה שלי לא מסוגלת לקנות בית, לא לשלם שכירות, ובטח לא לקנות תרופות.

"ממשלות ישראל לדורותם היו על הפנים, אך שר הבריאות הנוכחי עושה עבודה מצויינת. צריך לעשות שינוי. בית חולים סורוקה שהוא בית חולים מצויין, אך הבעייה היא בתוך קופת החולים המקומיות אין עידוד להביא את הרופאים הטובים.
בתחום החינוך, אחוז ההצלחה בבגרויות בשדרות יותר גבוהה מכל ישוב בנגב. אני מסבסד הכל בשדרות. יש לנו יום לימודים ארוך, קייטנות וחוגים הכל מסובסד. כל התרומות מגיעות לחינוך. אנחנו ראשונים בחינוך בדרום מזה שנתיים ואני רוצה לומר שזה לא רק תקציבים של השלטון הארצי אלא גם השלטון המקומי. שנים שהיו בזבוזים".


לשאלה, האם יש מקום לארגון מחדש של המבנה המוניציפלי בפריפריה, ענה שמולי כי "כן, מטעמי חסכון ושיוויון. אני לא רואה שזה לא יקרה בטווח הנראה לעין".

לדברי דוידי, "הבעיה המרכזית היא חלוקת הכנסות. כשהשינוי יגיע תהיה עוגה חדשה. אם אני בהחלטת ממשלה מצליח לקבל סיוע, אז יש תוצאות בשטח. לראש ראשות בגרעון אין אפשרות לטפל בבעיות".

ד"ר יאסר חוגי'ראת טוען כי "הרשויות צריכות לעבוד אחרת. אזורי תעשיה משותפים במיוחד בפריפריה. לעודד תעסוקה ואזורי תעסוקה קרובים. כך אפשר להעלות את החברה הערבית מעל קו העוני. עוד השקעה קצת ונצא לדרך המלך".

ארמוני גורס כי "צריך פחות רשויות. יש לנו יותר מידי רשויות. הסיפור האמיתי הוא חלוקת ההכנסות, כל עוד זה לא יקרה זה לא יאפשר לרשויות לאזן בין הארנונה לעסקים והארנונה למגורים במרחב. אם זה לא יקרה נראה בשנים הקרובות רשויות קורסות".

וד"ר רענן הוסיפה כי "לדעתי צריך לבטל את הארנונה כמס ממשלתי שאחר כך מחולק באופן הגון בין הרשויות".

את הפאנל נעלה רות פולצ׳ק, יו"ר ומייסדת she codes, ברוח אופטימית. she codes הוא מיזם לשילוב מפתחי תוכנה בפריפריה. "הביקוש למפתחות ומפתחי תכנה כיום גבוה מאוד וממשיך לעלות, כולל בפריפריה. כמו כן בהייטק הניוד החברתי בתעשייה זו הינו גבוה ביותר, בין היתר מכיוון שניתן ללמוד עצמאית וכן מכיוון שניתן לעבוד מהבית ובשעות גמישות בחלק מן החברות. חשוב להדגיש בהקשר זה כי סטיגמות רבות שיש כיום על תעשיית ההיי-טק אינן נכונות, מכיוון שהתעשייה עצומה וצומחת ויש עושר עצום של הזדמנויות ואפשרויות בהיי-טק - למי שמתמידה ומשקיעה ולומדת את התחום. לא משנה מה הרקע המוקדם שלה או המיקום הגיאוגרפי שלה.

"נשים מהוות למעלה מ50% מהאוכלוסיה, רוב הפעילות של she codes (מאות מפגשי הכשרה ותכנות בכל שבוע) הינה מחוץ לתל אביב, והמטרה שלנו להביא ל50% מפתחות תכנה בתעשיית ההייטק. ההשפעה שתהיה לכך על הפריפריה ועל המשק בכללותו משמעותית".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות